מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
- book (68) Apply book filter
- ספרי (60) Apply ספרי filter
- האדמו (45) Apply האדמו filter
- האדמור (45) Apply האדמור filter
- האדמו"ר (45) Apply האדמו"ר filter
- הזקן (29) Apply הזקן filter
- החסידות (29) Apply החסידות filter
- של (29) Apply של filter
- baal (29) Apply baal filter
- chassid (29) Apply chassid filter
- hatanya (29) Apply hatanya filter
- חבד (28) Apply חבד filter
- חב (28) Apply חב filter
- חב"ד (28) Apply חב"ד filter
- chabad (28) Apply chabad filter
- rebb (19) Apply rebb filter
- ותלמידים (15) Apply ותלמידים filter
- רבנים (15) Apply רבנים filter
- discipl (15) Apply discipl filter
- rabbi (15) Apply rabbi filter
- האמצעי (14) Apply האמצעי filter
- mittel (14) Apply mittel filter
- עת (8) Apply עת filter
- ספרים, (8) Apply ספרים, filter
- ספרים (8) Apply ספרים filter
- וכתבי (8) Apply וכתבי filter
- חוברות (8) Apply חוברות filter
- booklet (8) Apply booklet filter
- books, (8) Apply books, filter
- period (8) Apply period filter
- מליובאוויטש (7) Apply מליובאוויטש filter
- lubavitch (7) Apply lubavitch filter
- רי (5) Apply רי filter
- והרבי (5) Apply והרבי filter
- הרשב (5) Apply הרשב filter
- הרש (5) Apply הרש filter
- הרייץ (5) Apply הרייץ filter
- הריי (5) Apply הריי filter
- אדמורי (5) Apply אדמורי filter
- האחרונים (5) Apply האחרונים filter
- אדמו (5) Apply אדמו filter
- אדמו"רי (5) Apply אדמו"רי filter
- הריי"ץ (5) Apply הריי"ץ filter
- הרש"ב, (5) Apply הרש"ב, filter
- last (5) Apply last filter
- rashab (5) Apply rashab filter
- rashab, (5) Apply rashab, filter
- rayatz (5) Apply rayatz filter
- tzedek (2) Apply tzedek filter
- tzemach (2) Apply tzemach filter
24 קונטרסים – מאמרי חסידות, מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ירושלים, ריגה, ווארשא, ניו-יורק, תרפ"ה-תש"ג [1925-1943]. יידיש ועברית.
• קונטרס "מאמר גדולים מעשה צדיקים". וורשא, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמר קנין החיים". ריגה, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "דרושי דא"ח... שנאמרו בארץ ישראל". ירושלים, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה. • "קונטרס "מאמרים... ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ת"ר צדי"ק הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]". ניו יורק, תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "שיחה... בסעודת שמחת תורה במעונו... ברוקלין... מרשימותיו של אחד השומעים". ניו יורק, תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מכתב... בדבר איגוד התמימים". [תרצ"ד 1934]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמר מכ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"ץ] שנשלח ע"י מנהל אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה הר"ר ישראל דזשייקאבסאן יחי' בעת היותו אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א בוויען [בוינה]... ללמוד וללמד ברבים בימי הרצון אלול ועשי"ת". ניו יורק, תרצ"ז [1937]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמרים... געשריבן אין אידיש". ניו יורק, אלול ת"ש [1940]. מהדורה ראשונה. • קונטרס שיחות ביידיש מאת האדמו"ר הריי"ץ, שנאמרו בז' אדר ב' תש"ג, לרגל שלש שנים להקמת סניפי ישיבת "תומכי תמימים" בארה"ב וקנדה. ברוקלין, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. • חמישה עשר קונטרסי "לקוטי דבורים", שיחות האדמו"ר הריי"ץ, מהשנים תרצ"ג-תש"א, כרוכים בכרך אחד. ריגה, וורשא, ברוקלין, תרצ"ג-תש"א [1933-1941]. בכרך נכרכו קונטרסים א-ו, יא, יג-טז, יח-כא. ללא קונטרסים ז-ח, יז (כפי הנראה, הקונטרסים ט-י, יב, לא נדפסו מעולם). חסרים: חמשת הדפים האחרונים של קונטרס ב; דף השער של קונטרס ד, והדף האחרון שלו. קונטרס ג נכרך לאחר קונטרס ד. דפים ח-ט של קונטרס טו, נכרכו שלא כסדרם. שני הדפים האחרונים שבסוף קונטרס כ אינם מופיעים בכל העותקים.
