מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
ספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים, תצלומים ותחריטים, גרפיקה וחפצים
12.10.2021
- (-) Remove letter filter letter
- וכתבי (22) Apply וכתבי filter
- חסידות (22) Apply חסידות filter
- יד (22) Apply יד filter
- מכתבים (22) Apply מכתבים filter
- and (22) Apply and filter
- letters, (22) Apply letters, filter
- manuscript (22) Apply manuscript filter
- קונטרסים (15) Apply קונטרסים filter
- מכתבים, (15) Apply מכתבים, filter
- חבד (15) Apply חבד filter
- חב (15) Apply חב filter
- חב"ד (15) Apply חב"ד filter
- chabad (15) Apply chabad filter
- pamphlet (15) Apply pamphlet filter
- מכתבי (10) Apply מכתבי filter
- רבנים (10) Apply רבנים filter
- rabbin (10) Apply rabbin filter
- ומסמכים (7) Apply ומסמכים filter
- יד, (7) Apply יד, filter
- תעודות (7) Apply תעודות filter
- chassidut (7) Apply chassidut filter
- document (7) Apply document filter
- manuscripts, (7) Apply manuscripts, filter
מציג 13 - 24 of 32
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
אוסף של כ-90 גליונות מתוך כתבי-עת שיצאו לאור מטעם חסידות חב"ד. ברוקלין, תש"א-תשי"א. יידיש ועברית. בשני כרכים.
1. כרך גליונות "הקריאה והקדושה" - ירחון בהוצאת אגודת חסידי חב"ד, ניו-יורק, טבת תש"א - תמוז תש"ה 1941-1945. יידיש ומעט עברית ואנגלית. גליונות 34-4, 40-39, 54-42, 59-56. גליון 10 מופיע פעמיים. סך הכל 51 גליונות.
כרך גליונות של הירחון "הקריאה והקדושה", אשר יצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בפיקוחו ובהשתתפותו של הריי"ץ. הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות גמורה ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות אופן פרסומו אינם ידועים עד היום. בגליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". בין המדורים ב"הקריאה והקדושה" היה גם מדור מיוחד בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שכתב כנראה האדמו"ר הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות. חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.
2. כרך גליונות של הירחון החב"די לילדים ונוער "שמועסן מיט קינדער און יוגנד" [שיחות לנוער]. הוצאת ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"א 1943-1949. יידיש.
33 גליונות: מגיליון חודש שבט תש"ג עד גליון אב תש"ה, וגליונות חודש אלול תש"ט וחודש תשרי תש"י (חלקם כרוכים שלא כסדרם הכרונולוגי). הירחון, שכלל מדורים שונים לילדים ולנוער, הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט, ביידיש ובאנגלית, ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בשנת תשט"ז החל הירחון להופיע גם בשפה העברית, בשם "שיחות לנוער".
• כרוך עם: ששת הגליונות הראשונים של הביטאון "קובץ ליובאוויטש". ברוקלין ניו יורק, י"ט כסלו תש"ד - י"ט כסלו תש"ה. חוברות 5-1 מן השנה הראשונה (חוברת מס' 3 מופיעה פעמיים), וחוברת מס' 1 מן השנה השניה.
שני כרכים, הכוללים כ-90 גליונות. גודל ומצב משתנים. מרבית הגליונות במצב טוב; כמה מהם במצב בינוני או גרוע.
1. כרך גליונות "הקריאה והקדושה" - ירחון בהוצאת אגודת חסידי חב"ד, ניו-יורק, טבת תש"א - תמוז תש"ה 1941-1945. יידיש ומעט עברית ואנגלית. גליונות 34-4, 40-39, 54-42, 59-56. גליון 10 מופיע פעמיים. סך הכל 51 גליונות.
כרך גליונות של הירחון "הקריאה והקדושה", אשר יצא לאור בין השנים 1940-1945 על ידי אגודת חסידי חב"ד, בפיקוחו ובהשתתפותו של הריי"ץ. הוצאת העיתון נעשתה בחשאיות גמורה ובעילום שם העורך, ופרטים רבים אודות אופן פרסומו אינם ידועים עד היום. בגליונותיו התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות מאת הריי"ץ, ביניהם ארבעת כרוזי ה"קול קורא" המפורסמים שבהם בישר הרבי על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". בין המדורים ב"הקריאה והקדושה" היה גם מדור מיוחד בשם "אותיות פורחות", ובו הופיעו צירופי אותיות ומילים בלתי מובנים, שכתב כנראה האדמו"ר הריי"ץ. לפי חסידי חב"ד, בצירופים אלו טמונים נבואות שמימיות. חלקם פוענחו בדיעבד כחיזוי של מאורעות עתידיים, כגון פלישת בעלות הברית לאירופה במלחמת העולם השניה.
2. כרך גליונות של הירחון החב"די לילדים ונוער "שמועסן מיט קינדער און יוגנד" [שיחות לנוער]. הוצאת ה"מרכז לענייני חינוך", ניו יורק, תש"ג-תשי"א 1943-1949. יידיש.
33 גליונות: מגיליון חודש שבט תש"ג עד גליון אב תש"ה, וגליונות חודש אלול תש"ט וחודש תשרי תש"י (חלקם כרוכים שלא כסדרם הכרונולוגי). הירחון, שכלל מדורים שונים לילדים ולנוער, הופיע בין השנים תש"ב-תשמ"ט, ביידיש ובאנגלית, ונדפסו בו בסך הכול כ-590 גליונות. בשנת תשט"ז החל הירחון להופיע גם בשפה העברית, בשם "שיחות לנוער".
• כרוך עם: ששת הגליונות הראשונים של הביטאון "קובץ ליובאוויטש". ברוקלין ניו יורק, י"ט כסלו תש"ד - י"ט כסלו תש"ה. חוברות 5-1 מן השנה הראשונה (חוברת מס' 3 מופיעה פעמיים), וחוברת מס' 1 מן השנה השניה.
שני כרכים, הכוללים כ-90 גליונות. גודל ומצב משתנים. מרבית הגליונות במצב טוב; כמה מהם במצב בינוני או גרוע.
