ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [קניגסברג], "בשנת ועצת ה' היא תקום" [תקפ"ז 1827; אם נחשב שם הוי"ה במלואו: תר"ח 1848].
רישומי בעלות בדף השער: "שייך לוי יצחק ב"ר צבי ז"ל"; "אברהם שלום שרעבי".
[2], ע דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. נקבים קטנים בדפים הראשונים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. רישומים. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יג, עמ' 73. ישנם עותקים בהם נדפס בשער "פא[!] קאניגסבערג" (הברמן, שערי חב"ד, 56).

מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה
בפרוסיה בראשית שנות הת"ר נדפסו שלוש מהדורות של ספר התניא. הסיבה להדפסת ספרי תניא וספרי חסידות בפרוסיה דווקא, שמעטים בה החסידים וחסידי חב"ד, מוסברת במכתב מאת מזכיר האדמו"ר הריי"ץ, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן, המתאר את הרקע והנסיבות ששררו בתקופת "גזירת הדפוסים":
"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע".
בהתאם, קובע הביבליוגרף והחוקר ר' יהושע מונשיין, לא ניתן לדעת איזה מבין שלושת מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה נדפסה קודם, מפני שאין לייחס משמעות לדפוסת המזויפת שעל-גבי השערים. ברור עם זאת, שהספרים נדפסו בתקופת "גזרת הדפוסים", על מנת להבריחם את הגבול אל תוך רוסיה, שם היה צמאון גדול לספרי חסידות ולספר התניא (מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72).