מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove copi filter copi
- (-) Remove hand-written filter hand-written
- dedic (12) Apply dedic filter
- gloss (12) Apply gloss filter
- hand (12) Apply hand filter
- handwritten (12) Apply handwritten filter
- import (12) Apply import filter
- signatur (12) Apply signatur filter
- signatures, (12) Apply signatures, filter
- written (12) Apply written filter
משניות סדר קדשים, עם פירושים. פיורדא, דפוס צבי הירש בן חיים, [תק"א 1741].
העותק של רבי משה האמיל סג"ל אב"ד בייארסדורף ומדינת ביירויט, בנה של גליקל מהמלין. בשער מופיע רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו: "גם בזה חנני אלהי' ובאתי על החתום ביום ו' עש"ק כ"ב אלול תק"ב ל'[פ"ק] פה פ"ד [=פיירשדורף] נאו'[ם] משה סג"ל האמיל חונה פה ק"ק פייארשדארף והמדינה ברייט יע"א תק"ב ל'".
רבי משה האמיל סג"ל נשא בשנת ת"ס אשה בקהילת בייארסדורף (Baiersdorf) והחל לכהן כרב במקום. מאוחר יותר נתמנה לרב המדינה במדינת ביירויט (Bayreuth), בה נכללה בייארסדורף. רבי משה האמיל היה בנה של מרת גליקל האמיל, הידועה גם כ"גליקל מהמלין". גליקל נתפרסמה בזכות יומן הזכרונות שלה, שהחל מן המאה ה-19 נדפס במהדורות רבות ובתרגומים לשפות שונות, והפך אותה לדמות היסטורית ידועה ואת יומנה לאחת מן התעודות ההיסטוריות החשובות שנותרו מזמנה. יומנה של גליקל נשמר בזכות העתקות שעשה בנה רבי משה, ועל פיהן יצא לאור. רבי משה מוזכר מספר פעמים בזיכרונותיה של אימו. בין היתר היא מספרת, כי שלחה אותו ללמוד בקלויז בפרנקפורט, וכן מתארת את האופן שבו השתדך עם בתו של רבי שמשון מבייארסדורף ואת חתונתו.
קסג דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי שעוה). סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. רישומים בודדים בכתב-יד. הספר נחצה לשניים בשדרתו. כריכה ישנה, עם פגמים.
ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
חתימות עתיקות בראש דף השער ובדף שאחריו.
העותק שלפנינו היה שייך לרבי דוד שפרבר – הגאון מבראשוב (ראו אודותיו להלן). בדף המגן שלפני השער – חתימת ידו. בדפי הספר הגהות רבות (למעלה מ-150 הגהות) בכתב-ידו, חלקן ארוכות. כמה מהן קצוצות במקצת.
[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ופגמים בדף השער ובמספר דפים. הפינה השמאלית התחתונה של דף השער המאוייר חסרה, עם פגיעה באיור השער, מושלמת בצילום. כתמים, כתמי רטיבות כהים. סימני עש במספר דפים. הספר מפורק לשני חלקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
הגאון החסיד רבי דוד שפרבר (תרל"ז-תשכ"ב), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי קוסוב-ויז'ניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק, ותלמידו ועורך כתביו של האדמו"ר רבי משה האגער מקוסוב בעל "אזור האמונה". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"חקל יצחק" מספינקא וה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. משנת תרס"ח כיהן כדיין ומו"צ בהאוואש-מעזא (פאליען-ריסקווא) ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב (קראנשטאדט). בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד", "תהלה לדוד" וספרים נוספים. התפרסם בהיתרי עגונות השואה. בחורף תש"י עלה לארץ ישראל. בארץ נודע בשם "הרב מבראשוב" והיה מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי" בארץ ישראל. נכדו הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר.
ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.
בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". הקדמה זו נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. דפים אלו נתלשו בחלק מן העותקים. בעותק שלפנינו מצויים שני הדפים האלו בשלמותם.
