שאל על פריט זה

יעקב שטיינהרט (1887-1968), מתווה לאיור. 1950. טכניקה מעורבת על נייר. 70X50 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקמטים. מספר קרעים ונקבים בשוליים. מתווה לטריפטיכון המתאר שלושה עידנים בתולדות עם ישראל – יציאת מצרים, גלות בבל והתחדשות העם בארצו (שלוש הרצועות מתוארות בגרמנית – "פירמידות", "בבל" ו"קיבוץ"). בצדו השמאלי של הדף, רישום בכתב-ידו של שטיינהרט (חתום ומתוארך – 1950), ובו הוראות להדפסה. יעקב שטיינהרט (1887-1968), יליד ז'רקוב שבפרוסיה. למד ציור בברלין בהדרכתו של לוביס קורינת, ובה בעת השתלם באמנות התחריט אצל הרמן שטרוק. ייסד יחד עם האמנים לודוויג מיידנר וריכארד יאנתור את הקבוצה האקפרסיוניסטית "די פתטיקר" ("מצדדי הפאתוס"). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס שטיינהרט לצבא גרמניה והוצב בליטא, שם התוודע לאורחות חייהם המסורתיים של יהודי המקום ורשם את דיוקניהם. רישומים אלו הוצגו בתערוכה של קבוצת הזצסיון בברלין ב-1917, ובזכותם התקבל שטיינהרט כחבר בקבוצה. לאחר המלחמה החל ליצור חיתוכי עץ בהשראת מראות המלחמה וזהותו היהודית שהתעוררה. ב-1933 עזב את גרמניה עם אשתו ובתו אל ארץ ישראל, ולאחר חודשים ספורים בתל אביב התיישב בירושלים. ב-1949 התמנה למנהל המחלקה לגרפיקה ב"בצלאל החדש", ובין השנים 1953 ו-1957 עמד בראשות בית הספר. שטיינהרט, מן האמנים הבולטים של האקספרסיוניזם הגרמני, בלט בחיתוכי העץ שלו, אולם מעולם לא נטש את המכחול והבד. בעבודותיו ניכרת מחאה הומאנית לצד נוסטלגיה לימי התנ"ך ולשטעטל. העמיד דור של תלמידים שהמשיכו את דרכו האקספרסיוניסטית.