כרך בכתב-יד ("ביכל" חב"די), העתקת המשך "מים רבים תרל"ו" מאת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. [עשורים אחרונים למאה ה-19 בקירוב].
כותרות בעמ' הראשונים: "פ' וירא", "פ' תולדות תרל"ו", "פ' ח"ש תרל"ו", "פ' ויצא תרל"ו". ה"ביכל" כולל כולל קצח פרקים (החל מסוף פרק קכא מופיע "קיצור" הפרק).
המשך "מים רבים תרל"ו" מיוסד על מאמר "מים רבים" בספר "תורה אור" לאדמו"ר הזקן (נאמר בשנת תקס"ח). ההמשך היה נפוץ במשך שנים רבות רק בכתבי יד מעתיקים, ונדפס לראשונה ע"י הרבי מליובאוויטש, בתוספת הערות, ציונים ומראי מקומות, בספר "תורת שמואל שער שלישי" (ברוקלין, תש"ו). הנוסח הנדפס הוא ברובו על פי כתב-יד המעתיק הידוע ר' שמואל סופר, עם שינויי נוסח קלים מכתב היד שלפנינו.
כרך כתב-היד שלפנינו כולל קצח פרקים (בשולי העמוד האחרון נכתב "סליק"), ואילו בנוסח הנדפס ישנם ארבעה פרקים נוספים - מסתיים בפרק רב. בהערת העורך הרבי מליובאוויטש לפרק קצט נאמר: "ד' הפרקים קצ"ט-רב, לא מצאתים אלא בכת"י א', בהעתקת הר"ש סופר" [וראה להלן אגרת הרש"ב, בה כותב כי המשך זה כולל קצט פרקים].
המשך "מים רבים תרל"ו" - ה"המשך" הארוך הראשון של אדמו"ר המהר"ש
האדמו"ר המהר"ש הינו הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שמוצאים אצלו את הסגנון של אמירת וכתיבת דרושי חסידות בדרך של "המשך" – סדרת מאמרים הנאמרת במשך תקופה מסוימת ומבררת מכלול של סוגיות עיוניות בתורת החסידות. המשך "מים רבים תרל"ו" שלפנינו הוא גם ההמשך הארוך הראשון של המהר"ש, שאמירתו נמשכה במשך מרבית חודשי השנה. המהר"ש התחיל את אמירתו בשבת פרשת נח תרל"ו, וסיימו בשבת פרשת פנחס תרל"ו. באגרת מחודש טבת תרל"ח, מתאר בנו האדמו"ר הרש"ב את סגנון המאמרים שבהמשך זה: "בשנת [תר]ל"ו אמר [המהר"ש] מאמר מים רבים לא יוכלו לכבות אהבה כו', והתחיל אותו בפ' נח וסיים אותו פ' פינחס, והוא מחזיק קצ"ט סעיפים, ויש בו מוסר וחסידות ומעט קבלה, וגם הלשון הוא באורך ורוחב, וסעי' קל"א מתחיל מענין פסח ומצה..." (אגה"ק להרש"ב, חלק ג, אגרת א).
על המשך "מים רבים תרל"ו" כתב האדמו"ר הרש"ב ביאור - "הוא הביאור הראשון שהתחיל לכתוב בדא"ח בימי חרפו, במלאות לו ט"ו שנה" (נדפס בקובץ "התמים", חוברת ג', ורשא תרצ"ו, עמ' לז-מה). כמו כן, הרש"ב כתב "הנחות" לדרושים שבהמשך "מים רבים תרל"ו", באריכות ובנוסח שונה, כפי ששמעם מפי אביו המהר"ש ("ההנחות" נדפסו בהוספות ל"תורת שמואל שער שלישי", חלק ב', ברוקלין תשמ"ג). בנו האדמו"ר הריי"ץ מספר על השוני בין אריכות דרושי החסידות כפי שנאמרו ע"י המהר"ש ובין הנוסח המקוצר שבא לאחר מכן בכתב: "ידוע שבמאמרי מהר"ש יש חילוק גדול בין הכתבים לכמו שאמרם, שהכתבים מקוצרים הרבה, והנחות כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... הם ע"פ רוב כמו שהיו בעת הדבור, ובמקומות הרבה נכתבו בלשון מדוברת" (אגה"ק להריי"ץ, ב, אגרת תקכ, עמ' שכד).
[83] דף. הדף השני והדף השלישי נכרכו שלא במקומם. 23-24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים, קרעים ובלאי קל. כריכת עור ודפי מגן חדשים.