בשולי כמה תשובות, הגהות למדניות ארוכות (מעט קצוצות), בכתב-ידו של רבי אברהם אהרן יודלביץ, חלקן פותחות במילים "אמר אברהם אהרן".
הגאון רבי אברהם אהרן יודלביץ (תר"י בערך-תר"צ), מגאוני ליטא ומגדולי רבני ארה"ב הנודעים. בן-אחותו ותלמידו של הגאון רבי מאיר מארים שאפיט אב"ד קוברין בעל "ספר ניר". כיהן ברבנות בליטא ובאנגליה, ובשנת תרס"ד הגיע לארה"ב, בה נתמנה ל"רב הכולל" של אגודת הקהילות בניו יורק. נודע בחידושו הגדול להקל לעשות "חליצה" ע"י שליח – פסק שעורר עליו פולמוס רב מגאוני דורו (יש אומרים שבסוף ימיו חזר בו הגרא"א מחידושו זה). מחבר ספרים רבים: שו"ת בית אב שבעה חלקים; דרש אב על התורה; אב בחכמה דיני חליצה; ועוד.
[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, דף [2], ושני הדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. שיקום בהדבקת נייר בדף השער. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.
בשער ובדפים נוספים חתימות ורישומי בעלות של "שמואל צבי זוגעלוואקס מלובלין הבירה". שתי הגהות בכתב-ידו בדף ב/1 מהספירה האחרונה, חתומות בשמו. הגהה נוספת בכתב-ידו בדף כה/1 מהספירה הראשונה.
בדף המגן הקדמי רישום (הקדשה עצמית) של הבעלים הקודם: "שמואל נחום אויגענליכט" מוורשא; על גבו נרשמו קוים למחיקה. חותמות של שמואל נחום הנ"ל מופיעות בדף השער ובדפים נוספים, רובן "תוקנו" בכתב-ידו של רבי שמואל צבי, שכתב עליהן את שמו.
רבי שמואל זוגעלוואקס, מחבר הספר "ימין שמואל", לובלין תרצ"א. שימש כ"משגיח בבית ת"ת פה לובלין" (כפי שמופיע בשער הספר). ספרו זכה להסכמות מגדולי אדמו"רי פולין באותה עת.
[1], כח; טו; יג דף. חסרים יב דף אחרונים, עם "דרושים נחמדים". 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה ישנה בלויה ופגומה, ללא שדרה (צדה הקדמי מנותק).
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש ראפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
ספר דבר הלכה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת רבי לוי יצחק טעלישעווסקי אב"ד נאסאווקא. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ז 1897. מהדורה ראשונה ויחידה. עותק עם דף שער נוסף (עם הסכמות נוספות בצדו השני) ושער-מעטפת נדיר.
בעותק שלפנינו הסכמות שנים מנכדי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, אדמו"רי חב"ד לבית ליאדי-קאפוסט – הסכמת המהרי"ד מליאדי האדמו"ר רבי יצחק דוב בער שניאורסון, והסכמת האדמו"ר מקאפוסט רבי שלום דובער שניאורסון מרעציצא ["ראיתי איזה עניניים בספר הרב המחבר החריף ובקי... והוטבו בעיני ומהראוי לחזקו..."].
הסכמות נוספות בעותק שלפנינו: הסכמת האדמו"ר מהורניסטייפול רבי מרדכי דב טברסקי [נין האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ומחותנו של רבי שלום דובער מרעציצא. רבי מרדכי דב כותב: "...ראיתי הסכמות הרבנים עליו ובראשם מחו' הה"ג מרעציצא שי'... הבנתי שלמודו הולך בדרך הישר..."], הסכמת הרה"צ רבי יצחק פרלוב אב"ד ווילייקא, הסכמת הגאון רבי רפאל ב"ר אריה ליב שפירא אב"ד באברויסק, והסכמות נוספות.
