מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove יד filter יד
- (-) Remove signatur filter signatur
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- manuscript (43) Apply manuscript filter
- חסידות (38) Apply חסידות filter
- חתימות (38) Apply חתימות filter
- יד, (38) Apply יד, filter
- וספרים (38) Apply וספרים filter
- book (38) Apply book filter
- chassidut (38) Apply chassidut filter
- manuscripts, (38) Apply manuscripts, filter
- ואדמו (5) Apply ואדמו filter
- ואדמורים (5) Apply ואדמורים filter
- וחתימות (5) Apply וחתימות filter
- כתבי-יד (5) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (5) Apply כתבייד filter
- רבנים (5) Apply רבנים filter
- רים (5) Apply רים filter
- ואדמו"רים (5) Apply ואדמו"רים filter
- rabbi (5) Apply rabbi filter
- rebb (5) Apply rebb filter
מציג 13 - 24 of 43
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר מפלגי ראובן, חידושים וביאורים על מסכתות הש"ס, מאת רבי מרדכי גימפל מלבוב. [זולקווא, תקל"ה 1775]. מהדורה יחידה.
דף השער חסר ובמקומו נכרך דף מאויר ביד אמן, צבעוני ונאה. בדף זה הושלם נוסח השער בכתב-יד, עם מסגרת צבעונית ואיור ציפור עומדת על עץ. לפנינו העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה. בדף השער המאויר שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "מנחת שי".
כפי הנראה, הוכן השער במיוחד עבור האדמו"ר, שנהג להשלים את השערים החסרים בספריו בשערים מאוירים בעבודת-יד (ראה לדוגמה: קטלוג קדם, מכירה 57, פריט 262; וראה: הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תכג-תכד). נוסח השער בכתב היד אינו כפי שנדפס במקור, אלא עיבוד מקוצר, עם שינויים והוספות.
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספריה גדולה, ובה היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו בספר שלפנינו).
[1], לב, [27] דף. חסר דף השער ובמקומו נכרך דף השלמה מאויר וכתוב ביד. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרע בשולי דף השער. קרעים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
דף השער חסר ובמקומו נכרך דף מאויר ביד אמן, צבעוני ונאה. בדף זה הושלם נוסח השער בכתב-יד, עם מסגרת צבעונית ואיור ציפור עומדת על עץ. לפנינו העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה. בדף השער המאויר שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "מנחת שי".
כפי הנראה, הוכן השער במיוחד עבור האדמו"ר, שנהג להשלים את השערים החסרים בספריו בשערים מאוירים בעבודת-יד (ראה לדוגמה: קטלוג קדם, מכירה 57, פריט 262; וראה: הרב זושא דינקלס, 'בית עקד הספרים' של הרה"ק רבי נחום בער'ניו זצוק"ל, בתוך קובץ מביני עמודי, ביתר תשע"ז, עמ' תכג-תכד). נוסח השער בכתב היד אינו כפי שנדפס במקור, אלא עיבוד מקוצר, עם שינויים והוספות.
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספריה גדולה, ובה היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו בספר שלפנינו).
[1], לב, [27] דף. חסר דף השער ובמקומו נכרך דף השלמה מאויר וכתוב ביד. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרע בשולי דף השער. קרעים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $18,000
הערכה: $25,000 - $30,000
נמכר ב: $22,500
כולל עמלת קונה
מסמך רשמי בכתב-יד מטעם הרשויות המקומיות בשינאווא, עם תצהיר חתום בחתימת ידו (בגרמנית) של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא, בעל "דברי יחזקאל". שינאווא, 1853-1854 [תרי"ג-תרי"ד]. גרמנית.
דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), מסמך הנוגע לתשלום ההוצאות הרפואיות של שרה הייבלום (Sara Heiblum) שהושתו על הקהילה היהודית של שינאווא. בעמוד הראשון, תצהיר מיום 17 בפברואר 1853 (תרי"ג), חתום בידי ראשי הקהילה. בעמוד השני, תצהיר מיום 20 בספטמבר 1854 (כ"ז אלול תרי"ד), חתום בחתימת ידו של בעל "דברי יחזקאל": "Chaskel Halberstam - Religionsweiser" [חַזקל הלברשטאם – מורה דת], ובו מעיד האדמו"ר כי שרה הייבלום איננה מופיעה בפנקס הלידות של הקהילה.
בספר "רבינו הקדוש משינאווא", מאת הרב יחזקאל שרגא פרנקל (עמ' סט) נכתב כי ה"דברי יחזקאל" התמנה לאב"ד בשינאווא בתחילת שנת תרט"ז (כך כותב גם הרב מאיר וונדר, קהילות ואישים בגליציה, עמ' 435). במסמך שלפנינו נחשף כי כבר באלול תרי"ד כיהן האדמו"ר ברבנות שינאווא.
