קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- (-) Remove eretz filter eretz
- ארץ (3) Apply ארץ filter
- יד (3) Apply יד filter
- כתבי (3) Apply כתבי filter
- כתבייד (3) Apply כתבייד filter
- רבני (3) Apply רבני filter
- כתבי–יד (3) Apply כתבי–יד filter
- israel (3) Apply israel filter
- manuscript (3) Apply manuscript filter
- rabbi (3) Apply rabbi filter
כתב–יד, לקסיקון חרוזים ומליצות, שכתב "הראשון לציון" רבי חיים ניסים אבולעפיא (הרב חנ"א). [ארץ ישראל, שנות הת"ק, סוף המאה ה–18 או ראשית המאה ה–19 בקירוב].
חיבור שלם, שבעזרתו ניתן לכתוב מליצות בחרוזים, ערוך לפי סדר הא"ב, וכולל אלפי ביטויים מהמקורות המסתיימים בצלילי חרוזים שונים.
פורמט צר וגבוה, כתיבה ספרדית–מזרחית רהוטה. שני טורים בעמוד. החיבור הוכן ונכתב על ידי רבי חיים ניסים אבועלפיא, כפי שכתב בהקדמה מליצית המופיעה בדף א1: "...לשון חכמים קראתי נועם מעשה ידי קצת חרוזי ההבר[ה] והמבטא ליפוי הלשון וקושט המליצה... את כל אלה ידי עשתה לא בתורת קבע עתים חלי"ם כ"א בשעה שבני אדם [––]לים ודרך אגב ועם שמעט המדה הכל לפי מה שהייתה השעה מספקת ויהי שירי הלא כה דברי".
מתחת לרישום זה מופיע הקדשה מליצית בכתב–ידו וחתימתו של הרב חנ"א, לגביר יצחק אלפאנדארי, מחודש סיון תקצ"ד: "מנחה היא שלוחה הרי זה מקטני המנ"ה, יד חרוזים כאן כשאוחזים וללצי"ם הוא יליץ ארשינ"ו רעננה, הנה ארש"ו אר"ש טובה לית דין צריך לא כחל ולא פרכוס לא יתן עליה לבונה, מה דודך מדוד מתוק ומרפה לנפש אפי' שיחתו הקלה בעיא צלותא כיומא דאסתנא לאחד קראתי נועם החכם הגביר השלם המשובח והמפואר בחכמה ובתבונה, זרע רב לי יאורי כמהר"ר יצחק אלפאנדארי נר"ו יאיר דלא שלטא ביה עינא, אנא נפשאי זעי"ר שם קטינא קטינא הצעיר חנ"א ס"ט היום א"ך טוב סיון שנת בשלום ובעישו"ר [=תקצ"ד] לפ"ק".
הגאון רבי חיים ניסים אבולעפיה – הרב חנ"א (תקל"ד–תרכ"ז), מגדולי חכמי טבריה, ירושלים וארץ ישראל. משנת תרט"ו כיהן במשרת ה"ראשון לציון" – כרבה הראשי של ירושלים (אביו הגאון רבי יצחק היה נכדו של רבי חיים אבולעפיא מייסד היישוב בטבריה, ואף הוא היה מראשי הרבנים ובוני העיר טבריה).
הגביר יצחק אלפאנדארי, לו הוענק כתב–היד, הוא כפי הנראה יצחק רפאל אלפאנדארי שהיה גבאי ארץ ישראל בביירות. נודע כפעיל מרכזי דרכו עברו הכספים לכוללות הספרדים והאשכנזים בארץ ישראל, ובמסגרת זו עמד בקשרי מכתבים עם רבנים שונים, וכן עם ר' צבי הירש לעהרן נשיא הפקוא"ם [פקידים ואמרכלים] באמשטרדם, עם פקידי ארץ ישראל בקושטא, ועוד. הוא מוזכר במכתבו של הרב חנ"א אל הרב אג"ן מחודש תמוז תר"ו: "ויען שמע שהלך מבירות... ידידנו הגביר סי' יצחק אלפאנדארי הי"ו..." (פורסם אצל: אליאב שוחטמן, הירצחו של ה'שר' חיים פרחי בעכו ופרשת עזבונו, בתוך: אסופות, ספר שישי, ירושלים תשנ"ב, עמ' קצז).
קנו דף (בהתחלה ובסוף דפים שמקורם בחיבור זהה, אך נעשה בהם שימוש משני כדפי מגן). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים קלים. קרעים גדולים בדפים בודדים, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.030.
כתב–יד, קובץ בענייני דרוש וקבלה, בכתיבת רבי נתן רופא. [טבריה, המאה ה–20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
בדפים הראשונים ובדף האחרון רישומים בקולמוסים שונים. בדף השער: "ספר דרושים והלכות לכל ענין וענין מה שדרשתי בעיר ועיר כשהייתי בערי המזרח ואגפיה יע"א, כאן שנה התרע"ד בא סי' שנת ותאזרנ"י [=תרע"ד] חיל לפ"ק ליצירה, ע"ה נתן רופא ס"ט... טבריא תובב"א". עם חתימה מסולסלת שלו וחותמתו (בעברית, אנגלית וערבית). בדף הקודם לדף זה רישומים וחתימות נוספות שלו: "הצעיר נתן רופא ס"ט", חותמת נוספת שלו בדף האחרון.