בשולי כמה דפים מופיעות הגהות, הוספות וחידושים בכתב-ידו של המחבר.
רישומי בעלות בדף המגן הקדמי, בהם: "שייך להר"ר ר' בן ציון [--?] חופ"ק קל[--?]".
המחבר, הגאון החסיד רבי לוי יצחק ב"ר אהרן אליקום טלשבסקי (טעלעשעווסקי; נפטר תרס"ח), שימש בכתר הרבנות בכמה עיירות חשובות, ובסוף ימיו בעיר נאסאווקא. נולד בעיר סטרשין שבפלך מוהילוב, נצר להגר"א מווילנא. נשא את בת הדיין מבאברויסק רבי אברהם מאיר ראבקין, מגדולי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש וממקורביו של רבי הלל מפאריטש. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", נסעו רבי לוי יצחק וחותנו רבי אברהם מאיר אל בנו האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, לבקש תורה וחסידות מפיהו. גדול בתורה ובחסידות. מחבר "דבר הלכה" (ברדיטשוב, תרנ"ז) ו"מי מרום" (ווארשא, תרס"ט). מעט מתולדותיו נדפסו בהקדמת בנו רבי אהרן טלשבסקי אב"ד סעמינאווקא (נולד תרל"ח) לספרו "מי מרום".
[1] שער-מעטפת, [4], ד-מא דף. 27 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, ובדפי המגן. כריכה ישנה, פגומה ובלויה.
וריאנט. לאחר דף השער נכרך דף שער נוסף, מקוצר, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי. בצדו השני של דף שער זה נדפסו הסכמותיהם של המהרי"ד מליאדי, האדמו"ר מהורניסטייפול ורבי יצחק פרלוב.
נדיר. לא הופיע במכירות פומביות.
שו"ת מחנה חיים, אורח חיים – חלק שני, מאת הגאון רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ב 1871. מהדורה ראשונה של הכרך השני, מסדרת ספרי השו"ת מחנה חיים.
בראש השער, הקדשה (קצוצה) בכתב-יד וחתימת המחבר, שנתן את הספר כמתנת נישואין לאחד מתלמידי ישיבתו: "דורן דרשה לתלמידי הב' החתן החרוץ כמה"ו ר' מאיר מאשקאוויץ נ"י, הק' חיים סופר". בדף המגן הקדמי הקדשה עצמית בכתב-יד מקבל הספר, רבי מאיר מושקוביץ: "הספר הלז קבלתי לדורן דרשה מאת אדומ"ו הגאון בעמ"ח ספר הזה כקש"ת מו"ה חיים סופר אבדק"ק מונקאטש נ"י, אני תלמידו מאיר מאשקאוויטש המתגורר לע"ע בכפר הענצאוויטג[?]". לאחר רישום זה נוסף רישום בכתיבה אחרת, ובו צוין כי רבי מאיר מושקוביץ עבר לכהן כרב בכפר דליא: "ועכשיו הוא דר בכפר דלי"א[?] והוא אב"ד דשם". בדף המגן האחורי רישום על רבי מאיר מושקוביץ, כי הוא "מילדי מונקאטש יע"א".
הגאון המפורסם רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר" בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל ב"ר זוסמאן סופר מפרשבורג, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע כעילוי ונכנס ללמוד בישיבת ה"חתם סופר". כאשר נפטר רבו ה"חתם סופר" נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. במהלך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אויהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו ה"חתם סופר" וענין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.
[7], נד, [1] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. חותמות. כריכת עור חדשה.
אוסף ספרים עם הקדשות, חתימות וחותמות רבני הונגריה ורומניה:
• מדרש תנחומא. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, תר"ט 1849. חתימה וחותמות של רבי שלום שניטצלער (חתימה מהיותו בפישפיקלאדאני, וחותמות מהיותו "אב"ד דקה"י טשאבא והגליל יע"א"). חתימות "יצחק בנימין מענדעלאוויטש".
