שאל על פריט זה

ספר טור אורח חיים, מאת רבינו יעקב בן אשר, עם פירוש בית יוסף, מאת רבינו יוסף קארו. [ונציה, שכ"ו 1566. דפוס זואן גריפו – חסר שער ודפים ראשונים – מהדורה שלישית של בית יוסף על אורח חיים, שנדפסה בחיי מרן המחבר רבינו יוסף קארו].
רישום בעלות מליצי בדף הראשון, בכתב יד אשכנזי עתיק (חלק מהרישום נמחק בהעברת קו): "א-ל ברוך גדול דיעה, חָנָנִי וזִכַּינִי בזה הטור יורה דיעה, והוא יתן לי לב משכיל ודיעה, בכל עת ובכל שעה... כה תפילת דוד הוא הקטון בלאא"מ הר"ר [א]ריא-ליב שליטא"ס". כפי הנראה, מדובר בחתימת ידו של הגאון הנודע רבי דוד לידא אב"ד אמשטרדם, רב ופוסק הלכות, מקובל ומחבר ספרים רבים, מחכמי ישראל במאה ה-17.
בשולי הדפים עשרות הגהות ארוכות, בכתיבה אשכנזית מכמה כותבים, וכפי הנראה חלקן הגדול הוא בכתיבת ידו של רבי דוד לידא. חלק מן ההגהות נוגעות לשאלות הלכתיות מעניינות. לדוגמה, בדף קעא/1 הגהה ארוכה בעניין זמן השקיעה וצאת הכוכבים ע"פ שיטת רבינו תם. בדף קפא/2 הגהה מעניינת על הנחת הנרות בבית הכנסת מערב שבת עבור הדלקת הנרות לתפילת ליל יו"ט שיחול במוצאי שבת: "ומטעם זה בעצמו נוהגים לפתוח ולסגור ולטלטל דלת של תיבות שבבית הכנסת שקורין שטינד"ר [עמוד תפילה] אף כשיש עליה נר של שעוה, כגון בלילי שבתות כשחל י"ט במוצאי שבת...". בדף קפד/1 הגהה בעניין הזמן המובחר לסיום קריאת שניים מקרא ואחד תרגום. בדף קפט/1 הגהה בעניין הבדלה במוצאי יום כפור על "נר ששבת" של בית הכנסת, מה דינו. חלק מההגהות הן השלמות, תיקוני טעויות והשמטות הדפוס וציונים של מראי מקומות.
הגאון המקובל רבי דוד לידא (שצ"ב?-חשון תנ"ז 1632-1696), מגדולי רבני דורו. רב במספר קהילות חשובות, ומחבר פורה. תלמידו של הגאון הנודע רבי העשיל מקראקא ובן-דורם של בעל הש"ך ובעל הט"ז. נולד בעיר זוואלין בווהלין, לאביו רבי אריה ליב ולאמו שהיתה אחות רבי משה רבקה'ש בעל "באר הגולה". היה קרוב-משפחה של בעל השל"ה הקדוש. משנת תל"א כיהן ברבנות בכמה מערי ליטא וגרמניה, לידא, ועוד. משנת תל"ז כיהן כרבה של מגנצא, ומשנת תמ"א כיהן כרבה של הקהילה האשכנזית שבאמשטרדם, בזמן בו כיהן רבי יעקב ששפורטש כרב בקהילה הספרדית באמשטרדם.
רבי דוד לידא חיבר ספרים רבים בהלכה, קבלה ודרוש: עיר דוד, שומר שבת, דברי דוד, חלקי אבנים, סוד ה', שרביט הזהב, עיר מקלט, מגדל דוד, ועוד. הסכמותיו והקדמותיו מופיעות על ספרים רבים שנדפסו בדורו, בהם ההסכמה שנתן בשנת תנ"ב להדפסת ספר טורי זהב (ט"ז), להגאון רבי דוד הלוי [שהיה גם הוא מתלמידי רבי העשיל מקראקא. מעניין לציין שקבריהם סמוכים זה לזה בבית החיים בעיר לבוב]. כותבי תולדותיו של רבי דוד לידא מציינים שהיה לו בכתובים חיבור בשם "באר מים חיים" על ארבעת חלקי שלחן ערוך, וכן כותבים שחיבר חיבור מיוחד ובו ביאור על שלחן ערוך אורח חיים, שני אלו לא נדפסו מעולם. יתכן וההגהות שלפנינו בכתב יד, שימשו לו כאבני יסוד לחיבוריו אלו. כמו כן יש לציין שחלק מהנושאים הנידונים באריכות בהגהותיו כאן בהלכות שבת, מוזכרים בקצרה בספרו "שומר שבת" (אמשטרדם, תמ"ז - ספרו זה נדפס בשנית בזולקווה תקס"ו ביוזמתו של המגיד מקוזניץ, עם הסכמתו).
ספרו "עיר מקלט", על תרי"ג מצוות וטעמיהן, נדפס במהדורות רבות, חלקן עם הגהות החיד"א. בשנת תרל"א נדפס הספר בעיר אונגוואר, ביזמת האדמו"ר הקדוש רבי צבי הירש מליסקא, שכתב עליו הקדמה מעניינת, ובה הוא כותב: "כאשר הקרה ה' לידי מקרה טהור מרגניתא דלית לה טימא, ספר היקר עיר מקלט... מבאר את המצות קצת בדרך הנסתר... והוא חיבור יפה עד להפליא, לא ראיתי עוד כזאת פירוש המצות בקצרה בדרך הזה... וזכות המחבר יעמוד לי ולזרעי אחרי...".
בשנת תמ"ג הודח רבי דוד מרבנות אמשטרדם, ע"י קבוצת אויבים מבני הקהילה, שקמו כנגדו וירדו לחייו. הם האשימו אותו בשבתאות, ואף האשימוהו בגניבה ספרותית בקשר לספר "מגדל דוד" (ראה להלן). רבי דוד נסע לפולין והגיש את טענותיו לחפותו לפני חכמי ועד ארבע ארצות. רבני פולין הצדיקוהו, ותבעו מקהילת אמשטרדם להשיבו על כנו. בשובו לאמשטרדם נתבררו ענייניו שנית בפני חכמי הספרדים, ואף הם הצדיקוהו, אך לאחר זמן קצר עזב את אמשטרדם, וחזר לפולין בה נדד מעיר לעיר ועסק בחיבור והדפסת ספריו. בהקדמתו לספרו "עיר מקלט" מספר רבי דוד על הונו הרב שירד לטמיון בעקבות הרדיפות שסבל בעיר אמשטרדם. רבי דוד הדפיס קונטרס פולמוס בשם "באר עשק" (פרנקפורט דאודר, אלול תמ"ד), בו הוא שוטח את כל טענותיו שטען בפני ועד ארבע ארצות, להצדקת חפותו, וכן את מכתבי הרבנים ראשי ה"ועד", רבני קראקא, לובלין ופוזנא, הכותבים על גדלותו של "הרב הגדול" רבי דוד, ואוסרים ב"חרם" על כל רב אחר לעלות על מקומו של הרב שהודח שלא כדין. המקובל הקדוש רבי יצחק מפוזנא כותב עליו: "תלמיד חכם גדול שידוע לנו מנעוריו ועד עתה... כמוהר"ר דוד נר"ו אב"ד דק"ק אמשטרדם, ממש איש קדוש יאמר לו...".
כמה מספריו של רבי דוד לידא עוררו פולמוס רב. ספרו "מגדל דוד", על מגילת רות (אמשטרדם, תמ"א), עורר פולמוס רב בשעתו, בטענה שהוא הסתיר את זהותו של מחברו האמיתי, רבי חיים הכהן מארם-צובה [רבי חיים הכהן מוזכר רק בהקדמת הספר הנ"ל וברמז. גם בדורות שלאחריו, כתבו היעב"ץ והחיד"א דברי ביקורת על כך]. גם ספרו "סידור יד כל בו", שנדפס בפרנקפורט דמיין בשנת תפ"ז, עורר פולמוס רב, עקב עירוב של דברים ממקורות זרים לרוח היהדות [החיבור נדפס לאחר פטירתו ושלטו בו ידי המו"ל, שערב בו הוספות, שלא על דעת בנו המביא לבית הדפוס רבי פתחיה מלידא].
בדף כד/2 מהספירה האחרונה ובדף האחרון רישומי בעלות, שרבוטים ונסיונות קולמוס [הק' יקותיאל אפרים זלמן בהרב ה"ה מוה"ר שאול...", "אייזק בן מהר"ר פינחס רייך...", ועוד].
ז-כד; תס דף. חסרים 6 הדפים הראשונים. 34.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש במספר מקומות. בדפים ראשונים ואחרונים קרעים גסים עם פגיעה בטקסט. דף אחרון מנותק. ללא כריכה.
ספרות: א' פריימן, "ר' דוד לידא והצטדקותו בבאר עשק", ספר היובל לכבוד נחום סוקולוב, ווארשא, תרס"ד, עמ' 455-480; ש' אסף, "החיים הפנימיים של יהודי פולין", באהלי יעקב, ירושלים תש"ג, עמ' 67; ר"י הלפרין, פנקס ועד ארבע ארצות, ירושלים תש"ה, סימן תיח.
כתב ידו וחתימתו של רבי דוד לידא (מתקופה מאוחרת יותר, לאחר פטירת אביו רבי אריה ליב), נמצא בכת"י אוקספורד-בודליאנה מס' 103 - ראה צילום מצורף. הסגנון המליצי של רישום הבעלות ושל החתימה, אופייני לסגנון כתיבתו של רבי דוד לידא, בהקדמותיו לספריו הרבים ובהסכמות רבות שנתן לספרי חכמי דורו. נוסח החתימה "דוד הוא הקטן" מופיע בהקדמת ספרו "דברי דוד". בהקדמת ספרו הנ"ל שנדפס בלובלין בשנת תל"א, כבר מוזכר אביו בברכת הנפטרים, ואילו בחתימה שלפנינו מוזכר אביו בברכת החיים: שליטא"ס [=שיחיה לאורך ימים ושנים טובות אמן סלה], ומכאן שהספר שלפנינו הגיע לרשותו של רבי דוד עוד לפני שנת תל"א, ולפני שהחל לכהן ברבנות העיר לידא.