אוסף גיליונות של כתבי-עת לילדים בעברית. וילנה, לוגנסק, לודז' וורשה, 1905-1922.
• "החיים והטבע – עתון שבועי מציר לבני הנעורים", בעריכת ישראל בנימין לבנר. ארבעה גליונות (מס' 24, 25, 49 ו-50, שנה ראשונה). וילנה, 1905.
• "הפרחים, עתון שבועי לילדים", בעריכת ישראל בנימין לבנר. עשרים ושלושה גיליונות (שנה שניה, גיליונות מס' 25-46 וגיליון 47-48 ). לוגנסק (אוקראינה), 1909. רובם ללא העטיפות.
• "צפרירים, עתון לבני-הנעורים", בעריכת יצחק דמיאל (שויגר). עשרה גליונות (מס' 1-10, שנה ראשונה). הוצאת בית-עם, לודז', 1919-1920. כרוכים יחד בכריכה קשה (חדשה).
• "שבלים, עתון עם ציורים לבני הנעורים", בעריכת אברהם לייב עקיבא (יעקבוביץ). שני גליונות (ו'-ז', שנה ראשונה). הוצאת הועד המרכזי של הסתדרות תרבות בפולניה, ורשה, 1922.
סך הכל 39 גליונות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני.

מסע הדג, מאת תום זידמן [זיידמן] פרויד. הוצאת למען הילד – קרית ספר, ירושלים ותל-אביב, [תש"א, 1941].
ספר ילדים שנכתב ואויר בידי תום זיידמן-פרויד (1892-1930) – אמנית, מאיירת וסופרת ילדים יהודייה ילידת וינה. אחייניתו של זיגמונד פרויד. למרות הקריירה הקצרה שלה (שנקטעה עם התאבדותה בגיל 38), הותירה זיידמן-פרויד חותם עמוק על ספרות הילדים של המאה ה-20. סגנון האיור הייחודי שלה, המאופיין בצורות גיאומטריות פשוטות, צבעוניות רכה והומור, מבטא השפעות של תנועת ה'אובייקטיביות החדשה' (Neue Sachlichkeit), תנועת אמנות מודרניסטית שהתפתחה בגרמניה בין המלחמות.
הספר "מסע הדג", שנכתב במקור בגרמנית (תורגם לעברית על ידי חיים נחמן ביאליק), מספר את סיפור חלומו של הילד אורי. בחלום לוקח אותו דג בשם אסנפר אל אי, שם הוא מצטרף למעין חברת ילדים סוציאליסטית אוטופית, נטולת היררכיה וניצול.
בספר שנים-עשר איורים צבעוניים מאת זיידמן-פרויד.
12, [1] דף, 28.5X23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, פגומה. האיור שמוצמד לכריכה הקדמית קרוע בשוליו. קרעים בשדרה. רישום בעט בצדה הפנימי של הכריכה קדמית.

"מפה חנוכית מהערים והמושבות בארץ ישראל", משחק היכרות עם ישובי הארץ. בני-ברק, 1934.
משחק היכרות עם ישובי ארץ ישראל. המשחק מורכב משני גלגלי קרטון המחוברים במרכזם בסיכה ומסתובבים זה כנגד זה. בשולי הגלגל התחתון מודפסים שמות 38 ישובים. בגלגל העליון שבע חלוניות ובמרכזו מודפס חץ; עם סיבובו נחשפים בחלוניות נתונים על כל אחד מהישובים – "מספר הנפשות" (בחלוקה ליהודים ו'בלתי יהודים'), "שנת נוסדה", "התעשיה הראשית", "נוסדה ע"י", "החשיבות", "השטח בדונמים", "הנקודה".
בראש הגלגל העליון מודפסת מפת ארץ ישראל עליה מסומנים 38 הישובים בהם עוסק המשחק. בחלקו התחתון נדפס: "ש. שינייבסקי / 1934 / בני ברק / ארץ ישראל".
קוטר: 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קילופים קלים בשוליים.

