שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זיטומיר, תרכ"ט 1869. ששה חלקים בארבעה כרכים
מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת זיטומיר תרכ"ב, ובשערי הספרים מופיעים שמות המדפיסים ר' אברהם שלום שאדאוו, או: ר' יצחק משה באקשט.
כרך ראשון: [7], ה-קכה, קל-קסא, קסא-קסח דף. כרך שני: [3], רלט דף. כרך שלישי: [2], קלג, קכז-קלד, קמג-קנח, קסא-רכז דף. חסר דף השער הראשון (ה"קדם-שער"). כרך רביעי: [2], רב דף. שני שערים בכרכים א-ב, ד. 20 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. חלק מהדפים בכרך ראשון כהים ומוכתמים. בכרך שני - מעט סימני עש, מספר דפים מנותקים חלקית. בכרך ג' - קרע בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. רישומים. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, עמ' 116-114.
כרך ג' ממהדורה זו לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו נמצא בספריה הלאומית.

ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה וליקוטים מאת רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשלא, תלמיד "בעל התניא". [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו] 1842-[1866]. מהדורה ראשונה. ארבעה חלקים בכרך אחד.
חלק ראשון, עם דרושים על ספרים בראשית-ויקרא והפטרות, חלק שני, עם ליקוטי אגרות, הקדמות, ביאורים ושו"ת, חלק שלישי על ספר במדבר וחג השבועות, וחלק רביעי על ספר דברים ודרושים על המועדים. ארבעת החלקים בכרך אחד.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. הדריך יחד עם בן האדמו"ר הזקן, רבי דובער, "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש, את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין "האדמו"ר האמצעי", על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרושלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון, "שערי היחוד והאמונה", ובשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני "שערי עבודה". הספר שלפנינו, ספר "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, נדפס לאחר פטירתו. מלבד המהדורות הראשונות, לא נדפסו ספריו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
ארבעה חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית-ויקרא): [2], צג, [1]; עו; נו דף. חלק שלישי (במדבר): [2], כט, כט-לא, לג-עו דף. חלק רביעי (דברים): [2], סב; יח, [4] דף. חלק שני (לקוטים שונים): [1], לה, [2], מה-קו דף. החלק השני נכרך שלא במקומו, לאחר החלק הרביעי. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בדפי השערים של ארבעת החלקים ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרות השערים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 450.

שני מסמכים מהקהילה החב"דית בעיירה דיסנא (דז'יסנה, Dzisna, מחוז ויטבסק - בלרוס), עם מאות חתימות של חשובי הקהילה:
1. כתב מינוי לשוב"ים (שוחטים ובודקים), עם 65 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנא. דיסנא, ניסן תרכ"ו [1866].
כתב מינוי לשני שוב"ים: רבי משה חפץ (בנו של רב העיר רבי מרדכי חפץ), שהתמנה על מקום השו"ב רבי דוד ליפשיץ ז"ל, ואת קרובו רבי שלמה זלמן חפץ, שהתמנה על מקום אביו השו"ב רבי משה חפץ ז"ל. בכתב המינוי מפורטות ההכנסות להן יהיו זכאים, ונכתב כי הם מתחייבים להפריש חלק מהכנסותיהם לאלמנות השו"בים הקודמים.
[2] דף (3 עמ' כתובים). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
2. כתב מינוי לשו"ב, עם 145 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנה. דיסנה, ניסן תרע"א [1911].
כתב מינוי לשו"ב, לרבי מנחם מנדל ליב סמירין, חתנו של השו"ב רבי שלמה זלמן איטיגין. בכתב המינוי נכתב שמינויו לשו"ב הוא בנוסף לשני השו"בים האחרים.
[4] דף (4 עמ' כתובים). 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול.
העיירה דיסנא שוכנת על גדות נהר דווינה משני צידי הנהר. מצדו האחד של הנהר היא שייכת לפלך ווילנא, ומצדו השני היא שייכת לפלך וויטבסק. בשליש האחרון של המאה ה-19 התגוררו בדיסנא בסביבות עשרים אלף נפש, שרובם הגדול היו יהודים. "יהודי העיר היו כולם חסידי חב"ד, והתפלגו לחסידי ליאדי, ליבאביץ, קופוסט וסטארוסעליא... בכל בתי הכנסת שבעיר היו מתפללים רק בנוסח חב"ד עפ"י האר"י ז"ל, ולא היה אף מנין אחד של מתפללים בנוסח אשכנז. וכשבא להשתקע בעיר יהודי שנקרא 'מתנגד', כלומר שלא מהחסידים, ורצה להתפלל בצבור בבית הכנסת, היה מוכרח להתפלל בנוסח חב"ד" (זכרונות, יצחק שריון, ירושלים תש"ג, עמ' 15-14).
דיסנא היתה עיירה חב"דית עוד מימי האדמו"ר הזקן בשנות התק"נ, וכמה מתלמידיו התגוררו בדיסנא, כדוגמת האחים רבי אלעזר ורבי צבי הירש יפה, ועוד. יתכן וחלק מהחתומים על כתב המינוי משנת תרכ"ו הם מזקני תלמידיו של האדמו"ר הזקן. בין החתומים מופיעה חתימת "אלעזר בהמנוח מ' יהושע פייול יפה ז"ל". קשה לקבוע אם לפנינו חתימתו של רבי אלעזר מדיסנא, תלמידו של אדה"ז, שהאריך ימים, או שמא זה אחד מצאצאיו שנקרא על שמו. אחד החתומים (ראשון משמאל) הוא "אברהם ב"מ ה' צבי קלופט", שכפי הנראה היה אחד מתלמידיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ונזכר באגרותיו: "הישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט... דק' דיסנא" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ברוקלין תשע"ג, עמ' קנט).

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגא, י"ב מרחשון תרצ"ג [1932].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל "ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה ותפארת... מוה"ר מנחם מענדיל" (כנראה הנגיד ר' מנחם מנדל רוטשטיין, חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים בוורשה, שעסק בהצלת הריי"ץ בעת מאסרו ברוסיה בשנת תרפ"ז, ולאחר מכן הרבה לעסוק ולהשתתף בפעילות הריי"ץ בעסקנות ובענייני הכלל. נספה בשואה).
על שאלתו כיצד לנהוג בעניין מסוים - "איך להכריע באחד משני האופנים", משיבו הריי"ץ: "יתייעץ בזה עם ... מוה"ר אלי' שי' ווייץ [ממייסדי וממנהלי ישיבת תומכי תמימים בווילנא]... ובאותו האופן שיבחרו יתן השם יתברך שיהיה' להצלחה". הריי"ץ מברכו בסיום: "השם יתברך יהי' בעזרו בגשמיות וברוחניות".
בסיום מכתבו הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו: "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
המכתב שלפנינו לא נדפס ב"אגרות קודש" של האדמו"ר הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.