קטגוריה
חסידות חב"ד – מכתבים, קונטרסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
כפר חב"ד, שבועון צעירי אגודת חב"ד בארה"ק, בעריכת הרב אהרן דב הלפרין. גליון מיוחד לרגל הסתלקות הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש ובת האדמו"ר הריי"ץ. הוצאת "מרכז צעירי אגודת חב"ד", כפר חב"ד, כ"ט שבט תשמ"ח (17.2.1988). גליון מספר 322.
בשער הגליון תמונה ממסע ההלוויה בקראון הייטס ותמונת המצבה על קברה. הגליון נדפס לרגל הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא ביום ד', כ"ב שבט תשמ"ח, והוא כולל כתבות, ומאמרים שונים המוקדשים לתיאור דמותה המיוחדת של הרבנית, מלווים בתמונות רבות ממסע ההלוויה הענקי, שנערך בהשתתפות הרבי ורבבות חסידים, ומקבורתה בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס, בסמוך לקבר סבתה שטערנא שרה (אשת האדמו"ר הרש"ב) ואמה נחמה דינה (אשת האדמו"ר הריי"ץ).
מכותרות העיתון: "שבוע של אבל כבד", "הרבנית נ"ע מספרת על תקופת היותה בצרפת בעת הכיבוש הנאצי", "הערותיה של הרבנית על ציור פני כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב", "רבבות רבות, מכל חוגי היהדות, ובראשם גדולי ישראל משתתפים באבל הכבד על הסתלקות הרבנית", ועוד. עם מודעות אבל רבות ממוסדות וארגוני חב"ד שונים ברחבי העולם.
מצורף: דף מקופל, שנדפס לקראת "כנס התעוררות" של נשי ובנות חב"ד לרגל יום השנה הראשון להסתלקות הרבנית, כ"ב שבט תשמ"ט.
45, [27] עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל.
בשער הגליון תמונה ממסע ההלוויה בקראון הייטס ותמונת המצבה על קברה. הגליון נדפס לרגל הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא ביום ד', כ"ב שבט תשמ"ח, והוא כולל כתבות, ומאמרים שונים המוקדשים לתיאור דמותה המיוחדת של הרבנית, מלווים בתמונות רבות ממסע ההלוויה הענקי, שנערך בהשתתפות הרבי ורבבות חסידים, ומקבורתה בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס, בסמוך לקבר סבתה שטערנא שרה (אשת האדמו"ר הרש"ב) ואמה נחמה דינה (אשת האדמו"ר הריי"ץ).
מכותרות העיתון: "שבוע של אבל כבד", "הרבנית נ"ע מספרת על תקופת היותה בצרפת בעת הכיבוש הנאצי", "הערותיה של הרבנית על ציור פני כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב", "רבבות רבות, מכל חוגי היהדות, ובראשם גדולי ישראל משתתפים באבל הכבד על הסתלקות הרבנית", ועוד. עם מודעות אבל רבות ממוסדות וארגוני חב"ד שונים ברחבי העולם.
מצורף: דף מקופל, שנדפס לקראת "כנס התעוררות" של נשי ובנות חב"ד לרגל יום השנה הראשון להסתלקות הרבנית, כ"ב שבט תשמ"ט.
45, [27] עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל.
קטגוריה
חסידות חב"ד – מכתבים, קונטרסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
ארבעה גליונות של העיתון "כפר חב"ד", בעריכת הרב אהרן דב הלפרין. הוצאת "צעירי אגודת חב"ד", כפר חב"ד, חודש אב תש"מ, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ט [1980-1989].
בשער הגליונות תמונת בעל ההילולא הגה"ק רבי לוי יצחק שניאורסון (י"ח ניסן תרל"ח-כ' מנחם אב תש"ד). הגליונות כוללים כתבות ומאמרים שונים לתיאור דמותו ותורתו של רבי לוי יצחק.
• כפר חב"ד, דו שבועון פנימי. י"ט מנחם אב תש"מ [1980]. גליון מספר 4.
כתבה לרגל שלושים ושש שנים ליום ההסתלקות כ' אב - "האדם הגדול בענקים". 31 עמ'. 22.5 ס"מ.
• כפר חב"ד, דו שבועון של צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו. ט"ו מנחם אב תשמ"א [1981]. גליון מספר 26.
כתבות לרגל יום ההסתלקות כ' אב - "ל"ז להסתלקותו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע"; "תפארת זקנים בניו יורק".
23 עמ'. 27 ס"מ בקירוב.
• כפר חב"ד, שבועון של צעירי חב"ד באה"ק ת"ו. ט"ו מנחם אב תשמ"ב [1982]. גליון מספר 61.
כתבה לרגל יום ההסתלקות כ' אב – "חכם הרזים, קוים בדרך לימודו של הגאון ר' לוי יצחק" (מאת ר' יואל כהן).
22 עמ'. 27 ס"מ בקירוב.
• כפר חב"ד, שבועון צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו. ט"ו מנחם אב תשמ"ט. גליון מספר 394.
כתבות לרגל יום ההסתלקות כ' אב – "הצצה לעולם הסוד" (מאת ר' יואל כהן); "וצדקתו עומדת לעד" (על ספריית לוי יצחק בניו יורק).
33, [6] עמ'. 27.5 ס"מ.
מצב כללי טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל.
בשער הגליונות תמונת בעל ההילולא הגה"ק רבי לוי יצחק שניאורסון (י"ח ניסן תרל"ח-כ' מנחם אב תש"ד). הגליונות כוללים כתבות ומאמרים שונים לתיאור דמותו ותורתו של רבי לוי יצחק.
• כפר חב"ד, דו שבועון פנימי. י"ט מנחם אב תש"מ [1980]. גליון מספר 4.
כתבה לרגל שלושים ושש שנים ליום ההסתלקות כ' אב - "האדם הגדול בענקים". 31 עמ'. 22.5 ס"מ.
• כפר חב"ד, דו שבועון של צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו. ט"ו מנחם אב תשמ"א [1981]. גליון מספר 26.
כתבות לרגל יום ההסתלקות כ' אב - "ל"ז להסתלקותו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע"; "תפארת זקנים בניו יורק".
23 עמ'. 27 ס"מ בקירוב.
• כפר חב"ד, שבועון של צעירי חב"ד באה"ק ת"ו. ט"ו מנחם אב תשמ"ב [1982]. גליון מספר 61.
