מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
אוסף ספרי ה"שפת אמת":
• ספר שפת אמת, על התורה, חמישה חלקים. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ה-תרס"ו 1905-1906; קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ז-תרס"ח 1906-1908.
בכרכים א' וד', חתימות וחותמות של "אברהם מרדכי בן ר' משה בצלאל אלטער מגער", חותמות של "יצחק פישל אלטר"; בכרך ג, חתימה וחותמות של "יעקב יודל קאהן, לאדז"; חותמת של "סיני יאמניק"; בכרך ה, חותמות של "יהושע מארקאוויטץ, שו"ב".
• ספר שפת אמת – ליקוטים. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן (Sz. Sikora i I. Milner), תרצ"ד-תרצ"ו [1936-1934]. שני כרכים. בכרך הראשון, חתימת "מרדכי זאב ריבאק".
• שפת אמת, חלק רביעי. וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרפ"ה 1925 בערך[. דף שער מוזהב. חתימות "ליפמן אלתר/אלטר" [כנראה רבי אליעזר ליפמן אלטר, אחי ה"שפת אמת"].
• ספר תהלים, עם פירוש עץ הדעת טוב מאת רבי חיים ויטאל, ופירוש שפת אמת. וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרפ"ח 1928, בערך].
• מסכת אבות, עם פירוש שפת אמת. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן חתן ר"י צעדערבוים, [תרצ"ג] 1933.
• ספר שפת אמת, על מסכתות הש"ס. סדר קדשים. וורשא, דפוס Sikora i Mylner, תרפ"ה [1925]. מועד א (שבת, עירובין וליקוטים מסדר זרעים). וורשא, דפוס האחים וואיציקעוויטש, תרפ"ז. [1927]; מועד ב (מסכתות פסחים, ביצה, ראש השנה), מועד ג (יומא, סוכה, תענית, מגילה, מועד קטן וחגיגה): וורשא, דפוס יצחק מאיר אלטער, [תרצ"א 1931]. ארבעה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" על התורה, נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות שעל סדר הפרשיות. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
14 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרים מספרי האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול וזקנו האדמו"ר מטשארקס רבי יעקב ישראל טברסקי:
• ספר שושנת העמקים, שני חלקים: ספר עמק תפילה מאת האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס, עם ספר עמק החכמה מאת נכדו האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורניסטייפול. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרמ"ד [1884]. מהדורה ראשונה.
• ספר עמק החכמה, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ח 1928]. מהדורה שניה, שנדפסה על ידי בן-בתו של המחבר, האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד סאטמר.
• ספר עמק שאלה, שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ו 1905. מהדורה ראשונה.
• ספר חיבר לטהרה, על טהרת הגוף וטהרת הידיים, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ח 1898. מהדורה ראשונה.
• ספר תורי זהב, על הלכות ריבית, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ו [1936]. מהדורה ראשונה, בהוצאת בנו האדמו"ר רבי יהודה ליב טברסקי מהורניסטייפול (שהתגורר אז בתל אביב).
האדמו"ר מהורניסטייפול רבי מרדכי דוב טברסקי (ת"ר-תרס"ג), בנו של רבי משולם זושא מטלומטש, וחתנו הגדול של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. נתייתם בילדותו מאמו והתחנך בבית אבי-אמו האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס. הצטיין מילדותו בכשרונותיו וביראתו הקודמת לחכמתו. גאון מופלג בהלכה וחכמת הנסתר, איש קדוש ומורם מעם. חותנו ה"דברי חיים" העיד עליו כי הוא לומד "תורה לשמה". בשנת תרכ"ג מונה ע"י סבו שעבר לטשרקאס לאדמו"ר ורב בעיר הורניסטייפול, ולשם החלו נוהרים חסידים רבים. בשנת תרל"ו לאחר פטירת סבו, גבר מספר החסידים הנוהרים לבית מדרשו, ושמו נודע לאחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה. היה מפורסם גם לאחד מגדולי ההוראה בדורו, ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הרבנים בארצו ובארצות אחרות, ה"שואל ומשיב", מהרי"ל דיסקין, רבי חיים ברלין ועוד. נוסף לספריו הידועים, חיבר גם את הספר "כד הזהב" בעניני קבלה, אך הספר נותר בכתב-יד והושחת בידי פורעים באחד הפוגרומים באוקראינה. [אחד מבני עירו המפורסמים הוא הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, שנולד בשנת תרנ"ט, לאחר שהוריו נישאו עפ"י עצתו בקודש וברכתו של האדמו"ר. התגדל בילדותו בעיר הורניסטייפול (סטייפלא), שעל שמה נודע לדורות בשם ה"סטייפלער"].
