שלושה מתווים לעבודה "עקדת יצחק" מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
עיפרון על נייר.
במתווים חוזרות, בווריאציות ובקומפוזיציות שונות, התמונות המוצגות בעבודה: אברהם המניף את המאכלת, יצחק העקוד על גבי המזבח, המלאך, האיל הנאחז בסבך בקרניו, אברהם ויצחק בדרכם, והנערים היושבים עם החמור.
העבודה המוגמרת נמכרה במכירת "קדם" 86 פריט מס' 85. מתווה מוגמר ברובו של העבודה מצוי באוסף איינהורן, ומוצג בספר "אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט" (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979), תמונה 108, שם הוא מיוחס בטעות למשה שאה מזרחי.

שלושה מתווים, 32X41 ס"מ עד 38X50 ס"מ. מצב בינוני עד גרוע. קרעים וקרעים חסרים בכל הדפים, עם פגיעות במתווים. אחד הדפים קרוע לאורכו (מנותק לשניים). כתמים ופגמים נוספים. סימני קיפול וקמטים. תיקונים בנייר דבק.

ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).