כתובה (חוזה משפטי) לנישואיהם של יוזף פולטשק (Josef Pollatschek) והילדגרד לווה-פישר (Hildegard Loewe-Fischer). שנחאי (שאנגחאי), סין, יום שבת (!), 6 בדצמבר 1947 [כ"ג כסלו תש"ח]. סינית. חתימות ותעתיקי שמות באותיות לטיניות.
טופס מודפס, מעוטר במוטיבים סיניים אופייניים, בצבעים עזים: פריחת עצי דובדבן ואפרסק, ציפורים ופרפרים (Bird-and-flower painting) ובמסגרת רחבה המקושטת במגוון דרקונים צבעוניים.
חוזה הנישואין ערוך בכמה עמודות: בעמודה הימנית מופיעים שמותיהם של החתן והכלה וביתר העמודות מופיעים שמותיהם של עורך-הדין אשר ערך את החוזה ושמותיהם של העדים: Hermine Weinberger, Dr. Alfred Lackenbacher, Georg März, Erich Weinberger; בעמודה השניה מופיעים כל השמות בכתב יד, בסינית, וכן בתעתיק לאותיות לטיניות. פרטים נוספים המופיעים באותיות לטיניות: Karlhaus – כנראה מקום לידתו של החתן; ו-Café Renée – ייתכן כי שם נערך חוזה הנישואין שלפנינו (ואולי במקום זה עבד החתן? – ראו להלן).
יוזף פולטשק (כנראה יליד קרלהאוס, סלובקיה, כיום Károlyháza, הונגריה) חי בווינה קודם מלחמת העולם השנייה ועסק בטקסטיל. במהלך המלחמה נמלט מווינה לשנחאי; שמו מתועד באוגוסט 1944 ברשימת הפליטים הזרים החיים בשנחאי (List of Foreigners Residing in Dee Lay Jao Police District), שם נכתב כי מקצועו הוא "בעל חדר-תה" (Tea-room owner). הילדגרד (הִילְדֶה) פולטשק, ילידת ברלין, נמלטה אף היא לשנחאי במהלך המלחמה. שמותיהם של יוזף והילדגרד כזוג נשוי מתועדים ברשימה שערך הג'וינט בשנחאי בשנת 1950. לאחר המלחמה עברו לקנדה, ולאחר מכן התיישבו בברלין, בה חיו עד פטירתם (למידע נוסף אודותם ראו חומר מצורף, וראו גם: Lawrence S. Freund, "A Bygone Yesterday: A Family Story, " Bloomington, Indiana: Xlibris, 2016, chapter 7).
ד"ר אלפרד לקנבכר היה עו"ד יליד באדן אשר חי בווינה ונמלט ממנה לשנחאי.
לאחר "ליל הבדולח" (נובמבר 1938) הגיעו פליטים גרמנים ואוסטרים רבים לשנחאי, ששעריה נותרו פתוחים בפני יהודים בשעה שמדינות רבות סגרו את שעריהן. בין נובמבר 1939 ליולי 1940 נכנסו לשנחאי כ-18,000 פליטים (יש המעריכים אף 20,000), שרובם הגיעו חסרי-כל ונתמכו ונקלטו בידי ארגוני הסיוע היהודיים המקומיים שפעלו בעיר. בשנת 1943, בעקבות הוראת השלטונות היפניים, רוכזו כל הפליטים היהודים חסרי הנתינות ברובע הונגקיו (Hongkou), שם דרו בתנאי צפיפות והיגיינה קשים עד סוף המלחמה. בתום המלחמה היגרו כמחצית מהפליטים לארה"ב, והיתר עלו למדינת ישראל. כאשר כבשו הקומוניסטים את סין בשנת 1949, כבר יצאו משנחאי רוב היהודים, ונותרו בה אך אלפים בודדים.
ידועות אך דוגמאות בודדות של חוזי-נישואין דומים. באוסף הכתובות של הספרייה הלאומית מתועדות רק שתי כתובות סיניות, האחת מהונג-קונג (תרצ"ח, נכתבה על-גבי טופס-כתובה בגדאדי מודפס) והשניה מחרבין (תרפ"ד); לדוגמאות נוספות, ראו: קטלוג "קדם" 61, 24 באפריל 2018, פריט 100; אוסף רנה ברגינסקי, פריט 71 (K114).
51X38 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. סימני קיפול, גלגול וקמטים קלים. קרעים בשוליים. נתונה בנרתיק קרטון ייעודי ומקורי, עם תווית מודפסת.
