אוסף מסמכים (בדפוס ובכתב-יד) המתעד את הקמת בתיה הראשונים של תל-אביב בידי שישים ושש משפחות המייסדים. בהם כתב ערבות הדדית בחתימת כארבעים מייסדים, חוזי רכישת מגרשים, וכן מסמכים המתעדים את התרחבות העיר בשנותיה הראשונות (רחוב אלנבי, שוק לווינסקי), ועוד. תל-אביב ומקומות נוספים, העשור הראשון והשני של המאה ה-20 (מסמך אחד משנות ה-20; מרבית המסמכים מהשנים 1909-1910). עברית ושפות נוספות.
1-10. עשרה חוזים מקוריים מתהליך רכישת המגרשים ב"אחוזת בית" ("כרם ג'באלי"), 1909-1910:
חמישה חוזי התקשרות וחמישה חוזי שכירות שנערכו בין מייסדי "אחוזת בית" לבנקאי ההולנדי יעקובוס קאן, שהיה בעל האדמות הרשמי של "אחוזת בית". החוזים נחתמו במסגרת תהליך רכישת המגרשים ב"אחוזת בית", ולא נוסחו במפורש כחוזי רכישה על מנת לעקוף את החוק העות'מאני שאסר מכירת אדמות למי שאינו נתין עות׳מאני.
חוזים מודפסים, ממולאים בכתב-יד, על שם עקיבא אריה ויס (מנהל "אחוזת בית"), יהודה לייב מטמון-כהן (מייסד הגימנסיה העברית), החקלאי דוב ברגר, הסוחר יעקב אלחנן ליטוינסקי, יעקב מטלון, דוד לבני ויסבורד (מייסד בית הכנסת הגדול), הסוחר יצחק חיותמן ומתתיהו וינוקור. רובם חתומים בחתימות המייסדים ובחתימת זלמן דוד לבונטין, מנהל בנק אנגלו פלשתינה ("חברת אנגלו-פלשתינה").
11-20. עשרה מסמכים רשמיים של האגודה "אחוזת בית" / "תל-אביב" להקמת עיר עברית – החתומים בחתימות ידם של חבריה, משתתפי "הגרלת הצדפים" שהיו למייסדי תל-אביב:
• שני טפסים חתומים – אישור של שניים מהמייסדים על הקמת בית בתל-אביב. ינואר 1910. חתומים בידי המייסדים ישראל יהודה אדלר (בית ברחוב אחד העם 26) ויצחק אריה אליאבזן (בית ברחוב הרצל פינת רוטשילד).
• מכתב בכתב-יד מיום 23 במאי 1910 – הודעה לזלמן דוד לבונטין על מכירת מגרשים מאחורי הגימנסיה העברית, חתומה בחתימות ידם של מאיר דיזנגוף, בן ציון מוסינזון ודוד איזמוז'יק. כתוב על נייר מכתבים רשמי של אגודת "אחוזת בית"; שם האגודה, שנדפס בפינת הדף, נמחק, ובמקומו מופיע – אולי לראשונה בראש מסמך רשמי – השם "תל-אביב" בכתב-יד (האגודה החליטה לשנות את שמה יומיים לפני כן, ב-21 במאי 1910). בשוליים התחתונים חותמת דיו רשמית, שגם בה נמחק השם "אחוזת-בית" והוחלף בשם "תל-אביב".
• מכתב בכתב-יד לבנק אנגלו פלשתינה מיום 24 בנובמבר 1910 – הצהרת ערבות לחבר מתתיהו וינוקור (הקים את ביתו ביהודה הלוי 31), ולכל חברי האגודה האחרים. חתומה בחתימות ידם של כ-40 מייסדים (כמה מהם אינם מופיעים על גבי מסמך הערבות המקורי, המכונה "אמנת המייסדים", עליו חתמו המשפחות הנחשבות למייסדות של תל-אביב).
• ועוד.
21-40. מסמכים ומכתבים נוספים הקשורים בהקמת תל-אביב והתרחבותה בשנים הראשונות. בהם: הודעה על מכירת מגרש בכתב-ידו של מנהל "אחוזת בית" עקיבא אריה ויס (1909); בקשה להעביר לידי אברהם חיים שלוש תשלום עבור בניית בית (טופס רשמי, חתום בחתימת ידו של המייסד אלתר גוטמן, 1909); מסמכים הקשורים להקמת שכונות ואזורים חדשים – "מרכז מסחרי" (כיום שוק לוינסקי), "חברה חדשה" (כיום רחוב אלנבי), "מרכז בעלי מלאכה"; חוזה בכתב-יד – מכירת ביתו של המייסד משה כהן לידי רפאל מיחאקאשווילי (1912); ועוד.

גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. כתמים, קמטים. קרעים, בהם כמה קרעים חסרים (כמה מסמכים קרועים לשניים). נקבי תיוק בכמה מסמכים.

מצורפים: אחד עשר מכתבים אל חברת אנגלו-פלשתינה מהשנים 1905-1910, העוסקים, כנראה, ברכישת אדמות וייסוד יישובים אחרים (ראש פינה, עין גנים, קוסטינה; שניים מהם מטעם הוועד האודסאי).

שישים ושש משפחות מייסדי תל-אביב
הרעיון לייסד עיר עברית בחולות יפו נהגה לראשונה בשנת 1906, בידי חמישה אישים – האדריכל עקיבא אריה ויס, ראש העיר מאיר דיזנגוף, הסופר דוד סמילנסקי, יחזקאל דנין ויצחק חיותמן – המספרים, כל אחד מהם, שהגה אותו בעצמו. החמישה, הנחשבים ל"מייסדי תל-אביב בה' הידיעה", הקימו יחד אגודה שיתופית, "אחוזת בית", והפיצו עלון שהציג את חזונם: "כמו שהעיר ניו יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו-יורק הארץ-ישראלית."
ביום 11 באפריל 1909 נאספו חברי האגודה, שישים משפחות, בשטח חולות מצפון ליפו, וערכו הגרלת מגרשים על המקום שעליו עתידה לקום העיר. ההגרלה נערכה בשיטה מקורית שהמציא מנהל האגודה, עקיבא אריה ויס, כאשר שמות המשפחות ומספרי המגרשים נרשמו בשתי ערמות צדפים, שחורה ולבנה, ונבחרו באקראי בידי ילד (המאורע נזכר בתולדות היישוב בשם "הגרלת הצדפים").
משתתפי ההגרלה חתמו על כתב ערבות הדדי – "אמנת המייסדים" – שהשמות המופיעים בה הפכו ל"60 מייסדי תל-אביב" (שמותיהם של שישים המייסדים חקוקים על גבי אנדרטת אבן בשדרות רוטשילד, במקום שבו נערכה ההגרלה, שהוצבה במלאת 40 שנה לייסוד העיר).
לאורך השנים, נוספו לרשימת המייסדים שש משפחות נוספות, שמסיבות שונות לא חתמו על גבי האמנה, וכיום מקובל למנות שישים ושש משפחות מייסדות לעיר.
בתחילה לא היו רשאים המייסדים לרשום את אדמותיהם ובתיהם על שמם, משום שהחוק העות'מאני הקשה על מכירת אדמות ליהודים. על מנת לעקוף את הקשיים, נרשמו האדמות על שמו של הבנקאי היהודי יעקובוס קאן, אשר כנתין הולנדי, יכול היה לרכוש אדמות בשטחי האימפריה העות'מנית ביתר קלות.
בתיה של "אחוזת בית" החלו להיבנות לאורך שנת 1909, בארבעה רחובות – יהודה הלוי, לילינבלום, רוטשילד ואחד העם, שרחוב ראשי אחד – רחוב הרצל – חצה את כולם והוביל לגמנסיה. ראשוני הבתים נשלמו בחודש ינואר 1910 ובחודש מאי של אותה שנה, הוחלט על שינוי שמה של העיר ל"תל-אביב".