"המגיד" – חדשות וקורות הימים, "יגיד ליעקב מהנעשה והנשמע בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד, אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי לתועלתו ולתועלת השפה העבריה", בעריכת אליעזר ליפמאן זילבערמאן. ליק (Lyck), 1864-1865, 1874.
שלושה כרכי גיליונות מלאים:
1. שנה 8, 1864. גיליונות 1-50. מצב כללי טוב. כתמים. מעט קרעים. מספר קטעים מושחרים. כרוכים יחד בכריכה חדשה.
2. שנה 9, 1865. גיליונות 1-50. מצב כללי טוב. קרעים בגליונות הראשונים והאחרונים. כרוכים יחד בכריכה חדשה.
3. שנה 18, 1874. גיליונות 1-51, כולל גיליונות "הוספה", שער-מעטפת ותוכן עניינים (כרוכים בסוף). מצב טוב. כרוכים יחד בכריכה חדשה. רישומי בעלות וחותמות.
"המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית. הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית [כיום אלק (Ełk) בצפון-מזרח פולין]. מטרת "המגיד" הייתה לפרסם ידיעות הן מהמתרחש בעולם והן מהמתרחש בקרב קהילות ישראל. בנוסף, פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים. בעיתון כתבו מיטב הסופרים והמשכילים היהודים של המאה התשע-עשרה.
כרכים 33 ס"מ בממוצע. מצב משתנה.
הכרכים לא נבדקו לעומקם וייתכן כי חסרים מספר גיליונות.

ארבעה-עשר כרכים – מאספים ספרותיים, קבצי מאמרים ומחקר, גיליונות כתבי-עת מתקופת ההשכלה ומחקרים במאמרי היהדות, תרל"ב-תרפ"ד 1872-1923:
1-3. השחר, יאיר נתיב על דרכי בני ישראל בעתות העבר וההוה, יוצא לאור על ידי פרץ בן משה סמאלענסקין [סמולנסקין]. וינה, תרל"ב 1872: שנה שלישית, חוברות 1-6 (עם העטיפות המקוריות); תרמ"ג 1883: שנה אחת-עשרה; תרל"ז 1877: שנה שמינית.
4. הכרמל, מכתב עתי לבני ישראל, יוצא לחדשים להפיץ אמרי בינה, חקרי דעת וידיעות מועילות, מאת שמואל יוסף פין. וילנה, אוקטובר 1879. חוברת י'.
5. הבקר אור, "והלכו לאורו כל מבקש דעת בבני ישראל להשכיל ולהטיב", יוצא לאור על ידי אברהם בער הכהן גאטטלאבער [גוטלובר]. ורשה, תר"מ-תרמ"א 1880-1881: שנה רביעית, חוברת עשירית; שנה חמישית, חוברת שלישית; שנה חמישית, חוברת שישית. שלוש החוברות כרוכות יחד, עם העטיפות המקוריות.
6. קהלת, מאמרים ושירים מסופרים נודעים לשם, קבצם והוסיף עליהם מדיליה אלכסנדר הלוי צעדערבוים [צדרבוים] וד"ר אהרן יצחק גאלדענבלום [גולדנבלום]. סנקט פטרבורג, תרמ"א 1881.
7. קבץ על יד, והוא ספר האסיף, כולל דברים עתיקים נעתקים מתוך כתבי-יד, יוצא לאור ע"י חברת מקיצי נרדמים, [בעריכת] אברהם ברלינר. ברלין, שנה שניה: תרמ"ו 1886, שנה שלישית: תרמ"ז 1887, שנה רביעית: תרמ"ח 1888. שלוש החוברות כרוכות יחד.
8-9. בית אוצר הספרות / מקדש לתורה ולחכמה, אמרי בקורת ודברי שיר ומליצה / אוצר הספרות, האוצר בתוכו תורה וחכמה, דברי הימים ובקרת, מליצה ושיר גם תולדות אנשי שם ותמונותיהם, בעריכת שאלתיאל אייזיק גראבער [גרבר]. יאראסלוי (ירוסלב)-קראקא (קרקוב), שנה ראשונה: תרמ"ז 1887, שנה שניה: תרמ"ח 1888.
10-11. ספר-השנה, ספר כולל מקדש לתורה ולחכמה, למחקר ולבקרת, לעניני הדת ולעניני העם, להליכות עולם ולנמוס המדינה, בעריכת נחום סוקולוב. ורשה, שנה ראשונה: תר"ס 1900, שנה שניה: תרס"א 1901.
12. היהדות ומהות הנוצריות, מאת ד"ר יוסף אישלבאכיר (רב בברלין). תרגם אברהם שמואל הרשברג. הוצאת "הזמן", וילנה, תרע"ב [1912].
13-14. דביר, מאסף-עתי לחכמת ישראל, ערוך בידי י. מ. אלבוגן, י. נ. אפשטיין, נ. ה. טורטשינר. הוצאת "דביר" ו"יודישר פרלג", ברלין, ספר ראשון: תרפ"ג [1923], ספר שני: תרפ"ד [1924].
גודל ומצב משתנים.