שאל על פריט זה

כתב-יד, חידושים וביאורים על שלחן ערוך חושן משפט, מאת רבי יוסף בירדוגו אב"ד מקנאס, בעל "כתונת יוסף". [מקנאס, המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
לפנינו חיבור שלא נדפס, מחיבורי רבי יוסף בירדוגו אב"ד מקנאס, בכתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות ותיקונים והוספות רבות בין השורות ובשוליים.
בראש הדף הראשון רישום בכתב-ידו: "ביאור לשולחן ערוך ח"מ בל' [=בלשון] צח וקצר בס"ד", ורישום נוסף לצדו: "והוא ג"כ השמטות לחלק ח"מ הנקרא כתנת הפסים".
רובו של כתב-היד שלפנינו כתוב בכתיבת ידו של רבי יוסף בירדוגו, אך יש בו גם מספר קטעים מכותבים אחרים, ביניהם בנו (ראה להלן). כפי שנכתב בכותרת הנ"ל, החיבור שלפנינו הוא השלמה לחיבור "כתנת הפסים" (ייתכן שהכוונה לחיבורו הנדפס על חושן משפט, "כתונת יוסף"). תלמידו רבי שלום משאש מספר (בהקדמה לשו"ת דברי יוסף) כי ראה בעיניו בבית רבו המחבר "ספר א' [=אחד] שלם השמטות לחידושי חוה"מ [חושן המשפט]", ייתכן שזה החיבור שלפנינו.
כרך כתב היד הוכן מראש לצורך כתיבת חיבור על שולחן ערוך חושן משפט – לאורך כל הספר רשם רבי יוסף בירדוגו את אותיות סימני השולחן ערוך והשאיר מקום ריק לכתיבת החידושים והביאורים על כל סימן. בהמשך מילא חלקים נרחבים מהדפים, אך חלק מהדפים נותרו ריקים. מספור הסימנים מופיע פעמיים, פעם אחת מסימן א' עד סימן תכ"ז, ולאחר מכן בשנית מסימן א' עד סימן רצ"ט.
בדפים [194]-[195] נרשם לוח מפתחות, בכתב-יד בן המחבר: "מפתחות לספר הרב מו"א [=מור אבא] זצוקל"ה של השמטות". במספר דפים מופיעים קטעים שנכתבו על ידי הבן, וכן קטעים בכתיבות נוספות (של סופרים או תלמידים של רבי יוסף). בעמוד הראשון קטע בכתב-יד בן המחבר: "כתב הרב אבא מארי זצ"ל בתחילת חיבורו לש"ע חו"מ וז"ל אם ראו תראו שבסעיף אחד מסעיפי הדינים כתבתי באפן אחד ובסעיף אחר כתבתי להיפך..." (על כתב יד אחר מאת רבי יוסף שהוכן לכתיבת חיבור בסגנון כתב היד שלפנינו ועבר לרשות בנו רבי יהודה לכתיבת חידושיו, ראה: הרב אברהם הלל, סקירת חיבורים בכתבי יד, מן הגנזים, יב, הוצאת אהבת שלום, מודיעין עילית תשע"ח, עמ' שעד-שעו).
בבטנת הכריכה האחורית רישום: "יוסוף[!] בירדוגו", עם סילסול קטן (כנראה אינו בכתב יד המחבר).
רבי יוסף בירדוגו אב"ד מקנאס (תקס"ב-תרי"ד), מגדולי חכמי מרוקו, מרבני שושלת בירדוגו המעטירה שהגיעה עם מגורשי ספרד לעיר מקנאס. התמדתו בתורה מגיל צעיר היתה לשם דבר, "ושמענו עליו שעשה הסגר כמה שנים שלא יצא לשוק כי אם עסק התורה" (מלכי רבנן, דף נח, א). שימש תחילה כדיין בבית הדין במקנאס ולאחר מכן כרבה של העיר. בשל מעמדו החשוב בקרב בני עירו מקנאס נקבעה תקנה שהמסים שמגיעים לקופת הקהילה מהחנויות החדשות במלאח (הרובע היהודי בעיר) יינתנו לרבי יוסף בירדוגו, על מנת שעול הפרנסה לא יטריד אותו ויוכל לשקוד על תלמודו בלי הפרעה. רבי יוסף נודע כפוסק חשוב ומכל קצוי ארץ פנו אליו בשאלות הלכתיות. הוא היה סופר ומחבר פורה, וברשימת חיבוריו שערך, בראש ספרו על הרמב"ם שנותר בכתב-יד הוא מונה שבע עשרה חיבורים בכל מקצועות התורה, ביניהם "כתונת פסים על חו"מ". מכל אלה נדפסו רק ספרו כתונת יוסף – מערכות בעניני חושן משפט על סדר א"ב, שלשה חלקים (ח"א: צפת תרפ"ב, ח"ב: קזבלנקה תרצ"ה, ח"ג: מקנאס תש"ג) ושו"ת דברי יוסף (ירושלים תשכ"ח).
חותמת בעלים בדף הראשון: "רחמים בן עמארה רב השכונות קרית מנחם ועיר גנים ירושלים". רבי רחמים (תרע"ד-תשס"ב) שימש לפני עלייתו ארצה כדיין בקזבלנקה, מכתביו נדפס הספר אהבת רחמים (ירושלים, תש"ע בערך). רעייתו, מרת רבקה, הייתה בת למשפחת בירדוגו, וכך נשמר כתב יד זה בידי המשפחה.
כרך שלם. [203] דף (דפים רבים נותרו ריקים, מלבד רישום אותיות הסימנים). 19 ס"מ. כתמים. קרעים ובלאי. סימני עש. כריכה פגומה.