24 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש (תר"מ-תש"י), האדמו"ר השישי לשושלת חב"ד, מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה וארה"ב. בנו של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. עוד בחיי אביו החל לעסוק בהנהגה כיד ימינו (כבר בגיל 15 הצטרף לאביו לאסיפות רבנים שהתקיימו ברוסיה ואירופה), ולאחר הסתלקותו עלה על כס נשיאות חב"ד. האדמו"ר הריי"ץ פעל במסירות נפש לשימור גחלת היהדות ברוסיה הקומוניסטית. הוא הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה. בשל פעילותו נאסר מספר פעמים ע"י השלטונות. מאסרו האחרון היה בשנת תרפ"ז, אז נגזר עליו עונש מוות. לאחר לחץ בינלאומי שוחרר בי"ב-י"ג בתמוז (ימים אלה נחגגים מאז ע"י חסידי חב"ד כ"חג הגאולה"). בין השנים תרפ"ח-תרצ"ג התגורר בריגה, בירת לטביה, ובשנים תרצ"ג-ת"ש התגורר בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השניה שהה בוורשה, וחסידי חב"ד בארה"ב החלו לפעול בנסיון לחלצו מפולין. לאחר התערבות בכירים בממשל האמריקני, ובסיוע ראש המודיעין הצבאי הגרמני, הוברחו הריי"ץ ובני משפחתו מפולין לארה"ב (בחודש אדר ב' ת"ש). לאחר עלייתו לארה"ב רכש את בניין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק; בניין אשר היה למקום מגוריו בשנותיו האחרונות ולמרכז חב"ד העולמי. בארה"ב הקים את מוסדות חסידות חב"ד, ביניהם הגופים המרכזיים של החסידות – "מרכז לענייני חינוך", "מחנה ישראל" והוצאת הספרים "קה"ת", וייסד את מרכז הישיבות "תומכי תמימים".
האדמו"ר הריי"ץ היה מנהיג מסור וחרוץ שעסק בכל ענייני כלל ישראל, והיה מפורסם באהבתו ומסירותו לכל יהודי באשר הוא. נודע בכתיבתו ובהסברתו הבהירה של מושגים עמוקים ומופשטים בקבלה ובחסידות. השאיר אחריו רבבות כתבי יד שנדפסו בעשרות כרכי אגרותיו, מאמריו ושיחותיו.
1. "הגדה של פסח עם לקוטי מנהגים וטעמים", כולל מקורות וטעמים לכל המצוות הנהוגות בליל הסדר, לנוסח ההגדה, ולנוסח ההגדה שב"סידור הרב", מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. ברוקלין תש"ו 1946. מהדורה ראשונה. הדפסה נאה ואיכותית. על הגדה זו ראה להלן.
נוסח ההגדה צולם מסידור "תורה אור", מהדורת תרמ"ט.
אוצר ההגדות מס' 4013; יערי מס' 2321.
2. קונטרס "דרושי חתונה", מאמרי חסידות שאמר האדמו"ר הריי"ץ לרגל נשואי בתו הרבנית חיה מושקא עם הרבי מליובאוויטש, בימי נישואיהם וה"שבע ברכות". ריגה, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה.
בעמ' יח נוסף בכתב-יד משפט שנשמט בטעות בהדפסה. מספר טעויות דפוס נוספות בקונטרס תוקנו בכתב-יד.
3. קונטרס "מענה לשון", תפלות הנאמרות על קברי צדיקים "כפי שהנהיג כ"ק אדמו"ר ר' דוב בער נ"ע [האדמו"ר האמצעי] לאמר בהאדיץ על קבר אדמו"ר נ"ע [האדמו"ר הזקן]", עם הקדמה וליקוטים בעריכת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. כפר חב"ד, תש"כ [1960].
3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד, ממנהיגיו הגדולים של העם היהודי בדור האחרון. בנו של רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינוסלב, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק". כבר בילדותו ניכרו כשרונותיו וגאונותו. נשא את הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בת האדמו"ר הריי"ץ. לאחר הגעתם לארה"ב בסיון תש"א עמד לימין חותנו הריי"ץ בניהול מוסדות החסידות. בין היתר, עמד בראש ה"מרכז לעניני חינוך" וניהל את מחלקת הספרים של המרכז - "הוצאת ספרים קה"ת". לאחר הסתלקות חותנו בשנת תש"י עלה על כס נשיאות חב"ד. הקים את מפעל ה"שלוחים" המתפרס על כל קצווי העולם. התפרסם באהבתו העצומה, בהתמסרותו ובדאגתו הכנה לכל יהודי באשר הוא. רבים נושעו מברכותיו ותפילותיו. נודע בבקיאותו ובשליטתו המקיפה בכל מרחבי התורה, בנגלה ובנסתר, וחיבר עשרות ספרים. נערץ אצל גדולי האדמו"רים והרבנים בדורו.
מדברי הרב שלמה יוסף זוין על ההגדה של פסח שערך הרבי
לאחר הדפסתה של ההגדה של פסח עם "לקוטי טעמים ומנהגים" שחיבר הרבי מליובאוויטש, פרסם הרב שלמה יוסף זוין סקירה על ההגדה בעתון "הצופה" (לימים נדפסה בספרו "ספרים וסופרים", תל אביב תשי"ט, עמ' 270-271):
"הגדה חב"דית מיוחדת במינה היא 'הגדה של פסח' עם 'לקוטי טעמים ומנהגים' של הרמ"מ שניאורסון (עכשיו הרבי החב"די)... מבחינה של מנהגים וטעמים... דינים ומקורים, ובעיקר מקורים, הרי זו הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, כחסיד כאשר איננו חסיד... הייתי אומר שזוהי עבודה מדעית ממדרגה ראשונה... פנינה בספרות ההגדית. בקיצור נמרץ ניתנים לפנינו, לכל פיסקא ולכל משפט ולכל ניב של ההגדה, המקורות בראשונים ובפוסקים, יחד עם תמצית הדינים והמנהגים השייכים לאותו מקום ב'סדר', בצירוף פירושים מתאימים מלוקטים ממבחר המפרשים הראשונים והאחרונים, ואין בית המדרש בלא חידוש...".
בשנת תשי"ז פרסם הבלשן מאיר מדן סקירה נוספת על ההגדה בכתב העת "מחניים" (גליון לב, עמ' 116): "... הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדברי חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים. קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, כעת רבם ומנהיגם של חסידי חב"ד בעולם כולו, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר אדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מוקדם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדויקת למופת".
הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב הקודם של כפר-חב"ד, סיפר: "הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל... החזיק בביתו אוסף עצום של הגדות, ובכל זאת אמר לי: 'בליל הסדר אני יושב עם ההגדה של כ"ק אדמו"ר'. ופעם אחת נכנסתי לספריית הרמב"ם בתל-אביב, והבחנתי כי ההגדה של רבנו תויקה על שם כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' זיע"א. אפשר היה להבין את הטעות, שהרי ל'צמח צדק' ולרבנו, שם זהה. נכנסתי למשרדו של המנהל, הגאון הרב ראובן מרגליות זצ"ל... והעמדתיו על הטעות. לא אשכח את תגובתו: 'ידעתי שהרבי מליובאוויטש גדול בתורה... אבל עד כדי כך?! הייתי בטוח שמדובר במחבר מדור אחר!'... " (שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא, ירושלים תשע"ו, עמ' 256).