האדמו"ר הראשון משינאווא (שיניווא) – הגאון הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא (תקע"ה-תרנ"ט), בעל "דברי יחזקאל", בנו בכורו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, וחתן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי" (חתן רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). איש קדוש, גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות. בצעירותו זכה להסתופף בצל סבו הגדול בעל ה"ישמח משה", שדיבר בהערכה גדולה על מסירות הנפש של נכדו בעבודת התפילה. אביו ה"דברי חיים" העריכו וכבדו מאד, וכתב בכמה מתשובותיו על גודל קנאותו של בנו לאמת: " זה לא כביר היה אצלי בני הרב הגדול האבד"ק שינאווע וסיפר לי... ועדותו נאמנה אלי למאוד, כי ידעתי שלא יכזב בעד כל חללי דעלמא" (שו"ת דברי חיים, ב, אורח חיים, סימן ב). עוד בחיי אביו הגדול נחשב לאחד מגדולי הרבנים והאדמו"רים בדורו. אבי שושלות אדמו"רים חשובות, וכבר בחייו כיהנו עשרות אדמו"רים מבניו ונכדיו ברבנות ואדמו"רות בערים שונות. קדוש וטהור מנעוריו, שימש את גדולי האדמו"רים ונחשב לתלמידם החשוב. נודע גם כבעל-מופת ופועל-ישועות, צופה ברוח הקודש ומתקן נשמות. מסופרים אודותיו סיפורים מופלאים על הישועות והניסים שפעל. היה מרפא חולים בידיו הקדושות. לפי המסופר, מצורעים שהיו באים אליו, נגועים מכף רגל ועד ראש, היו יוצאים מביתו בריאים כאחד האדם לאחר שהיה מעביר עליהם את ידו. היה נותן לפונים אליו מחפציו, כסגולה ל"שמירה" ולישועה.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), מסמך הנוגע לתשלום ההוצאות הרפואיות של שרה הייבלום (Sara Heiblum) שהושתו על הקהילה היהודית של שינאווא. בעמוד הראשון, תצהיר מיום 17 בפברואר 1853 (תרי"ג), חתום בידי ראשי הקהילה. בעמוד השני, תצהיר מיום 20 בספטמבר 1854 (כ"ז אלול תרי"ד), חתום בחתימת ידו של בעל "דברי יחזקאל": "Chaskel Halberstam - Religionsweiser" [חַזקל הלברשטאם – מורה דת], ובו מעיד האדמו"ר כי שרה הייבלום איננה מופיעה בפנקס הלידות של הקהילה.
בספר "רבינו הקדוש משינאווא", מאת הרב יחזקאל שרגא פרנקל (עמ' סט) נכתב כי ה"דברי יחזקאל" התמנה לאב"ד בשינאווא בתחילת שנת תרט"ז (כך כותב גם הרב מאיר וונדר, קהילות ואישים בגליציה, עמ' 435). במסמך שלפנינו נחשף כי כבר באלול תרי"ד כיהן האדמו"ר ברבנות שינאווא.
האדמו"ר הראשון משינאווא (שיניווא) – הגאון הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא (תקע"ה-תרנ"ט), בעל "דברי יחזקאל", בנו בכורו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, וחתן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא בעל "אריה דבי עילאי" (חתן רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). איש קדוש, גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות. בצעירותו זכה להסתופף בצל סבו הגדול בעל ה"ישמח משה", שדיבר בהערכה גדולה על מסירות הנפש של נכדו בעבודת התפילה. אביו ה"דברי חיים" העריכו וכבדו מאד, וכתב בכמה מתשובותיו על גודל קנאותו של בנו לאמת: " זה לא כביר היה אצלי בני הרב הגדול האבד"ק שינאווע וסיפר לי... ועדותו נאמנה אלי למאוד, כי ידעתי שלא יכזב בעד כל חללי דעלמא" (שו"ת דברי חיים, ב, אורח חיים, סימן ב). עוד בחיי אביו הגדול נחשב לאחד מגדולי הרבנים והאדמו"רים בדורו. אבי שושלות אדמו"רים חשובות, וכבר בחייו כיהנו עשרות אדמו"רים מבניו ונכדיו ברבנות ואדמו"רות בערים שונות. קדוש וטהור מנעוריו, שימש את גדולי האדמו"רים ונחשב לתלמידם החשוב. נודע גם כבעל-מופת ופועל-ישועות, צופה ברוח הקודש ומתקן נשמות. מסופרים אודותיו סיפורים מופלאים על הישועות והניסים שפעל. היה מרפא חולים בידיו הקדושות. לפי המסופר, מצורעים שהיו באים אליו, נגועים מכף רגל ועד ראש, היו יוצאים מביתו בריאים כאחד האדם לאחר שהיה מעביר עליהם את ידו. היה נותן לפונים אליו מחפציו, כסגולה ל"שמירה" ולישועה.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $8,000
לא נמכר
קבלה מודפסת, עם ברכות "בני חיי ומזוני", בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי שלמה (שלומ'קה) מזוועהיל. [ירושלים, שנות התר"צ].
