ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מספרי היסוד של תורת החסידות, מאת רבי אלימלך ווייסבלום מליז'נסק. הרובשוב, [תקע"ז] 1817. מהדורה שישית. חלק ממילות השער נדפסו בדיו אדומה.
[1], צד דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. קרעים חסרים בחלק מהדפים (כולל קרע חסר בדף השער), עם פגיעה בטקסט. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. בדפים רבים הודבקו (על גבי הטקסט) רצועות נייר שקוף לחיזוק. חותמות ורישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 379.

ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
בהקדמה מספר "המעתיק" כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל שומר אמונים כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק - תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
י, קב, קיג-קטו דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של דף השער והדף שאחריו, קרעים חסרים נוספים בשולי מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, רובם משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.

ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה. ז'יטומיר, תרי"ח 1858. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא.
חתימה בדף השער: "אבר"ך ס"ט". ייתכן שמדובר בחתימת רבי אברהם כלפון (תק"פ-תרמ"ו, מחכמי מרוקו, ראש הרבנים בטבריה ולאחר מכן ראב"ד חיפה). תחת חתימה זו רישום בעלות נוסף: "ועתה קניתי לעבודת קוני הכ"ח[?] ס"ט".
חותמות של רבי "יוסף המכונה דר. בורג, רב דקהל מרכז היהודי" (בעברית ובאנגלית).
הגהה ארוכה בכתיבה ספרדית בעמ' 149 של ספר במדבר, קצוצה בחלקה התחתון.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, והתיישב בעיה"ק צפת, ושם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.
199; 64; 176-153, 208-185; 66-65, 86-71; 112; 150; 152, 184-177, 214-209 עמ'. חסרים עמ' 70-67 מחלק שמות (2 דפים). עמודים 176-153 ו-208-185 מחלק דברים נכרכו שלא במקומם - לאחר עמ' 64 מחלק שמות. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים משוקמים בהדבקות נייר. הדבקות נייר לחיזוק בשולי חלק מהדפים (עם פגיעות בטקסט במספר מקומות). סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה עם שדרת עור. פגמים וסימני עש בכריכה.

ספר פקודת המלך, שני חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט). היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. החיד"א בספריו מביא משמו של רבי ישראל נחמן דברים ששמע מפיו, בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". רבי ישראל נחמן חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
חתימה בדף השער: "הצעיר עזרא עטייא הי"ו ס"ט" - רבי עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים. רישומי בעלות (בדף השער ובדף יח/1 מהספירה הראשונה): "למדרש מע' הגביר ג'י[ליבי] יצחק טובי נר"ו מע"ן".
[7], לו; [1], נב דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. קרע קטן עם פגיעה קלה בטקסט באחד מן הדפים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 476.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'].

ספר ליקוטים מרב האי גאון, קובץ חיבורים חשובים מאת מקובלי ספרד הקדמונים. [וורשא, תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה. הסכמת המגיד מקוז'ניץ.
הספר נדפס בברכתו ובעידודו של המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, מתוך כתבי יד שהיו גנוזים באוצרותיו. כתבים אלה הועתקו על ידי תלמידו, המו"ל רבי גבריאל מווארשא. בהסכמת המגיד מקוז'ניץ, שנדפסה מעבר לשער, הוא כותב על כתבי היד ועל הדפסתם בשליחותו, ועל כך שרבי לוי יצחק מברדיטשוב הסכים אף הוא על הדפסת הספר: "וברשיון דעת מחו' הגאון פאר הדור, ידיד ה' וידידי, איש אלוקים מו"ה לוי יצחק נ"י אב"ד דק"ק בארדיטשוב". המגיד מקוז'ניץ החשיב ספר זה מאד, ולמד ועיין בו בעומק העיון, ואף כתב עליו פירוש קבלי עמוק. פירוש זה נדפס רק לאחר פטירתו (תשרי תקע"ה), בלמברג בראשית שנות הת"ר, ונקרא בשם "נר ישראל". בספריו מזכיר המגיד מקוז'ניץ פעמים רבות את ספר הליקוטים שלפנינו ואת הפירוש שכתב עליו.
הספר כולל את החיבורים הבאים: "ליקוטים מרב האי גאון - פירוש על שם מ"ב סודות עמוקות דברים חדשים נפלאים מאד"; "שער השמים" מרבי יוסף ג'יקטיליא; "ליקוטי שם טוב"; "מאמר פלוני אלמוני" על עשר ספירות ושמות; "תפלת רבי יעקב ישגובא" [מסיגוביה]; "ספר העיון לרב חמאי גאון"; "סודות להחכם המקובל מ' יוסף גיקטיליא" על המצוות, ו"קונטרס הגאון רש"ט בן הגאון נ"ע מפי הרשב"א, לפי' סודות התורה מהרמב"ן".
לאמיתו של דבר, ה"ליקוטים" בספר שלפנינו לא נכתבו על ידי רב האי גאון, אלא על ידי רבי משה מבורגוש, מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12, אך מאחר שהוא מביא בחיבורו מסורות רבות בקבלה בשם רב האי גאון, נקרא החיבור בשם "ליקוטים מרב האי גאון". חיבורים נוספים בספר שלפנינו יוחסו בטעות בעמוד השער למחברים אחרים (לפירוט מלא של יחוס החיבורים אל מחבריהם האמתיים, ראה ברשומות "מפעל הביבליוגרפיה").
בדף לו נדפס אילן ספירות (מקופל).
רישום בעלות בדף המגן האחורי, שהספר שייך לרבי נפתלי הרצקי צוקר מאזרוב(?), בחתימת רבי אליעזר דוד רייז(?) מבעלזיץ.
[1], מו דף. דפים ד-ח, לב-לה, כרוכים שלא כסדרם. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט מצדו השני של דף לו, עם אילן הספירות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 305.