מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו יורק, י"ב תמוז תש"ג [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), ששלח הריי"ץ (ביום חג הגאולה י"ב תמוז, יום בו שוחרר בשנת תרפ"ז ממאסרו ברוסיה הסובייטית) לרגל "היום הקדוש והבהיר" ח"י אלול, יום הולדתם של "מאור החסידות ומורה דרך החסידים הוד כ"ק הבעל שם טוב" - הבעש"ט (ח"י אלול נח"ת), ושל "מאור חסידות חב"ד ומורה דרך המסירות נפש על החסידות ודרכי החסידות" - רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן בעל התניא (ח"י אלול תק"ה) - שני "המאורות הגדולים אשר האירו מוחם ולבם של אלפי אלפים וריבוי רבבות משפחות בישראל באור תורה ועבודה, באהבת ישראל ובמדות טובות, במסורת אבות לבנים ולבני בנים".
במכתבו, "אל ידידינו אנ"ש ומפלגות החסידים ומחבבי תורה ויראה שלומי אמוני ישראל", מסביר הריי"ץ את משמעותו של היום עבור כלל החסידים, שמתברכים בו ב"ברכת שמים מעל בגשם וברוח", ואת חשיבותו בפרט עבור חסידי חב"ד, "אשר הוכפלה קדושת היום וברכתו לחסידי חב"ד, הם ביתם וזרעם וזרע זרעם, ה' עליהם יחיו".
בהמשך המכתב, מתייחס הריי"ץ למצבם הגשמי הנורא של יהודי אירופה הכבושים בידי הנאצים מחד, ולמצבם הרוחני הירוד של יהודי אמריקה מאידך, ומבטא את תפילתו וברכתו: "ואני תפלה לה', בזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, ובזכות בעלי השמחה, אשר השי"ת יחוס וירחם עלי וישמח את לבבי השבור והנדכא ממצבם הנורא של אחינו בני ישראל בכל המדינות מעבר לים מזה בגשמיות, ומעבר לים מזה ברוחניות... והנני ידידם עוז הדורש שלומם ושלום ב"ב טובם והצלחתם ומברכם בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב חותם הריי"ץ בפתגם שטבע בשנת תש"א והורה להפיצו ולפרסמו בציבור: "לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. קרע קטן בשוליים.