המחבר, רבי יהודה ליב (המהרי"ל; נפטר בתחילת תקפ"ו), בעל הוראה מובהק, אחיו ותלמידו הגדול של האדמו"ר הזקן בעל התניא, כיהן כמו"צ וכמגיד מישרים בעיר יאנאוויטש. בעל התניא מינה אותו לכותב מאמריו והיה משלם לו על כך. על כתיבותיו סמך אחיו הגדול יותר מאשר על כל ה"כותבים" האחרים, בהיותן נאמנות למקור, בלי תוספת, מגרעת ופרשנות. על פי כתביו נדפס הספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי בעל התניא על חומשים בראשית ושמות. בחיי בעל התניא היה אחיו המהרי"ל יד ימינו ואיש סודו. המהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות נכד אחיו בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו ב"שלחן ערוך" וחזר בהם בזקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר המהרי"ל לעריכת "שלחן ערוך הרב" והגהתו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
חתימות בדף השער: "חיים יעקב רש"ל, וועליז"; "חיים יעקב רש"ל, ריגא"; "דובער סגל לעוויזאהן מדענאבורג".
רבי חיים יעקב רש"ל נולד בעיירה החב"דית וועליז (שבמחוז סמולנסק) ברוסיה, ומאוחר יותר, באמצע שנות הת"ר, התגורר בריגה, בירת לטביה. מחשובי חסידי חב"ד, גאון אדיר וגביר גדול שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו. חיבר קונטרס גדול בענייני מציצה בפה ובמכונה, שנדפס באחד הכרכים של "שדי חמד". מוזכר כמה פעמים באגרותיו של האדמו"ר הרש"ב. הרוגוצ'ובר כותב לו באחד ממכתביו על קונטרס המציצה שלו: " מהראוי והנכון לקבוע דבריו בדפוס, כיון כי הם נכונים ומסודרים בסדר נכון".
סטפנסקי חסידות מס' 543.
[1], מט דף. 22 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר שערי היחוד והאמונה, ביאור על "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה, "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן [מלאדי] נ"ע אשר יצק מים על ידו שלושים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמה וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". שקלוב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הקדמה חשובה מאת המחבר, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו ותורתו של האדמו"ר הזקן ובית מדרשו. בהקדמה כותב המחבר שספרו זה הוא ביאור, הרחבה והשלמה של היסודות שכתב רבו, בעל התניא, בפרקי "שער היחוד והאמונה" שבספרו "ליקוטי אמרים – תניא". בספר זה מבאר המחבר באריכות גדולה את כתבי האר"י לאור יסודותיו של רבו הגדול.
עותק חסר. [18]; ד; ד, ט-נו; נו (חסרים 4 דפים, נז-ס, הושלמו בצילום); נב (דפים כא-לב נכרכו שלא כסדרם); מד, [2]; כח, [4] דף. 15.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי נייר. פגם בהדפסה באחד מן הדפים, עם קטע חסר בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 582.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר שערי עבודה, יסודי עבודת ה' על פי תורת הקבלה וחסידות חב"ד, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. שקלוב, [תקפ"א 1821]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "ספר שערי עבודה, הנקרא בשם עבודת הבינונים – חברו גם יסדו אדמו"ר... מה"ו אהרן הלוי שלי"טא... כפי שרשי העבודה אשר קיבל מרבו רבינו הקדוש גאון תפארת ישראל... מו"ה שניאור זלמן זלה"ה נבג"מ... ומיוסד על אדני פז ספרי זהר הק' וכתבי האר"י ז"ל". הספר מבאר את יסודות עבודת ה' החב"דית ע"פ יסודות תורת האר"י, כפי שקבלם המחבר מתורת רבו המובהק בעל התניא.
הספר "שערי עבודה" הוא ספרו השני של המחבר שהדפיס בחייו. בהקדמה לספרו זה מתפלמס המחבר עם שיטת האדמו"ר האמצעי.
חתימה בדף השער: "...יהודא ליב פסחזאן מ"ס".
[14], יב, יז-מח; ע; נב; ס; כב, [2] דף. חסר דף מט מספירת הדפים הראשונה. שני הדפים של "לוח הטעות" נכרכו בסוף הספר. שער התפלה (ע דף) ושער יחוד הנשמות (נב דף) כרוכים שלא כפי הסדר המקורי. 16.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי קל וקמטים בשולי חלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים חסרים במספר דפים, חלקם משוקמים במילוי נייר. חותמות (חלקן מחוקות). רישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 589.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר עבודת הלוי, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, מכתבים, ליקוטים בעניינים שונים בקבלה וחסידות ושו"ת בהלכה, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. [למברג]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. מהדורה ראשונה.
סט שלם – ארבעת החלקים בארבעה כרכים.
כרך ראשון (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – למברג, תר"ב): [2], צג, [1], עו; נו דף. נוסח השער כפי העותק השני שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. כרך שני (ליקוטים ושו"ת – למברג, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (יח דף אחרונים, עם שו"ת, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה). כרך שלישי (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; לא, לג-עו דף. לאחר דף ההסכמות נכרכו בטעות שני דפים של פרשת דברים. דפים כז-כח נכרכו לאחר דף כד. כרך רביעי (דברים – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; סב; יח, [3] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. בלאי רב וקרעים בשניים מהדפים בכרך הרביעי. קרעים, בהם קרע חסר באחד מהדפים בכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. קרע חסר בשוליים העליונים של דף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה במסגרת השער. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 450, 451.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
נוסח ההגדה וההלכות שבהגדה זו – על פי סידור הרב מלאדי. בהגדה זו צורפו לראשונה (סביב נוסח ההגדה), מאמרי חסידות מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, ומאמרי חסידות מאת תלמידו האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. מאמרי האדמו"ר הזקן הועתקו מספריו "ליקוטי תורה" ו"סידור עם דא"ח". מאמרי רבי אהרן מסטרשלה מקורם בספרו "עבודת הלוי" על התורה.
מט דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וקשים בדפים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, בדף השער ובדפים נוספים. קרעים חסרים קטנים בדפים הראשונים, עם פגיעה במסגרת השער. חיתוך השוליים בדף לב עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
יערי מס' 949; אוצר ההגדות מס' 1272; סטפנסקי חסידות, מס' 163.
שבעה חלקים בשני כרכים.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי השומעים, והוגהו על ידי המחבר.
המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"ץ-תר"ס), היה נכדו ותלמידו המובהק של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את בנו, רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מקאפוסט (אביו של רבי שלמה זלמן). רבי יהודה ליב נפטר בחשון תרכ"ז, כחצי שנה לאחר פטירת אביו ה"צמח צדק", ובנו רבי שלמה זלמן התמנה על מקומו כאדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד). על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
שני כרכים. כרך ראשון (חלקים א-ד): [4], מח, [2]; [2], נז; [2], נ; [2], פ דף. [2] דף עם "לוח הראשי תיבות", נכרכו בסוף החלק הראשון (במקור נכרכו בסוף החלק השישי). כרך שני (חלקים ה-ז): [2], קה, [1]; [2], מט; [2], עד, [1]; טו דף. לכל חלק משבעת החלקים יש שני שערים. 32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. עקבות רטיבות קלים בכרך הראשון. בלאי קל. קמטים וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. מספר דפים וכריכה אחורית בכרך השני מנותקים חלקית. רישומים בכתב-יד. כריכות ישנות ופגומות.
1. ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. אלטונא, תר"ו [1846]. מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, טז, עמ' 81-83.
2. ספר מאה שערים, חמישים מכתבים וחמישים מאמרים בענייני תורה, עבודת ה', גמילות חסדים, צדקה ותשובה, משלשת אדמו"רי חב"ד הראשונים, נלקטו ונערכו על ידי רבי חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ורבי חיים מאיר היילמן (מחבר "בית רבי"). יצא לאור לרגל מאה שנה לפטירת האדמו"ר הזקן. ברדיטשוב, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה.
