מכירה 69 - חלק שני - אמנות אוונגרד מאוסף עוזי אגסי
אינגל צינגל כוואט [הילד השובב], מאת מאני לייב [מנחם לייב בראהינסקי]. הוצאת "אידישער פאלקס-פארלאג", קייב-סנקט פטרבורג, [1919]. יידיש. מהדורה ראשונה.
מעשייה מחורזת לילדים מאת משורר היידיש מאני לייב – סיפורו של ילד שובב המצליח להביא את שלג החורף הראשון לעיירה יהודית שהסתיו מסרב לחלוף ממנה. המעשייה מלווה באיורים בשחור-לבן מאת אל ליסיצקי. על העטיפה הקדמית איור צבעוני נאה מאת ליסיצקי.
[12] עמ', 26 ס"מ. מצב טוב. הדפים מנותקים זה מזה (הסיכות חסרות). חותמות-דיו בכמה דפים. כתמים (הדפים נקיים ברובם). קרעים לאורך השדרה. קרעים בשולי העטיפה, חלקם חסרים וחלקם משוקמים.
מקור: אוסף אוריאל כהנא (חתימתו מופיעה בפינה הימנית העליונה של העטיפה הקדמית).
--------------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
הטוחן, הטוחנת ואבני הָרֵחַיִם, סִפֵּר בנציון רסקין, צִיֵר אליעזר ליסיצקי. הוצאת "תרבות", פולניה [ורשה], 5683 (1922).
מעשיה לילדים, מלווה באיורים מאת אל ליסיצקי.
15, [1] עמ', 21 ס"מ. עטיפת החוברת חסרה. הדפים מנותקים זה מזה (הסיכות חסרות). מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים קלים. קרעים וקרעים חסרים קלים. נקבי תילוע קטנים.
-----------------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
ארבעה תְּיָשִׁים. סִפֵּר בנציון רסקין, צִיֵר אוריאל כהנא. הוצאת "תרבות", פולניה [ורשה], 5683 (1922).
סיפור לילדים, מלווה איורים מאת אוריאל כהנא. על העטיפה האחורית של החוברת נדפסה ההערה "תקן לדפוס אוריאל כהנא". הערה זו נשמטה מעותקים אחרים של החוברת.
אוריאל כהנא (1903-1965), צייר, מעצב ואדריכל, יליד קייב. עסק בציור מגיל צעיר ואיוריו לסיפור "ארבעה תיישים" ראו אור בהיותו בן 19 בלבד. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל עם משפחתו שהתיישבה בתל-אביב. בשנת 1925 הוצגה סדרת עבודותיו "ציורי אגדה" בתערוכה הרביעית של אגודת האמנים העברית במגדל דוד ובשנת 1931 הוצגו ציוריו בתערוכת אמני ארץ ישראל במוזיאון תל-אביב. נוסף על כך, עסק כהנא בעבודות מסחריות, בעיצוב סמלילים, תווי ספר וכרזות, בעיצוב פנים ובעיצוב במה, תפאורה ותלבושות. בשנת 1925 נסע לאיטליה ללמוד אדריכלות בבית הספר הממלכתי הגבוה לאדריכלות ברומא והמשיך את לימודיו בפראג. בשנת 1928 שב לארץ וקיווה לסיים את לימודיו בטכניון, אך הנהלת המוסד לא הכירה בלימודיו הקודמים מחו"ל, ואת לימודיו סיים באופן רשמי רק בשנת 1933, באוניברסיטת לונדון, שם הוסמך לאדריכלות בבית הספר הגבוה לאדריכלות ולבניין ערים. כהנא עבד אצל האדריכל פרופ' אלכסנדר ברוואלד, אצל המהנדס הנס סובלזון בחיפה, ואצל האדריכל אריך מנדלסון בירושלים, ומאוחר יותר פתח משרד עצמאי בתל-אביב. הוא עבד כמהנדס בבניית תחנות המשטרה הבריטיות, ה"טיגרט" וכמהנדס בצבא הבריטי בחדרה ובלבנון. בראשית שנות ה-60 תכנן את בית שלום עליכם בתל-אביב (אשתו, תמרה ברקוביץ, היתה בתו היחידה של הסופר והמתרגם יצחק דב ברקוביץ ונכדתו של שלום עליכם).
20 עמ', 21X26 ס"מ. מצב טוב. כתמים בדפי הספר ובעטיפה, רובם קלים. חותמות דיו בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית, בעמוד השער ובעמוד האחרון. קרעים ופגמים קלים בעטיפה, בעיקר בשוליים.
1. "דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער" / "הטוחן, הטוחנת ואבני הריחיים":
• 31 הדפסות ניסיון (חלק ניכר מהן עותקים כפולים) של איורים מאת אל ליסיצקי לספר "דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער" ("הטוחן, הטוחנת ואבני הריחיים") שיצא לאור בקייב בשנת 1919, בהוצאת "אידישער פאלקס-פארלאג".
• הדפסת ניסיון של דף מן הספר "דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער" (כולל טקסט) ובו תיקונים בטוש לאחד האיורים.
• שלוש הדפסות ניסיון של סמליל סדרת "גן ילדים" (שבה נדפס הספר "הטוחן, הטוחנת ואבני הריחיים" במהדורתו העברית בהוצאת "תרבות", ורשה, 1922), בעיצוב אל ליסיצקי. אחת מן ההדפסות מעובדת ביד בתוספות צבע והדבקת נייר.
• ארבע כפולות עמודים (בתפזורת) המהוות את הספר "דער מילנער, די מילנערין און די מילשטיינער". אל כמה מן העמודים מוצמדות פתקיות עם תרגום חלקים מן הסיפור לעברית, תרגום שאינו זהה לגרסה העברית כפי שיצאה בדפוס. כפי הנראה, לפנינו טיוטה מתהליך התרגום של הספר בידי הסופר, בנציון רסקין, שכתב את ספריו המוקדמים ביידיש ותרגם אותם לעברית במו ידיו.
2. "די הון וואס האט געוואלט האבן א קאם" ("התרנגולת שרצתה מסרק"):
חמישה דפי טקסט מתהליך ההכנה לדפוס של הספר "די הון, וואס האט געוואלט האבן א קאם" [הוצאת "אידישער פאלקס-פארלאג", קייב, 1919], שאויר בידי אל ליסיצקי. על הדפים, הממוספרים 2, 4, 6, 10 ו-13, מודבקים גזירי נייר עם טקסט מתוך הספר. הדפים הללו הם כלל הדפים הלא-מאוירים מתוך הספר, והטקסט מופיע עליהם בפריסת הטקסט הסופית כפי שהיא מופיעה בספר המודפס, בהבדלים טיפוגרפיים קלים. חתומים בגבם בחותמות דיו של הוצאת הספרים "אידישער פאלקס-פארלאג, קאאפעראטיווע געזעלשאפט". לצד החותמות כיתוב בכתב יד: "ליסיצקי, די הון וואס האט געוואלט האבן א קאם".
3. "ארבעה תיישים":
27 הדפסות ניסיון (חלקן עותקים כפולים) של איורים מאת אוריאל כהנא לספר "ארבעה תיישים" (הוצאת "תרבות", ורשה, 1922), ובהם סמליל סדרת "צִל-צליל" של הוצאת "תרבות" שבה יצא הספר. כמה מן האיורים המופיעים בספר אינם מופיעים בלקט זה.
סה"כ 71 דפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. קרעים וקרעים חסרים. קמטים. סימני קיפול. כתמים. רישומים בעט ובעיפרון. כמה איורים במצב בינוני-גרוע: בחלקם קרעים חסרים גדולים עם פגיעה באיור ובחלקם כתמי עובש וצבע.
מקור: אוסף אוריאל כהנא.
• חתלתולה ששכחה איך תשאל אוכל, סִפֵּר בנציון רסקין, צִיֵּר חיים הנפט. הוצאת "תרבות", [ורשה], 5683 [תרפ"ג-1922].
