מכירה פומבית 92 חלק ב' כתבי יד ופריטים מיוחדים ויקרי ערך מאוסף משפחת גרוס
כתב-יד, תאג' (כתר) – תורה, עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה ומסורה גדולה – חומש בראשית וחומש שמות (עד אמצע פרשת ויקהל). [תימן, שנות הר', המאה ה-15/16 בקירוב].
כתיבה נאה במיוחד, בדיו שחורה, עם עיטורים צבעוניים. כתב-יד מרשים, שמהווה דוגמה טיפוסית לאמנות כתיבת ספרי התאג' בתימן במאות ה-15 וה-16 (ראו להלן הפניות לכתבי-יד מקבילים).
בעמוד הראשון שער מעוטר במסגרת מסורגת, צבועה לסירוגין באדום, במרכזה נכתב הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעק'[ב]", וראשי תיבות של הפסוק "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ": "עז' מ' י' ע' ש' וארץ". אותיות השער נכתבו חלולות בכתיבה קליגרפית, ומולאו לסירוגין בצבע אדום ובצבע נוסף (שדהה). שימוש באותיות מעוטרות אלו, מופיע גם לאורך כתב-היד, במקומות שונים, כגון בשורות סיכום וסימן מספר הפסוקים, המופיעות בסופי הפרשות.
פסוקי התורה נכתבו בכתיבה מרובעת, עם ניקוד וטעמים. במספר מקומות מופיעות אותיות פ' לפופות. בשולי הטקסט המקראי מופיעה המסורה בקצרה ("מסורה קטנה") ובשוליים, משלושה צדדים, נכתבה ה"מסורה גדולה", במיקרוגרפיה, בצורת זיגזג. במספר מקומות נכתבו סימוני הפרשיות (אות פ' המסמנת פרשה פתוחה, ואות ס' המסמנת פרשה סתומה), באותיות קליגרפיות חלולות, עם מילוי בצבע ולעתים בתוספת קישוט פרחוני שנעשה באותה טכניקה. בטכניקה זו נכתבו (על פי רוב בשוליים) גם סימוני העליות לתורה בשבתות (ממוספרות באותיות א-ז), ונוספו קישוטים נאים לסימון ההתחלה והסיום של קריאות מיוחדות (בחגים ומועדים).
בסוף ספר בראשית קישוט סיום מלבני, מעוטר באופן שבו עוטר השער, ובתוכו נרשם "סכום הפסוקים שלספר זה...". שירת הים נכתבה ב"אריח על גבי לבנה", עם עיטורים בצבע אדום ברווחים.
רוב הטקסט של החומשים נמצא לפנינו בשלמותו, וחסרים בו רק מספר דפים בסופו (כתב-היד מסתיים באמצע פרשת ויקהל, וחסרה גם פרשת פקודי), וכן חסר דף אחד באמצע פרשת ויחי (פרק מט, פסוקים ח-כח). פגיעות במספר מקומות בטקסט ה"מסורה גדולה" שבשולי הדפים.
[149] דף (דף [149] נכרך שלא במקומו, והוא המשך לדף [146]). 24-25 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. השוליים קצוצים בדפים רבים, לעתים עם פגיעה בטקסט המסורה. קרעים חסרים בחלק מהדפים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט. בשער ובדף [2], קרעים חסרים גדולים עם פגיעה משמעותית בטקסט. כריכה חדשה.
שני כתבי יד מקבילים לכתב-היד שלפנינו, הכתובים ומעוטרים באופן דומה, הם: כתב-יד ששון 330-331 (אוהל דוד, א, עמ' 24), שהוצג במכירת סותבי'ס ניו יורק (Sassoon: A Golden Legacy), דצמבר 2020, פריט 56 – שני כרכים הכוללים את חמשת החומשים; וכתב-יד ספרית בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), י Ms. 5594, המכיל את החומשים ויקרא-דברים (קטלוג ברומר, ז, רשומה 1938). יתכן שכתב-יד בהמ"ל הוא חלקו השני של כתב-היד שלפנינו. יתכן שגם כתב-יד ששון נכתב על ידי אותו סופר. לכתב-יד דומה נוסף (בראשית ושמות) ראו: בנימין ריצ'לר, כתבי-היד העבריים בספריית קרן ולמדונה, תל אביב 1998, מס' 7, עמ' 9-12.
תערוכה: Reise an kein Ende der Welt – Journey to No End of the World (אוצרת: Felicitas Heimann-Jelinek), המוזיאון היהודי של וינה, 2001. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 50-51.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.054.YM.
כתב-יד, נור אלצ'לאם (מאור האפלה), מאת רבי נתנאל בן ישעיה. [תימן, המאה ה-15/16 בקירוב]. ערבית-יהודית ועברית.
כתיבה תימנית עתיקה. כותרות ומספר שורות מעוטרות בדיו אדומה. במספר מקומות איורים להמחשה, בהם: איורי הארון עם לוחות הברית ושני הכרובים, המנורה, האפוד, המשכן וכליו, ועוד.
בפרשת עקב (דף [155ב]) מופיע שירו של המחבר (בדיו שחורה ואדומה לסירוגין), המתחיל: "שמע מני ידיד נפשי דברים...", בו מזכיר את שמו: "פנה אל בן ישעיהו... סבל נא את זהב עבדך נתנאל...".
כתב-היד חסר בתחילתו ובסופו. לפנינו החיבור מאמצע פרשת נח עד אמצע פרשת ראה.
רבינו נתנאל בן ישעיה, מגדולי חכמי תימן הראשונים, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-14, כתב את חיבורו "מאור האפלה" בשנת ה'פ"ט (1329). מדרש זה נכתב במקור בערבית-יהודית והיה לאחד מספרי היסוד ביהדות תימן. המחבר שילב בו רעיונות פילוסופיים וקבליים עם פירושים וביאורים על דרך הפשט והדרש, לפי סדר פרשיות השבוע. בחיבור זה נשתמרו דרשות ומסורות שנשתמרו רק אצל יהודי תימן ולא ידועות ממקור אחר. מדרש מאור האפלה נדפס לראשונה רק בשנת תשי"ז, על ידי הרב קאפח, בתוספת תרגום לעברית.
כתב-היד שלפנינו הוא מכתבי-היד הקדומים של החיבור.
[163] דף. 27 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. מרבית הדפים שלמים. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים רבים, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים גדולים, בכמה עשרות דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.055.YM.
כתב-יד, ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב, עם פירוש "נפש יהודה" מאת רבי משה ב"ר שמעון מפרנקפורט ופירוש "חק ליעקב" מאת רבי סעדיה אלקטיעי, בהעתקת ובעריכת הסופר רבי אברהם אלחאזי. צנעא, ב'קל"ז-ב'קל"ח לשטרות [תקפ"ו-תקפ"ז 1826-1827].
כתב-יד שלם. כתיבה תימנית, בעיצוב טיפוגרפי נאה. איורים ועיטורים בדיו שחורה ואדומה לאורך כל כתב-היד. שער מעוטר במסגרת פרחונית ובראשה זוג ציפורים. בעמוד שממול השער איור "מנורת למנצח" (איור נוסף של מנורה בהקדמה לנפש יהודה, מעבר לשער; וסקיצה של איור מנורה בדף הראשון בכתב-היד). תיבות פתיחה וכותרות מעוטרות בדיו אדומה.
בשער: "נכתבה פה ק"ק בארץ ישמעאל הלא היא צנעא יע"א לישראל לס' ולשנת אם ב'חק'תי תל'כו ו'א'ת מצותי וכו'.... אותיות גדולות ב'קל"ז". בדף השני הקדמה ארוכה מאת הסופר, תחת הכותרת: "הקדמה למהר"ר סעדיא בן שלום אלקטיעי יצ"ו", בסופה חתם את שמו: "אני הכותב... איש עני מקוה חסדי רבוני הלא הוא אברהם בן אברהם בן כמ"ו דוד יצ"ו". בתוך דברי הקדמתו כותב בין היתר: "ושמעתי שהרב המאסף קרא שם חיבורו הזה חק יעקב...".
בדף צח, א, חתימה נוספת של הכותב: "אברהם בן אברהם בן כמ"ו דוד אלחאזי נע"ג". קולופון בסוף כתב-היד, חתום בחתימתו המסולסלת: "ותשלם מלאכת הקדש יום ה' ר"ח אדר ב' בו שנת ב'קל"ח לשטרי...".
שתי עמודות בכל עמוד. פירוש "נפש יהודה" נכתב בדרך כלל באותיות מעט יותר קטנות בחלקו התחתון של העמוד. פירוש רבי סעדיה אלקטיעי שולב ב"חלונות" בתוך העמודות. במספר מקומות שילב הסופר הערות משלו, הפותחות: "אמר הכותב".
החיבור "חק ליעקב" מאת המקובל רבי סעדיה קטיעי (אלקטיעי), שחי בדור שלפני המהרי"ץ, עבר בכתב-יד בתימן במשך דורות, ונדפס לראשונה בשנת תשע"ג על ידי אדם בן נון. כתב-היד שלפנינו הוא אחד מכתבי היד השלמים והמוקדמים של החיבור, ושימש גם כבסיס להדפסתו במהדורה הנ"ל. בכתב-היד שלפנינו ערך הסופר רבי אברהם בן אברהם חאזי את חיבורו של רבי סעדיה, הרחיבו והוסיף עליו מקורות וליקוטים נוספים (ראו במבוא למהדורה הנ"ל). על עבודתו הוא מאריך לפרט בהקדמתו.
