ספר חידושי שם משמואל, חלק ראשון וחלק שני, חידושים על התורה ומסכתות בש"ס, מאת רבי שמואל סאליר אב"ד לבוב. לבוב, תקע"ז 1817. דפוס שלמה יאריש ראפופורט. עם הסכמות רבות, ביניהן הסכמה מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, בעל ה"ישמח משה".
המחבר היה אב"ד בעיר סאלע, ונקרא על שמה רבי שמואל סאליר. היה בין המסכימים למהדורה הראשונה של הספר "קצות החושן" בשנת תקמ"ח, תחת השם "שמואל שיינדלינגר מדאברמיל".
בדף השער חותמת: "יואל מ. טייטלבוים אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו".
רבי יואל טייטלבוים מקירלהאזע (תרע"ג-תשמ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' פח) בן רבי חנוך הניך מסאסוב. חתן רבי יוסף לעווי מקירלהאזע. שינה את שם משפחתו מהשם מאייר לשם אמו טייטלבוים. מילא את מקום חותנו ועמד בראשות הישיבה שם. לאחר השואה ממנה ניצל היה רב בסאטמר. בשנת תש"ז הגיע לניו יורק וכיהן שם כרב. הוציא לאור את ספרי אביו "עיר חנוך". אחיו הם רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר טייטלבוים ורבי יצחק מאיר מאייר מקרצקי.
רישומי בעלות בדפים הראשונים, של רבי שמחה דוב ב"ר יהודה ליב שטרויס, רבי אליעזר צבי איזשאק, רבי אליעזר ליפמאן פאהמר, ועוד.
[2], לח; כב דף. דפים יג-יד נכרכו שלא כסדרם. 35 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר ישמח משה, חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא-דברים, מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, מייסד שושלת סיגט-סאטמר. הוצאת "פרדס", ברלין, תרפ"ח 1928.
שני החלקים בכרך אחד. שערים צבעוניים.
רישום בעלות בדף המגן: "זה הספה"ק שייך לבית אדמו"ר... נפתלי צבי ווייס שליט"א אבדק"ק בילקא יצ"ו...".
רבי נפתלי צבי ווייס אב"ד בילקא (תרנ"ו-תש"ד), בנו השני של בעל ה"חקל יצחק" מספינקא. מחשובי הרבנים בחבל קרפאטו-רוס, ראש ישיבה שהעמיד תלמידים רבים והיה גדול בתורה ובעבודת ה'. התכתב עם גאוני דורו בחידושי תורה ובירורי הלכה. נספה בשואה. ראה חומר מצורף אודותיו.
[5], רג, [2] דף; [4], קנד דף; מו, [3] עמ’. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר ים של שלמה, בירורי הלכה מהתלמוד והראשונים, על מסכת חולין, מאת רבי שלמה לוריא [מהרש"ל]. פיורדא, [תקכ"ו 1766].
בדף השער חותמות האדמו"ר רבי מנחם נחום מקנטיקוזבה: "מנחם נחום בלאאמו"ר הרה"ץ זצ"ל ראבינאוויטש". חותמות נוספות: "אברהם שו"ב מש"ג"; "מרדכי בהרצ"י [בן הרב צבי יהודה] שוחטמן הרב דק"ק [טשרנוביץ]".
חתימות ורישומים (מחוקים ודהויים בחלקם): "הק' אליעזר ליפא בא"א מ' אברהם החונה פ"ק [---?]", "ליפא אליעזר בן אדוני אבי מוהר"ר אברהם", "הק' ארי' ליבלא"א[!] מהר"ר אהרן מק' [---?]". בדף י/1 ובדף ל/1 רישומים: "אליעזר" ו"ליפא".
האדמו"ר מקנטיקוזבה-קוידינוב-חיפה - רבי מנחם נחום רבינוביץ (תרמ"ז-תשי"ט, אנצי' לחסידות, ג, עמ' קפד), בנו של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה-ליניץ (תרכ"א-תרפ"ו), וחתן האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידינוב. כיהן ברבנות ובאדמו"רות ברוסיה. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה אב"ד בית הדין בחיפה. בעל "מחשבת נחום" (ירושלים תשס"ד). בשנת תרע"ו נסמך להוראה מהגר"ח מבריסק, וכך כתב הגר"ח בסמיכתו לאדמו"ר: "היה אצלי מע"כ הרב הגדול בתו"י [בתורה ויראה] חריף ובקי וכו' מ' ר' מנחם נחום נ"י בן הרה"ג וכו' מ' ר' פינחס נ"י ראבינאוויץ, ודיברתי עמו בד"ת [בדברי תורה] ומצאתיו נו"נ [נושא ונותן] בדרך ישרה, במלחמתה של תורה... ומשיב דבר לאשורו בדברים מכוונים להלכה. כן הוא נעלה בכל וממולא בכל יקר וסגולה. נפש עדינה ומגזע היחש, והוא חתן הרה"ג מקאיידינאוו זצ"ל... ע"כ יבואו דברי להכיר טובו לאחרים. מכיריו יבורכו לרגליו ויאושרו בגללו, כמאמרם תיכף לת"ח [לתלמיד חכם] ברכה".
רבי מרדכי שוחטמן (תרמ"ד-תש"ח) כיהן ברבנות בערים טשרנוביץ (תרס"ו-תרפ"א) וסורוקה שבבסרביה (תרפ"א-תרצ"א). בתרצ"א היגר לפריז, שם כיהן כרב וכראש ישיבה, ובשנת ת"ש היגר מצרפת לניו יורק. נסמך להוראה מבעל ה"ערוך השלחן". השאיר אחריו בכתובים חיבור גדול ומקורי על הרמב"ם בשם "תורה תמימה" (ראה אודותיו ואודות חיבורו: אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 89).
צח דף. ספירת דפים משובשת. 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים וסימני עש. פגיעה קלה בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.