אוסף גדול של עשרות מכתבים ומסמכים מארכיונו של רבי יעקב לנדא, רבה בני ברק - מכתבי רבנים ומשגיחי כשרות, מכתבים מהרב לנדא, תעודות כשרות חתומות ופריטי נייר נוספים. [שנות התר"צ-התש"מ בקירוב].
באוסף: • מכתב מבית דין לונדון, בחתימת רבי יחזקאל אברמסקי. לונדון, תרצ"ט 1939. • מכתבים ארוכים מהרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג. • מכתבים מבד"צ העדה החרדית, בחתימת רבי פנחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי דוד יונגרייז. ירושלים תש"י ותשי"ג [1950, 1953]. • מכתבים מרבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים. • מכתבים מרבי יוסף ברייער, אב"ד קהל עדת ישורון, ניו יורק, ארה"ב. • מכתבים רבים מרבני ערים ויישובים בארץ ובחו"ל: רבי אשר קרשטיין אב"ד עפולה; רבי משה לוין אב"ד נתניה; רבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד תל אביב; רבי אברהם שמחה קפלן אב"ד צפת; רבי יוסף הלוי, רב היקב בראשון לציון; רבי דוב הכהן קוק (אחי הראי"ה קוק); רבי יוסף יהושע גרוס מקראלי, רב קהילת סאטמר בבני ברק; רבי יהושע משה אהרונסון, מרבני פתח תקווה; רבי צבי יהודה פוקס, מרבני פתח תקווה; רבי פנחס וולף, מרבני פתח תקווה; רבי יוסף דוב כהן אב"ד חדרה; רבי יוסף צימרמן אב"ד בית חלקיה; רבי משה זרצקי אב"ד כרכור; רבי יעקב פנחס שיר אב"ד כפר סבא; רבי אליהו מונק מרבני פריס; רבי שמעון אפרתי, מנהל מחלקת הכשרות הארצית; ועוד רבנים רבים.
מכתבים רבים באוסף שלפנינו עוסקים בענייני כשרות "הגבינה האוסטרלית". בסביבות השנים ת"ש-תש"ה עורר הרב לנדא את עמיתיו הרבנים על הבעייתיות שיש בכשרותה של גבינה שחומרי הגלם שלה יובאו מאוסטרליה. פעילותו של הרב לנדא בנושא זה הביאה לכך שהרבנות הראשית לתל אביב והרב הראשי לארץ ישראל, שבתחילה הכשירו את הגבינה, פרסמו לבסוף שהיא בחזקת איסור.
כ-110 פריטי נייר, מהם קרוב ל-100 מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנים.

עשרים מכתבי אדמו"רים ורבנים: מכתבי תנחומים על פטירת רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק, שנשלחו לבנו רבי משה יהודה ליב, ומכתבי ברכה שנשלחו אליו לרגל הכתרתו לרבנות על מקום אביו. בני ברק ומקומות שונים, [חורף תשמ"ו 1986].
• מכתב האדמו"ר מנדבורנה רבי יעקב ישכר רוזנבוים (בעל ה"באר יעקב", תר"צ-תשע"ב). • מכתב האדמו"ר מקאליב רבי מנחם מנדל טויב (תרפ"ד-תשע"ט). • שני מכתבים מהאדמו"ר מזוטשקא רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס). • מכתב האדמו"ר מאלכסנדר רבי אברהם מנחם דנציגר (בעל ה"אמונת מנחם", תרפ"א-תשס"ה). • מכתב רבי שריה דבליצקי (תרפ"ו-תשע"ח), בשם מתפללי מנין ותיקין בישיבת תפארת ציון. • מכתב רבי נתן צבי פרידמן (רב שכון ה', בעל "אוצר הרבנים", תרע"ד-תשנ"ג). • מכתב רבי אליקים שלזינגר (ראש ישיבת הרמה, לונדון). • מכתב רבי שלמה יוסף מחפוד (רבה של נוה אחיעזר וגאב"ד בד"ץ יורה דעה). • מכתב רבי יהוסף חיים שיינפלד (רבה של קרית הרצוג). • מכתב רבי שמעון ברגשטיין (ראש ישיבת ברסלב, תרפ"ד-תשנ"ד). • מכתב רבי אלימלך אשכנזי (אב"ד מלבורן אוסטרליה, תרע"ו-תשע"ב). • ועוד מכתבים מרבנים ואישי ציבור.
20 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

מכתב מהגאון רבי פנחס מנחם אלטר (לימים, האדמו"ר מגור), אל רבי יעקב לנדא - רבה של בני ברק. [תל אביב, ט"ו כסלו תשל"ז 1976].
מודפס במכונת כתיבה, עם שתי שורות בכתב ידו וחתימתו: "ידידו מוקירו ומכבד את מעכ"ת בכבוד הראוי, פ. מ. אלטר". במכתבו, רבי פנחס מנחם עונה על מכתבו של הרב לנדא, שמחה על הזמנת שר הדתות מר יצחק רפאל לוועידה הארצית של אגודת ישראל, ומתנצל כי הזמנת האורח הנ"ל נעשתה בשגגה.
[1] דף (נייר מכתבים רשמי של "המרכז הארצי" של "הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל"). 22.5 ס"מ.
מצורפים:
• שתי טיוטות של המכתב שקדם לכך, אשר שלח הרב לנדא אל רבי פנחס מנחם אלטר, מתאריך ב' כסלו תשל"ז, עם תיקונים בכתב-יד הרב לנדא וחתימותיו. במכתב זה מתייחס הרב לנדא ל"דברי כפירה" חמורים שפורסמו בשם השר הנ"ל בראיון לעיתון "מעריב לנוער" בדצמבר 1975, "אשר יצא בגלוי להכחיש ענין של תורה מן השמים". הרב לנדא מביא את דברי השר בנוגע לאיסור נישואי גרושה וכהן: "ובאר טעם איסור גרושה לכהן מבחינה היסתורית... ועוד המריץ לכהן לשאת גרושה אצל רב קונסברטיבי...". הרב לנדא מוחה על השתתפותו של השר בוועידה של אגודת ישראל "יחד עם גדולי התורה".
[2] דף (נייר מכתבים רשמי של הרב לנדא). 28 ס"מ.
• מכתב של "הועד למען שלמות העם", אל הרב לנדא, מהתאריך י"ב טבת תשל"ו, בו הם מוחים על דבריו הנ"ל של שר הדתות, בלווי צילום מגליון העיתון הנ"ל.
[3] דף. כ-28 ס"מ. + מעטפה.
האדמו"ר ה"פני מנחם" מגור - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור ה"אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, ה"בית ישראל" וה"לב שמחה", הוכתר על מקומם וכיהן כאדמו"ר מגור עד לפטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
מצב כללי טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.