שלשה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר אב"ד שכונת זכרון מאיר. בני ברק, שנות התש"כ-תש"מ בקירוב.
המכתבים נשלחו אל רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, ועוסקים בתיאומים שונים בענייני העיר ובענייני השגחה על כשרות.
• מכתב משנת תשכ"ז, בעניין נתינת כשרות לאולם שמחות. הרב וואזנר מפרט את ההחלטות בענין האולם (כולל תנאים "בעניין צניעות וכשרות") ומבקש לשמוע את חוות דעתו של הרב לנדא. • מכתב [ללא תאריך] בענייני השגחה וכשרות. בתוך הדברים כותב הרב וואזנר "...שאין בדעתי לעשות שום פעולה שיכול לגרום צער או פירוד ביני לבין כ"ת [כבוד תורתו]...", אך מוסיף עם זאת כי "אמנם עצם ענין הגבינה של חוג ח"ס כדאי לדבר פעם בהזדמנות ויתלבנו הדברים" את המכתב מסיים הרב וואזנר במילים: "הדוש"ת [הדורש שלום תורתו] בידידותך" [הרב וואזנר היה מראשי מערכת הכשרות "חוג חתם סופר בני ברק". המכתב שלפנינו מלמד מעט על קשריו הידידותיים עם הרב לנדא, ועל זהירותו שלא לפגוע במערכת הכשרות של הרב לנדא]. • מכתב משנת תשד"מ, המתייחס ל"דין תורה הידוע בענין בית הספר ברח' השומר".
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג-תשע"ה), בעל "שבט הלוי", מגדולי פוסקי הדור האחרון. יליד העיר וינה, תלמידם של רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא ושל רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר (שניהם נספו בשואה), ולאחר מכן תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל עם רעייתו. תחילה התגורר בירושלים. הוא שימש את גדולי העיר, התבלט עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים, ומונה לרב ומו"צ בשכונת גאולה. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב"ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה בא בהמלצתו של מרן ה"חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר וצפה את עתידו. לאחר תקופה קצרה מונה לרבן של קהילות "חוג חתם סופר" בעיר. ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו באחד-עשר כרכי ספרו שו"ת שבט הלוי.
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. גודל משתנה. שני מכתבים במצב טוב ומכתב אחד במצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול.