מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
23.11.21
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- (-) Remove chassid filter chassid
- האדמו (29) Apply האדמו filter
- האדמור (29) Apply האדמור filter
- הזקן (29) Apply הזקן filter
- החסידות (29) Apply החסידות filter
- של (29) Apply של filter
- האדמו"ר (29) Apply האדמו"ר filter
- baal (29) Apply baal filter
- book (29) Apply book filter
- hatanya (29) Apply hatanya filter
מציג 25 - 29 of 29
מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
23.11.21
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות.
בדף השער השני מצוין: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
בספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34) מובאת מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
חתימה בדף השער הראשון: "ני"ב פערלאוו".
קב; כד דף. שני שערים. שער נוסף לקונטרס ההוספות. 31 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. כריכת עור מקורית נאה, עם עיטורים מוזהבים; שדרת עור חדשה ושיקומים נוספים (הספר עבר כריכה מחודשת, נייר הפורזץ חדש). פגמים וסימני עש בכריכה.
עותק ייחודי ומפואר, בו מסגרת השער הראשון וחלק מאותיות השער, וכן העיטור מצדו השני של דף השער השני נדפסו בדיו מוזהבת. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
בדף השער השני מצוין: "נדפס מחדש בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים...".
בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של בעל התניא. בעוד שרוב הספר נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות.
בספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34) מובאת מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי האדמו"ר ה"צמח צדק", חתנו של האדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
חתימה בדף השער הראשון: "ני"ב פערלאוו".
קב; כד דף. שני שערים. שער נוסף לקונטרס ההוספות. 31 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. כריכת עור מקורית נאה, עם עיטורים מוזהבים; שדרת עור חדשה ושיקומים נוספים (הספר עבר כריכה מחודשת, נייר הפורזץ חדש). פגמים וסימני עש בכריכה.
עותק ייחודי ומפואר, בו מסגרת השער הראשון וחלק מאותיות השער, וכן העיטור מצדו השני של דף השער השני נדפסו בדיו מוזהבת. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
קטגוריה
ספרי החסידות של האדמו"ר הזקן
קָטָלוֹג
מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
23.11.21
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית ושמות, חנוכה ופורים, עם קונטרס "הוספות לספר תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ז'יטומיר תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של קונטרס ההוספות (על מהדורה זו ראה פריט קודם).
בדפי השער ובדף המגן האחורי, חתימות: "יהודא ליב ש"ס" [שניאורסון]; "יהודא ליב שניאורסאן". בדף השער הראשון חותמת: "יהודא ליב שניאורסאן רב בוויטעפסק".
בסוף הספר, לאחר קונטרס ההוספות, מופיע רישום בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מלאדי, בנו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, שכותרתו: "הוספות לת"א" [=לתורה אור] - רשימת המאמרים שנדפסו לראשונה בקונטרס ההוספות במהדורת ז'יטומיר תרכ"ב, ורשימת הפרשיות שעליהן נדפסו המאמרים החדשים.
האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן – מהרחש"ז מלאדי (תקע"ד-תר"מ), בנו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בספר "בית רבי" מתוארת דמותו כך: "עבודתו היה נפלא מאד ברעש והתפעלות, עד שהיה שובר לב השומעים, וגם לב האבן המס ימס... באמצע השמונה עשרה... פניו היו פני להבים... חכמתו היה נפלא מאד, וטוב מזגו היה גם כן עד להפליא, כי ממש היה איש החסד... שנת תרכ"ט קבע דירתו בלאדי... ולשם נסעו אליו חלק גדול מאנ"ש לשתות בצמא דברי קדשו ולדרוש ממנו עצות... היה מקבל את כל אחד ואחד בסבר פנים יפות ומסבירות... וכל אשר יצא מפיו הקדוש, היה כאשר ישאל איש בדבר האלקים...". רבי יעקב ליפשיץ מקובנה מספר בזכרונותיו על חייל יהודי, שגויס כקנטוניסט בילדותו והוטבל לנצרות בעל כורחו בהיותו בן שבע, בשנת תרי"ג. אותו חייל סיפר שרק בשנת תרל"ו ניתנה לו לראשונה חופשה כדי לבקר את הוריו. באותה חופשה הלך לקבל ברכה מהאדמו"ר מהרחש"ז מלאדי. מהרחש"ז בירך אותו במשפט קצר במילים ספורות, ומילים אלו חוללו מהפכה בנפשו. לאחר שהשתחרר מהצבא הרוסי חזר ליהדותו למורת רוחם של כל הממונים עליו, והכל מחמת אותו רושם קדוש שנשאר בנפשו מאותו ביקור. וכך סיפר החייל לר' יעקב ליפשיץ בשנת תרע"ו (ארבעים שנה לאחר אותו ביקור קצר): "בגשתו אל כסא הרבי הרגיש בנפשו איזו יראה... יראה גבוהה, יראת הרוממות. הוא הרגיש כי הוא עומד לפני איש הרוח ואב בחכמה, ובברכתו הרגיש מעין תקוה טובה לישועות ונחמות". ר"י ליפשיץ מציין כי "הדבר היה בשנת 1876... והמספר עודנו זוכר בפרוטרוט את כל פרטי הדברים והרשמים, כאלו זה עכשיו ראה אותם... ועד היום הוא מזכיר ברגשי קודש את פגישתו עם הרבי מליאדי" (זכרון יעקב, א, עמ' 206-207). הסופר אז"ר (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, יליד לאדי), הקדיש בזכרונותיו מספר פרקים לתיאור דמותו האצילית כפי שנחקקה בזכרונו מימי ילדותו.
רבי יהודה ליב שניאורסון היה בנו של האדמו"ר רבי יצחק דובער מלאדי (בנו של האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מלאדי, בן ה"צמח צדק") וחתנו של רבי לוי יצחק זלמנסון (חתן ה"צמח צדק"). כיהן כרב בערים הומל וסירוטינה. משנת תרס"ו החל לכהן כמו"צ בוויטבסק, בה תפס מקום נכבד בין רבני העיר. שימש כרב בוויטבסק גם בתקופה הסובייטית (וויטבסק – ספר קהילה, עמ' 189).
קב; כד דף. שני דפי שער בתחילת הספר. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה. דף שער נפרד לקונטרס ההוספות. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. סימני עש. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה, עם סימני עש רבים.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
בדפי השער ובדף המגן האחורי, חתימות: "יהודא ליב ש"ס" [שניאורסון]; "יהודא ליב שניאורסאן". בדף השער הראשון חותמת: "יהודא ליב שניאורסאן רב בוויטעפסק".
בסוף הספר, לאחר קונטרס ההוספות, מופיע רישום בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מלאדי, בנו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, שכותרתו: "הוספות לת"א" [=לתורה אור] - רשימת המאמרים שנדפסו לראשונה בקונטרס ההוספות במהדורת ז'יטומיר תרכ"ב, ורשימת הפרשיות שעליהן נדפסו המאמרים החדשים.
האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן – מהרחש"ז מלאדי (תקע"ד-תר"מ), בנו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בספר "בית רבי" מתוארת דמותו כך: "עבודתו היה נפלא מאד ברעש והתפעלות, עד שהיה שובר לב השומעים, וגם לב האבן המס ימס... באמצע השמונה עשרה... פניו היו פני להבים... חכמתו היה נפלא מאד, וטוב מזגו היה גם כן עד להפליא, כי ממש היה איש החסד... שנת תרכ"ט קבע דירתו בלאדי... ולשם נסעו אליו חלק גדול מאנ"ש לשתות בצמא דברי קדשו ולדרוש ממנו עצות... היה מקבל את כל אחד ואחד בסבר פנים יפות ומסבירות... וכל אשר יצא מפיו הקדוש, היה כאשר ישאל איש בדבר האלקים...". רבי יעקב ליפשיץ מקובנה מספר בזכרונותיו על חייל יהודי, שגויס כקנטוניסט בילדותו והוטבל לנצרות בעל כורחו בהיותו בן שבע, בשנת תרי"ג. אותו חייל סיפר שרק בשנת תרל"ו ניתנה לו לראשונה חופשה כדי לבקר את הוריו. באותה חופשה הלך לקבל ברכה מהאדמו"ר מהרחש"ז מלאדי. מהרחש"ז בירך אותו במשפט קצר במילים ספורות, ומילים אלו חוללו מהפכה בנפשו. לאחר שהשתחרר מהצבא הרוסי חזר ליהדותו למורת רוחם של כל הממונים עליו, והכל מחמת אותו רושם קדוש שנשאר בנפשו מאותו ביקור. וכך סיפר החייל לר' יעקב ליפשיץ בשנת תרע"ו (ארבעים שנה לאחר אותו ביקור קצר): "בגשתו אל כסא הרבי הרגיש בנפשו איזו יראה... יראה גבוהה, יראת הרוממות. הוא הרגיש כי הוא עומד לפני איש הרוח ואב בחכמה, ובברכתו הרגיש מעין תקוה טובה לישועות ונחמות". ר"י ליפשיץ מציין כי "הדבר היה בשנת 1876... והמספר עודנו זוכר בפרוטרוט את כל פרטי הדברים והרשמים, כאלו זה עכשיו ראה אותם... ועד היום הוא מזכיר ברגשי קודש את פגישתו עם הרבי מליאדי" (זכרון יעקב, א, עמ' 206-207). הסופר אז"ר (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, יליד לאדי), הקדיש בזכרונותיו מספר פרקים לתיאור דמותו האצילית כפי שנחקקה בזכרונו מימי ילדותו.
רבי יהודה ליב שניאורסון היה בנו של האדמו"ר רבי יצחק דובער מלאדי (בנו של האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מלאדי, בן ה"צמח צדק") וחתנו של רבי לוי יצחק זלמנסון (חתן ה"צמח צדק"). כיהן כרב בערים הומל וסירוטינה. משנת תרס"ו החל לכהן כמו"צ בוויטבסק, בה תפס מקום נכבד בין רבני העיר. שימש כרב בוויטבסק גם בתקופה הסובייטית (וויטבסק – ספר קהילה, עמ' 189).
קב; כד דף. שני דפי שער בתחילת הספר. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה. דף שער נפרד לקונטרס ההוספות. 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. סימני עש. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה, עם סימני עש רבים.
סטפנסקי חסידות, מס' 612.
קטגוריה
ספרי החסידות של האדמו"ר הזקן
קָטָלוֹג
מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
23.11.21
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, תר"ח 1848. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
ארבעת החלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לכל חלק.
בסוף הכרך כרוך קונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה", ובו הסכמות לספר לקוטי תורה, מאמר שנשמט, הוספות ולוח הטעות. ז'יטומיר, תרי"א 1851.
בספר "לקוטי תורה" נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר שלפנינו "דרושים" שאמר בעל התניא בפני הציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
לקוטי תורה הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד.
בספר "בית רבי" נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
בדף השער חותמות של האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ-צפת, ושל רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת: "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריד"; "משה האגיר מסעריטה"; "אברהם ליב זילברמן אב"ד ור"מ בעה"ק צפת"ו והמושבות".
האדמו"ר רבי משה האגר מרדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצ' לחסידות, ג', עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר האגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמו"רות לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת. בשנת תרנ"ז השתקע בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. (ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ – בני ברק, תש"ס).
[1], ח; נ; ח, [1], ט-צו; [1], ק; [1], ב-ג, ג-נא דף. דפים יג-כב מהספירה השניה נכרכו לאחר דף כו. דף השער של חלק במדבר נכרך לאחר דף ח של חלק במדבר. קונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה": ז, [2] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות גדולים בדפים רבים, חלקם קשים. קרעים בשולי דף השער הראשון, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות רבות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 297.
ארבעת החלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לכל חלק.
בסוף הכרך כרוך קונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה", ובו הסכמות לספר לקוטי תורה, מאמר שנשמט, הוספות ולוח הטעות. ז'יטומיר, תרי"א 1851.
בספר "לקוטי תורה" נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר שלפנינו "דרושים" שאמר בעל התניא בפני הציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
לקוטי תורה הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד.