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף תשעה ספרים – מחיבוריהם של רבני משפחת פאנעט לדורותיהם: הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג ומדינת זיבנבירגן (תלמידו הגדול של רבי מנחם מנדל מרימנוב ומוציא ספרו "מנחם ציון"); בניו הרה"ק רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד (תלמיד ה"חתם סופר"), והרה"ק רבי מנחם מנדל פנט אב"ד דעעש (האדמו"ר הראשון מדעעש; מתלמידיו של ה"חתם סופר"); נינו הרה"ק רבי יחזקאל ב"ר משה פאנעט אב"ד דעעש (האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי דעעש).
• שו"ת מראה יחזקאל ושערי ציון, על שו"ת ועל סוגיות הש"ס, מאת האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג. מ.-סיגעט, בית-דפוס המשותפת, [תרל"ה] 1875.
• ספר מראה יחזקאל, על התורה, עם שארית ציון על המועדים, מאת האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג. דעעש, דפוס רבקה בערנאט, תרנ"ד 1894. חותמות "אפרים יוסף דוב אשכנזי, סאטמר" [רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי, תרע"ב-תשס"ב; משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר במשך כשישים שנה].
• ספר שערי צדק, תשובות ופלפולים בסוגיות הש"ס, על אורח חיים ויורה דעה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש – בנו של ה"מראה יחזקאל". מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ג-תרמ"ד] 1883-1884. שני כרכים. חתימה וחותמות של "הק' נתן גליק".
• ספר אבני צדק, תשובות ופלפולים בסוגיות הש"ס, על אבן העזר, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ו 1885.
• ספר משפט צדק, תשובות ופלפולים בסוגיות הש"ס, על חושן משפט, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ד] 1884.
• ספר מעגלי צדק, על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ד] 1884. חתימות של "הק' חיים אברהם זאלטץ"; "בעריש זאלטץ".
• ספר דרך יבחר, שו"ת וחידושים על סוגיות הש"ס ודרושים, מאת הרה"ק רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד – בנו בכורו של ה"מראה יחזקאל". מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, [תרנ"ד] 1894. חתימת "הק' חיים ראזענברגער".
• ספר כנסת יחזקאל, על התורה ודרושים, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי יחזקאל בן רבי משה פאנעט אב"ד דעעש. קלוזש, דפוס יואל זיסמאן שפיטצער, דעעש, תרצ"א [1931]. שני חלקים בכרך אחד. חתימות רבות ורישומים של "הרב יוסף הלוי טירנאער, רב דק"ק ראדויץ והגליל". חתימת "ה"ק יהושיע פער".
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות, חלקן כריכות עור. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ששה ספרים מאת ואודות אדמו"רי בעלז – חידושי תורה, שיחות וסיפורים:
• ספר דובר שלום, ליקוטי חידושי תורה, שיחות וסיפורים, שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, עם ספר אהל יהושע, דברי תורה מאת בנו האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, בעריכת רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון. פרמישלה, דפוס אמקרויט & פריינד, תר"ע [1910]. מהדורה ראשונה.
• ספר דובר שלום, ליקוטי חידושי תורה, שיחות וסיפורים, שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, עם ספר אהל יהושע, דברי תורה מאת בנו האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, בעריכת רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון. פרמישלה, דפוס שמחה פריינד, [תר"צ 1930, בקירוב].
• ספר דובר שלום. פרמישלה, דפוס אמקרויט אט פריינד, [תרע"א 1911?]. יידיש.
• ספר פאר וכבוד, "סיפורים נפלאים" על האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" ונכדו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב", ועל האדמו"ר רבי שלום רוקח בעל "שר שלום" ובנו רבי יהושע מבעלזא, מאת רבי דוב בער עהרמאן (ארמאן). מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס עט חיים גארטענבערג, תרע"א [1911]. מהדורה ראשונה.
