כתב–יד, שער הפסוקים, תורת האר"י הקדוש, מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [מכנאס, תקמ"ו 1785].
כתיבה מערבית נאה, בכתיבת רבי מכלוף בן שטרית, בהיותו בן 13 (ראה להלן). דף שער מאויר בדגמים פרחוניים, בסגנון האופייני למרוקו. המקום שיועד לנוסח השער – נותר ריק.
"שער הפסוקים" שבכתב–יד זה הוא מכתיבתו הראשונית של רבי חיים ויטאל, לפני העריכה של בנו רבי שמואל ויטאל. בדפוסים נפוצה המהדורה של רבי שמואל ולא המהדורה שלפנינו. בסוף כתב–היד שלפנינו מרוכזים בנפרד הדרושים ש"שמעתי מזולתי" (מחברי מהרח"ו), ואינם מעורבים בתוך הדרושים של מהרח"ו. כתב–היד מקביל לכתב–יד ניו יורק, JTS 1545 (דפים א/1–צד/2; מכיל מלבד את שער הפסוקים גם את שער המצוות). ראו: י' אביבי, 'כתבי רבי חיים ויטל בקבלת האר"י', מוריה, שנה עשירית, ז–ח, עמ' עט. בכתב–היד שלפנינו נוספו הגהות מקובלים, בתוך "חלונות", מאת "הזמ"ן", "אבצ"ן", "אב"ץ".
פרט מעניין לגבי כתב–היד שלפנינו הוא שהוא נכתב בידי נער בן 13, כעדות הכותב בקולופון שבעמוד האחרון: "ותהי השלמת הספר הנכבד הזה יום חמישי ד' לתשרי שנת אמרתי א'ש'מ'ר'ה' [=תקמ"ו]... לפ"ק, הצעיר... מכלוף בן שטרית, ואני הייתי כבן י"ג שנה שכתבתי זה הספר הנכבד הזה, בן לא"א המו"ן [=המכובד ונעלה] כה"ר משה נ"ע [=נוחו עדן], ב"כ א"א זקני כה"ר מכלוף נ"ע המכונה בן שטרית, וכתבתי אותו למורי ורבי כהה"ר יוסף אזראד נר"ו ב"ר מורי ורבי הח' הש' והותיק כמה"ר ימין אזראד נר"ו אכי"ר, מכלוף בן שטרית סליט"א".
הכותב הוא כפי הנראה רבי מכלוף ב"ר משה שטרית [הרביעי], מחכמי מכנאס. אוסף מפיוטיו נמצא בכתב–יד מכון שוקן מס' 70017, ביניהם: "תחנה לשאלת מטר, יסדתיה בשנתינו זאת שנת זעק"ת [=תקע"ז] לפ"ק שהיתה עצירת גשמים קשה... וביום ש"ק... נענינו בגשמי רצון..." (ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף פב ע"ב).
בדף האחרון רשימת ספרים קצרה.

[66] דף (ומספר דפים ריקים). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש. קרעים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דף מגן מנותק. רישומים. כריכה חדשה, עם חלקים מהכריכה המקורית.

תערוכה: Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992. ראו קטלוג התערוכה, מס' 399, עמ' 297.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.018.