כתבה לרגל יום ההסתלקות כ' אב – "חכם הרזים, קוים בדרך לימודו של הגאון ר' לוי יצחק" (מאת ר' יואל כהן).
22 עמ'. 27 ס"מ בקירוב.
• כפר חב"ד, שבועון צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו. ט"ו מנחם אב תשמ"ט. גליון מספר 394.
כתבות לרגל יום ההסתלקות כ' אב – "הצצה לעולם הסוד" (מאת ר' יואל כהן); "וצדקתו עומדת לעד" (על ספריית לוי יצחק בניו יורק).
33, [6] עמ'. 27.5 ס"מ.
מצב כללי טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל.
קטגוריה
חסידות חב"ד – מכתבים, קונטרסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $200
לא נמכר
דף מתוך פנקס חברת "נר תמיד" בעיר סלאוויטא, עם חמש "הסכמות" על צירוף חברים לחבורה הקדושה, עליהן חתומים כמה מראשי החבורה. סלאוויטא, טבת-תמוז תקמ"ט [1788-1789].
הסכמות על קבלת חברים ל"חבורה קדישא נר תמיד דפה סלאוויטא". על ההסכמה הראשונה מהתאריך "זאת חנוכה דשנת תקמ"ט" [31 בדצמבר 1788], לצירוף "המרומם יהודא ב"ה שלמה רופא מומחה דפה ק' הנ"ל", חתומים ארבעה חותמים: "שמואל במה"ו משה זצ"ל"; "אברהם במה' שמואל זצ"ל"; "שלמה בהר"ר חיים ז"ל"; ו"פסח במהור"ר יהודא זצ"ל".
ההסכמה השניה מאותו תאריך, לצירוף "היניק וחכים כ"מ אליעזר נ"י", בנו של "הנכבד מה"ו משה בהרבני מ"ו ראובן". על הסכמה זו מופיעות חמש חתימות – שלוש מהן מופיעות גם על ההסכמה הראשונה, ואליהן נוספו החתימות: "שמואל זיינוויל ב"ה [צבי?]" ואברהם במוהר"ר יעקב זצ"ל".
בהסכמות הבאות נוספו עוד שמות חברים חדשים וחותמים חדשים, כאשר על ההסכמה האחרונה מופיעות 8 חתימות.
חלק מבני החבורה הנם מילדי הקהילה שצורפו "להיות נמנה בחבורה דמצוה זו", ע"י כסף "ששקל אביהם בעדם" וע"י הכסף שהם עתידים ליתן בעצמם "לכשיהיה בן שלש עשרה למצוות... ואחר החתונה למז"ט יעלה פתקו מהקלפי כאחד מבני החבורה". אין לנו מידע ברור על תפקידה של חברת "נר תמיד" ועל תפקידם של הנבחרים ב"קלפי כאחד בני החבורה". כפי הנראה, מדובר על התאגדות לקיום מצוה של קניית שמן למאור והדלקתו בבית המדרש כ"נר תמיד".
בתקופה זו נתמנה לרב הקהילה בסלאוויטא האדמו"ר רבי משה שפירא, בנו של הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ, שהקים את הדפוס המפורסם בסלאוויטא. על חברת "נר תמיד" בסלאוויטא ועל צירוף הרב שפירא לחברה זו, ראה עוד: קטלוג קדם, מכירה 12, פריט 517.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מספר קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.
הסכמות על קבלת חברים ל"חבורה קדישא נר תמיד דפה סלאוויטא". על ההסכמה הראשונה מהתאריך "זאת חנוכה דשנת תקמ"ט" [31 בדצמבר 1788], לצירוף "המרומם יהודא ב"ה שלמה רופא מומחה דפה ק' הנ"ל", חתומים ארבעה חותמים: "שמואל במה"ו משה זצ"ל"; "אברהם במה' שמואל זצ"ל"; "שלמה בהר"ר חיים ז"ל"; ו"פסח במהור"ר יהודא זצ"ל".
ההסכמה השניה מאותו תאריך, לצירוף "היניק וחכים כ"מ אליעזר נ"י", בנו של "הנכבד מה"ו משה בהרבני מ"ו ראובן". על הסכמה זו מופיעות חמש חתימות – שלוש מהן מופיעות גם על ההסכמה הראשונה, ואליהן נוספו החתימות: "שמואל זיינוויל ב"ה [צבי?]" ואברהם במוהר"ר יעקב זצ"ל".
בהסכמות הבאות נוספו עוד שמות חברים חדשים וחותמים חדשים, כאשר על ההסכמה האחרונה מופיעות 8 חתימות.
חלק מבני החבורה הנם מילדי הקהילה שצורפו "להיות נמנה בחבורה דמצוה זו", ע"י כסף "ששקל אביהם בעדם" וע"י הכסף שהם עתידים ליתן בעצמם "לכשיהיה בן שלש עשרה למצוות... ואחר החתונה למז"ט יעלה פתקו מהקלפי כאחד מבני החבורה". אין לנו מידע ברור על תפקידה של חברת "נר תמיד" ועל תפקידם של הנבחרים ב"קלפי כאחד בני החבורה". כפי הנראה, מדובר על התאגדות לקיום מצוה של קניית שמן למאור והדלקתו בבית המדרש כ"נר תמיד".
בתקופה זו נתמנה לרב הקהילה בסלאוויטא האדמו"ר רבי משה שפירא, בנו של הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ, שהקים את הדפוס המפורסם בסלאוויטא. על חברת "נר תמיד" בסלאוויטא ועל צירוף הרב שפירא לחברה זו, ראה עוד: קטלוג קדם, מכירה 12, פריט 517.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מספר קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $250
לא נמכר
דף בכתב-יד, שטר תנאים לאירוסי החתן "מו"ה מאיר ישראל ליב" בן רבי אברהם דוב שארף מצפת, עם הכלה תמר הינדא בת רבי יעקב יוסף בידרמן, "והעומד מצדו הוא אביו הה"צ בנש"ק מו"ה דוד צבי שלמה נ"י", בחתימת העדים רבי "שמואל מאיר וויר[ט?]" ורבי "אשר לעמיל הכהן מעה"ק ירושלם ת"ו". צפת, כ"ה אייר תרנ"ז [1897].
