דיוקן בנימין זאב (תיאודור) הרצל בצדודית – תחריט קרומית רכה (vernis mou) מעשה ידי הרמן שטרוק, 1903. חתום ומתוארך בלוח וחתום בעפרון בידי שטרוק ובידי הרצל.
דיוקן זה ("Bildnis Theodor Herzl"; "דיוקן תיאודור הרצל") נעשה בעקבות מפגש בין שטרוק להרצל במאי 1903. שטרוק, שהיה ציוני נלהב עוד מנעוריו, שב לאירופה ממסע ברחבי ארץ ישראל והגיע לפגישה בביתו של הרצל בווינה. במהלך הפגישה הכין שטרוק סדרת רישומים של הרצל, והללו שמשו ליצירת הדיוקן. חודשים ספורים אחר כך, בקונגרס הציוני השישי (אוגוסט 1903), נפגשו שטרוק והרצל פעם נוספת, ובהזדמנות זו ביקש הרצל משטרוק להגיש לו כמה מהעותקים הראשונים של התחריט לחתימה.
כך תיאר מבקר האמנות ד"ר קרל שוורץ, היסטוריון אמנות ומנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב, את דמותו של הרצל כפי שזו מצטיירת בתחריט שלפנינו: "כנראה, שאף האמן ליצור דמות אידיאלית של אחד מנביאי ישראל, ודבר זה הצליח בידו במלואו. תיאודור הרצל חי בלב כולנו באותו דיוקן שטבע האמן שטרוק; זו היתה תמונתו של הרצל בה"א הידיעה: ההוזה השקוע במשאת-נפשו, שעיניו צופות אל העתיד". ("הרמן שטרוק, האדם והאמן", עמ' 30-31).
לאחר מותו של הרצל, יצר שטרוק, על-פי רישומיו, שני תחריטים נוספים המציגים את הרצל, אך הדיוקן שלפנינו נחשב כאיכותי וכחשוב ביותר: " בתוך תקופה קצרה התפרסם התחריט עד כדי כך, שהפך כעין סמל של הציונות, בעיקר לאחר מותו של המנהיג הכריזמטי ב-1904. אז זכה הדיוקן להערכתם המלאה של כל החוגים הציוניים. עד להקמתה של מדינת ישראל היה דיוקן זה של תיאודור הרצל בבחינת התגלמות הציונות כולה. הוא קישט כדרך קבע כל אירוע ציוני בכל מקום". ("הרמן שטרוק, אמן ההדפס", עמ' 38).
הדפס: 35X45 ס"מ (הדף: 45X56 ס"מ בקירוב). מצב טוב. נייר כהה. מעט כתמים. פגמים קלים. ממוספר בעפרון בפינה התחתונה-ימנית. מודבק לקרטון ולפספרטו ונתון במסגרת.
ספרות:
• "הרמן שטרוק, אמן ההדפס", קטלוג תערוכה, המוזיאון הפתוח, גן התעשיה תפן, 2007. עמ' 38 ו-83.
• "הרמן שטרוק, האדם והאמן", בעריכת יצחק מן. הוצאת "דביר", תל-אביב, 1954, עמ' 30-31.