שאל על פריט זה

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיא יצחק הלוי, רבה הראשי של תימן וראש בית הדין של צנעא. כ"א אלול ב'רל [תרע"ט 1919].
המכתב בערבית-יהודית, נכתב "אל ידי"ן [ידיד נפשי] כה"ר סעיד מוסי' אלבוצי ישצ"ו" [ישמרהו צורינו וינטרהו]. המכתב מסיים בברכות (בעברית) לשנה טובה: "...ובכן ואתה שלום, ותכתבו בס'[פר] החיים ובס'[פר] הזכרון, הצ' יחיא מוסי יצחק".
הגאון רבי יחיא יצחק הלוי (תרכ"ז-תרצ"ב), ראב"ד צנעא והרב הראשי של תימן. ממנהיגיה הגדולים של יהדות תימן. בנו של רבי משה (מוסי) יצחק הלוי, מראשי הקהילה בצנעא. בן-בתו ותלמידו של רבי שלום מנצורה, שהיה מראשי הישיבה בבית הכנסת צאלח בצנעא. כשגדל רבי יחיא מינו אותו לאחד מראשי הישיבה הכללית בצנעא, והיה נחשב לגדול הדור בתימן בתורה ובהנהגת הציבור (גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 234-235). בשנת תרס"ב נבחר ל"חכם באשי" והיה מקובל מאד גם על ראשי השלטון במדינה.
מקבל המכתב, הוא אולי רבי סעדיה בן משה בוצי, שהעתיק בשנת תרמ"ב כתב יד בהלכות שחיטה (ראה: גברא, אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 37-38).
[1] דף, 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים (משוקמים) בקפלי הנייר. קרע חסר בפינת הדף. מודבק על דף נייר לשימור.