[8] דף, 25X19.5 ס"מ. העטיפה חסרה. מצב טוב-בינוני. קרעים בשדרה. כתמים. קמטים וסימני קיפול.
• 24 מתווים לאיורי הספר. חלקם בעט צבעוני; חלקם על נייר פרגמנט.
• ארבעה דפים מודפסים ובהם איורים וטקסט עבור הספר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים. קמטים.
חיים הנפט (1900-1951), יליד ידלינסק שבפולין. גרפיקאי, פסל וצייר. נולד למשפחה חסידית וקיבל חינוך מסורתי. למד אמנות אצל הפסל חנוך גליצנשטיין ובבית הספר לאמנות בוורשה, ובשנים 1918-1919 המשיך בלימודיו בברלין. במלחמה הפולנית-סובייטית גויס, נפל בשבי הרוסי ונשלח בידי הרוסים ללימודים בבית הספר הגבוה לאמנות ואומנות במוסקבה. בהמשך חזר לוורשה ובמשך שנות ה-20 וה-30 אייר ספרים, ספרי ילדים וכתבי עת ביידיש. היה חבר באגודת אמנים ופסלים יהודים בפולין והשתתף בשחזור בית כנסת עשוי עץ בעיר בנדין. את שנות מלחמת העולם השניה עשה בברית המועצות, ולאחריהן שב והתיישב בוורוצלב פולין. ב-1948 עיצב את הביתן היהודי בתערוכה חגיגית שציינה את השגי האזורים שהושבו לפולין (Wystawa Ziem Odzyskanych), אולם זמן מה לפני פתיחת התערוכה נסגר הביתן בטענה שאל להם ליהודים לבדל את עצמם מאזרחי פולין ולהסתגר בגטאות.
ספרות: איורים עבריים, הספר העברי המאויר לילדים, העידן הבינלאומי 1920-1925, מאת אילה גורדון. הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, תל-אביב, 2005. עמ' 84 ועמ' 171.
װײסרוסישע פאלקמאיסעס [סיפורי עם מרוסיה הלבנה], מאת ל. קוויטקא [לייב קוויטקו]. הוצאת "אידישער סעקציע באַם קאָמיסאַריאַט פאַר פאָלקבילדונג", ר.ס.פ.ס.ר. (הרפובליקה הרוסית הסובייטית הסוציאליסטית הפדרטיבית של רוסיה) / דפוס Lutz & Voght, ברלין, 1923. יידיש.
סיפורי עם בלארוסיים, בתרגום ליידיש מאת לייב קוויטקו. לאורך הספר 14 איורים בשחור-לבן מאת אל ליסיצקי. ללא עטיפה.
את איוריו לספר זה יצר ליסיצקי בתקופת שהותו בברלין. כשנה קודם לכן, אייר אסופת סיפורי עם נוספת בתרגום לייב קוויטקו ("אוקראיינישע פאלק-מאיסעס" –סיפורי עם אוקראיניים).
98, [6] עמ', 20 ס"מ. כריכה קשה, חלקה, ללא העטיפה המקורית. מצב טוב-בינוני. כתמים, ובהם כתמי רטיבות. מעט קמטים וקרעים קלים בשוליים. חותמות-דיו בעמוד השער, בעמוד שאחריו ובעמוד שלפני האחרון (רובן חותמות ספרייה). חתימה בכתב-יד תחת אחד האיורים. נקבי תילוע בודדים, זעירים בכריכה הקדמית ובדף הראשון (הספר עבר חיטוי). כתמים ופגמים בכריכה.
-----------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
Солнце на излёте [השמש בשיאה], מאת קונסטנטין בולשקוב. הוצאת Центрифуга (Tsentrifuga), מוסקבה, 1916. רוסית. עטיפה בעיצוב אל ליסיצקי.
ספר שירה מאת המשורר והסופר קונסטנטין בולשקוב (Константин Большаков, 1895-1938), מן הדמויות הבולטות בתנועת הפוטוריזם הרוסי. עטיפת הספר עוצבה בידי אל ליסיצקי והינה מעבודותיו הראשונות בתחום עיצוב הספרים.
