שאל על פריט זה

פריט 53

ספר מראה יחזקאל – סיגט, תרל"ה – הקדשת האדמו"ר הראשון מדעעש רבי מנחם מנדל פאנעט, בן המחבר

ספר מראה יחזקאל ושערי ציון, שו"ת וחידושי סוגיות, מאת הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קרלסבורג. מרמרוש-סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה 1875]. מהדורה ראשונה, בהוצאת בן המחבר האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש.
עם הסכמת ה"דברי חיים" מצאנז (המברך את קוני הספר: "...וכל אוהבי התורה והחרדים לדבר ה' יביאו ברכה לתוך ביתם ויקנו הספר בכסף מלא כפי אשר יושת עליו, וזכות המחבר הקדוש יעמוד לנו להושע במהרה...") והסכמת ה"ייטב לב" אב"ד סיגט (המברך את קוני הספר: "...ויקחו להם כל איש הספר במחיר אשר יושת עליו... ושפתי צדיק יהיו דובבות... ובעבור זה ימלא ה' כל משאלות הלבבות...").
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-יד קדשו של המו"ל רבי מנחם מנדל האדמו"ר הראשון מדעעש (אינה חתומה): "ב"ה, ד"ד [דורון דרשה] לאפריון חתונת הבחור החתן המופלג החרוץ ושמן זית רענן כש"ת מה"ו אהרן צבי נ"י בן הרב המאה"ג [המאור הגדול] החקוק במורשי לבבי מה"ו עזריאל אייזק נ"י אבד"ק שאמקאט והגליל".
בדף השער חותמת של משרד הרבנות בטקנדורף, וחותמת של רבי לוי יצחק מיללער אב"ד נירעש. בדפי הספר מעט הגהות בכתב-יד. רשימות בכתב-יד בדף המגן.
המחבר, הגאון הקדוש רבי יחזקאל פאנעט אב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן (תקמ"ג-תר"ה), מגדולי גאוני דורו. תלמיד מובהק של רבי מנדיל מרימנוב; מרשימותיו נדפס הספר "מנחם ציון" לרבו זה. בנו – מקדיש הספר שלפנינו – הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פנט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה). בשנת תקצ"ז למד אצל ה"חתם סופר" בישיבת פרשבורג, והיה הבחור היחידי בישיבה שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בכל ערב שבת ומשוחח עמו בלמוד [החתם סופר נהג לכנותו בכינוי החיבה "דער גאלדענער מאנדעל"]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו "שלום" כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הראשי של חבל זיבנבירגן (טרנסילבניה). מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
מקבל הספר: רבי אהרן צבי קלר (תר"כ-תרפ"ח), תלמיד בעל ה"חתן סופר". בשנת תר"מ נשא את בתו של רבי יעקב קופל ליכטנשטיין אב"ד בעטלען ומארוש-וואשרהלי. כיהן ברבנות בוואשרהלי ובטקנדורף. לאחר פטירת אביו רבי עזריאל אייזיק קלר בשנת תרס"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות שאמקוט (אנצי' ליהדות רומניה, ב, עמ' 724-725).


[5], ב-קו, [3] דף. 37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, משוקמים בחלקם בדבק נייר. כריכת עור חדשה.