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מקבץ מכתבים שנשלחו אל רבי יששכר דוב בעריש פינקלשטיין ממרביצי התורה בפולין ובלונדון. רוב המכתבים בדברי תורה. [אנגליה ופולין, שנות התר"ע-התש"י בקירוב].
• שלשה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מראדזין רבי ירוחם ליינער. לונדון, שנות התר"צ-הת"ש בקירוב].
• מכתב (ארבע עמודים), בענין תיקון ה"עירוב" בעיר ראדום, בכתב יד וחתימת רבי "אלי' הכהן פארבמאן". ראדום, תרע"ד [1914].
• שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים העליר [מהדיר "ספר המצוות" להרמב"ם], אל רבי יששכר דוב ואל רבי ירוחם ליינער.
• מכתב ארוך (חמשה עמודים) בדברי תורה, מאת רבי שמריה מנשה הכהן אדלר, בעל "מראה כהן". דארקינג, תשי"ג [1953].
• מכתב ארוך (3 דף), מאת רבי חיים שמואל לופיאן (בפתיחת המכתב הוא מתאר את הפצצות הגרמנים "שודדי הלילה" על ניו קאסל). גייטסהד, תש"א [1941].
הגאון רבי יששכר דב בעריש פינקלשטיין (תרמ"ז-תשל"ח), מרביץ תורה נודע בפולין ובאנגליה. חסיד ראדזין, במשך עשרים וחמש שנה שימש כאחד מראשי ישיבת "עץ חיים" בעיר חלם (פולין), והיה מראשי ומנהיגי הקהילה. תשע שנים גם ישב במועצת העיר חלם. היה מקורב לרבי מאיר שפירא מלובלין, ועמד עמו בקשרי מכתבים. עם עלות הנאצים לשלטון עבר הרב פינקלשטיין לאנגליה יחד עם בנו של האדמו"ר מראדזין, וייסד ברובע ווילסדן בלונדון את בית המדרש "כתר תורה - ראדזין", שם רבים נמשכו לשיעוריו ודרשותיו הייחודיות. כמו כן ניהל את הישיבה הקטנה "כתר תורה" יחד עם הרב שמחה זיסל לופיאן. באותה תקופה התמנה להיות פוסק בענייני כשרות בארגון השחיטה המרכזית, בנוסף להיותו חבר בוועד הרבנים של ארגון בתי הכנסת.
האדמו"ר רבי ירוחם ליינער (תרמ"ח-תשכ"ד), בעל "תפארת ירוחם". בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מחלם-ראדזין (אחיו הצעיר של האדמו"ר רבי גרשון חנוך ליינער בעל ה"תכלת"). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. פרסם ספרים ומאמרים רבים, בהם מחקרים תורניים ופרסום גנזי כתבי יד מראשונים ואחרונים. בשנת תרצ"ה הגיע לאנגליה והקים בה את בית מדרשו של חסידות ראדזין. התגורר בשכונת קריקלווד (Cricklewood) בלונדון. בשנת תש"י עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק.
הגאון הנודע רבי חיים העליר (תרל"ט-תש"ך), בעל "ספר המצוות", "לחקרי הלכות" ועוד ספרים רבים במחקרי תרגומי חז"ל וספרות הראשונים.
הגאון רבי שמריה מנשה הכהן אדלר (תר"ל בערך-תשי"ט). בעל "מראה כהן" היגר מפולין לאנגליה בשנת תרע"ה. חיבוריו כוללים התכתבויות הלכתיות עם רבים מרבני דורו (רבני אנגליה, וגאוני ליטא, גליציה ופולין). היה מעורב בדיונים הלכתיים, ודעותיו עוררו פולמוסים חריפים ביותר.
הגאון רבי חיים שמואל לאפיאן (תרס"ו-תשנ"ט), בנו של הגה"צ רבי אליהו לופיאן. מגדולי תלמידי ישיבת טלז בתקופת מהרי"ל בלוך. מחבורת מייסדי כולל האברכים בגייטסהד. ר"מ בישיבת מונטריי בשווייץ, ובהמשך מראשי ישיבת "נצח ישראל" בסנדרלנד. מחבר הספר "רווחא דשמעתא" על ה"שב שמעתתא".
8 מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב.
• שלשה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מראדזין רבי ירוחם ליינער. לונדון, שנות התר"צ-הת"ש בקירוב].
• מכתב (ארבע עמודים), בענין תיקון ה"עירוב" בעיר ראדום, בכתב יד וחתימת רבי "אלי' הכהן פארבמאן". ראדום, תרע"ד [1914].
• שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים העליר [מהדיר "ספר המצוות" להרמב"ם], אל רבי יששכר דוב ואל רבי ירוחם ליינער.
• מכתב ארוך (חמשה עמודים) בדברי תורה, מאת רבי שמריה מנשה הכהן אדלר, בעל "מראה כהן". דארקינג, תשי"ג [1953].
• מכתב ארוך (3 דף), מאת רבי חיים שמואל לופיאן (בפתיחת המכתב הוא מתאר את הפצצות הגרמנים "שודדי הלילה" על ניו קאסל). גייטסהד, תש"א [1941].
הגאון רבי יששכר דב בעריש פינקלשטיין (תרמ"ז-תשל"ח), מרביץ תורה נודע בפולין ובאנגליה. חסיד ראדזין, במשך עשרים וחמש שנה שימש כאחד מראשי ישיבת "עץ חיים" בעיר חלם (פולין), והיה מראשי ומנהיגי הקהילה. תשע שנים גם ישב במועצת העיר חלם. היה מקורב לרבי מאיר שפירא מלובלין, ועמד עמו בקשרי מכתבים. עם עלות הנאצים לשלטון עבר הרב פינקלשטיין לאנגליה יחד עם בנו של האדמו"ר מראדזין, וייסד ברובע ווילסדן בלונדון את בית המדרש "כתר תורה - ראדזין", שם רבים נמשכו לשיעוריו ודרשותיו הייחודיות. כמו כן ניהל את הישיבה הקטנה "כתר תורה" יחד עם הרב שמחה זיסל לופיאן. באותה תקופה התמנה להיות פוסק בענייני כשרות בארגון השחיטה המרכזית, בנוסף להיותו חבר בוועד הרבנים של ארגון בתי הכנסת.