בעמוד הראשון מופיעה חתימתו של המחבר.
63, [1] עמ', 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים בגוף הספר. כמה עמודים משוקמים בשוליהם. קרעים חסרים בשולי העטיפה (העטיפה עברה שיקום מקצועי, עם השלמת נייר).
----------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
Птица безымянная [ציפור ללא שם], מאת אלכסנדר קוסיקוב. הוצאת Скифы (Skythen), ברלין, 1922. רוסית; שער נוסף בגרמנית. עטיפה בעיצוב אל ליסיצקי.
ספר שירים מאת המשורר הרוסי האימז'יניסט אלכסנדר קוסיקוב (Александр Кусиков, 1896-1977). עטיפת החוברת עוצבה בידי אל ליסיצקי.
62, [2] עמ', 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, ובהם כתמי רטיבות ועובש. קמטים קלים. רישום בעלות בראש עמוד השער הרוסי. עטיפה מוכתמת, מעט דהויה ורופפת. קרעים קלים בשדרה.
-----------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
Gegenstand / Objet / Вещь [דבר], בעריכת אל ליסיצקי ואיליה ארנבורג. גיליון 1-2. הוצאת Скифы (Skythen), ברלין, 1922. רוסית, צרפתית וגרמנית. עטיפה בעיצוב אל ליסיצקי.
גיליונו הראשון של "דבר", כתב-עת לאמנות עכשווית בעריכת אל ליסיצקי ואיליה ארנבורג שהתפרסם בברלין בשנת 1922. מטרתו של כתב העת, שנדפס ברוסית, בצרפתית ובגרמנית, היתה ליצור פלטפורמה בינלאומית לאמני האוונגרד. כתב העת כלל מאמרים בנושא ציור, ארכיטקטורה, קולנוע, תיאטרון, ספרות ושירה, והציג מעבודותיהם של אמני אוונגרד רוסים ואירופאים. בהקדמת העורכים לגיליון הראשון נכתב כי כתב העת "תומך באמנות הקונסטרוקטיביסטית שאין מטרתה לייפות את החיים, כי אם לארגן אותם".
הגיליון שלפנינו כולל שירים, מאמרי תיאוריה וביקורת, תמונות של יצירות אמנות, ועוד. בין המשתתפים בו: ולדימיר מאייקובסקי, סרגיי יסנין, בוריס פסטרנק, פרנאן לז'ה, ג'ינו סווריני, ניקולאי פונין ואחרים. עטיפת הגיליון עוצבה בידי אל ליסיצקי.
גיליונו השני של כתב העת, שיצא לאור במאי 1922, נאסר להפצה בברית המועצות. בעקבות זאת הופסק פרסומו של כתב העת.
32 עמ', 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי הדפים, חלקם חסרים. כמה סימונים ורישומים בעפרון צבעוני. כתמים, פגמים וקרעים קלים בעטיפה. השדרה משוקמת.
-----------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
Для голоса [למען הקול], מאת ולדימיר מאיאקובסקי. דפוס Lutze & Vogt עבור Государственное издательство (ההוצאה לאור הממלכתית – Gosudarstvennoe Izdatelstvo), ברלין, 1923. רוסית. עיצוב: אל ליסיצקי.
הספר "למען הקול", פרי שיתוף פעולה בין המשורר ולדימיר מאיאקובסקי והאמן אל ליסיצקי, הוא דוגמה מובהקת לעיצוב ספרים קונסטרוקטיביסטי ומיצירותיו הידועות ביותר של ליסיצקי.
בספר שלושה-עשר שירים מאת מאיאקובסקי, בהם השירים "אהבה", "מארש השמאל" ו"האינטרנציונל השלישי", לצד קומפוזיציות דינמיות באדום ובשחור, שיצר ליסיצקי תוך שימוש בטיפוגרפיה ובצורות גיאומטריות. הקומפוזיציות מעניקות לשירים מימד ויזואלי ומשקפות נאמנה את אופיים; וזאת בהתאם לתפיסתו האמנותית של ליסיצקי, שלפיה תפקידם של ספרים למזג בהרמוניה בין הצורה לתוכן. כיוון ששיריו של מאיאקובסקי נועדו לקריאה בקול רם (כפי שמעיד גם השם "למען הקול"), הוסיף ליסיצקי לספר אלמנט עיצובי ייחודי – לשוניות אינדקס המאפשרות לאתר כל שיר בקלות.