בספר "בית רבי" נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
בדף השער חותמות של האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ-צפת, ושל רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת: "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריד"; "משה האגיר מסעריטה"; "אברהם ליב זילברמן אב"ד ור"מ בעה"ק צפת"ו והמושבות".
האדמו"ר רבי משה האגר מרדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצ' לחסידות, ג', עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר האגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמו"רות לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת. בשנת תרנ"ז השתקע בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. (ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ – בני ברק, תש"ס).
[1], ח; נ; ח, [1], ט-צו; [1], ק; [1], ב-ג, ג-נא דף. דפים יג-כב מהספירה השניה נכרכו לאחר דף כו. דף השער של חלק במדבר נכרך לאחר דף ח של חלק במדבר. קונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה": ז, [2] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות גדולים בדפים רבים, חלקם קשים. קרעים בשולי דף השער הראשון, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות רבות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 297.
קטגוריה
ספרי החסידות של האדמו"ר הזקן
קָטָלוֹג
מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
23.11.21
פתיחה: $100
נמכר ב: $175
כולל עמלת קונה
ספר לקוטי תורה, מאמרי חסידות על דברים ושיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, תרכ"ו 1866. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו. מהדורה שניה. שני חלקים בשני כרכים.
בסוף כל חלק נדפסו ההוספות השייכות לאותו חלק, כפי שנדפסו בקונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה" (ז'יטומיר תרי"א). בתחילת כרך דברים נדפסו מפתחות לחלקים דברים ושיר השירים. מהדורת תרכ"ו נדפסה סמוך לאחר פטירת ה"צמח צדק".
כרך דברים: [1], ק דף. חסר דף השער הראשון. כרך שיר השירים: [1], נא דף. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בכרך דברים, חותמת מחוקה בדיו. כריכות חדשות.
בסוף כל חלק נדפסו ההוספות השייכות לאותו חלק, כפי שנדפסו בקונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה" (ז'יטומיר תרי"א). בתחילת כרך דברים נדפסו מפתחות לחלקים דברים ושיר השירים. מהדורת תרכ"ו נדפסה סמוך לאחר פטירת ה"צמח צדק".
כרך דברים: [1], ק דף. חסר דף השער הראשון. כרך שיר השירים: [1], נא דף. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בכרך דברים, חותמת מחוקה בדיו. כריכות חדשות.
קטגוריה
ספרי החסידות של האדמו"ר הזקן
קָטָלוֹג
מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
23.11.21
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ווילנא, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית.
ארבעת החלקים בשני כרכים.
מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת ז'יטומיר תרכ"ו.
כרך ראשון (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד; [1], עח, [2], פא-צו דף. חסרים דפים עט-פ (במקומם נכרכו בטעות בשנית דפים צג-צד). שני דפי שער בתחילת הכרך. שער נפרד לחלק במדבר. כרך שני (דברים-שיר השירים): [1], ק; [1], נא דף. דף שער נפרד לחלק שיר השירים. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים קלים במספר דפים. סימני עש (בעיקר בשוליים הפנימיים, בצמוד לשדרת הספר). חיתוך דפים לא אחיד בכרך הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור מקוריות, בלויות ופגומות. שדרות קרועות וחסרות.
ארבעת החלקים בשני כרכים.
מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת ז'יטומיר תרכ"ו.
כרך ראשון (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד; [1], עח, [2], פא-צו דף. חסרים דפים עט-פ (במקומם נכרכו בטעות בשנית דפים צג-צד). שני דפי שער בתחילת הכרך. שער נפרד לחלק במדבר. כרך שני (דברים-שיר השירים): [1], ק; [1], נא דף. דף שער נפרד לחלק שיר השירים. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים קלים במספר דפים. סימני עש (בעיקר בשוליים הפנימיים, בצמוד לשדרת הספר). חיתוך דפים לא אחיד בכרך הראשון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור מקוריות, בלויות ופגומות. שדרות קרועות וחסרות.
קטגוריה
ספרי החסידות של האדמו"ר הזקן
קָטָלוֹג