האדמו"ר רבי ירוחם ליינער (תרמ"ח-תשכ"ד), בעל "תפארת ירוחם". בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מחלם-ראדזין (אחיו הצעיר של האדמו"ר רבי גרשון חנוך ליינער בעל ה"תכלת"). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. פרסם ספרים ומאמרים רבים, בהם מחקרים תורניים ופרסום גנזי כתבי יד מראשונים ואחרונים. בשנת תרצ"ה הגיע לאנגליה והקים בה את בית מדרשו של חסידות ראדזין. התגורר בשכונת קריקלווד (Cricklewood) בלונדון. בשנת תש"י עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק.
הגאון הנודע רבי חיים העליר (תרל"ט-תש"ך), בעל "ספר המצוות", "לחקרי הלכות" ועוד ספרים רבים במחקרי תרגומי חז"ל וספרות הראשונים.
הגאון רבי שמריה מנשה הכהן אדלר (תר"ל בערך-תשי"ט). בעל "מראה כהן" היגר מפולין לאנגליה בשנת תרע"ה. חיבוריו כוללים התכתבויות הלכתיות עם רבים מרבני דורו (רבני אנגליה, וגאוני ליטא, גליציה ופולין). היה מעורב בדיונים הלכתיים, ודעותיו עוררו פולמוסים חריפים ביותר.
הגאון רבי חיים שמואל לאפיאן (תרס"ו-תשנ"ט), בנו של הגה"צ רבי אליהו לופיאן. מגדולי תלמידי ישיבת טלז בתקופת מהרי"ל בלוך. מחבורת מייסדי כולל האברכים בגייטסהד. ר"מ בישיבת מונטריי בשווייץ, ובהמשך מראשי ישיבת "נצח ישראל" בסנדרלנד. מחבר הספר "רווחא דשמעתא" על ה"שב שמעתתא".
8 מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
![מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מטריסק רבי יעקב אריה טברסקי. [לונדון?, שנות התש"ל בקירוב]. יידיש. מכתב משפחתי לבנו רבי](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/495.jpg "מכתב האדמו\"ר מטריסק רבי יעקב אריה טברסקי - לונדון")
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מטריסק רבי יעקב אריה טברסקי. [לונדון?, שנות התש"ל בקירוב]. יידיש.
מכתב משפחתי לבנו רבי יצחק טברסקי מבני ברק. בתוך הדברים מוזכר הרב פאדאווא מלונדון, שכנראה המכתב נשלח על ידו.
האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון (תרמ"ה-תשרי תש"מ 1884-1979, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רנז-רנח), מגדולי וזקני האדמו"רים באנגליה וארץ ישראל. נולד בעיר טריסק, בבית סבו-זקנו "המגיד מטריסק" האדמו"ר הנודע רבי אברהם טברסקי בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט). אביו האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהאצאלס-יאסי (נפטר תרצ"ו), היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מבריסק (בנו של "המגיד מטריסק"). מצד אמו היה נכד האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש-רוז'ין. חתן האדמו"ר רבי פנחס השל מזינקוב.
כיהן כאדמו"ר בזינקוב ובקמניץ-פודולסק. בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה וברלין, מאימת השלטון הקומוניסטי, ובשנת תרפ"ד הגיע ללונדון והקים בה את בית מדרשו. ניהל עדת חסידים גדולה ונודע בשם האדמו"ר מטריסק ("דער טריסקער רבי"). אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו, והיה "טוב לשמים וטוב לבריות". במיוחד התפרסם במידת הכנסת אורחים שלו שלא ידעה גבולות. ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה כאהלו של אברהם אבינו, ותמיד היה מלא באורחים ממדינות שונות. כל ימיו היה מדוכא ביסורים ולמרות יסוריו לא פסקה עבודת הקודש שלו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ד והקים את בית מדרשו בבני ברק. עמד בקשר רב עם בני דודיו משפחות האדמו"רים בתל אביב משושלות רוז'ין, סדיגורה ובוהוש.
[1] דף. 18 ס"מ. 15 שורות בכתב יד קדשו. מצב טוב.
מכתב משפחתי לבנו רבי יצחק טברסקי מבני ברק. בתוך הדברים מוזכר הרב פאדאווא מלונדון, שכנראה המכתב נשלח על ידו.
האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון (תרמ"ה-תשרי תש"מ 1884-1979, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רנז-רנח), מגדולי וזקני האדמו"רים באנגליה וארץ ישראל. נולד בעיר טריסק, בבית סבו-זקנו "המגיד מטריסק" האדמו"ר הנודע רבי אברהם טברסקי בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט). אביו האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהאצאלס-יאסי (נפטר תרצ"ו), היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מבריסק (בנו של "המגיד מטריסק"). מצד אמו היה נכד האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש-רוז'ין. חתן האדמו"ר רבי פנחס השל מזינקוב.
כיהן כאדמו"ר בזינקוב ובקמניץ-פודולסק. בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה וברלין, מאימת השלטון הקומוניסטי, ובשנת תרפ"ד הגיע ללונדון והקים בה את בית מדרשו. ניהל עדת חסידים גדולה ונודע בשם האדמו"ר מטריסק ("דער טריסקער רבי"). אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו, והיה "טוב לשמים וטוב לבריות". במיוחד התפרסם במידת הכנסת אורחים שלו שלא ידעה גבולות. ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה כאהלו של אברהם אבינו, ותמיד היה מלא באורחים ממדינות שונות. כל ימיו היה מדוכא ביסורים ולמרות יסוריו לא פסקה עבודת הקודש שלו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ד והקים את בית מדרשו בבני ברק. עמד בקשר רב עם בני דודיו משפחות האדמו"רים בתל אביב משושלות רוז'ין, סדיגורה ובוהוש.
[1] דף. 18 ס"מ. 15 שורות בכתב יד קדשו. מצב טוב.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
![מקבץ מסמכים ומכתבים מבית האדמו"ר מזוויעהל. ירושלים, [תש"ח-תש"י בקירוב]. • מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעה](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/496_1.jpg "מסמכים מבית האדמו\"ר מזוויעהל – ירושלים תש\"ח-תש\"י")
![מקבץ מסמכים ומכתבים מבית האדמו"ר מזוויעהל. ירושלים, [תש"ח-תש"י בקירוב]. • מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעה](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/496_2.jpg "מסמכים מבית האדמו\"ר מזוויעהל – ירושלים תש\"ח-תש\"י")
![מקבץ מסמכים ומכתבים מבית האדמו"ר מזוויעהל. ירושלים, [תש"ח-תש"י בקירוב]. • מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעה](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/496_3.jpg "מסמכים מבית האדמו\"ר מזוויעהל – ירושלים תש\"ח-תש\"י")
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $120
נמכר ב: $150
כולל עמלת קונה
מקבץ מסמכים ומכתבים מבית האדמו"ר מזוויעהל. ירושלים, [תש"ח-תש"י בקירוב].
• מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעהל זצ"ל, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר.
• טופס תביעה לנזקי רכוש מהמשרד לנפגעי המלחמה, בהם מפורטים הנזקים בימי מלחמת תש"ח, שנפגע בית האדמו"ר ברח' רייכמן בשכונת בית ישראל בירושלים. [קיץ תש"ח-סתיו תש"ט 1948]. בתיאור הנזק נכתב: "...רסיס גודל[!] נכנס מהגג ושיבר את הרעפים והקורות וחלק מהתקרה, וכל הזכוכיות נשברו בהבית..." ב"הצעת המבקש לתקון הנזקים", נכתב: "לתקן שיה[יה] ראוי לגור בה ומה שיותר מהר, ופרט לפני הגשומים[!], ואם חו"ח [חס וחלילה] לא יתקנו לפני הגשומים אז הנזק יהיה יותר גודל". לא ברור מי מילא את הטופס [האם הוא בכתב-ידו של האדמו"ר רבי גדליה משה, או של אחד מבני ביתו]. בסוף הטופס חתימה: ".... גולד[מ]ן" [החתימה היא בכתב יד שונה, וכנראה לא של האדמו"ר].
• מכתב בקשה (בהדפסה ליטוגרפית) מ"ועד הבנין להקמת מעון ובית דירה עבור האדמו"ר מזוויעהל, הרה"צ רבי מרדכי גולדמן בבית פרלמן, מאה שערים ירושלים". [ירושלים, תש"י בערך]. עברית ויידיש. 7 עותקים.
האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן (תרמ"ז-תש"י 1887-1949), בן האדמו"ר רבי שלמה מזוויעהל וחתן האדמו"ר רבי דוד שלמה רבינוביץ מקוברין. גאון מופלג וצדיק יסוד עולם, כיהן ברבנות בקוברין ובזוויעהל. הוגלה לסיביר ע"י השלטון הסובייטי, לשבע שנים קשות (בין השנים תרפ"ט-תרצ"ו). לאחר מכן עלה לירושלים בה כבר גר אביו הגדול. בשנת תש"ה הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו. נפטר בחשון תש"י (1949) ונקבר בבית העלמין הזמני בשכונת שייח'-באדר. מקום קברו נודע עד היום למקום תפילה וישועות, אליו נוהרים מתפללים רבים, הנוהגים להתפלל על קברו שלש פעמים רצופות, בימים שני חמישי ושני.
בנו ממלא מקומו – האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן (תרס"ו-תשמ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' קצג), בעל "יקרא דמלכא". תלמיד חכם מופלג, איש קדוש פועל ישועות, נודע במעשי חסד ונשיאה בעול עם הבריות.
9 פריטי נייר, גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני.
• מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעהל זצ"ל, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר.
• טופס תביעה לנזקי רכוש מהמשרד לנפגעי המלחמה, בהם מפורטים הנזקים בימי מלחמת תש"ח, שנפגע בית האדמו"ר ברח' רייכמן בשכונת בית ישראל בירושלים. [קיץ תש"ח-סתיו תש"ט 1948]. בתיאור הנזק נכתב: "...רסיס גודל[!] נכנס מהגג ושיבר את הרעפים והקורות וחלק מהתקרה, וכל הזכוכיות נשברו בהבית..." ב"הצעת המבקש לתקון הנזקים", נכתב: "לתקן שיה[יה] ראוי לגור בה ומה שיותר מהר, ופרט לפני הגשומים[!], ואם חו"ח [חס וחלילה] לא יתקנו לפני הגשומים אז הנזק יהיה יותר גודל". לא ברור מי מילא את הטופס [האם הוא בכתב-ידו של האדמו"ר רבי גדליה משה, או של אחד מבני ביתו]. בסוף הטופס חתימה: ".... גולד[מ]ן" [החתימה היא בכתב יד שונה, וכנראה לא של האדמו"ר].
• מכתב בקשה (בהדפסה ליטוגרפית) מ"ועד הבנין להקמת מעון ובית דירה עבור האדמו"ר מזוויעהל, הרה"צ רבי מרדכי גולדמן בבית פרלמן, מאה שערים ירושלים". [ירושלים, תש"י בערך]. עברית ויידיש. 7 עותקים.
האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן (תרמ"ז-תש"י 1887-1949), בן האדמו"ר רבי שלמה מזוויעהל וחתן האדמו"ר רבי דוד שלמה רבינוביץ מקוברין. גאון מופלג וצדיק יסוד עולם, כיהן ברבנות בקוברין ובזוויעהל. הוגלה לסיביר ע"י השלטון הסובייטי, לשבע שנים קשות (בין השנים תרפ"ט-תרצ"ו). לאחר מכן עלה לירושלים בה כבר גר אביו הגדול. בשנת תש"ה הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו. נפטר בחשון תש"י (1949) ונקבר בבית העלמין הזמני בשכונת שייח'-באדר. מקום קברו נודע עד היום למקום תפילה וישועות, אליו נוהרים מתפללים רבים, הנוהגים להתפלל על קברו שלש פעמים רצופות, בימים שני חמישי ושני.
בנו ממלא מקומו – האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן (תרס"ו-תשמ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' קצג), בעל "יקרא דמלכא". תלמיד חכם מופלג, איש קדוש פועל ישועות, נודע במעשי חסד ונשיאה בעול עם הבריות.
9 פריטי נייר, גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
![פנקס "תעודת עליה", עם תמונה, מילוי בכתב-יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל". וינה. [תרצ"ט] 1939.](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/497.jpg "תעודת עליה של האדמו\"ר רבי צבי אריה טברסקי מזלטופולי - וינה, תרצ\"ט")
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
פנקס "תעודת עליה", עם תמונה, מילוי בכתב-יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל". וינה. [תרצ"ט] 1939.