61 עמ', 18 ס"מ. כרוך בכריכת עור רכה, ללא העטיפה המקורית בעיצוב ליסיצקי. מצב טוב-בינוני. כתמים (בעיקר על הלשוניות). קרעים ופגמים קלים. חתימת בעלים קודמים בעמוד חלק בתחילת הספר. הטבעה על הכריכה הקדמית – "D.J.. ". קילופים ופגמים קלים בכריכה.
-----------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
Всесоюзная полиграфическая выставка - путеводитель [התערוכה הפוליגרפית של ברית המועצות – מדריך]. מוסקבה, 1927. רוסית. עיצוב: אל ליסיצקי וסולומון טלינגטר.
מדריך לתערוכה הפוליגרפית של ברית המועצות שהתקיימה במוסקבה בשנת 1927. התערוכה, שסימנה עשור למהפכת אוקטובר, הוקמה במטרה להציג את הישגיה של ברית המועצות בתחום עיצוב הספרים והדפוס. בתערוכה הוצגו עבודותיהם של ציירים ואמנים גרפיים שונים; חטיבות התערוכה הוקדשו להוצאות הספרים הרוסיות, לבתי הספר למקצועות הדפוס, לטכנולוגיית הדפוס ולנושאים נוספים. מעצב התערוכה היה אל ליסיצקי.
המדריך, שעוצב בידי אל ליסיצקי וסולומון טלינגטר, מחולק לשבעה חלקים; לכל חלק עמוד שער נפרד ובו תצלום מהתערוכה. בחלק הראשון נדפסה, בין היתר, הקדמה מאת ליסיצקי. ששת החלקים האחרים מוקדשים לחטיבות השונות בתערוכה וכוללים רשימות מוצגים ומידע נוסף. שוליהם העליונים של הדפים בכל חלק חתוכים לגבהים שונים על מנת להקל על הדפדוף במדריך.
מספור עמודים משתנה. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים, קרעים וקרעים חסרים בשוליים. עטיפה מוכתמת ובלויה, עם קמטים וקרעים חסרים בשוליה ובשדרתה.
אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
----------------------------------------------------------------------------------------
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' (ראו פריטים 255-257), לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית (ראו למשל, שורה של ספרי ילדים שאייר בשנת 1919, פריטים 234-236 וכן ספרי ילדים נוספים שאייר, פריטים 237 ו-241). עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג (ראו פריט 244, וראו גם פריט 249) וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול" (ראו פריט 245 וראו גם פריט 250).
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה (ראו פריטים 242 ו-243) וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר (ראו פריטים 246 ו-248).
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
ספר שירה מאת המשורר הרוסי סמיון קירסנוב (Семён Кирсанов, 1906-1972), תלמידו של ולדימיר מאיאקובסקי ומי שנחשב לחלוץ הפרוזה המחורזת בספרות הרוסית. הספר עוצב בידי האמן הרוסי הקונסטרוקטיביסטי סולומון טלינגטר.
סולומון טלינגטר (Соломoн Телингaтер, 1903-1969), יליד טביליסי, למד אמנות בבאקו ובמוסקבה. הוא עסק בעיצוב ספרים וגופנים והיה חבר ב"קבוצת אוקטובר", יחד עם אל ליסיצקי ואלכסנדר רודצ'נקו. בשנת 1963 זכה בפרס יוהאן גוטנברג על עבודתו והיה לאמן הסובייטי הראשון שזכה בפרס זה.
[84] עמ', 9X20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חתימה בכתב-יד בעמוד הראשון. עטיפה מנותקת, עם קרעים קלים, קמטים וכתמים.