כתב–היד מכיל מספר "דרושים" ו"הלצות", ולאחר מכן העתקות של קטעים מתוך חיבורים קבליים: "ס' עסיס רמונים" – ספר פרדס רמונים להרמ"ק (שערים ו, ז, ג, יא, יב, יג, טז; מסתיים באמצע פרק ט, הפרק האחרון), עם שינויים קלים מהנדפס; "שער כונות הציצית" ו"סוד כונות התפלין וקשריו". בסופו: "ע"כ סוד העינים". כוונות לא מוכרות; "סדר פדיון נפש לחולה מכתבי הרב אדמו"ר רבינו האר"י...", מאת רבי חיים ויטל; "תפילה קודם סעודת יום התענית... מהר' עטר' רא'[שינו] עץ החיים זללה"ה", ועוד.
המקובל רבי נתן רופא מטבריה (נפטר תשכ"ח), בן החכם השד"ר רבי דוד נתנאל רופא, שימש כשד"ר העיר טבריה לבומביי, שם פעל גם ככתובת רוחנית והלכתית לבני הקהילה. בשובו לטבריה שימש ראש אבות בית דין, וזכה להערכה והוקרה מכל שדרות הציבור. לעת זקנותו עבר לעיר חיפה, שם היה ביתו מוקד עלייה לאלפי יהודים שעלו לקבל ממנו ברכות, עצות וסגולות (רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כט).
[2], ד, [3]; יב, יד–צח, קא–קד; [5]; [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.003.
פנקס רשימות בכתב–ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב – 1950–1960 בקירוב].
פנקס שלם בכתב–ידו של הרב כדורי, בו תיעד את בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, אבחונים של בעיות שונות, וכן עצות או קמיעות שנתן. בכמה מן הרשימות הוסיף הרב כדורי רישום, שהטיפול ע"י סגולה: "הועיל".
בראש העמוד הראשון נכתב "זכרונות". לאורך הפנקס מאות פסקאות, בכל אחת פירוט שמות הפונים אליו בשמם ושם אמם, עם אבחון הבעיה וההמלצה, לדוגמה: "ח' ציון בן מזאל (ח' ציון אטון) תהלים לרפואה והצלחה"; "... נתלמד להיות נהג ונתנו לו סמ[י]כה ונסע באותו ונתהפך ונזוק זרועו והילדים אשר עמו יצאו בריאים"; "...יש לו נפח בבטן והרופאים אומרים אולי יש לו תולעים הנוקבים המעים וכתבנו לו מ"ש אצלינו והועיל קצת"; "... חולה אין לה שינה בלילה, מבוהלת ופחד... ונתתי לה לעשן והועיל לשינה ובוכה".
בכמה מקומות חישובים של גורלות וגימטריות של שמות (בספרות ערביות). בחלק מהמקומות מופיעות מסקנות כדוגמת: "רוח ומים שלום יהיה ביניהם ויצליחו בכל ענין"; "לא ראיתי שנאה ביניהם"; "לא ישאנה ואם ישאנה אין זווגם עולה יפה"; "מזלם עולה יפה ויצליחו בכ"ד ויולידו בנים ובנות כי חמה כוכבם".
הפנקס כולל גם רשימות של פדיונות נפש, לדוגמה: "פד"נ [=פדיון נפש], הכסף הזה נתנדב צדקה בעד פד"נ כללות עם ישראל זרע היהודים שבכל העולם כלו ובפרט בא"י וירושלים למקטן ועד גדול מעולל ויונק עד איש שיבה כל ופרט מזרח ומערב צ"ד מ"מ נפש לא נעדרת, שהשם יזכה אותנו כלנו כאחד להתתקן תקון גמור ומוחלט לתקן נרנ"ח ולזכות בתשובה שלמה אמתית מיראה ואהבה לכל מצות התורה ולהסיר ממנו לב האבן ולתת לנו לב בשר ולזכות לחיים טובים ארוכים ומתוקנים בתורה ומצות וביראת שמים ולא נצטרך לשום גלגול עוד ולזכות להחיות ולראות בהתגלות מלכותו יתברך בבנין בית המקדש למען שמו יתברך אכי"ר".
בין הדברים כתב הרב כדורי רשימות שונות, לדוגמה (מהעמוד האחרון): "הביא לי צבע שחור ואמר צריך לערב עמו מין אבקה נמכרת בבית המרקחת נק' אמוניַק"; "בס' לדוד אמת להרב חיד"א מזכיר... כתבתי למזכרת כי בספרו שם הגדולים ציין עניין ולא מצאתי וכנראה כיון לס'[פר] זה"; "אלו הספרים שנאבדו בעיר העתיקה שלח' נסים, שו"ת מהר"י קולון ד' וינציאה רע"ט, שו"ת תרומת הדשן..."; "בשנת שלשת אלפים ותשעים ושלוש לבריאת עולם, והיא שנת חמשים וחמש לחרבן בהמ"ק יבנה ויכונן בב"א מלך אחשוורוש בשושן בס' מעשיות אסתר ושם אמר עשרת אלפים ככר כסף הנק' בערבי קנטאר הוא ששים מליון מת'קאל כסף".
הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.
[24] דף. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.020.