שאל על פריט זה

כתב קבלה לשוחט, בחתימות ארבעה מראשי הקהילה בקארלסבורג. כסלו תקצ"ד [1833]. בהמשך הדף כתב קבלה נוסף עם שבע חתימות, כשבראש החתומים, חתימת רבה הראשי של העיר והמדינה, הגאון הקדוש רבי "יחזקאל פאנעט החפק"ק והמדינה". קארלסבורג, ניסן תקצ"ד [1834].
המסמך כולו נכתב בעצם כתב יד קדשו של רבינו ה"מראה יחזקאל" [ראה צילום כתב ידו המצורף להשוואה].
"המרומם כהר"ר אברהם בהר"ר יעקב סג"ל נתקבל פה קהילתנו לשוחט ובודק על משך חצי שנה... וגם הוא מחוייב להתפלל ולעבור לפני התיבה תמידין כסדרן, ומשכורתו תהיה שלימה... מדי שבוע בשבוע... גם הוא מחוייב לחזור על הפתחים בכל יום ה' בשבוע לשחוט לכאו"א על ש"ק..." בחתימות הרבנים: "צבי בה"ה יהודא ליב לוריא רה"ק" [ראש הקהל], "הק' מנחם מענדל בן הרב משה ז"ל [מדייני הקהילה], "משה בר"י שטוג--- הכהן" ו"הק' שלמה בה"ה זאב סג"ל".
בכתב הקבלה השני מהתאריך כ"ה ניסן, חתומים: "הק' יחזקאל פאנעט החפק"ק והמדינה", "הק' צבי ב"ה יהודא לוריא רה"ק" [ראש הקהל], "הק' מנחם מענדל בן הרב משה ז"ל [מדייני הקהילה], "הק' יוסף בן כהר"ר ראובן ז"ל", "הק' יוסף בן שלמה ז"ל, "הק' שמואל ב"ה אשר ז"ל" והשוחט בעצמו "נאם אברהם שו"ב דפ"ק ק"ב".
האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל", הגאון הקדוש רבי יחזקאל פאנעט (תקמ"ג-תר"ה), גדול תלמידיו של האדמו"ר רבי מנדלי מרימנוב. בצעירותו למד אצל הגאון רבי ברוך פרנקל בעל "ברוך טעם" ואצל גדולי פראג הגאונים רבי שמואל לנדא ורבי אלעזר פלקלש. לאחר נישואיו התגורר בגליציה, שם התקרב לרבו הקדוש מרימנוב. ידועה האגרת שכתב בשנת תקס"ה, בה הסביר לאביו את תוכן תנועת החסידות ואת אישיותו של רבו רבי מנחם מנדיל מרימנוב. מכתב זה, שנדפס פעמים רבות, הוא מהמסמכים החשובים ביותר בהיסטוריה של תנועת החסידות. בשנת תקס"ז נתקבל לרב באיסטריק (בפולנית: אוסצ'יקי דולנה; Ustrzyki Dolne), ובשנת תקע"ג עבר לכהן ברבנות טערצאל (Tarcal) שבהונגריה. בשנת תקפ"ג נתקבל לרב ראשי בקארלסבורג (אלבה-יוליה) ורב ראשי למדינת טרנסילבניה כולה. רבי יחזקאל נחשב לאביה הרוחני של יהדות טרנסילבניה שעד לבואו נחשבה לשממה רוחנית, הוא דאג למלמדים בערים השונות, לשוחטים ולמקוואות. בשנת תקצ"ב הוכר רשמית ע"י השלטונות שאישרו את מעמדו כרב ראשי של טרנסילבניה, ונתנו לו סמכויות לדון בדיני קנסות וממונות.
אבי תנועת החסידות במדינת טרנסליבניה. הספר הראשון מתורתו של רבי מנדל מרימנוב שנדפס, הוא הספר הקדוש "מנחם ציון" (טשרנוביץ, תרי"א) ובו מאמרי חסידות ששמע רבי יחזקאל פאנעט מרבו הקדוש. בניו הקדושים היו מתלמידי ה"חתם סופר" למרות שנהגו בחסידות: בנו בכורו רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד (תקס"ג-תרל"ד), ובנו השני רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), אבי שושלות אדמו"רי דעעש.
דף 17.5X20.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-מאד.