• שו"ת כח שור, מאת רבי יצחק שור אב"ד גוואזדיץ. קאלאמעא (קולומייא), דפוס אלטר טייכער, תרמ"ח 1888. בהקדמת הספר מובאים סיפורי-פלא מפי בעל ה"שואל ומשיב", על שלוש נסיעותיו של הבעש"ט לגוואדזיץ כדי לשמש את רבי יצחק שור, ועל המסר של הבעש"ט אליו בשליחותו של אליהו הנביא. בסימן ל' תשובה ארוכה שנכתבה על ידי אחד מתלמידי שבתי צבי, עם הקדמה נרחבת בעניין שבתי צבי וממשיכיו. הקדשה בכתב-ידו וחותמתו של מו"ל הספר – נכד המחבר – רבי "אבנר כתבן, אבד"ק רומניק סאראט והגליל".
• ספר אמרי דוד, חידושים על מסכת חולין, מאת רבי דוד שיק. מונקאטש, דפוס אלמנת פנחס בלייער, תר"ן 1890. הקדשת רבי בן ציון וועזעל אב"ד קראנשטאדט, לרבי ישראל דוב שטיין מראצפערטא; הקדשה עצמית, חתימה וחותמת בכתב-ידו של רבי ישראל דוב שטיין; חותמות נכדו רבי "שלום קרויז" [אב"ד אודווארי]; הקדשת הספר על ידי כותב לא מזוהה לרבי גרשון מנחם קאהן [רב בסענזשארץ, נספה בשואה]; ורישומים נוספים.
• ספר אמרי אש, חידושים על התורה, מאת רבי מאיר אייזנשטט אב"ד אונגוואר. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, תרס"א [1901]. הקדשה בחתימת רבי "ישראל אמסעל", מתלמידי ה"קדושת יום טוב". חתימת רבי "מרדכי אמסעל".
• ספר שביל המדרש רבה, מאת רבי ישעיה מנחם מנדל אייזנשמיד. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905. הקדשת הספר ל"דורון דרשה" בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי "שמעון עהרענפלד, אב"ד דק"ק מיהאלעוויץ והגלילות" [בן רבי דוד צבי עהרנפלד חתן ה"חתם סופר"]. חותמת רבי "ישכר בער הלוי ראטענבערג, אבדק"ק וואידיסלב".
• ספר כולם אהובים, מנהגים מרבי חיים ויטאל, מאת רבי דוד אלימלך וייס. מאראמאראשסיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו 1906. הקדשה ל"דורון דרשה" מאת "חיים אדלער כ"ץ מדיביווע לומד פה סאטמאר".
• ספר פאר וכבוד, חלק ראשון, מאת רבי דב בר עהרמאן. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס עט חיים גארטענבערג, [תרע"ב 1912]. הקדשת המחבר רבי דב בער הערמאן.
• ספר קדושת אהרן, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורא. ווארשא, דפוס יעקב יוסף וואגמייסטער, [תרע"ג] 1913. חותמות רבי "שמואל זאב קליינמאן, שו"ב ומ"צ דקה"י סעאיני והגליל"; הקדשה עצמית על קבלת הספר כמשלוח מנות בשנת תרפ"ד, "אני הקטן הלומד אצל הה"צ מסיגוט שליט"א".
• ספר קהלת אשר, חידושים בש"ס ושו"ת, מאת רבי אשר זליג לנדא. קראקא, Oswiecim, M. Lenkowicz, [תרפ"ג 1922-1923]. הקדשת המחבר. חותמת "אלעזר לייזר לאנדא, פה אשפצין".
• ספר באר מרדכי, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי מרדכי פארהאנד. גאלאנטא, דפוס שלמה זלמן נייפעלד, [תרפ"ז] 1927. חותמת המחבר רבי "מרדכי פארהאנד, ראב"ד דקה"י נייטרא יצ"ו ואבדק"ק מאטשאנאק והגליל". הקדשת בן המחבר רבי יושע אליעזר פארהאנד.
