כתב-יד, מאמר המלואים, בחכמת הקבלה, מאת הרמ"ע מפאנו; וסדר כוונות התפילה על פי האר"י, מאת תלמידו רבי יהודה רומנו. [כתיבה אשכנזית, שנות הש' המאוחרות, המאה ה-17, בקירוב].
כתב-היד מכיל שני חיבורים. בתחילתו (דפים [1]-[5]) מאמר המלואים לרמ"ע מפאנו ובהמשכו (דף [5/ב] ואילך) כוונות התפילה לרבי יהודה רומנו תלמיד האר"י. חיבור כוונות זה לא נדפס. לפנינו העתקה מוקדמת של שני החיבורים בכתיבה אשכנזית נאה. בראש העמוד הראשון שני איורים נאים: סוס בעל קרן אחת וענף עץ עם עלים.
מאמר המלואים הוא אחד מעשרה מאמרות שחיבר המקובל רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו. המאמר עוסק במילואי שם הויה, ומיוסד על החלק הרביעי בספרו כנפי יונה. למאמר זה ידועות מספר עריכות, ולפנינו העריכה הראשונה והקצרה של המאמר (ראה: הרב יוסף אביב"י, כתבי הרמ"ע מפאנו בחכמת הקבלה, ספונות יט, תשמ"ט, עמ' 368-370). עריכה זו נדפסה בספר כנפי יונה, מהדורת וארשא תרנ"ט, עם מעט שינויי לשון מהמופיע בכתב-היד שלפנינו.
סדר הכוונות שלפנינו הוא מאת רבי יהודה רומנו, אשר נכלל ברשימת תלמידי האר"י שרשם רבי חיים ויטאל (שם הוא נמנה בין אנשי הכת הרביעית, ראה: ספר החזיונות, ירושלים תשי"ד, עמ' ריט). ספר הכוונות שלו הגיע לאיטליה ונערך בבית מדרשו של הרמ"ע מפאנו (ראה: הרב יוסף אביב"י, כתבי האר"י באיטליה עד שנת ש"פ, עלי ספר יא, תשמ"ד, עמ' 101-100; הנ"ל, קבלת האר"י חלק א', סעיף נח, אות ג', עמ' 397-398).
במספר כתבי-יד מופיעים שני סדרי כוונות של רבי יהודה רומנו (ראה: אביב"י, קבלת האר"י, שם). לפנינו הועתק סדר הכוונות הראשון שבהם. בקולופון הסיום שבדף האחרון, כתב הסופר כי "חסר בעו"ה [בעוונותינו הרבים] עד סוף כל התפלות של שבת ושאר תפלות", וכוונתו כנראה לסדר הכוונות השני, שהיה חסר לפניו. סדר הכוונות הראשון, המועתק בכתב-היד שלפנינו – לא נדפס.
סופר כתב-היד שלפנינו זיהה בטעות את חיבור הכוונות כחלק ממאמר המילואים, ולכן כתב בקולופון שבסיום הכוונות: "סליק ספר מאמר המילואים".
[42] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. כריכת עור חדשה נאה.
מצורפת חוות דעת מומחה.

צרור מחברות, קונטרסים ודפים בכתב-יד קדשו של הגאון המקובל רבי שמואל מוֹעֵד אב"ד וואשילקובה בעל "בית שמואל הקטן". [וואשילקובה, המאה ה-19]. חיבורים שלא נדפסו.
צרור כתבי היד כולל:
• "מקום שמואל" – חיבור קבלי על סודות הגדה של פסח ו"סוד ספירת העומר". בדף הראשון (הקרוע וחסר בחלקו) נכתב: "זה ספר מקום שמואל, אש--- כמר שמואל והוא אחד מקטני ---- פרוש מספיק על פי סוד על הגד[ה] ---- שיבואר אי"ה בהקדמה על סוד התפי[לה] --- אני הצעיר בישראל עם קדושו".
• חיבור קבלי גדול על סודות התפילה – עם הכותרות: "סוד תיקון חצות"; "סוד הציצית"; "סוד כתיבת תפילין"; "סוד הנחת תפילין"; "סוד בית הכנסת"; "עולם העשיה"; "עולם היצירה"; "עולם הבריאה וסוד המלכות אשר בבריאה"; "עולם אצילות"; "סוד כוונות חנוכה וברכות חנוכה"; "סוד בין המצרים וט"ב"; "סוד ר"ח אלול וסוד הסליחות"; "סוד הסליחות"; "סוד פורים וסוד הברכות של מגילה"; "ליקוטים מה שנחסר" [השלמות לכל חלקי חיבור "סוד התפילה"].
