מכתב מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו של אלברט איינשטיין, אל יושב ראש ארגון "אורט" בלוס אנג'לס מארק קרטר. מודפס על נייר מכתבים רשמי של "המכון הטכנולוגי של קליפורניה". קליפורניה, 21 בינואר, 1931. גרמנית.
המכתב שלפנינו נכתב במהלך ביקורו השני של אלברט איינשטיין באמריקה, בזמן שהותו במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), שם נועד עם פיזיקאים ואסטרונומים בנושאים הקשורים לתורת היחסות. באותה עת קיבל איינשטיין הזמנה מידי יושב ראש ארגון "אורט" בלוס אנג'לס, מארק קרטר, להשתתף באירוע צדקה שבו תופיע להקת תיאטרון "הבימה" – שאיינשטיין היה ממערציה.
איינשטיין כותב: "מאמציה של חברת 'אורט' למען הבריאות הסוציאלית של יהדות מזרח-אירופה הם בעלי משמעות גדולה עבור העם היהודי כולו. מתרפאת כאן מחלה שבמשך מאות שנים ייסרה את עמנו...", ומוסיף – "אני עצמי נכחתי בהצגה בלתי נשכחת של 'הדיבוק' בביצוע 'הבימה', ומשוכנע בכך שרמת הביצוע האמנותית הגבוהה של שחקני 'הבימה' תעורר גם כאן התלהבות".
ארגון "אורט" נוסד ב-1880 ברוסיה הצארית בידי נדבנים יהודיים תחת השם "Общество ремесленного и земледельческого труда" (החברה למלאכת יד ולעבודה חקלאית; ר"ת "אורט"), במטרה לספק הכשרות מקצועיות לקהילות יהודיות נחשלות במזרח אירופה. הארגון הקים רשת בתי ספר ברחבי תחום המושב וברוסיה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה התרחב לארצות המערב ופתח סניפים ברחבי העולם.
בסוף אוקטובר 1930, ערך הסניף הבריטי של "אורט" סעודה בהשתתפות אנשי רוח, נדבנים ורבנים – ג'ורג' ברנרד שו, ה. ג'. וולס, הלורד רוטשילד, הרב הראשי של בריטניה יוסף צבי הרץ, וכן אלברט איינשטיין, שהביע את הערכתו לארגון בנאום שנשא באירוע: "אין זה דבר של מה בכך עבורי להתגבר על נטייתי לחיות חיים של התבוננות שקטה. עם זאת, אין ביכולתי שלא להיענות לזעקתה של חברת אורט [...]. מכיוון שבכך אני בו בזמן נענה לזעקתם של בני עמנו הכורעים תחת העול".

אלברט איינשטיין (1879-1955), מן הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20, אבי תורת היחסות וממניחי היסודות לתורת הקוונטים; חתן פרס נובל לפיזיקה. נולד בעיר אולם (Ulm) בדרום גרמניה למשפחה יהודית, למד בשוויץ ושימש כפרופסור באוניברסיטאות שונות. נוסף על עבודתו המדעית עסק במשך שנים רבות בפעילות ציבורית ופוליטית ענפה. יחסו של איינשטיין ליהדות היה מורכב; הוא לא אחז באמונה דתית אורתודוקסית, אלא העיד על עצמו כי הוא "מאמין באלוהיו של שפינוזה"; אף על פי כן, הזדהה כיהודי, הרבה להביע דאגה לגורלו של העם היהודי, ופעל למען מטרות וארגונים יהודיים; למעשה, הטקסט הפוליטי הראשון שפרסם המדען המפורסם בשנת 1919 עסק ברדיפות האנטישמיות מהן סבלו יהודי מזרח-אירופה שחיו כמהגרים בגרמניה; בספרו "Mein Weltbild" ("דמות עולמי – העולם כפי שהוא מצטייר לי"; 1934) הוא מצטט את הנאום שלעיל, בו הוא מהלל את "אורט" כארגון השואף למגר "נכויות חברתיות וכלכליות" קשות, הפוגעות בחברה היהודית עוד מימי הביניים.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה נרדף איינשטיין בשל הפציפיזם בו דגל, ובשל יהדותו. בשנת 1933 ויתר על אזרחותו הגרמנית והשתקע לצמיתות בארצות הברית יחד עם אשתו השנייה אלזה (1876-1936), שם הוצעה לו משרה במכון למחקר מתקדם (Study Institute for Advanced) בפרינסטון, ניו-ג'רזי, ושם חי עד מותו ב-18 באפריל 1955.

[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קמטים קלים. שרידי הדבקת נייר בגב.