בראש הקבלה נדפסו שם האדמו"ר וכתובתו (בעברית ובאנגלית), והכיתוב "יברך ה' מציון". התאריך ופרטי התורם לא מולאו, רק סכום התרומה נכתב (מטושטש ולא קריא). בשולי הקבלה חתם האדמו"ר בחתימת יד קדשו: " שלמה בהר"מ זללה"ה".
בקבלה זו נדפסו ברכות האדמו"ר לרפואה, לזרע של קיימא, אריכות חיים ופרנסה: "... ובזכות אבותי הקדושים תתברכו בברכה המשולשת בני חיי ומזוני ויאריך ימיו וימי בני ביתו בבריאות גופו"נ בטוב ובנעימים... הון ועושר בביתו ויעלה על במתי ההצלחה וכל אשר יעשה יצליח...".
האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), נודע כאיש אלוקים קדוש וכבעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו אינן שבות ריקן. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בשנת תרפ"ט בקירוב חשפו מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם. על פי רוב הסתיר את גדולתו בתורה, אך במקרים ספורים גילה את כוחו בתורה. בתקופת מלחמת העולם השניה, כאשר התעוררה ביפן השאלה באיזה ימים יש לשמור את השבת ויום הכפורים, היתה דעתו מנוגדת לדעתו של ה"חזון איש" והוא עמד על דעתו בתוקף. על כך מספר הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי: "דבר מפורסם בירושלים, כי ימים אחדים לפני פטירת הרה"ג המקובל, בעל מופת, האדמו"ר ר' שלמהל'ע מזוויל (שהיה נקרא 'זווילר רבי', ושהיה בקי ומחדש גם בדברי הרמב"ם של קידוש החודש), כשכבר היה חולה מסוכן... ויאמר לי... אל יחוש למנינם של דעות אחרות, כך מקובלני כי החשבון מתחיל מירושלים... ויש לי על זה ראיות גם מהרמב"ם... אבל הדבר ברור גם מצד עצמו... ומסר לי אחד מתלמידיו שלמד אצלו הלכות קידוש החודש, שבשעתו שלח את אחד מתלמידיו להחזון איש למסור לו, שלדעתו, הרמב"ם בהלכות קידוש החודש חולק על הרז"ה..." (תלפיות, כרך ג, חוברת ג-ד, עמ' 639).
[1] דף. 13 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים. קרעים, קמטים וסימני קיפול.
בראש הקבלה נדפסו שם האדמו"ר וכתובתו (בעברית ובאנגלית), והכיתוב "יברך ה' מציון". התאריך ופרטי התורם לא מולאו, רק סכום התרומה נכתב (מטושטש ולא קריא). בשולי הקבלה חתם האדמו"ר בחתימת יד קדשו: " שלמה בהר"מ זללה"ה".
בקבלה זו נדפסו ברכות האדמו"ר לרפואה, לזרע של קיימא, אריכות חיים ופרנסה: "... ובזכות אבותי הקדושים תתברכו בברכה המשולשת בני חיי ומזוני ויאריך ימיו וימי בני ביתו בבריאות גופו"נ בטוב ובנעימים... הון ועושר בביתו ויעלה על במתי ההצלחה וכל אשר יעשה יצליח...".
האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), נודע כאיש אלוקים קדוש וכבעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו אינן שבות ריקן. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בשנת תרפ"ט בקירוב חשפו מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם. על פי רוב הסתיר את גדולתו בתורה, אך במקרים ספורים גילה את כוחו בתורה. בתקופת מלחמת העולם השניה, כאשר התעוררה ביפן השאלה באיזה ימים יש לשמור את השבת ויום הכפורים, היתה דעתו מנוגדת לדעתו של ה"חזון איש" והוא עמד על דעתו בתוקף. על כך מספר הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי: "דבר מפורסם בירושלים, כי ימים אחדים לפני פטירת הרה"ג המקובל, בעל מופת, האדמו"ר ר' שלמהל'ע מזוויל (שהיה נקרא 'זווילר רבי', ושהיה בקי ומחדש גם בדברי הרמב"ם של קידוש החודש), כשכבר היה חולה מסוכן... ויאמר לי... אל יחוש למנינם של דעות אחרות, כך מקובלני כי החשבון מתחיל מירושלים... ויש לי על זה ראיות גם מהרמב"ם... אבל הדבר ברור גם מצד עצמו... ומסר לי אחד מתלמידיו שלמד אצלו הלכות קידוש החודש, שבשעתו שלח את אחד מתלמידיו להחזון איש למסור לו, שלדעתו, הרמב"ם בהלכות קידוש החודש חולק על הרז"ה..." (תלפיות, כרך ג, חוברת ג-ד, עמ' 639).