• ספר דברי תורה, מהדורה תניינא, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרפ"ט [1929]. חותמת רבי "חיים יעקב משה קרויס, אב"ד דק"ק ראגענדארף והגליל יצ"ו".
• ספר מסלות חיים, על התורה, מאת רבי חיים מנחם גינצבורג. סאטו-מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ו [1936]. הקדשה מאת המחבר.
• ספר ידי סופר, פלפולים והערות בעניינים שונים, מאת רבי יהודה צבי לוסטיג. דעברעצען, דפוס יצחק אייזיק גראס, תרצ"ח 1938. הקדשת המחבר.
13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ששת חלקי "משנה ברורה", פירוש על שו"ע אורח חיים, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים". וורשא-פיעטרקוב, תרמ"ד-תרס"ז 1884-1907. כרכים שני, רביעי וחמישי הנם כנראה מן המהדורה הראשונה. כרכים ראשון, שלישי ושישי הם כנראה דפוסים סטראוטיפיים.
בשניים מהכרכים רישומי "מוגה" (בעיפרון) – בדפי המגן הקדמיים של חלק ד' וחלק ו'.
סדרת ספרי המשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים, נתחברה ונדפסה ע"י רבינו בעל ה"חפץ חיים" במשך יותר מעשרים שנה. החלק הראשון נדפס בשנת תרמ"ד והדפסת שני החלקים האחרונים נסתיימה רק בשנים תרנ"ט-תרס"ב. במפעל בירור ההלכות והפסיקה למעשה טרח ויגע רבות (לפעמים בירר סוגיא שוב ושוב למעלה מ-36 פעמים). הספרים נתקבלו בכל קהילות ישראל, ונדפסו מהם מהדורות רבות. רבינו המחבר היה נוהג לבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גליונות, ועל כל ספר שיצא מתחת ידו היה נוהג לרשום כי הוא "מוגה".
ששה כרכים. כרך ראשון: קנא דף. שיבוש בסדר דפים עז-פ, קכה-קכח. כרך שני: קנה דף. דפים קמט-קנב נכרכו שלא במקומם, לאחר דף קלו. כרך שלישי: [1], קצה דף. כרך רביעי: [1], קצו-רץ דף. כרך חמישי: קנג, [1] דף. כרך שישי: קסד דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים. רישום בעלות. כריכות חדשות (אחידות).
חלקי ה"משנה ברורה" נדפסו פעמים רבות בהדפסות סטריאוטיפיות, ולעתים קשה לקבוע בוודאות אם המהדורה שלפנינו מקורית או סטריאוטיפית. חלק א' שלפנינו נדפס כנראה בשנת תרמ"ד, אך אינו מההוצאה הראשונה (שם המדפיס לא מופיע, תאריך הצנזורה שונה, ישנו שינוי בתוכן באחד העמודים, ולא מופיע הדף האחרון עם רשימת "שמות החתומים"). חלק ב' שלפנינו, הוא ככל הנראה מההוצאה הראשונה (על פי תאריך הצנזורה שמעבר לשער, משנת 1895, וכן נמצא בסופו דף קנה, עם "לוח המפתחות" מחלקים א-ב, שנמצא בחלק מעותקי המהדורה הראשונה). בכרך ג' – תאריך הצנזורה שמעבר לשער הוא משנת 1893 (כפי הנראה זו מהדורה שניה, שכן המהדורה הראשונה נדפסה בשנת תרנ"א); כרך ד' הוא ככל הנראה מההוצאה הראשונה (תאריך הצנזורה שמעבר לשער הוא 1898, (ההדפסה הראשונה היתה בשנת תרנ"ט 1898, אך יתכן גם שנדפסה כבר בשנת תרנ"א), וכך גם כרך ה'. כרך ו נדפס בפיעטרקוב תרס"ז (מהדורה סטראוטיפית של המהדורה הראשונה).
ארבעה ספרים מדפוסי שנות הת"ק [המאה ה-19] – מספרייתו הפרטית של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, עם חותמות בעלות שונות מתקופת כהונתו כ"אב"ד גלינא" ומתקופת כהונתו כ"אב"ד פיעטרקוב". בספרים מופיעות גם חותמות של ספריית הישיבה בלובלין (אליה עברו הספרים לאחר פטירתו) – "בית עקד ספרים, ישיבת חכמי לובלין":
• ספר תולדות אדם וחווה (מישרים), חלק ראשון, מאת רבינו ירוחם. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סג"ל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808]. חסר דף אחרון (והושלם בצילום). חותמת רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות ישיבת "חכמי לובלין" ועוד. חתימות "שמואל שמעלקא" בדף השער ובדפים כד, סה, צז. חתימות נוספות בשער: "שמואל... מלאסק"; "אלעזר יצחק...", ועוד.
• שו"ת פנים מאירות, מאת רבי מאיר אייזנשטט. סדילקאב, דפוס אליעזר ביליטש, [תקצ"ג 1833]. חותמת רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב".
• שו"ת מהר"מ אלשקר, מאת רבי משה אלשקר. סדילקאב, דפוס יצחק מדפיס, [תקצ"ד] 1834. חותמות רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב"; "מאיר שפירא, האבד"ק גלינא". חותמות ישיבת "חכמי לובלין", חותמות וחתימות נוספות.
• ספר העיטור, חלק ראשון, מאת רבינו יצחק בן אבא מארי. לבוב, דפוס דוד צבי שרענציל, [תר"ך] 1860. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. חותמות רבי "מאיר שפירא, האב"ד ור"מ פיעטרקוב"; ישיבת "חכמי לובלין" וחותמות נוספות.
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו גינוני-מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף ספרי חסידות, קבלה ועוד, מספריית ישיבת "חכמי לובלין". בכל הספרים חותמות הספריה, תוויות ספר ורישומים של הספריה, חתימות וחותמות בעלים קודמים ותורמים לספריית הישיבה.
• ספר באר מים חיים, על חומש בראשית, מאת האדמו"ר רבי חיים טירר מטשרנוביץ. [טשרנוביץ, ללא שם דפוס, תר"ט 1849].
• ספר היכלות הזוהר, עם ביאור הגר"א. [קניגסברג], דפוס גרובער אונד לאנגריען, [תרי"ז 1856].
• ספר צפנח פענח, מאת רבי יעקב יוסף מפולנאה תלמיד הבעל שם טוב. לבוב, S. L. Kugel, Lewin et Co., [תרכ"ו] 1866.
• ספר עשר נטיעות, מאת רבי דוב בער קעסטין. ווארשא, דפוס יואל לעבענזאהן, [תרכ"ט] 1868.
• ספר עומר התנופה, על ספירת העומר, מאת רבי אלעזר ישראל מראזדל. לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרל"ו 1876.
• ספר ידיו אמונה, מאת רבי צבי הירש שלעז. ווארשא, N. Shriftgisser, תר"ם 1880.
• פירוש הר"א מגרמיזא על ספר יצירה, מאת בעל ה"רוקח". פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זופניק וחיים קנאללער, [תרמ"ג] 1883. הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה טייטלבוים אב"ד דאברמיל, לישיבת חכמי לובלין ("יעזור השי"ת שתהי' הישיבה הלזו לשם ולתפארת עולם..."); עם חותמותיו.
• ספר סמיכת משה, על סוגיות הש"ס, מאת רבי צבי יהושע הורביץ. פשעמישל, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמיד, תרמ"ז 1886.
• ספר דרכי חן וחן מרדכי, מאת רבי אלתר נח קייזער ורבי מרדכי עבאדי. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב 1891.
• ספר שביל המדרש רבה, מאת רבי ישעיה מנחם מנדל אייזנשמיד. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905.
• ספר סימנא מילתא, פירוש על סימני שמועות וחכמים בש"ס, חלק ראשון, מאת רבי חנוך העניך בורנשטיין. פיעטרקוב, דפוס אברהם ראזענגארטען, [תר"ע] 1910.
• ספר נר למאה, דרושים, מאת רבי אלטר משה אהרן הלוי. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרע"ב 1912.
• ספר אורה ושמחה, על חומש בראשית, מאת רבי שמחה יאיר רוזנפלד. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרע"ג] 1913.
• ספר עלים לתרופה, אמרות בהלכות ובאגדות, מאת רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן. ווארשא, דפוס יוסף אליעזר פעדער, תרצ"ו [1936]. בדף ב' חתימה (קצוצה) של המו"ל רבי יוסף אלעזר מורגנשטרן בן האדמו"ר רבי אברהם פנחס משעדליץ (אחיין המחבר) וחתנו של האדמו"ר רבי משה אהרן מקוברין.
14 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שני ספרים ועלון שנדפסו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן רבה של העיר:
• ספר מעין מי נפתוח, על מסכת יבמות, מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.
בדף המגן הקדמי הקדשת המחבר בכתב-ידו וחותמתו. בדפי הספר מספר תיקונים בכתב-יד [המחבר?].
[2], מז, [1] דף. 35.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים קלים. כריכת עור חדשה.
מהספרים העבריים הבודדים שנדפסו באותה תקופה ברוסיה.
• ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לעניגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין. תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
בשער המעטפת, הקדשת המחבר בכתב ידו, מחודש תשרי תר"צ, אל רבי יעקב קלמס רבה של מוסקבה באותה תקופה.
[3], ד-סג עמ' + מעטפת מודפסת. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. המעטפת במצב בינוני, עם כתמים קרעים והדבקות. כריכה חדשה.
• עלון פרסומת לספר בר מצוה – "ספר עזר שימושי בשביל המתכוננים והמכינים לבר-מצוה", בעריכת רבי דוד טעביל קצנלנבוגן רבה של פטרבורג ("הוספה להספר ברוסית 'בר מצוה' – הקבץ הספרותי-אמנותי העשירי של 'בית עקד למשפחה ובית הספר בישראל'"). בהוצאת בית מסחר הספרים "עזרה" בפטרבורג, [שנות התר"פ בקירוב].
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים.
המחבר, הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר, ששמה התחלף בשנת 1924 ל"לנינגרד". היו אלו ימי מצוק וקושי לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמוד ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לנינגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".
ספר רזיאל המלאך – "זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך" – עניני קבלה, שמות קדושים. "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה, ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו...". לבוב, דפוס S. L. Kugel, Lewin & Comp. &, [תרכ"ה] 1865.
העותק האישי של "המשגיח" רבי יחזקאל לוינשטיין. בדף השער ובדף המגן הקדמי חותמות רבות שלו: "יחזקאל לוינשטיין – ישיבת מיר – מנהל רוחני"; "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני".
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולין, שנחאי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מהנאות העוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכיסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. במסע ההצלה של ישיבת מיר לווילנא ולמזרח הרחוק בזמן השואה, ראו תלמידיו באופן מוחשי כי החלטותיו וברכותיו היו מחוץ לדרך הטבע, עפ"י גילויים שמימיים. היה בקיא בתורת הקבלה, אולם בשיחותיו ברבים הקפיד לדבר רק בעניני מוסר וחיזוק האמונה, עד שרבים סברו שאין לו יד בתורת הנסתר. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל", ועוד.
[33] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי והדבקת נייר. כריכה ישנה, בלויה ופגומה.