מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- (-) Remove והמנדטורית filter והמנדטורית
- מחתרות (49) Apply מחתרות filter
- מדינת (49) Apply מדינת filter
- מאנית (49) Apply מאנית filter
- ישראלית (49) Apply ישראלית filter
- ישראל, (49) Apply ישראל, filter
- והעפלה, (49) Apply והעפלה, filter
- והעפלה (49) Apply והעפלה filter
- והמנדטורית, (49) Apply והמנדטורית, filter
- הקמת (49) Apply הקמת filter
- העותמאנית (49) Apply העותמאנית filter
- העות (49) Apply העות filter
- ארץ (49) Apply ארץ filter
- תרבות (49) Apply תרבות filter
- העות'מאנית (49) Apply העות'מאנית filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
- fighters, (49) Apply fighters, filter
- illig (49) Apply illig filter
- immifr (49) Apply immifr filter
- immifration, (49) Apply immifration, filter
- isra (49) Apply isra filter
- israel (49) Apply israel filter
- israel, (49) Apply israel, filter
- mandatori (49) Apply mandatori filter
- ottoman (49) Apply ottoman filter
- palestin (49) Apply palestin filter
- palestine, (49) Apply palestine, filter
- state (49) Apply state filter
- underground (49) Apply underground filter
"נסיתי הכל / דבא [דן בן אמוץ]", כרזה בעיצוב דוד טרטקובר ("על-פי דב"א"). תצלום מאת דוד רובינגר. "הוצא לאור למסיבת פרידה (חזרה גנראלית)". תל-אביב, 1989.
כרזה ממסיבת הפרידה מהחיים שערך דן בן אמוץ לחבריו – אנשי תרבות, פוליטיקאים וידוענים ישראלים – במועדון החמאם ביפו. בן אמוץ ערך את המסיבה כשידע שימיו ספורים, ובסיומה העניק לכל אחד מכ-300 המוזמנים מתנה ופתק אישי ואת הכרזה שלפנינו, בעיצובו של דוד טרטקובר. זמן לא רב לאחר המסיבה נפטר בן אמוץ מסרטן הכבד.
הכרזה ממוספרת 112 בפינה הימנית התחתונה.
69X49.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים. פגמים קלים בשוליים. כתמים (כתמים רבים בתחתית הכרזה).
דן בן אמוץ (דב"א; נולד: מוסיה תהילימזוגער, 1924-1989), יליד פולין, מאנשי האשכולות של התרבות הישראלית – סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, סטיריקן, איש רדיו ושחקן – איש הפלמ"ח והמוסד לעלייה ב'. בן אמוץ כתב כמה מיצירות הספרות הבולטות בעשורים הראשונים למדינה, ביניהן "ילקוט הכזבים" (יחד עם חיים חפר; 1951), "לזכור ולשכוח" (1968), "מילון עולמי לעברית מדוברת" (לצד נתיבה בן יהודה; 1972), ורבות אחרות; לצד חיים חפר העלה את מופע הבידור "תל-אביב הקטנה"; ברדיו היה משתתף בולט בתוכנית הפופולרית "שלושה בסירה אחת" (1955-59); כתב מדור פופולרי בעיתון "חדשות", והיה לדמות בולטת בבוהמה התל-אביבית עד למותו.
לאחר מותו השתנה לשלילה היחס כלפי בן אמוץ ומורשתו – תרמה לכך הביוגרפיה השנויה במחלוקת שפרסם לאחר מותו ידידו אמנון דנקנר, שהציגה את יחסו הנצלני והפוגעני של בן אמוץ כלפי נשים.