[1] דף. 13 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות גדולים. קרעים, קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, [תקמ"א 1781]. דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב.
בסוף הספר נדפסה לראשונה אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב שגר בירושלים. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש". ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלושה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
רישומים בכתב-יד בעמוד האחרון.
[1], ק דף. 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעה וחיסרון במסגרת השער ובטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר והשלמות בצילום. סימני עש וקרעים גדולים לאורך השוליים הפנימיים של מרבית הדפים (וקרעים במקומות נוספים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הספר כולו עבר שיקום מקצועי). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 90.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב.
בסוף הספר נדפסה לראשונה אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב שגר בירושלים. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש". ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלושה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
רישומים בכתב-יד בעמוד האחרון.
[1], ק דף. 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעה וחיסרון במסגרת השער ובטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר והשלמות בצילום. סימני עש וקרעים גדולים לאורך השוליים הפנימיים של מרבית הדפים (וקרעים במקומות נוספים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הספר כולו עבר שיקום מקצועי). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 90.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
ספר אור עולם – מאיר נתיבים, שני חלקים, חלק ראשון – שו"ת, חלק שני – פלפולים, דרשות ורמזים על פרשיות התורה, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, מגדולי תלמידי הבעש"ט. פולנאה, [תקנ"א-תקנ"ב 1791-1792]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. כולל חידושים מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, שנדפסו בראש הספר.
שני חלקים בשני כרכים.
המחבר, רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי וחשובי הרבנים בדורו, אחד מגדולי תלמידי הבעש"ט וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם". הספר שלפנינו, "מאיר נתיבים", על שני חלקיו, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים על כך בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
חותמות של רבי דוב בער בורשטיין אב"ד בוטושאן ושל "בית המדרש של ה"ר מרדכי אורנשטיין ז"ל – באטשאן". רישומים בכתב-יד בדף השער של הכרך הראשון.
שני כרכים (הראשון עותק חסר). כרך ראשון: ל, לג-מד, מז-צז דף. חסרים דפים מה-מו. דף כח נכרך שלא במקומו, לאחר דף כה. כרך שני: [1], ג-נו דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני, דפים רבים במצב טוב. כתמים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים בשני הדפים הראשונים של הכרך הראשון ובשולי כ-15 מהדפים האחרונים של הכרך השני, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 313.
שני חלקים בשני כרכים.
המחבר, רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי וחשובי הרבנים בדורו, אחד מגדולי תלמידי הבעש"ט וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם". הספר שלפנינו, "מאיר נתיבים", על שני חלקיו, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים על כך בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
חותמות של רבי דוב בער בורשטיין אב"ד בוטושאן ושל "בית המדרש של ה"ר מרדכי אורנשטיין ז"ל – באטשאן". רישומים בכתב-יד בדף השער של הכרך הראשון.
שני כרכים (הראשון עותק חסר). כרך ראשון: ל, לג-מד, מז-צז דף. חסרים דפים מה-מו. דף כח נכרך שלא במקומו, לאחר דף כה. כרך שני: [1], ג-נו דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני, דפים רבים במצב טוב. כתמים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים בשני הדפים הראשונים של הכרך הראשון ובשולי כ-15 מהדפים האחרונים של הכרך השני, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 313.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $25,000
הערכה: $50,000 - $100,000
נמכר ב: $62,500
כולל עמלת קונה
ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק, עם ליקוטי שושנה ו"אגרת הקודש". [שקלוב, תק"נ 1790 בקירוב. דפוס אריה ליב בן שניאור פייבש]. מהדורה שניה.
מהדורה נדירה של הספר "נועם אלימלך", שנדפסה בשקלוב, כנראה בין השנים תקמ"ט-תקנ"ד. במהדורה זו הוסוו מקום הדפוס ושם המדפיס בצורה מעניינת. למראית עין, נוסח השער הוא העתקה מנוסח השער של המהדורה הראשונה, כולל שמות המביאים הראשונים לבית הדפוס (בהשמטת מקום הדפוס ושם המדפיס), אך התבוננות בשער מגלה כי מקום הדפוס ושם המדפיס נרמזו באמצעות עיגולים קטנים מעל כמה מן האותיות. האותיות המסומנות מרכיבות את המילים: "שקלאב, אריה ליב בשפ" [=בן שניאור פייבש].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
בעמודים הריקים שבסוף הספר רישומי בעלות שונים: "לה' הארץ ומלואה וטובת הנאה שייך להאברך הנגיד... מוהר"ר נחמן", "הנגיד המופ' מוהר"ר אהרן דוב מפוחאוויץ", ועוד.
במספר דפים חותמות "חותם דקלויז סוחרים קובנה".