3. ספר דרושים יקרים, שני מאמרי חסידות שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (בעל ה"מגן אבות"), נכתבו והובאו לדפוס על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפולוצק. ווילנא תרס"ג 1903. מהדורה יחידה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
על הספר שלפנינו כותב רבי דובער יהודה ליב, בן המחבר, בהקדמתו: "...יבינו נא בחיבור הזה, ידעו ויכירו, כי הוא אופן חדש בחוש הלימוד, כמדומה שלא נמצא בזה האופן בשום חיבור שקדמהו, לדייק בחילוקי הדעות וסברות הפוסקים מראשונים עד אחרונים, במקום שדבריהם באים דוקא מפורשים ומבוארים על מקומן, ימצא בהם עומק נפלא, לשקול במאזני צדק כל סברא וסברא בדבר והיפוכו ברצוא ושוב כמה פעמים... והיה יהיה הספר החדש הזה לנס ולסגולה לקנין הלמודית בנפש החפץ לכל הוגה בו בנחת ובמתון ובעומק הדעת... ". בחלק גדול מכרכי "דברי נחמיה" נדפסה התכתבות ענפה בינו לבין תלמידי בעל התניא, בראשם האדמו"ר ה"צמח צדק" ורבי יצחק אייזיק מהומל. רובו של חלק "אבן העזר" שלפנינו מכיל התכתבות ענפה עם ה"צמח צדק"; עשרות תשובות של הצ"צ נדפסו בו לראשונה (חלק "אבן העזר" נדפס סמוך לאחר הסתלקות הצ"צ). בספריו נדפסו ביאורים רבים לפסקי רבו בעל התניא בשלחן ערוך שלו ובסידורו.
המחבר רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (תקמ"ח-תרי"ב), מגאוני חב"ד, תלמיד מובהק של בעל התניא, ותלמיד-חבר של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. היה חתנו (בזיוו"ש) של רבי חיים אברהם, בנו של בעל התניא. היה מתמיד גדול, גאון חריף, מחדש ועמקן. נודע בענוותנותו ושפלות רוחו. כל ימיו ברח מהכבוד, ומיאן לשמש במשרת רבנות. פרנסתו הייתה ממפעל לייצור טליתות, בעיר מגוריו דוברובנה, שהיה בבעלותו. המפעל הביא פרנסה גדולה להרבה מתושבי העיר, ועשירות גדולה לבעליו. לאחר שהחלו לייצר טליתות מכונה, נסגר המפעל, ורבי נחמיה ירד מנכסיו. האדמו"ר ה"צמח צדק" אמר עליו: רבי נחמיה מחייב את העניים כהלל הזקן ואת העשירים כרבי אלעזר בן חרסום, משום שהתמדתו העצומה בתורה הייתה בלי שום שינוי הן בימי עשירותו והן בימי עוניו (מתוך ההקדמה ל"דברי נחמיה", חלק אורח חיים). בנו המו"ל מספר בהקדמה לחלק "אורח חיים" עד כמה סמך הצ"צ על פסקיו של רבי נחמיה: "ובפירוש יצא מפה קדשו... שכל פסק הלכה שיצא ממנו אחר עיונו ופלפולו העמוקה מני ים, לא ימצא מי שיהיה כח... לסתור דבריו. ובתשובה אחת כתב עליו [הצ"צ]: הלכה כמותו בכל מקום". התכתב בשו"ת בהלכה עם גדולי דורו, גם עם ה"מתנגדים", כרבי דוד לוריא (הרד"ל) ורבי מאיר ברלין אב"ד מוהילוב. חלק מההתכתבות נדפסה ב"דברי נחמיה". תשובותיו בהלכה נדפסו בשלשת חלקי השו"ת "דברי נחמיה": אבן העזר (ווילנא תרכ"ו), אורח חיים (ווילנא תרכ"ט), יורה דעה (וורשא תרמ"ז).
שני כרכים. כרך אבן העזר: [6], ז; כט, לא-פב דף. דף ז מהספירה הראשונה נכרך פעמיים. כרך יורה דעה: [2], עג, [3] דף. שני דפי שער לכל כרך. 29-30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בכרך הראשון. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות בכרך הראשון. חותמות. רישום בכתב-יד בכרך הראשון. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות מס' 122.