תעודה של "הסוכנות היהודית" לעליית האדמו"ר רבי "אריה הרש טברסקי ומשפחתו" לארץ ישראל. בתעודה נכתב כי עולים עמו אשתו חוה ובתו מלכה, ונרשמו הנתונים הבאים: המקצוע – "רב", הנתינות – "גרמניה"; עזבו את וינה בתאריך 20/2/1939; נוסעים באניה אדריאטיקה לחוף חיפה. בעמוד האחרון חותמת מבית עולים בתל אביב מהתאריך 7/3/39.
האדמו"ר מזלטופולי-טשורטקוב – רבי צבי אריה טברסקי (תרנ"ז-תשכ"ח). חתנו הצעיר של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ובנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. רבי צבי אריה היה חביב מאד על חותנו הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב, שהשפיע עליו רבות בקדושתו ובהנהגתו. הוא היה נמוך קומה, וחותנו היה אומר עליו כי בגופו הקטן שוכנת נשמה גדולה וגבוהה. לעתים אף היה מורה להמתין מלהתחיל בתפילת חזרת הש"ץ, עד שחתנו רבי צבי אריה יסיים את תפילתו שבלחש (על צדיקים ועל חסידים, עמ' 313). נודע כצדיק נשגב ועובד השם בלי הפסקה והיסח הדעת. איש אמת, ענוותן ושפל ברך. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה יחד עם חותנו הרבי מטשורטקוב, ולאחר פטירת חותנו בשנת תרצ"ד בקשו ממנו חסידי טשורטקוב בתל אביב כי יעלה לארץ בחפצם להכתירו לאדמו"ר עליהם. בענוותנותו הרבה סירב רבי צבי אריה להצעתם ונשאר על מקומו בווינה. עם כניסת הנאצים לווינה בשנת תרצ"ח הוכנס למאסר במחנה דכאו יחד עם רבי שלמה מטשורטקוב בן-גיסו. בשנת תרצ"ט שוחרר והצליח להמלט לארץ ישראל, יחד עם משפחתו (התעודה שלפנינו היא מעלייתו זו). הקים את בית מדרשו בתל אביב ונחשב לאחד מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל. לאחר פטירת אחיינו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב, הוכתר רבי צבי אריה גם לאדמו"ר לחסידי טשורטקוב והיה האדמו"ר האחרון לבית טשורטקוב. בתו היחידה אשת הרב פנחס ביברפלד מרבני תל אביב.
פנקס, [2] דפים פנימיים ושני דפי מעטפת. חסרים 2 דף בסוף הפנקס. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי.
תעודה של "הסוכנות היהודית" לעליית האדמו"ר רבי "אריה הרש טברסקי ומשפחתו" לארץ ישראל. בתעודה נכתב כי עולים עמו אשתו חוה ובתו מלכה, ונרשמו הנתונים הבאים: המקצוע – "רב", הנתינות – "גרמניה"; עזבו את וינה בתאריך 20/2/1939; נוסעים באניה אדריאטיקה לחוף חיפה. בעמוד האחרון חותמת מבית עולים בתל אביב מהתאריך 7/3/39.
האדמו"ר מזלטופולי-טשורטקוב – רבי צבי אריה טברסקי (תרנ"ז-תשכ"ח). חתנו הצעיר של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ובנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. רבי צבי אריה היה חביב מאד על חותנו הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב, שהשפיע עליו רבות בקדושתו ובהנהגתו. הוא היה נמוך קומה, וחותנו היה אומר עליו כי בגופו הקטן שוכנת נשמה גדולה וגבוהה. לעתים אף היה מורה להמתין מלהתחיל בתפילת חזרת הש"ץ, עד שחתנו רבי צבי אריה יסיים את תפילתו שבלחש (על צדיקים ועל חסידים, עמ' 313). נודע כצדיק נשגב ועובד השם בלי הפסקה והיסח הדעת. איש אמת, ענוותן ושפל ברך. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה יחד עם חותנו הרבי מטשורטקוב, ולאחר פטירת חותנו בשנת תרצ"ד בקשו ממנו חסידי טשורטקוב בתל אביב כי יעלה לארץ בחפצם להכתירו לאדמו"ר עליהם. בענוותנותו הרבה סירב רבי צבי אריה להצעתם ונשאר על מקומו בווינה. עם כניסת הנאצים לווינה בשנת תרצ"ח הוכנס למאסר במחנה דכאו יחד עם רבי שלמה מטשורטקוב בן-גיסו. בשנת תרצ"ט שוחרר והצליח להמלט לארץ ישראל, יחד עם משפחתו (התעודה שלפנינו היא מעלייתו זו). הקים את בית מדרשו בתל אביב ונחשב לאחד מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל. לאחר פטירת אחיינו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב, הוכתר רבי צבי אריה גם לאדמו"ר לחסידי טשורטקוב והיה האדמו"ר האחרון לבית טשורטקוב. בתו היחידה אשת הרב פנחס ביברפלד מרבני תל אביב.
פנקס, [2] דפים פנימיים ושני דפי מעטפת. חסרים 2 דף בסוף הפנקס. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
![שלושה צ'קים חתומים בידי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מוזטשקא. ניו-יורק, [תש"כ-תשל"א] 1960-1970. רבי יצחק אייזיק רוזנבוי](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/498_1.jpg "שלושה צ'קים חתומים בידי האדמו\"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא - ניו")
![שלושה צ'קים חתומים בידי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מוזטשקא. ניו-יורק, [תש"כ-תשל"א] 1960-1970. רבי יצחק אייזיק רוזנבוי](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/498_2.jpg "שלושה צ'קים חתומים בידי האדמו\"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא - ניו")
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
שלושה צ'קים חתומים בידי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מוזטשקא. ניו-יורק, [תש"כ-תשל"א] 1960-1970.
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס, אנצי' לחסידות ב' עמ' שצב-שצג), בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה. התמדתו בתורה מינקות ועד שיבה היתה מופלאה. כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר שניצל מהשואה, כיהן באדמו"רות בארה"ב ובארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו לקבל ברכה או עצה טובה, עידוד ונוחם. עד אחרית ימיו היה לוחם מלחמתה של תורה, פרסם כרוזים, חיבורים וקונטרסים רבים.