[1], א, ג-פט, ע-צז; יט דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. במספר מקומות כתמים כהים. קרעים משוקמים בדף השער, עם פגיעה במספר מילים בטקסט ההקדמה שמעבר לדף. השוליים הפנימיים של כל דפי הספר שוקמו והורחבו והדפים נכרכו מחדש (כתוצאה מהכריכה הצמודה קשה לעתים לקרוא את המילים או האותיות הסמוכות למפתח). דף השער והדף שאחריו, וכן דפים ד-ה מהספירה הראשונה וחמשת הדפים שבסוף הספר, הושלמו כנראה מעותק אחר. בדפים אלה כתמים כהים במיוחד (בהם כתמי שעוה), חיתוך שוליים, קרעים חסרים ופגמים, עם פגיעה בטקסט. חלק מהפגמים משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. סימני עש במספר דפים. רישומים וחותמות בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 375.
וריאנט. ליברמן וכן מפעל הביבליוגרפיה רושמים עותק ובו [2] דף בראש הספר. הדף השני ברישום הזה הוא דף ההקדמה, שנדפסה על פני שני עמודים. העותק שלפנינו הוא וריאנט שבו נדפסה ההקדמה באותיות קטנות יותר, על פני עמוד אחד בלבד, בגב דף השער (השווה לסריקת עותק הספריה הלאומית, באתר הספריה וב"אוצר החכמה"; וראה סטפנסקי חסידות, שם).
לפנינו ספר החסידות הראשון שנדפס בעיר שקלוב, שהיתה באותן השנים מעוז המתנגדים לחסידות. הביבליוגרף חיים ליברמן בספרו 'אהל רח"ל' (א, עמ' 176-177) כותב כי "הוצאה זו היא מסתמא בין תקמ"ט לתקנ"ד", ומעיר על התופעה המעניינת שבהדפסת ספר חסידי בשקלוב של אותם ימים. לפי דבריו, כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות בשקלוב, למעט ספרי חב"ד בודדים שנדפסו לאחר שנת תקס"ג. בסוף דבריו הוא מעלה השערה כי יתכן שמהדורה זו נדפסה במיוחד בשביל יהודי גליציה ומקום הדפוס הוסתר כדי שיהיה קל יותר להעביר את הספר בגבול, ומאחר והאיסור על הדפסת ספרי קבלה בגליציה הוטל רק בשנת תקנ"ד, מעלה ליברמן השערה נוספת שאולי נדפס הספר לאחר תקנ"ד (בעקבותיו נרשם במפעל הביבליוגרפיה – רשומה 000313521 – תאריך משוער: תקנ"ה בערך; אך בשאר המקומות נרשמה השנה תק"נ).
מהדורה נדירה של הספר "נועם אלימלך", שנדפסה בשקלוב, כנראה בין השנים תקמ"ט-תקנ"ד. במהדורה זו הוסוו מקום הדפוס ושם המדפיס בצורה מעניינת. למראית עין, נוסח השער הוא העתקה מנוסח השער של המהדורה הראשונה, כולל שמות המביאים הראשונים לבית הדפוס (בהשמטת מקום הדפוס ושם המדפיס), אך התבוננות בשער מגלה כי מקום הדפוס ושם המדפיס נרמזו באמצעות עיגולים קטנים מעל כמה מן האותיות. האותיות המסומנות מרכיבות את המילים: "שקלאב, אריה ליב בשפ" [=בן שניאור פייבש].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
בעמודים הריקים שבסוף הספר רישומי בעלות שונים: "לה' הארץ ומלואה וטובת הנאה שייך להאברך הנגיד... מוהר"ר נחמן", "הנגיד המופ' מוהר"ר אהרן דוב מפוחאוויץ", ועוד.
במספר דפים חותמות "חותם דקלויז סוחרים קובנה".
[1], א, ג-פט, ע-צז; יט דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. במספר מקומות כתמים כהים. קרעים משוקמים בדף השער, עם פגיעה במספר מילים בטקסט ההקדמה שמעבר לדף. השוליים הפנימיים של כל דפי הספר שוקמו והורחבו והדפים נכרכו מחדש (כתוצאה מהכריכה הצמודה קשה לעתים לקרוא את המילים או האותיות הסמוכות למפתח). דף השער והדף שאחריו, וכן דפים ד-ה מהספירה הראשונה וחמשת הדפים שבסוף הספר, הושלמו כנראה מעותק אחר. בדפים אלה כתמים כהים במיוחד (בהם כתמי שעוה), חיתוך שוליים, קרעים חסרים ופגמים, עם פגיעה בטקסט. חלק מהפגמים משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. סימני עש במספר דפים. רישומים וחותמות בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 375.
וריאנט. ליברמן וכן מפעל הביבליוגרפיה רושמים עותק ובו [2] דף בראש הספר. הדף השני ברישום הזה הוא דף ההקדמה, שנדפסה על פני שני עמודים. העותק שלפנינו הוא וריאנט שבו נדפסה ההקדמה באותיות קטנות יותר, על פני עמוד אחד בלבד, בגב דף השער (השווה לסריקת עותק הספריה הלאומית, באתר הספריה וב"אוצר החכמה"; וראה סטפנסקי חסידות, שם).