הסופר, מארי אברהם בן אברהם חאזי (אלחאזי), המכונה אחי"ה (ראשי תיבות: אברהם חאזי ישמרהו ה'), חכם וסופר בצנעא במאה ה-19. חיבר שני ספרים: "זבחי צדק" – פירוש לקונטרס שערי קדושה של מהרי"ץ, ו"אור החיים" – תוספת ופירוש לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ. ידוע שהעתיק את הספר מקדש מלך על ספר הזוהר, בצנעא בשנת תקפ"ה, ובקולופון כתב כי הוא "צעיר לימים בן ח"י שנה...", ואם כן, כתב-היד שלפנינו נכתב בהיותו בן 19-20 (ראו אודותיו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 127-128; ובמבוא למהדורת מנורת המאור הנ"ל).
ספר מנורת המאור התקבל באופן מיוחד אצל יהודי תימן, המכנים אותו בקיצור "מנורה". יהודי תימן נהגו לקרוא בספר בכל שבת ומועד בבית הכנסת, לפני אמירת "עלינו לשבח". על מנהג זה כותב המהרי"ץ (בתכלאל שלו): "וכבר נהגו העולם אחר פיטום הקטורת לשנות פרק אחד מפרקי מנורת המאור שחיבר מרנא הגאון מהר"י אבוהב ז"ל ללמד דעת לעם מוסריו הנעימים...". מנהג זה נשמר עד ימינו אצל בני תימן.
קסה דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. כתמי עובש במספר דפים. סימני עש בדפים בודדים בראש כתב-היד, עם פגיעה קלה בטקסט. הדבקות נייר לשיקום במספר מקומות. כריכה חדשה.
תערוכות:
• Jüdische Lebenswelten, ברלין, 1991. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 241-242.
• Kabbalah – Om judisk mysticism (אוצרת: Erika Aronowitsch), המוזיאון היהודי בסטוקהולם, אפריל-דצמבר 2002. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 60.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.020.YM.
כתב-יד, "שפר שלוש מגילות" – שיר השירים, רות וקהלת, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י, ליקוטי מדרשים ו"נחל אשכול" לחיד"א. צנעא, [תקמ"ה 1785].
כתיבה תימנית, בעיצוב טיפוגרפי נאה. עיטורים בדיו שחורה ואדומה לאורך כל כתב-היד. שער מעוטר במסגרת פרחונית, בראשו זוג ציפורים. תיבות פתיחה וכותרות מעוטרות.
בשער מופיעים מקום ההעתקה, פרט השנה ושם הגביר לכבודו נעשתה ההעתקה: "ונכתבה פה ק"ק צנעא לסדר ולשנת א'ם ב'חק'תי תלכו וא'ת מצותי תשמ'רו ועשיתם א'ותם לפ"ק... ונכתב לתשוקת הגביר... שלמה בן כמהר"ר אברהם בן כמהר"ר יחיא בן כמהר"ר סאלם הכהן עראקי..." (הגימטריה של האותיות המסומנות בפרט השנה היא קמ"ה. הסופר מציין כי פרט השנה הוא לפ"ק, ולכן צ"ל כנראה: תקמ"ה; אם החישוב הוא בכל זאת לשטרות, כמנהג התימנים, יתכן ויש לקרוא ב'קמ"ג = תקצ"ב). יתכן שהסופר הוא רבי אברהם אלחאזי – ראו פריט קודם, כתב-יד מנורת המאור בהעתקתו.
המקרא נכתב באותיות גדולות (מנוקדות ומוטעמות), והתרגום נכתב בעמודה לצדו. פירוש רש"י נכתב בחלקו התחתון של העמוד. במספר מקומות הוסיף הסופר הערות מסורה בשוליים. במגילת שיר השירים נוסף גם ליקוט מדרשים בשוליים (הסופר הפסיק את כתיבתו בסוף פרק ו). בסוף כתב-היד קטע עם הכותרת "סדר ליל שבועות" ובו "תפלה לליל שבועות לאמרה קודם הלימוד". אחריו נכרכו [16] דף עם החיבור "נחל אשכול" על שלוש המגילות מאת החיד"א. במגילות קהלת ורות נוסף לצד חיבור של החיד"א גם "ילקוט שמעוני".
[71] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. הדבקת נייר לשיקום בשולי מספר דפים. כריכת עור מקורית, משוקמת.