שלושה צ'קים, 8x21 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס, אנצי' לחסידות ב' עמ' שצב-שצג), בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה. התמדתו בתורה מינקות ועד שיבה היתה מופלאה. כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר שניצל מהשואה, כיהן באדמו"רות בארה"ב ובארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו לקבל ברכה או עצה טובה, עידוד ונוחם. עד אחרית ימיו היה לוחם מלחמתה של תורה, פרסם כרוזים, חיבורים וקונטרסים רבים.
שלושה צ'קים, 8x21 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
מכתב שאלות הלכתיות בהלכות גיטין, בחתימת רב העיר רבי מרדכי מיכאל יפה (תלמיד רבי עקיבא איגר) וחברי בית דינו רבי "ישראל פרענקיל" ורבי "יהודא ליב במוה"ר [יפה?]". פרדאן, חשון תר"ז (1846).
שאלות הלכתיות שנשלחו אל רבה של פוזנא הגאון רבי שלמה איגר, בדיני גט שנמסר שלא כהלכתו, ובהלכות "חרם דרבינו גרשום", האוסר לשאת שתי נשים ואוסר למסור גט לאשה בעל כרחה. חלקים משאלה זו שלפנינו נדונו בספר תשובותיו בארוכה (תשובות מר"מ יפה, המבורג, תרי"ב, סימן ד'). במכתב שלפנינו מופיעים פרטי המעשה והנדונים ההלכתיים המובאים בנדפס רק בקיצור וברמז. בסימנים ה-י שם מובאים מכתבי שו"ת נוספים באותו ענין, ובהם תשובתו של רבי שלמה איגר שנכתבה כתשובה למכתב שלפנינו.
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
דף כפול (הכולל: [3] עמ' כתובים + [1] עמ' של רישום הכתובת וחותמות הדואר). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים. סימני קיפול. בעמ' [3]-[4] קרעים עם חסרונות בטקסט.
שאלות הלכתיות שנשלחו אל רבה של פוזנא הגאון רבי שלמה איגר, בדיני גט שנמסר שלא כהלכתו, ובהלכות "חרם דרבינו גרשום", האוסר לשאת שתי נשים ואוסר למסור גט לאשה בעל כרחה. חלקים משאלה זו שלפנינו נדונו בספר תשובותיו בארוכה (תשובות מר"מ יפה, המבורג, תרי"ב, סימן ד'). במכתב שלפנינו מופיעים פרטי המעשה והנדונים ההלכתיים המובאים בנדפס רק בקיצור וברמז. בסימנים ה-י שם מובאים מכתבי שו"ת נוספים באותו ענין, ובהם תשובתו של רבי שלמה איגר שנכתבה כתשובה למכתב שלפנינו.
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
דף כפול (הכולל: [3] עמ' כתובים + [1] עמ' של רישום הכתובת וחותמות הדואר). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים. סימני קיפול. בעמ' [3]-[4] קרעים עם חסרונות בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
![מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת קלצק. קלצק, חשון תרצ"ד [1933]. כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה. רב](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol33b-public/500.jpg "מכתב רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת קלצק – אל רבי מרדכי דובין ציר הסיים בלטב")
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת קלצק. קלצק, חשון תרצ"ד [1933].
כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה. רבי אהרן פונה לרבי מרדכי דובין "ציר הסיים הלטבי בעיר ריגע", בקשר למגבית עבור ישיבת קלצק, האמורה להערך בעיר ריגה, ע"י רבי צבי הירש וואלין אב"ד גולדינגן.
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול ענייני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מקבל המכתב: רבי מרדכי דובין (תרמ"ט-תשי"ח בקירוב), מהעיר ריגה. חסיד חב"ד ומראשי "אגודת ישראל". חבר הסיים הלטבי [הבית התחתון של הפרלמנט] במשך שנים רבות. "שר החסד" - עסקן ציבורי ושתדלן ידוע, שעסק במסירות נפש לטובת הפרט (אנשים קשי יום) ולטובת מוסדות התורה. דובין היה מעורב בפעילות לשחרור האדמו"ר הריי"צ מרוסיה הקומוניסטית. בתקופת השואה נכלא ע"י השלטונות הרוסיים בעוד שאשתו ובנו יחידו נרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה התגורר בברית המועצות ונרדף ע"י השלטונות. שמועות שונות נפוצו בעולם על קורותיו ועל מותו [כנראה בסביבות השנים תשי"ז-תשי"ט בקירוב. על מצבתו בעיר טולה נכתב תאריך פטירתו באלול תשי"ז, אולם הדבר לא התברר בוודאות. בשנת 1987 הועברה גופתו לקבורה במלחובקה במבצע חשאי בהוראת הרבי מליובאוויטש ומצבה מכובדת הוקמה על קברו].
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה. רבי אהרן פונה לרבי מרדכי דובין "ציר הסיים הלטבי בעיר ריגע", בקשר למגבית עבור ישיבת קלצק, האמורה להערך בעיר ריגה, ע"י רבי צבי הירש וואלין אב"ד גולדינגן.
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול ענייני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מקבל המכתב: רבי מרדכי דובין (תרמ"ט-תשי"ח בקירוב), מהעיר ריגה. חסיד חב"ד ומראשי "אגודת ישראל". חבר הסיים הלטבי [הבית התחתון של הפרלמנט] במשך שנים רבות. "שר החסד" - עסקן ציבורי ושתדלן ידוע, שעסק במסירות נפש לטובת הפרט (אנשים קשי יום) ולטובת מוסדות התורה. דובין היה מעורב בפעילות לשחרור האדמו"ר הריי"צ מרוסיה הקומוניסטית. בתקופת השואה נכלא ע"י השלטונות הרוסיים בעוד שאשתו ובנו יחידו נרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה התגורר בברית המועצות ונרדף ע"י השלטונות. שמועות שונות נפוצו בעולם על קורותיו ועל מותו [כנראה בסביבות השנים תשי"ז-תשי"ט בקירוב. על מצבתו בעיר טולה נכתב תאריך פטירתו באלול תשי"ז, אולם הדבר לא התברר בוודאות. בשנת 1987 הועברה גופתו לקבורה במלחובקה במבצע חשאי בהוראת הרבי מליובאוויטש ומצבה מכובדת הוקמה על קברו].
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג