דאס פליגעלע [הזבובון]. איורים מאת א. טיטשינא [אנטולי טיטשינה]. הוצאת "ווייסרוסישער מעלוכע פארלאג", מינסק, [שנות ה-20-30 של המאה ה-20?]. יידיש.
ספר ילדים המספר את סיפורו של זבוב, מלידתו ועד לשקיעתו בשינה עם בוא החורף. איורים צבעוניים נאים מאת אנטולי טיטשינה (Anatoly Tychina, 1897-1986).
נדיר. לא מופיע ב-OCLC.
11, [1] עמ' (כולל עטיפה), 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים קלים ונקבים זעירים בפינות הדפים. קרע חסר בפינת הדף הראשון. שדרה משוקמת. חותמת על העטיפה האחורית: "Printed in S.S.S.R".

מיסטער טוויסטער, מאת סמואיל מרשק. תרגום ליידיש מאת פ. ארונעס [פייבל ארונס]. הוצאת מ. פ. וו [מעלוכע-פארלאג פונ וייסרוסלאנד]; דפוס א.נ. סטאלינ, מינסק, 1936. יידיש.
עיבוד ליידיש של סיפור ילדים רוסי בחרוזים מאת סמואיל מרשק, מלווה באיורים נאים – ליתוגרפיות צבעוניות המתפרסות על פני עמודים שלמים. על העטיפה הקדמית איור צללית של גיבורי הסיפור.
הסיפור, שראה אור לראשונה ב-1933, חושף בסגנון פארודי את גזענותם של האמריקנים הבורגנים – הגזענות של אנשי "העולם החופשי" כביכול, הכבולים בדעותיהם הקדומות החשוכות, מוצגת בסיפור כהיפוכה של הסובלנות הסובייטית, הדוגלת בערך השוויון. הספר יצא לאורך השנים במהדורות רבות, ועובד לבמה, לטלוויזיה ולקולנוע.
סיפור המעשה במיליונר האמריקני מר טוויסטר, הלוקח את אשתו ובתו (וקוף המחמד שלה) לטיול בלנינגרד. על פי בקשתו המפורשת מסוכנות הנסיעות קוק, על גבי האונייה שתיקח אותם לשם יהיו נוסעים לבנים בלבד: "ניט דא אינ שכיינעס / קיינ מענטש שווארצהויטיקע, / נעגרענ, / כינעזער / אונ אנדערע קויטיקע. / נעגערנ, / אינדוסנ / פונ וייטנ סיאמ / וויגנ גאר אנדערע שיפנ אינ יאמ." [מילולית: אין בשכנות לו אף אדם שעורו כהה, / כושים, סינים, או כל סחי דומה, / כושים והינדים מרחבי סיאם, שטים בסירות אחרות בים].
בלנינגרד, בבית המלון "אנגלעטער" (מצרפתית, "אנגליה") המפואר, נתקלים מר טוויסטר ומשפחתו באדם שחור, ונמלטים בזעם ובהלה מהמלון. מן המלון מטלפנים לקולגות במלונות "אוסטריה", "סיציליה" ו"איטליה", ומבקשים שלא להשכיר חדר לשלושת ה"סקאנדאליסטנ". מיסטר טוויסטר ומשפחתו מתרוצצים ברחבי העיר, ולא מוצאים מקום לינה, ולבסוף נאלצים לקחת חדר במלון " אנגלעטער", אשר החדרים שסביבו מושכרים לסיני, פולינזי, הודי ובן שבט הזולו.
את המהדורה הרוסית הראשונה של הסיפור אייר האמן ולדימיר לבדב (1891-1967). מרשק ולבדב עיבדו מחדש את הסיפור ואת האיורים לאורך השנים, שינו, הוסיפו והשמיטו פרטים, במידה רבה על פי הדרישות הפוליטית המשתנות בברית המועצות של סטאלין ולאחריו. הגרסה שלפנינו היא גרסה מוקדמת למדי של הסיפור.
סמואיל (שמואל) יקובלביץ' מַרשַק (1887-1964), משורר, סופר, מתרגם, מחזאי ואיש חינוך רוסי-יהודי אשר נודע בעיקר כמשורר ילדים. כונה על-ידי גורקי "מייסד ספרות הילדים הרוסית". זכה לפרסים ועיטורים רבים, ונמנה עד היום על גדולי ספרות הילדים הרוסית. ספריו תורגמו לשלל שפות, וביניהן עברית – "המפוזר מכפר אז"ר" הוא עיבוד עברי לספרו של מרשק "המפוזר".
14, [2] עמ', 31X22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים ופגמים קלים. רישומים בעט על העטיפה הקדמית ועל אחד הדפים. בגב החוברת הוצמד לוח כריכה עשוי קרטון (עם קילופים ופגעי רטיבות); רצועת בד בשדרה.

שלושה ספרי ילדים מאת הסופר והמאייר בער סארין, הוצאת U. Margolis i S. Klaczko, וילנה, 1937. יידיש.
שלושה ספרי ילדים מחורזים ביידיש, מלווים באיורים צבעוניים מאת המחבר (מתוך סדרה של שמונה ספרים):
1. "א מייסע וועגן מייזעלעך ווייסע" [מעשה בעכברים לבנים].
[4] דף, 16 ס"מ. כתמים. נקבי תילוע, עם פגיעה קלה באיורים. נקבי סיכות להידוק הדפים (הסיכות הוסרו). חותמות דיו (בהן חותמת של בית ספר יהודי בריגה). רישום בעט על העטיפה הקדמית. כרוך בכריכה חדשה (עם העטיפה המקורית).
2. "דעם פעטער מיכלס ביכל" [הספרון של דוד מיכל].
[4] דף, 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים כהים על העטיפה המקורית). חותמות דיו. קילופים בשדרה.
3. "מאכן מיר א מענטש פון שניי" [אנו עושים איש שלג].
[4] דף, 16 ס"מ. כתמים. נקבי תילוע, עם פגיעה קלה באיורים. נקבי סיכות להידוק הדפים (הסיכות הוסרו). חותמות דיו (בהן חותמת דהויה של בית ספר יהודי בריגה). כרוך בכריכה חדשה (עם העטיפה המקורית).

בער סארין הוא שם העט של משה לוין (1907-1942), סופר ומאייר יהודי-ליטאי. לוין היה מורה ברשת בתי הספר ציש"א (ארגון בתי הספר היידים המרכזי ברפובליקה הפולנית) וחבר בקבוצת הסופרים והמשוררים "יונג-ווילנע"; בשנות ה-30 המאוחרות, חרף הקשיים מהם סבלו יהודי פולין באותה תקופה, כתב, אייר, הדפיס, והפיץ בעצמו את ספריו המאוירים לילדים צעירים. יצירותיו למבוגרים ראו אור בכתבי-עת ביידיש, וחלקן אבדו. לוין נמנה על חברי ארגון המחתרת בגטו מינסק, שם נרצח עם משפחתו.

"עלפאנדל" [בן הפיל], מאת רודיארד קיפלינג. איורים מאת "קראפט" [אל ליסיצקי]. הוצאת שוועלן, ברלין, 1922. יידיש.
תרגום ליידיש של סיפור הילדים הידוע "בן הפיל" (The Elephant's Child) מאת רודיארד קיפלינג (1856-1936), מתוך הקובץ "סיפורי ככה סתם" (Just So Stories). איורים מאת אמן האוונגרד היהודי-רוסי אל ליסיצקי (תחת שם העט "קראפט").
14, [2] עמ', 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי הדפים, משוקמים. שיקום לאורך השדרה. שולי העטיפה קצוצים מעט.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ' לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.