לפנינו ספר החסידות הראשון שנדפס בעיר שקלוב, שהיתה באותן השנים מעוז המתנגדים לחסידות. הביבליוגרף חיים ליברמן בספרו 'אהל רח"ל' (א, עמ' 176-177) כותב כי "הוצאה זו היא מסתמא בין תקמ"ט לתקנ"ד", ומעיר על התופעה המעניינת שבהדפסת ספר חסידי בשקלוב של אותם ימים. לפי דבריו, כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות בשקלוב, למעט ספרי חב"ד בודדים שנדפסו לאחר שנת תקס"ג. בסוף דבריו הוא מעלה השערה כי יתכן שמהדורה זו נדפסה במיוחד בשביל יהודי גליציה ומקום הדפוס הוסתר כדי שיהיה קל יותר להעביר את הספר בגבול, ומאחר והאיסור על הדפסת ספרי קבלה בגליציה הוטל רק בשנת תקנ"ד, מעלה ליברמן השערה נוספת שאולי נדפס הספר לאחר תקנ"ד (בעקבותיו נרשם במפעל הביבליוגרפיה – רשומה 000313521 – תאריך משוער: תקנ"ה בערך; אך בשאר המקומות נרשמה השנה תק"נ).
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $20,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
אוסף מהדורות מוקדמות (שנות הת"ק, ראשית המאה ה-19) של הספר "נועם אלימלך" לרבי אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות:
• ספר נועם אלימלך. פולנאה, [תקס"ד 1804]. מהדורה רביעית. רישום בעלות בדף השער: "זה הספר שייך לעשהאל בן חנוכה"; ורישומים נוספים. סטפנסקי חסידות, מס' 377.
• ספר נועם אלימלך. פולנאה, [תקע"ד 1814]. מהדורה חמישית. שני עותקים, עם הבדלים טיפוגרפיים בדף השער. חתימה בדף השער של אחד מהעותקים: "הק' מרדכי בהרב מ[---]". סטפנסקי חסידות, מס' 378.
• ספר נועם אלימלך. הרובשוב, [תקע"ז 1817]. מהדורה שישית. חסר דף אחרון עם טעמי מצוות וסודות מרבי יוסף גיקטיליא. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה. רישום בעלות וחתימה בדף השער: "זה הספר נועם אלימלך שייך להר' התורני מו"ה אפרים פישל בהרבני מוהר"ר דוב בער מווארקי – ישראל משה"; "יעקב גרויסמאן נ"י". סטפנסקי חסידות, מס' 379.
• ספר נועם אלימלך. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820 בקירוב]. מהדורה בה זויף שמו של המחבר. מהדורה זו כוללת את המהדורה הראשונה של "הנהגות האדם" לרבי אלימלך מליזנסק, שיוחסה בטעות, עקב הזיוף, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. סטפנסקי חסידות, מס' 380.
• ספר נועם אלימלך. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820 בקירוב]. מהדורה שונה מהקודמת.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. בחלק מהספרים קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות.
• ספר נועם אלימלך. פולנאה, [תקס"ד 1804]. מהדורה רביעית. רישום בעלות בדף השער: "זה הספר שייך לעשהאל בן חנוכה"; ורישומים נוספים. סטפנסקי חסידות, מס' 377.
• ספר נועם אלימלך. פולנאה, [תקע"ד 1814]. מהדורה חמישית. שני עותקים, עם הבדלים טיפוגרפיים בדף השער. חתימה בדף השער של אחד מהעותקים: "הק' מרדכי בהרב מ[---]". סטפנסקי חסידות, מס' 378.
• ספר נועם אלימלך. הרובשוב, [תקע"ז 1817]. מהדורה שישית. חסר דף אחרון עם טעמי מצוות וסודות מרבי יוסף גיקטיליא. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה. רישום בעלות וחתימה בדף השער: "זה הספר נועם אלימלך שייך להר' התורני מו"ה אפרים פישל בהרבני מוהר"ר דוב בער מווארקי – ישראל משה"; "יעקב גרויסמאן נ"י". סטפנסקי חסידות, מס' 379.
• ספר נועם אלימלך. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820 בקירוב]. מהדורה בה זויף שמו של המחבר. מהדורה זו כוללת את המהדורה הראשונה של "הנהגות האדם" לרבי אלימלך מליזנסק, שיוחסה בטעות, עקב הזיוף, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. סטפנסקי חסידות, מס' 380.
• ספר נועם אלימלך. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820 בקירוב]. מהדורה שונה מהקודמת.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. בחלק מהספרים קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
ספר ישמח לב [חלק שני מספר מאור עינים], ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה.
יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם הספר "מאור עינים" של המחבר. "ישמח לב" נדפס לאחר מכן במהדורה חוזרת בזולקווא, תק"ס. במהדורתו השניה של הספר "מאור עינים", שנדפסה בפולנאה [תק"ע 1810], אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם המשותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה.
המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממעזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
[1], לד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים (הושלמו במילוי נייר, עם צילום או כתב-יד). קרעים וסימני עש (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שני דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.
וריאנט. הטיפוגרפיה של דף השער והעיטור בחלק העליון של המסגרת שונים מעותקים אחרים של הספר.
סטפנסקי חסידות, מס' 237.
יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם הספר "מאור עינים" של המחבר. "ישמח לב" נדפס לאחר מכן במהדורה חוזרת בזולקווא, תק"ס. במהדורתו השניה של הספר "מאור עינים", שנדפסה בפולנאה [תק"ע 1810], אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם המשותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה.
המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממעזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
[1], לד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים (הושלמו במילוי נייר, עם צילום או כתב-יד). קרעים וסימני עש (בעיקר בדפים האחרונים), עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שני דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.
וריאנט. הטיפוגרפיה של דף השער והעיטור בחלק העליון של המסגרת שונים מעותקים אחרים של הספר.
סטפנסקי חסידות, מס' 237.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וולף מזיטומיר – שתי מהדורות:
1. ספר אור המאיר. קוריץ, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
חותמות של רבי "זאב וואלף במו"ה משה דוב לערניר סג"ל" [מחסידי סדיגורה בקישינב, הוציא לאור את הספר "גבורות אריה" לרבי אריה ליב אב"ד לאנצהוט וקישינב].
[2], נח, סא-פ, [2]; נב, נה-צח, קא-קכ; סד דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים בשני הדפים הראשונים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה וחיסרון במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של דף השער, משוקמים במילוי נייר ובצילום. קרע חסר בדף עז, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר ובצילום. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים התחתונים של מספר דפים. כריכת עור חדשה.
2. ספר אור המאיר. קוריץ, [אחרי תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה.
[1], ד, [1], ה-רס דף. דף ההסכמות נכרך שלא במקומו, לאחר דף ד. 18.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. בשוליים הפנימיים של מספר דפים הודבקו רצועות נייר לחיזוק. סימני עש במספר דפים. רישומים. כריכה חדשה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר, הרה"ק רבי זאב וולף מזיטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בשני העותקים שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, אך בין שתי המהדורות ישנם מספר הבדלים, ביניהם השינוי שנעשה בהסכמות – הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה (במהדורה הראשונה), לעשרים שנה (במהדורה השניה). שנת ההדפסה של המהדורה השניה אינה ידועה בדיוק, ויתכן כי נדפסה בסמוך למהדורה הראשונה.
סטפנסקי חסידות, מס' 24, 25.
1. ספר אור המאיר. קוריץ, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
חותמות של רבי "זאב וואלף במו"ה משה דוב לערניר סג"ל" [מחסידי סדיגורה בקישינב, הוציא לאור את הספר "גבורות אריה" לרבי אריה ליב אב"ד לאנצהוט וקישינב].
[2], נח, סא-פ, [2]; נב, נה-צח, קא-קכ; סד דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים בשני הדפים הראשונים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה וחיסרון במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של דף השער, משוקמים במילוי נייר ובצילום. קרע חסר בדף עז, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר ובצילום. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים התחתונים של מספר דפים. כריכת עור חדשה.
2. ספר אור המאיר. קוריץ, [אחרי תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה.
[1], ד, [1], ה-רס דף. דף ההסכמות נכרך שלא במקומו, לאחר דף ד. 18.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. בשוליים הפנימיים של מספר דפים הודבקו רצועות נייר לחיזוק. סימני עש במספר דפים. רישומים. כריכה חדשה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר, הרה"ק רבי זאב וולף מזיטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בשני העותקים שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, אך בין שתי המהדורות ישנם מספר הבדלים, ביניהם השינוי שנעשה בהסכמות – הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה (במהדורה הראשונה), לעשרים שנה (במהדורה השניה). שנת ההדפסה של המהדורה השניה אינה ידועה בדיוק, ויתכן כי נדפסה בסמוך למהדורה הראשונה.