• דפים וקונטרסים בודדים: "דרוש לשבת תשובה"; חידושים על שו"ע אבן העזר ועל רמב"ם; ארבעה עמודים מתוך פנקס תשובות בהלכה, חתום בעמוד הרביעי: "שמואל בא"א מ"ו מ"ה יהודא"; וקונטרסים ודפים בודדים נוספים של "חידושים והערות ממסכתות", למסכת ברכות, ומסכתות אחרות מסדר מועד ומסכת זבחים (חידושים על המשניות וגמרא, רי"ף וראשונים).
• קטעים מחלק שני לפירושו "בית שמואל הקטן" על ספר המרדכי – למסכת יבמות וכתובות, בכתב ידו של המחבר (חלקו הראשון של החיבור "בית שמואל הקטן" – על מסכת ברכות, הלכות קטנות וסדר מועד, נדפס בשני כרכים בשנת תש"ע, על פי כתב יד בהעתקת-סופר, הנמצא בספריית אוניברסיטת בר אילן מס' 0923).
אחד הדפים מהמחברת על "המרדכי דיבמות", נכתב בשימוש משני על גבי שטר פסק דין מהבד"צ בעיר "וואסקילקאווע" מחודש אלול שנת תר"ט – עם חתימת המחבר – רב העיר – וחתימות הדיינים: "נאם שמואל בהרב א"א מ"ו מ"ה יהודא ליב מ"ץ דק' הנ"ל", "יצחק במה"ו שלמה זלמן" ו"יצחק במו"ה אלי' כהנא". בהמשך הדף הנ"ל אישור נוסף עם חתימות נוספות של הרב והדיינים: "נאם שמואל הנ"ל, ונאום יצחק במו"ה אלי', ונאום יצחק במ"ה שלמה זלמן".
הגאון המקובל הקדוש רבי שמואל ב"ר יהודה ליב מועד (תקמ"ד-תרל"ה), כיהן במשך יותר מחמישים שנה ברבנות עיר מולדתו וואשילקובה (וואסקילקובה, וואשילקאווע) הסמוכה לביאליסטוק ולהורודנה. גדול בתורה בנגלה ובנסתר. תלמיד מובהק של הגאון המקובל רבי מנדל משקלוב, שלימדו את תורת הקבלה כפי שקיבל מרבו הגר"א מווילנא, ובכך היה רבי שמואל "פה שלישי להגר"א מווילנא" (כך מכונה בהסכמת הגר"ש אויערבאך והגרי"ש אלישיב לספר "בית שמואל הקטן"). צדיק תמים ואיש קדוש המפורסם כבעל מופת. כל ימיו היה מלובש בטלית ותפילין, ולא הפסיק אף רגע קט מלימוד התורה. נכדו רבי גדליה נחמן ברודר (בעל "גן ירושלים") מספר עליו כי היה עומד בכל לילה ליד התיבה בבית הכנסת, ולומד ברציפות מאחרי תפילת ערבית עד תפילת שחרית למחרת. כך עשה במשך כחמש-עשרה שנה, מעת שקיבל את הרבנות בעירו בשנת תקע"ט ועד שחלשו רגליו והפסיק ממנהגו זה. בערוב ימיו כהו עיניו מראות, אולם המשיך בלימודיו ובתפילותיו בלא שינוי והיה משנן על-פה משניות וסוגיות בגמרא בכל חלקי הש"ס. באותן שנים אף המשיך להתפלל כשליח ציבור בימים הנוראים בתפילות מוסף, והיה אומר בעל פה את כל הפיוטים ו"סדר העבודה". האריך ימים עד גיל 91. נפטר ביום טוב אחרון של פסח, בעת שהחזן שר בתפילת ה"הלל" את הפסוק "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".
רבי שמואל מוֹעד כתב חידושים בכל מכמני התורה. בהקדמה לספרו "בית שמואל הקטן" חלק ראשון (שנדפס מכתב-יד בשנת תש"ע – ראה לעיל) מזכיר המחבר גם הכרכים בכתב יד שלפנינו: "...כשם שסיעתני להוציא לאור חיבורי חלק ראשון, כן תסייעני להוציא חלק שני, עם חיבורי על הסידור בדרך נסתר, ועל אגדה בדרך נסתר, והגהות וחידושים על הש"ס – אשר מונחים תחת ידי". כמו כן, במקומות שונים בספר הנ"ל הוא מציין לחידושים נוספים שהוא כתב, שחלקם אכן נמצאים בכתבי-היד שלפנינו [כפי הנראה, מוציאי הספר הנ"ל בשנת תש"ע, לא היו מודעים לכתבי היד שלפנינו שהיו גנוזים במקום אחר].