המחבר רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (תק"ץ-תר"ב), המכונה "הגאון מלובלין", מגדולי רבני וחסידי חב"ד, אב"ד פולוצק ולובלין, עילוי חריף וגאון אדיר, שהיה בקי עצום בכל חדרי תורה כנתינתה מסיני. מילדותו דבק ברבו המובהק ה"צמח צדק" מליובאוויטש, שהראה לו חיבה יתירה, והשתעשע עמו רבות בחריפות ובקיאות במרחבי התורה. עוד בצעירותו שלח לו רבו שאלות מורכבות בענייני עגונות, וסמך על פסקיו. ה"צמח צדק" כתב עליו: "אשר מדריגתו מגיע ל'גאון', לכן יוכל לסמוך על פסקם בלי שום גמגום". אחד ממנהגיו הקבועים היה ללמוד בכל יום סימן אחד בשו"ת "צמח צדק", על אף שידעם בעל פה, כדי להתקשר בנשמת רבו המובהק. בשנת תרט"ו התמנה לרבה של העיר פולוצק. לאחר פטירת ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, עודד וחיזק את חסידי חב"ד לנסוע לאדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש (ולא לאחיו האדמו"רים מקאפוסט ומלאדי), משום שראה במהר"ש ממשיך דרכו של אביו ה"צמח צדק". התערבות זו עלתה לו בכס רבנותו, והוא נאלץ להתפטר מרבנות פולוצק (אגרות בעל התורת חסד, ירושלים תשס"א, עמ' 84). בשנת תרכ"ח התמנה לרבה של לובלין, בה כיהן ברבנות למעלה מעשרים שנה. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים, ובשנותיו האחרונות התמנה לאב"ד הקהילה החסידית בירושלים. רבי שמואל סלנט העריכו מאד וכתב עליו: " גאון עולם, אשר גם בדורות שלפנינו היה נמנה בין גדולי הדור". על מצבתו נחקק: "... כ"ק אדמו"ר הרב הגאון הגדול, שר התורה, צדיק יסוד עולם... שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות אגדות תוספתא, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וכל המדות של חכמים, וכל דבר שבתורה לא הניח שלא למד... ".
את ספרו שו"ת "תורת חסד" על "אורח חיים" הדפיס בחייו בשנת תרמ"ג. חלקו השני של השו"ת, על חלק "אבן העזר", נדפס לאחר פטירתו, בשנת תרס"ט. ספרו נערץ על גדולי הפוסקים, ופסקיו נזכרים רבות בספרות השו"ת. כפי שהעיד על ספרו, אין בספר זה סברות שאינן מבוססות היטב. הוא כתב כי בעוד שישנם ספרים בהם החידושים הם "כהררים התלויים בשערה", בספרו שלו הם "שערות התלויות בהרים, כל סברא יש לה יסוד, ואף החידוש הקל מבוסס בראיות ובהוכחות". ה"ראשון לציון" רבי יצחק יוסף שליט"א, מספר שאביו רבי עובדיה יוסף היה נוהג ללמוד בימי חול המועד בשו"ת "תורת חסד", משום מצוות שמחת יום טוב. לדבריו, אביו הגר"ע יוסף היה נוהג לומר שבספר "תורת חסד" יש 'לומדע'ס' אמיתית, ולא 'לומדע'ס' הפורחת באויר, משום שכל סברה מוכחת מגמרא ערוכה.
בדף השער חותמת: יעקב גוטמאן ווארשא".
חותמות בדף השער בגרמנית: "המכון לחקר השאלה היהודית של המפלגה הנאצית – המחלקה לאוסטיודן [=ליהודי המזרח] – ליצמנשטט".
חותמות נוספות.
קנח דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. קרעים בשולי דף השער. קרעים בדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
בדף שלאחר השער מופיעות חתימתו וחותמתו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
הספר שלפנינו כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, ו"בית אהרן" (פרנקפורט דאודר ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות מעין אלה. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
המחבר, רבי אברהם דוד לאוואוט (תקע"ה-תר"ן) אב"ד ניקולייב, מחשובי רבני חב"ד (זקנו של הרבי מליובאוויטש), מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו המהר"ש. היה מקורב לרבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף מדריבין. בשנת תרי"ד לערך נתמנה לרב בעיר ניקולייב. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (הרבי מליובאוויטש, בהקדמה לספר "קב נקי"). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: ספר "קב נקי" – חיבור חשוב בהלכות גיטין, בפרט בענייני שמות בגיטין, ספר שימושי בבתי דין עד לימינו; סידור האדמו"ר הזקן המדויק – "תורה אור", עם חיבוריו על הסידור "שערי תפלה" ו"שער הכולל" (על כך ראה בהרחבה בקטלוג 74 פריט 179, עמ' 184).
[4], 360 עמ'. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בדף השער ובדפים נוספים כתמים רבים). קרעים בשני הדפים הראשונים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.