בעמוד מעבר לדף השער, חתימה של המחבר – לאות אישור על קניית הספר מידו. המחבר, רבי דוב בער עהרמאן מקליינווארדיין (בערך תר"כ-תש"ד), נכד רבי נתן אליהו עהרמאן אב"ד אירשא, מגזע ה"חכם צבי". תלמיד דודו המהר"ם שיק ותלמיד רבי אברהם יהודה ליב שווארץ בעל "קול אריה". הסתופף בחצרות אדמו"רי בעלז, סיגט ומונקאטש, חיבר כמה ספרי צדיקים, בהם ספר "דברים ערבים", "זכרנו לחיים", ו"פאר וכבוד".
• ספר לחם שלמה, עשרה מאמרים וסיפורים על תלמידי הבעש"ט ועל האדמו"ר רבי שלום מבעלז, מאת רבי שלמה זלמן רפפורט. קוזניץ, דפוס B. Tursh (וורשא), [תרע"ב 1912].
• הדרך, "דרך צדיקים – והיא דרשת פרידה של כ"ק... מוהר"ר מרדכי רוקח שליט"א הרב דקהל קדושים בילגורייא... שדרש פה בחגיגת סיום מסכת של תפארת בחורים... וגם דרך קדושים – דברי קודש מהגה"ק צדיק הדור... מרן אהרן רוקח שליט"א רבינו הקדוש מבעלזא... שנאמרו פה עיר הבירה בודאפעסט טרם עלותם לארץ ישראל..."; בעריכת רבי מנחם אהרן לעבאוויטש. ירושלים, דפוס הקטוגרף, תשכ"ו [1966]. מהדורה בדפוס סטנסיל, על פי המהדורה שנדפסה בבודפשט בשנת תש"ד, עם הוספה של דרשת האדמו"ר מבעלז משנת תרצ"ו (ביידיש).
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אדמו"רי בעלז הקפידו שלא להדפיס את דברי תורתם. לדוגמה, הליקוטים הראשונים מדברי תורתו של האדמו"ר הראשון מבעלז ה"שר שלום", נדפסו רק בספר "תורת מנחם – זכרון צדיקים" שנדפס בשנת תרל"ז (יותר מ-20 שנה לאחר פטירתו בשנת תרט"ו), ובספר "דובר שלום" שנדפס בשנת תר"ע (כ-55 שנה לאחר פטירתו).
אוסף ספרי הספדים על אדמו"רי בעלז:
• ספר פלגי מים, הספד על האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, מאת רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד גאליגור. לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ד] 1894. דף אחרון עם תיקוני טעויות לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר קול דוד, הספד על האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, מאת רבי דוד זלר. לבוב, דפוס יעקב עהרענפרייז, [תרנ"ד] 1894.
• ספר משכנות הרועים, מאת רבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב – חלק שני, הכולל שלושה שערים נפרדים: "עת דודים", "עת מצוא" ו"עת שלום" – הספדים על גדולי רבני גליציה והאדמורי"ם רבי אברהם מסטרעטין ואחיו רבי אליעזר מאזיפאלא; הספד על האדמו"ר רבי שלום מבעלז, בעריכת רבי יחיאל מיכל היבנר. למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Comp, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה. באמצע הספר נכרכו שלושה עשר דפים מתוך ספר "שער בת רבים", חידושים על התורה בדרך הפרד"ס מאת רבי יחיאל מיכל היבנר, שנדפס בלבוב תרל"ו.
• ספר דובב שפתי ישנים, הספד על האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלז, מאת רבי נחום אתרוג מרבני צפת. ירושלם, דפוס י. א. ווייס, (תרפ"ז) [1927].
• כ"ק מרן האדמו"ר מבלז זצוק"ל, תולדות חייו והסתלקותו. [ירושלים], הוצאת "המודיע" על ידי אגודת ישראל, [תשי"ז 1957]. עם תמונת האדמו"ר מבעלז בדף השער.
• גליון עיתון המודיע, עם פטירתו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז. ירושלים, כ"ב מנחם אב, תשי"ז [1957]. תמונת האדמו"ר במרכז דף השער.
5 ספרים וקונטרסים + גיליון עיתון. גודל ומצב משתנים.
ששה ספרים מספרי חסידות ויז'ניץ, מהדורות ראשונות:
• ספר אמרי ברוך, ליקוטים מדברי האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ על התורה ומאמרי חז"ל. קולומיה, דפוס זאב ברוינער, [תרע"ב 1912]. חותמות "משה ליב פרענקיל". מהדורה ראשונה.
• ספר תמכין דאורייתא, "בו יבואר גודל מעלות לימוד תורה ולומדיה", מאת רבי מרדכי חיים הלוי הערצבערג "שהייתי ר"מ מהישיבה בברעזאן וכעת ר"מ הישיבה בוויזניצא, בית ישראל". וויז'ניץ, דפוס שמעלקא נאגלער עט ישראל מאהלער, תרע"ב [1912]. מהדורה ראשונה. חתימת המחבר בדף השער: "מרדכי הערצבערג".
• ספר אבן שתיה, לתולדות אדמו"רי קוסוב ווויז'ניץ. מונקאטש, דפוס "Grafia", תר"צ 1930. מהדורה ראשונה.
• ספר זכרון ישראל, מספד וקינה על האדמו"ר ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ, מאת רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ אב"ד באניללא (בוקובינה). קלויזנבורג, דפוס Ipuron, תרצ"ז [1937]. עם שער מעטפת מודפס. מעבר לשער השני חותמתו וחתימתו של המחבר רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ.
• קונטרס אור ישראל, "מאמרים יקרים" מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ, בעריכת רבי מרדכי אריה הלוי הורוויץ. אראדעא, דפוס אברהם יצחק פריעדמאנן, [תרצ"ח 1938]. מהדורה ראשונה.
• ספר אהבת ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל האגר מוויז'ניץ. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
• ספר דמשק אליעזר, דרושים על התורה בדרך החסידות, עם "חידושים ופלפולים", מאת האדמו"ר רבי אליעזר האגר מוויז'ניץ. ירושלם, [דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט 1949]. מהדורה ראשונה.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מכתב בכתב-יד מ"חברת גמילות חסדים ולינת הצדק למקהלות החסידים" בירושלים, בחתימת ידם של הממונים: הרה"ק רבי "דוד צבי שלמה בההצה"ק ר' אלעזר מנחם זצ"ל" – האדמו"ר מלעלוב, וקרובו הרה"צ רבי "בנימין בערינשטיין", עם חותמת החברה. ירושלים, שבט תרנ"ג [1893].
אישור על קבלת תרומה לחברת ה"גמילות חסדים", מאת "הגביר המפורסם הישיש הנכבד... מו"ה דוד ווייס". הממונים הנ"ל מברכים את התורם: "ובשם ד' נברכהו כי יזכה לברך על המוגמר, ובזכות זה יוסיפו לו מן השמים אורך ימים ושנות חיים...".
האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
הרה"צ רבי בנימין יהודה ליב ברנשטיין, נולד בצפת (בשנות התק"צ בערך) לאביו הרה"ח רבי פישל ברנשטיין מחסידי הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן. אביו שהיה חשוך בנים נתברך מרבו הקדוש שיוושע בלידת ילד, ויעץ לו לעלות לארץ ישראל. בהגיעו לפרקו נשא רבי בנימין את בת הרה"ק רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב (בנו של האדמו"ר רבי משה מלעלוב, ודודו של האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה). רבי בנימין היה ממנהיגי הציבור החסידי בירושלים, ונסע בשליחותם כמה פעמים לחו"ל, ונתקבל בכבוד רב בחצרות הצדיקים, ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק מרוז'ין: "הוא נתקבל בזרועות פתוחות אצל צדיקי הדור, אשר קרבוהו מאוד מפאת ערכו הרם, גדולתו בתורה ואצילות דרכו וטוהר יראתו" (תפארת בית דוד, עמ' רנא-רנב). היה גאון מופלג, ועל פי המסופר הגאון רבי יוסף באב"ד אב"ד טרנופול שלח לו את כתב-היד של ספרו "מנחת חינוך", שיעבור עליו ויעיר את הערותיו טרם העלתו על מזבח הדפוס (בנימין רבינוביץ, עמודא דנהורא – לבת אש, ירושלים תשס"ג, עמ' סח-סט). שושלות מפוארות של רבנים ואדמו"רים יצאו מצאצאיו. בניו, חתניו ונכדיו נודעו כתלמידי חכמים ואנשי מעשה בירושלים, בהם חתנו האדמו"ר רבי אלטר בצלאל נטע בידרמן מסוסנובצה וירושלים (אחי האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה).