למעלה מ-710 עמ' כתובים. גודל ומצב משתנים. רוב הדפים בגודל 20-22 ס"מ בקירוב. כתמים ובלאי רב. קרעים חסרים ונזקי רטיבות בחלק מהדפים. דף השער של החיבור "מקום שמואל" קרוע וחסר (משוקם במילוי נייר).
• מצורפים: צילומים של כתבי רבנות חתומים, מאנשי הקהלה בוואשילקובה, שחידשו כמה פעמים את רבנותו של המחבר, רבם הגדול, רבי שמואל ב"ר יהודה ליב מועד. מצורפים גם תשלילים והעתקים של תמונת המחבר עטוי בטלית ותפילין.

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש, שנת נח"ת [תנ"ח 1698]. שער מאויר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור הנ"ל: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס בשנת נח"ת "בהידור, וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם נחת רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע, ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב" (אגה"ק הריי"ץ, כרך ט, אגרת ב'תתנג). במקום אחר מביא הריי"ץ מסורת מופלאה בשם רבי מנחם מנדל מוויטבסק על שאירע בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה [...] אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, כרך א, עמ' 50).
עותק נאה במיוחד, דפים שלמים ונייר בהיר. [4], א-תכא; ב-ג, תכב, [1], ד-מד, [12] דף. דפים ב-ג מהספירה השניה נכרכו שלא במקומם, לאחר דף תכא מהספירה הראשונה. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חותמת דהויה ומחוקה בחלקה בדף השער. כריכת עור עתיקה, עם שדרה חדשה ודפי בטנה חדשים.

ספר "ארחות חיים" – חמשה חומשי תורה, עם תרגום ופירוש רש"י, עם פירוש אור החיים, מאת רבינו חיים בן עטר – "האור החיים הקדוש". ונציה, דפוס מאיר דא זארה, [תק"ב]. שני החלקים בכרך אחד, מהדורה ראשונה של פירוש האור החיים על התורה.
בשער הספר: "...פירוש חדש על חמשה חומשי תורה... הכינו וגם חקרו... החכם השלם בחכמה וביראה ובענווה, כמוהר"ר חיים ן' עטר נר"ו, מתושבי מערב, ועתה הלך לקבוע בית המדרש בעיר ירושלם תוב"ב... חידושים חדשים לא שערום הראשונים...". בתחילת פירושו כותב המחבר: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים...".
ספר זה התקבל בכל תפוצות ישראל והפך לאחד מהפירושים הנפוצים במהדורות החומש. במיוחד התקדש החיבור אצל גדולי תנועת החסידות. התקבלותו של הספר התרחשה במהירות, מיד לאחר הוצאתו, וזאת בעקבות דברי הבעש"ט על גדולת נשמת המחבר, וכפי שמספר החיד"א, תלמידו של האור החיים הקדוש, בספרו שם הגדולים: "פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר, ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" (מערכת ספרים, א, נד).
גדולי החסידות הפליגו בחשיבות ובקדושת הספר. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר שהלימוד באור החיים הקדוש מטהר את הנשמה. בנו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב סיפר כי מאותה העת ששמע את הדברים מאביו הקדוש, נעשה אצלו חיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים על הפרשה. רבי פנחס מקוריץ העיד על עצמו שהוא אשר פרסם את ספר האור החיים בעולם, "שפעם אחת היה בק"ק טשערין, ואמר: אני רואה בעיר אור גדול, ושאל אם נמצא שם ספר אור החיים, ונמצא שם ביד אחד חומש עם אור החיים, והוא האיר על כל העיר... ופעם אחת חלה בנו של הרב ז"ל (רבי פנחס), וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מהאור החיים בחומשים הגדולים..." (אמרי פנחס השלם, א, עמ' רפא).
באחד המקומות בספרו, מתבטא בעל "ערבי נחל" על האור החיים, לפני שמפרש קטע סתום מדבריו: "עיין מה שכתב בזה רוח אפינו בספר אור החיים, ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש...".
המחבר, רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג) – ה"אור החיים" הקדוש, מחכמי סאלי שבמרוקו, התעכב בשנים תצ"ט-תק"ב בליוורנו שבאיטליה, בדרכו לארץ ישראל. את החיבור אור החיים סיים לכתוב בעת שהותו בעיר ליוורנו (בט"ו באב תק"א), ושלחו משם להדפסה בונציה. הספר נדפס בראשית שנת תק"ב.