כתב–יד, קובץ עם טעמי דינים, חידושים מהרב המשבי"ר, ועוד. מקנס (מרוקו), [תקצ"א 1831].
שער מאויר במסגרות פרחוניות, בחלקו הפנימי קשת מורית מחודדת. במרכזו נכתב: "טעמי דינים השייכים למועדים וקצת חידושים ומאמרי רז"ל ושו"ת דיני שחיטה. את הכל הועתקו בזה הספר ע"י אני הקטן... יהודה ס"ט בן לא"א החה"ש הותיק והכולל כמוה"ר חביב טולידאנו זצוק"ל. נכתב פה מקנאסא יע"א... שנת ואת נ'א'ק'ת'ם' לפרט קטן" [=תקצ"א].
הקובץ מכיל מספר חיבורים:
• "טעמי הלכות" על אורח חיים. "טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי–יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" על הלכות פסח (חלקי; מסימן תכט עד אמצע סימן תמב), תשעה באב, ראש השנה ויום כיפור (חלקי; עד סימן תרו).
• "דיני הסכין, שו"ת להלכות שחיטה", הלכות שחיטה בדרך של שאלה ותשובה. ההעתקה נפסקה אחרי דף אחד.
• "חידושי רז"ל, חידושים מהרב המשבי"ר [=רבי משה בירדוגו]", מכיל שני דפים, מסתיים באמצע עניין, וההמשך לא הועתק.
• "חידושים העתקתים מספר אחד כת"י ידי"ן כהה"ר יוסף הלוי י"ץ בר ידי"ן שאירנו הנבון כה"ר יצחק הלוי אבן יולי ס"ט" – חידושים על התורה ועל אגדות חז"ל, חלקם בשם אומרם, למשל: "זה שמעתי מהחכם כמה"ר ישראל אשכנזי נר"ו שהוא דר היום בעיר אצווירא [=אסואירה, או: מוגאדור] יע"א" (דף 133א); "מהחה"ש כהה"ר משה ן' סמחון שבא מעה"ק טבריה תוב"ב... שאמרו משם בעל שם זצוק"ל" (דף 135א); "זה שמעתי משם הרב בעל יד אהרן זלה"ה" (דף 141א).
בדפים הריקים שבראש הספר חתימות ורישומי בעלות של המעתיק "יהודא טולידאנו" (כולל חתימה מסולסלת שלו), ורישומים נוספים: "שאול הוא מאת החכם... כה"ר יהודה טולידאנו נר"ו עבד לקונו רפאל טולידאנו נר"ו יאיר סלי"ט"; "שלמה טולידאנו".
רישום בדף 34א: "שלי אני ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] מאיר טו'[לידאנו] הי"ו אכי"ר".

[142] דף, מתוכם 43 דף כתובים (דפים רבים נותרו ריקים). 14 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים, ללא פגיעה בטקסט. הדף האחרון מנותק ממקומו. כריכה מקורית, עץ עם חיפוי עור, עם שרידי אבזמי נחושת, פגומה.

תערוכה:
• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 166.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.029.

כתב–יד, קמיעות, השבעות וסגולות. [מרוקו, המאה ה–18].
כתיבה ספרדית (מערבית) רהוטה נאה. טבלאות, איורים קבליים וכתב מלאכים.
בראש כתב–היד לה סימנים לאופנים שונים של "שאלת חלום". לאחר מכן מופיעים ליקוטים רבים (ממשיכים במספור מהאות לו ואילך), של נוסחי קמיעות, השבעות וסגולות למצבים שונים. בהם: ללידה קלה, לאהבה, להצלחה, "לרואה וא"נ [=ואינו נראה]", להגנה, "להביא שדה", נגד שונאים, "לחיות המת", "קפיצת הדרך", ועוד.
במספר מקומות מובא שהמקור הוא "מכ"י מהרח"ו ז"ל". במקום אחד נכתב: "מהר' אברהם פינטו זלה"ה".

[48] דף כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. דפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה.

ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 185–186.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.082.

כתב–יד, שיר המולד והעיבור, עם פירוש המחבר רבי שלום אבן צור. [מרוקו, המאה ה–18/19].
כתיבה מערבית, מרובעת ורהוטה. שלושה איורי כף יד, עם חישובי התקופות.
בעמוד הראשון נכתב: "ספר קטן הכמות ורב האיכות על חכמת העיבור, לכמה"ר שלום אבן צור זלה"ה, שיר חדש דבר דבור למולדות ולעיבור...".
חיבורו של רבי שלום אבן צור בנוי בצורת שיר, שבא עם פירוש מפורט (מאת המחבר) על כל אחד מבתי השיר. החיבור נדפס כנספח לספר צלצלי שמע, פיוטים מאת רבי משה אבן צור, אלכסנדריה תרנ"ב. לפנינו הועתק השיר החל מהבית השני ("יסוד בנין למולדי חדשים"). בנוסף, לא הועתק לפנינו שיר הסיום של החיבור. לאחר החיבור נוספו לוחות לחישובי תקופות, עם איורי כף יד.