[1] דף. 11X13 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים בקו הקיפול (מודבקים מאחור בנייר-דבק).
מכתב מהאדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב. סטולין, [ניסן, שנות התר"ס בקירוב].
כתב-יד סופר וחתימת יד קדשו של האדמו"ר – "ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל". נשלח אל קרוב משפחתו הישיש, רבי אשר הלוי, ובו נכתב: "...והנני להשיב לו ברכה ותודה, שיעזור השי"ת שיתמיד בריאותו כהוגן ויחדש כנשר נעוריו, ובשובה ונחת יוושע בדיעה מיושבת ובמוח צלול לקבל עליו הכל באהבה, והשי"ת יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ויזכה לראות רוב נחת מיו"ח שי' [מיוצאי חלציו שיחיו] וישלח השי"ת רפו"ש למכתו...". האדמו"ר מסיים בברכות לרגל חג הפסח: "ויחוג את חג המצות הבע"ל [הבא עלינו לטובה] בכשרות וחדוה ודיצות בריבוע כוס ישועות, כרצון ש"ב הדו"ש וטובו מלונ"ח כה"י [שאר בשרו הדורש שלומו וטובתו מלב ונפש חפיצה כל הימים], ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב), התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרע בסימן הקיפול באמצע, עם פגיעה קלה בטקסט.
הזמנה מודפסת מהאדמו"ר רבי ישראל פרלוב מקרלין-סטולין (ה"פרנקפורטר"), לנישואי בנו הרה"צ רבי אהרן, עם הכלה פייגא גיטל, בת-דודו (של החתן) האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, בחודש אלול תרס"ה, "בעיר פערצאוו פלך סעדליץ". תרס"ה [1905].
שורת שם האדמו"ר "המבקש" להזמין לחתונה, נותרה ריקה בהדפסה, והאדמו"ר חתום בה בחותמתו האישית: "ישראל בהרב מה'ר'ר אשר ז'ל".
האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב), התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. הוא היה חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".
החתן – הרה"צ רבי אהרן פרלוב מוורשא (נספה בשואה תש"ב). בשנת תרפ"ד, לאחר פטירת אביו, נתבקש לכהן כאדמו"ר כיתר אחיו, אולם הוא סירב, התיישב בווארשה ושם התרכזו סביבו חסידי קרלין שהתגוררו בפולין. כל חייו היו קודש לעזרת הנזקקים, העניים, החולים והאומללים. דמותו העילאית התנשאה בימי הזעם בגיטו וורשה, ועל מותו הטרגי בידי הנאצים חוברו כמה יצירות ספרותיות (אנצי' לחסידות, א, עמ' קעד).
המחותן אבי-הכלה, האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (תרכ"ו-תר"צ, אנצי' לחסידות, ג, עמ' תק), בן האדמו"ר רבי יצחק יעקב מביאלה בעל ה"דברי בינה", וחתן רבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ (אשתו של רבי נתן דוד, הייתה אחות-מאם של האדמו"ר רבי ישראל מקרלין-סטולין, המכנה אותו בהזמנה שלפנינו "גיסי"). כיהן כאדמו"ר בפרציווא עוד בחיי אביו, וממנה עבר לעיר שדליץ הסמוכה. ממנו יצאה שושלת מפוארת של אדמו"רים ותלמידי חכמים, בהם בנו האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל אב"ד מונקאטש.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ונקבי תיוק.
מכתב ארוך בחתימתה של הרבנית "ברכה שיינדיל פערלאוו", אלמנת האדמו"ר רבי ישראל מקרלין-סטולין. סטאלין, ניסן תרצ"ד [1934].
נכתב על ידי סופר, עם חתימת ידה של הרבנית. הרבנית מאשרת קבלת כספי "מעמד" שנשלחו אליה מאת החסיד רבי אברהם שפירא ומבני עירו, ומברכת אותו: "שיעלה זכרונו לרצון לפני הבורא לפקדהו בדבר ישועה ורחמים, וריוח הצלה והצלחה, ברכה וישועה, נחמה, פרנסה וכלכלה ובכל משאלות לטובה לטב ולחיין ולשלם".
