חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, בעל הטורים, תולדות אהרן, מסורה, פירוש רבי אליהו מזרחי על פירוש רש"י, ופירוש גור אריה למהר"ל מפראג. לבוב, דפוס שלמה יאריש ראפאפורט (כרך במדבר נדפס בדפוס אהרן בן חיים דוד מדפיס סג"ל), תקע"ב-[תקע"ו] 1812-1816. סט שלם בחמישה כרכים.
ספר במדבר נדפס אצל מדפיס אחר, ודף השער שלו שונה טיפוגרפית מיתר השערים.
העותקים של רבי אפרים זלמן מרגליות. בדפי השער של ספר בראשית וספר במדבר חתימות ידו: " הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד, תמוז תקפהא"ל [תקפ"ה לפ"ק]".
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח), בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". נודע בייחוסו המפואר עד לרש"י, וכצאצא לגדולי עולם כדוגמת המהרש"א והרמ"א. אביו וסבו היו מחכמי ה"קלויז" הנודע בבראד (ברודי). בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, אך לאחר תקופה קצרה חזר לבראד, והחליט שלא לכהן במשרה רבנית – כרבו בעל ה"תבואות שור". הוא היה עשיר מופלג, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. שמו נודע כאחד מגאוני דורו ומכל קצוי הארץ נשלחו אליו שאלות בהלכה. בין אלו שעמדו עמו בקשרי שו"ת היו ה"נודע ביהודה", ה"שאגת אריה", רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", ועוד. על אף שלא נחשב לחסיד, היה מקורב לחסידות ולגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, והסכים על הדפסת ספרי חסידות רבים. ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שאמר עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו, מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא).
חמישה כרכים. בראשית: [1], א, ג-קכו, [2] דף. חסרים [2] דפים לפני הדף האחרון, עם סדר ההפטרות. שמות: [1], קכח דף. ויקרא: [1], קו דף. חסרים 5 דפים בסוף (קז-קיא), עם ההפטרות ומגילת שיר השירים. במדבר: [1], ק דף. דברים: עח, ז, [1] דף. 37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל בחלק מהדפים. סימני עש קלים במספר מקומות. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרעים חסרים בשולי דפי השער של ספר שמות וספר במדבר, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכות עוד חדשות (אחידות).