[14] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר ובהדבקה. כריכה חדשה.

תערוכה:
• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 166.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.046.

כתב–יד, קובץ חיבורי אגרות וענייני לשון, מחכמי מרוקו. [מרוקו, המאה ה–18].
כתיבה מערבית רהוטה.
כתב–היד מכיל שני חיבורי "לשון למודים" – קבצי אגרות ומליצות. האחד "לשון למודים" של רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, עם ליקוטי אגרות מחכמים נוספים במרוקו; והשני, "לשון למודים של החכם השלם הותיק כה"ר שאול סירירו י"ץ"; ואחריהם החיבור "לשון חכמים למהר"י הכהן זלה"ה" – מילון חרוזים מאת רבי יצחק בן יהודה הכהן רפפורט.
"לשון למודים" של היעב"ץ נשמר בכתיבת ידו (כת"י JTS 3134), והועתק בכתבי–יד רבים במרוקו. לפנינו הוא מופיע בסדר שונה של האגרות, וניסוח שונה של הכותרות בראש האגרות. בדף לא/2 נכתב: "נשלם לשון למודים למוהר"ר יעב"ץ זצוקלה"ה", ואחריו הועתקו: "מליצות מלוקטים" – אגרות נוספות מחכמי מרוקו, חלקן לא נדפסו.
ב"לשון למודים" של רבי שאול סירירו, מופיעות אגרות מן השנים תקל"א–תקל"ז בערך – המחבר הוא רבי שאול ב"ר מתתיה סירירו, השלישי, מחכמי פאס במחצית השניה של המאה ה–18 (ראה אודותיו: מלכי רבנן, עמ' קיא). בראש דף מא הוא מוזכר בברכת החיים: "...החכם השלם... כהה"ר שאול סירירו י"ץ", וכן מובאת הקדמת אחיו: "החכם השלם... כהה"ר דוד אחיו יזיי"א", שליקט את האגרות. כפי הנראה, אגרות אלו לא נדפסו.

על מילון החרוזים "לשון חכמים למהר"י הכהן זלה"ה", ראה: א' ממן, אוצרות לשון, ניו יורק וירושלים תשס"ו, עמ' 203–205 (שם, עמ' 273, מובאים דבריו של אפרים דיינארד המציין שמדובר בר"י רפפורט בעל "בתי כהונה"). דף ג–ד כוללים פתיחות מליציות למכתבים, מוזכרים בהן בין השאר "רפאל ברדוגו", "יהודה אלבאז", "מסעוד ואעקנין", "שלמה אבודרהם", "ישועה שולטן" ו"דוד סירירו".
בראש כתב–היד נכרך דף מעוטר, שאינו שייך לכתב–היד עצמו, מתוך חיבור בענייני הלוח העברי, עם איור כף יד במרכזו, ופרטי הלוח לשנת תקל"ו [1776]: "דע ששנת התקל"ו היא שנת כ' למח'[זור] גדול ושנה שביעית למחזור קטן...".
בסוף כתב–היד עיטור מאויר, עם זוג ציפורים, ובמרכזו נרשם: "יוסף יצחק אצאייג".

[1], נד; [4], ה, ז–כ, [1] דף (בהם מספר דפים ריקים). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות ספורות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.

תערוכה:
• Arts et cultures du Maroc. Marie–Rose Rabaté, André Goldenberg. Paris, c2004, p. 262 / p. 289.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.015 .