תערוכה: Jüdische Lebenswelten, ברלין, 1991. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 240-241.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.004.YM.
כתב-יד, "סדר תפלת כל המועדים", אזהרות לחג השבועות, תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, וסדר הקריאות למועדים, בכתיבת מארי שלום קורח. צנעא, ב'רמט לשטרות [תרצ"ח 1938].
כרך מרשים. כתיבה תימנית ביד אמן, עם עיטורים ואיורים צבעוניים, על גבי נייר איכותי עם שוליים רחבים. שערים, תיבות פתיחה, כותרות וקולופונים מעוטרים ומאוירים – בצבעי אדום, כתום, ירוק וסגול עזים. בהפטרה ליום שני של שבועות איור עצים וציפורים. נתון ב"כריכת קופסה" צבעונית מפוארת, עם עיטורי ואבזמי כסף נאים, חלקם מוזהבים.
כתב-היד שלפנינו נכתב ועוטר בידי הסופר מארי שלום קורח (מגדולי רבני תימן), עבור האדון יחיא בדיחי. בשער נכתב: "סדר תפלת כל המוע'דים – נכתב לתשוקת עמיתנו היקר... האדון יחיא נר"ו בן סלי' בן מ"ו יוסף בן שלום אלבדיחי זכר כולם לברכה; נכתב על ידי אני הצעיר חלש ומסכן שלום בן מ"ו יחיא בן מהר"ר חיים בן מ"ו יוסף זכר כולם לברכה – נכתב פה צנעא תימן, ש'[נת] ברמ"ט לשטרות". בסוף ה"אזהרות" קולופון על סיום כתיבתן בג' בסיון ב'רמ"ט.
שערים מעוטרים מופיעים גם בראש ה"אזהרות" ובראש "סדר קריאה לכל המועדים" (שער זה כולל גם את מקום הכתיבה והשנה: "פה צנעא תימן", "שנת תפרי"ח [=תרצ"ח] לב"ע לפ"ק").
במספר מקומות הוסיף הכותב הגהות בשוליים, המתייחסות לדקדוקו בכתיבת נוסח התפילות והפיוטים. לדוגמא: בדף 28ב הגהה בשוליים בחתימת "הכותב", הפותחת במילים: "כך נכון לגרוס..."; בדף 64ב הגהה הפותחת במילים: "כ"ן צ"ל...".
בסדר הקריאה מופיעים גם טעמי המקרא, ובשוליים מופיעות הערות רבות לביאור הגירסא של המקרא והתרגום המופיעה בפנים, תוך ציון לגירסאות אחרות. לדוגמא: בדף 80ב הערה: "ה"ג במאריך, וי"ג בטפחא"; בדף 82א: "ה"ג המים בחירק והגימל דגש, וי"ג המים בצירי והגימל רפי".
בעמוד האחרון (דף 135ב), קולופון סיום מאת הסופר מארי שלום קורח: "נשלמו תפלות המועדים ושל ראש השנה ויום הכפורים, וסדר קריאה של מועדים וקריאה של ראש השנה ויום הכפורים, בעזר האל אשר בידו נפש כל חי... ונכתבו לתשוקת עמיתנו היקר והנכבד, כבוד האדון הנעלה...יחיה, יחייהו האל חיים ארוכים טובים ומתוקנים, בן סלימאן בן מ"ו יוסף בן שלום אלבדיחי... כ"ד הכתוב הצעיר חלש ומסכן שלום בן לא"א מ"ו יחיה בן אמו"ז מהר"ר חיים בן מהר"ר יוסף קורח... יום ה' ד' לחדש רחמים שנת ברמ"ט היא שנת השמיטה, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנת בר"ן וברכותיה".
סופר כתב-היד, מארי שלום קורח (תרל"ג-חשון תשי"ג), מגדולי רבני תימן, וממנהיגי הקהילה בצנעא. מורה ומחנך שהעמיד תלמידים רבים. מחבר ספרים רבים (מדרש אשר"י, גנזי חכמה, דרך החכמים, דברי שלום, ועוד). "ספרים שהעתיק מצטיינים בדיוקם הרב ובהידורם. היה סופר אומן עם חוש ליופי ועיטר את ספריו בצבעים שונים" (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 566).
[135] דף (ועוד דפים ריקים בתחילת הכרך ובסופו). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת קופסה מקורית, עם עיטורי כסף. פגמים קלים בשדרה.
כתב-יד מעוטר של פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם, שהוכן אף הוא על ידי רבי שלום קורח עבור יחיא בדיחי בשנת תרצ"ט, נמכר במכירת קדם, קטלוג 49 חלק א, פריט 137.
הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 339308.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.002.YM.