מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
פועל עם פטיש, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
30X24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים (בעיקר בשוליים ובגב). הכספה קלה בשוליים (Silvering). מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
פועל, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
14X13 ס"מ, מודבק לנייר עבה. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים בנייר. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski IX". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
סנדלר, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
12.5X15 ס"מ, מודבק לנייר עבה. מצב טוב. כתמים. שפשופים ופגמים קלים בנייר. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski XV". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
שני תצלומים מאת הלמר לרסקי:
1. סנדלר. 17X12.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ועקבות הדבקה בגב. רישום בעט בגב: "Copyright paid, Lerski".
2. דיוקן אישה. 12.5X18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מתואר בגב בעפרון: "Lerski". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן רב בגדדי, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
חתום על גבי התצלום. חותמות דיו של לרסקי בגב (שונות).
23X29 ס"מ. מצב טוב. קמטים וקרעים קלים בשוליים. כתמים ועקבות הדבקה בגב. מתואר בעפרון בגב: "Rabbiner von Bagdad".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן תימני קשיש, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956). [שנות ה-30]
23.5X29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כתמי חלודה בגב. מתואר בעפרון גב: "Helmar Lerski III". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן תימני, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
23X29 ס"מ. מצב טוב. מתואר בעפרון גב: "Helmar Lerski I". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן אישה תימניה, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
חתום על גבי התצלום.
21X29 ס"מ. מצב טוב. קמטים וקרעים קלים בשוליים. כתמים ועקבות הדבקה בגב. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski IV". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן נער עם פאות, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
15X22 ס"מ, מודבק לנייר עבה. מצב טוב. פגמים קלים. הכספה קלה (Silvering). עקבות הדבקה בנייר. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski XIII". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן ילד, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
18X24 ס"מ, מודבק לנייר עבה (מנותק חלקית). מצב טוב. כתמים. פגמים קלים ועקבות הדבקה בנייר. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski VIII". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן גבר, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
23X29 ס"מ. מצב טוב. כתמים ועקבות הדבקה בגב. מתואר בעפרון גב: "Helmar Lerski XII". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
חייל יהודי, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956). [1942].
23.5X29 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. כתמים ועקבות הדבקה בגב. מתואר בעפרון גב: "Judischer Soldat aus Palastina, 1942".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.