הרבנית ברכה שינדל פרלוב (תרכ"ה בערך-תש"ב; נספתה בשואה), בת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מזלטיפולי (חתן האדמו"ר הזקן מקרלין בעל ה"בית אהרן"). נישאה בשנת תרמ"ג לבן דודה רבי ישראל פרלוב (האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין, תרכ"ט-תרפ"ב), וילדה לו ששה בנים וארבע בנות, מהם הסתעפו חצרות הקודש של חסידות קרלין-סטולין. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר בדמי-ימיו (בעיר פרנקפורט), ניהלה הרבנית הזקנה את משפחתה בתעצומות רוח, והיתה אֵם-המלוכה של עדת חסידי קרלין-סטולין. נספתה בשואה יחד עם שנים מבניה ועשרות מצאצאיה, בערב ראש השנה תש"ג.
[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות. דהיית דיו בשולי המכתב. בלאי וקרעים. סימני קיפול.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב. [קרלין, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
נייר מכתבים רשמי, עם הכותרת: "אברהם אלימלך פערלאוו – קארלין, קאראלינסקא 13/18".
נכתב אל "ידידי האברך ר' יהודה ליב בן סימא ברכה". אישור על קבלת כספי צדקה שנשלחו ע"י רבי אהרן הלטובסקי מירושלים, עם ברכות רבות: "בטח קיבל כבר מכתבי מאז אשר של[חתי], וכעת בקבלי מנחתו ע"י ידידנו ר' אהרן ש'[יחיה] אוסיף לברכו שיתברך ברפואה לו ולכל אשר לו... ויזכה ליתן מתוך הרחבה גדולה כיד ה' הטובה, ידידו דו"ש ומברכו בחג כשר ושמח, אברהם אלימלך בהה"צ זצ"ל" [בהרב הצדיק זכר צדיק לברכה].
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב (תרנ"א-חשון תש"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נז), בנו החמישי של האדמו"ר ה"ינוקא" רבי ישראל מקרלין-סטולין ("הפרנקפורטר", תרכ"ט-תרפ"ב), וחתן דודו רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. המפורסם והידוע מבין ששת בניו של רבי ישראל מסטולין. רוב חסידי אביו ברוסיה ובארץ ישראל נהו אחריו, וכדי למנוע מחלוקת עם חסידי אחיו האדמו"ר רבי משה מסטולין עבר לעיירה קרלין הסמוכה לפינסק, שם התיישב והקים את חצר האדמו"רות. הקים את ישיבת קרלין בלוניניץ. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל. ביקורו האחרון בארץ היה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. כששמע שהנאצים פלשו לעירו ביקש לחזור לשם ולהיות עם בני קהילתו. חסידיו ניסו להניא אותו מכך, אך הוא עמד על דעתו וחזר באוניה האחרונה שיצאה מהארץ לאירופה. הוא וצאצאיו נספו בשואה, הי"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 17 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים (משוקמים) בקפלי הנייר. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט.
מכתב בכתב יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר מרימנוב וקראקא הרה"ק רבי אשר הורביץ (בנו של האדמו"ר מדז'יקוב בעל "אמרי נועם"). וינה, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
ברכת "שנה טובה" וברכות לחג הסוכות. נכתב על גבי גלויית דואר רשמית, שנשלחה לזגירז' (פולין), אל ר' אליעזר סירקיס, מעסקני ומנהיגי הציבור החרדי וציר ב"סיים" הפולני: "...מכתבו עם ברכת השנה קיבלתי... ובירך לו אשיבנה, יה"ר שיהי' לו רפואה שלימה במהרה ושנה טובה מתוקה וגמר חתימה טובה, ויחוג את חג האסיף בדיצה ובחדוה. דברי ידידו הדו"ש החפץ בהצלחתו ומצפה לשמוע ממנו בש"ט [בשורות טובות] אשר הלוי הורוויטץ".
האדמו"ר הקדוש רבי אשר הורביץ (תשרי תרמ"ח-תשרי תרצ"ה), אדמו"ר מרימנוב בקראקא ובוינה. בנו של האדמו"ר רבי מאיר מדז'יקוב בעל אמרי נועם, וחתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יוסף הכהן מרימנוב. כבר בחיי חותנו נהרו אליו חסידים רבים ונודע כפועל ישועות וברכות. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו באדמו"רות רימנוב בבתי המדרש שלו בקראקא ובווינה. מתורתו נדפסו הספרים "מעדני מלך" על התורה ועל הגדה של פסח.
גלויה, 14.5X10.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר (פגומות, עקב תלישת הבול).