סטפנסקי חסידות, מס' 24, 25.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
שניים מספריו של הרב הקדוש רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא, מראשוני תלמידי המגיד ממעזריטש, שנדפסו יחד. שני הספרים בכרך אחד:
1. ספר יסוד יוסף, רמזים וגימטריות על שמות הקודש והספירות, עם דרשות על פי הקבלה, מאת רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
2. ספר לקוטי יוסף, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס; אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מבחירי וראשוני תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד ברובנא. המגיד ממעזריטש היה זה שהביאו מטורטשין אל רובנא ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא. באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל ה"חוזה מלובלין" בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
שני ספרים בכרך אחד. ספר יסוד יוסף: [4], ט, יא-מב, [2], מג-פח, [1] דף. דפים מא-מב נכרכו פעמיים. ספר לקוטי יוסף: [1], כו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (בהם סימני עובש בדף השער ובמספר דפים נוספים). בלאי, קמטים וקרעים. קרע משוקם בהדבקת נייר בשולי דף השער. סימני עש קלים במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער של ספר לקוטי יוסף. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 232, 280.
1. ספר יסוד יוסף, רמזים וגימטריות על שמות הקודש והספירות, עם דרשות על פי הקבלה, מאת רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
2. ספר לקוטי יוסף, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יאסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס; אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מבחירי וראשוני תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד ברובנא. המגיד ממעזריטש היה זה שהביאו מטורטשין אל רובנא ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא. באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל ה"חוזה מלובלין" בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
שני ספרים בכרך אחד. ספר יסוד יוסף: [4], ט, יא-מב, [2], מג-פח, [1] דף. דפים מא-מב נכרכו פעמיים. ספר לקוטי יוסף: [1], כו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (בהם סימני עובש בדף השער ובמספר דפים נוספים). בלאי, קמטים וקרעים. קרע משוקם בהדבקת נייר בשולי דף השער. סימני עש קלים במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער של ספר לקוטי יוסף. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 232, 280.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $2,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. קוריץ, תק"ע [1810]. מהדורה ראשונה.
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ ה"חוזה מלובלין", רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות מדגישים את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט", וכי הספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
העותק של רבי אהרן אקרמן אב"ד אטשאקוב, בעל "בית אהרן" על הגדה של פסח, מגדולי תלמידיו וממעתיקי שמועותיו המפורסמים של רבי ישראל מרוז'ין. חתימתו (משולבת עם מספור הדף) בדף ב/1: "אהרן [ב]"ר מאיר ז"ל חופ"ק אטשאקוב יע"א". בדף א/1 חתם את שמו הפרטי בלבד (משולב עם מספור הדף): "[א]הרן".
[2], קיג דף. חסר הדף האחרון (הושלם בצילום של כתב-יד). 21 ס"מ. נייר ירקרק. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים בשוליים הפנימיים והתחתונים של הדפים הראשונים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים בדפים הראשונים והאחרונים. פגיעה קלה בטקסט בדף א/2 כתוצאה מגירוד הדף. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 128.
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ ה"חוזה מלובלין", רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות מדגישים את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט", וכי הספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
העותק של רבי אהרן אקרמן אב"ד אטשאקוב, בעל "בית אהרן" על הגדה של פסח, מגדולי תלמידיו וממעתיקי שמועותיו המפורסמים של רבי ישראל מרוז'ין. חתימתו (משולבת עם מספור הדף) בדף ב/1: "אהרן [ב]"ר מאיר ז"ל חופ"ק אטשאקוב יע"א". בדף א/1 חתם את שמו הפרטי בלבד (משולב עם מספור הדף): "[א]הרן".
[2], קיג דף. חסר הדף האחרון (הושלם בצילום של כתב-יד). 21 ס"מ. נייר ירקרק. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים בשוליים הפנימיים והתחתונים של הדפים הראשונים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים בדפים הראשונים והאחרונים. פגיעה קלה בטקסט בדף א/2 כתוצאה מגירוד הדף. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 128.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. מעזריטש, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליזנסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, ה"חוזה מלובלין", רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
ה"חוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליזנסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו על עניין זה.
עותק חסר. [2], מו, מט-ק, רלא-רמ, קא-קטז, קיט-רל דף. חסרים 4 דפים: מז-מח, קיז-קיח. דפים רלא-רמ נכרכו שלא במקומם, לאחר דף ק. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בדפים הראשונים. בלאי קל. קרעים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. רישומים רבים בשער. כריכת עור חדשה.
ללא שני הדפים של הסכמות נוספות [דפים 3-4], שנדפסו באותיות קטנות, ונוספו לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 32.
המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליזנסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, ה"חוזה מלובלין", רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
ה"חוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליזנסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו על עניין זה.
עותק חסר. [2], מו, מט-ק, רלא-רמ, קא-קטז, קיט-רל דף. חסרים 4 דפים: מז-מח, קיז-קיח. דפים רלא-רמ נכרכו שלא במקומם, לאחר דף ק. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בדפים הראשונים. בלאי קל. קרעים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. רישומים רבים בשער. כריכת עור חדשה.
ללא שני הדפים של הסכמות נוספות [דפים 3-4], שנדפסו באותיות קטנות, ונוספו לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 32.
קטגוריה
חסידות – כתבי יד, חתימות וספרים
קָטָלוֹג