על תולדות בעל האור החיים וקדושתו, כותב תלמידו החיד"א: "מוהר"ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק"ק סאלי, ובא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר "חפץ ה'", "ראשון לציון", "אור החיים", "פרי תאר", וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז, ורבו עזוז נוראותיו..." (שם הגדולים, מערכת גדולים, ח, מב).
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, בספרו "נתיב מצוותיך", מוסר דברים נשגבים מהבעש"ט שהתבטא על נשמת ה"אור החיים", בהם בין היתר: "...בכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה...".
רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה"בית אפרים" כותב אודותיו: "עיר וקדיש, איש אלוקים נורא מאד... הוא היה אבי כל תופשי תורה בארצות המערב...".
בשני השערים נדפס במקור שם הכותר "ארחות חיים", ורק בהקדמת המחבר ובתוך הספר נקרא הפירוש "אור החיים".
שני החלקים בכרך אחד. [4], פו; עח; ח; [2], ס; עב; נח; ד, ז-ט, ה-ו, י-יב דף. דף השער הראשון חסר והושלם כנראה מדף שער של החלק השני בעותק אחר, עם שילוב אמנותי של המילים "חלק ראשון" (שיקום נוסף סביב המילים "חלק שני" בדף השער השני). ח דף עם ההפטרות לספר בראשית ושמות, נכרכו בסופו של החלק הראשון (במקור מופיעים כל דפי ההפטרות בסוף החלק השני). דפים ה-ו מהספירה האחרונה נכרכו לאחר דף ט. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בדף השער של החלק השני ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר; מסגרת השער הושלמה בצילום. הדבקות והשלמות נייר בשולי הדפים הראשונים של החלק הראשון, ובמספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות "חברת אוהבי תורה", וחותמות נוספות. כריכת עור חדשה.

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, עם פירושים – תפילות לימות החול ולשבתות, לחגים, מועדים ותעניות. [תימן, תי"ד 1654 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה עתיקה, אופיינית למאה ה-17, רובה עם ניקוד עליון. בתוך הטקסט שילב הסופר ב"חלונות" פסקאות (קצרות יחסית) של "פירושים". רוב הפירושים הם פירושי מהר"י ונה. בהגדה של פסח מופיע פירוש מלא, המיוחס לרבי יצחק (מהר"י) ונה, והוא נכתב סביב נוסח ההגדה (שנכתב במרכז הדף). בשולי הדפים מופיעות הגהות רבות, חלקן ארוכות, מכותבים אחרים, בכתיבה תימנית, ובהן פירושים נוספים ופסקי הלכות.
כתב היד כולל: תפילות לימות החול, תפילות לשבתות השנה, פרקי אבות, זמירות לשבת ולמוצאי שבת, תפילות לראש חודש, תפילות לחג הפסח, הגדה של פסח עם פירוש ארוך, תפילה לחג השבועות, אזהרות רבי שלמה אבן גבירול, תפילת התעניות, מגילת איכה וקינות, תפילות לימים נוראים, תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה, סדר ימי החנוכה, תקון פורים ופזמונים לפורים, מגילת אסתר (עם תפסיר), מספדות, סליחות, "מרנות" ו"אל מלך" [פיוטי סליחות הפותחים במילים "מרן די בשמיא" ו"אל מלך"], סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא), ברכות, עבור השנים ולוחות תקופה, נוסחי כתובות, ונוסחי גיטין ושטרות. פיוטי שירות ותשבחות.
לוחות התקופה שבסוף כתב-היד מתחילים משנת תי"ד [1653-1654], ומכאן תארוך כתב-היד לתקופה זו.
הסידור נמצא לפנינו כמעט במלואו, למעט דף או מספר דפים באמצע (אחרי דף [150]). יתכן שאף חסרים מספר דפים בסופו. כתב-היד פותח בתחילת הסידור: "בשם י"א אל עולם ...בכל עת תמיד תהלתו בפי. שאו ידיכם קדש וברכו את ה' – סידור גאמע".
בעמוד הריק בדף הראשון – רישומי תפילה ורישומי בעלות ארוכים (בחלקם מחוקים וקצוצים).
[159] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים רבים. בלאי רב וקרעים. קרעים חסרים בשולי דפים רבים (משוקמים במילוי נייר), עם פגיעות רבות בטקסט. כריכה לא מקורית.