מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (152) Apply ספרי filter
- חסידות (132) Apply חסידות filter
- chassid (105) Apply chassid filter
- and (67) Apply and filter
- letter (36) Apply letter filter
- דפוס (32) Apply דפוס filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- מכתבים (28) Apply מכתבים filter
- document (26) Apply document filter
- letters, (26) Apply letters, filter
- חב (23) Apply חב filter
- חבד (23) Apply חבד filter
- חב"ד (23) Apply חב"ד filter
- chabad (23) Apply chabad filter
- ודפוסי (20) Apply ודפוסי filter
- print (20) Apply print filter
- יד (19) Apply יד filter
- ישראל (18) Apply ישראל filter
- ומסמכים (18) Apply ומסמכים filter
- ומסמכים, (18) Apply ומסמכים, filter
- ירושלים (18) Apply ירושלים filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- וארץ (18) Apply וארץ filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- דפוס, (14) Apply דפוס, filter
- והש (10) Apply והש filter
- הר (10) Apply הר filter
- דפוסים (10) Apply דפוסים filter
- דפוסי (10) Apply דפוסי filter
- וזיטומיר (10) Apply וזיטומיר filter
- 16 (10) Apply 16 filter
- 16th-17th (10) Apply 16th-17th filter
- 17 (10) Apply 17 filter
- books, (10) Apply books, filter
- centuri (10) Apply centuri filter
- earli (10) Apply earli filter
- elsewher (10) Apply elsewher filter
- in (10) Apply in filter
- manuscript (10) Apply manuscript filter
- poland (10) Apply poland filter
- russia (10) Apply russia filter
- russia-poland (10) Apply russia-poland filter
- russiapoland (10) Apply russiapoland filter
- slavita (10) Apply slavita filter
- slavita, (10) Apply slavita, filter
- th (10) Apply th filter
- zhitomir (10) Apply zhitomir filter
מציג 37 - 48 of 211
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $1,200
לא נמכר
ספר אור עולם - שו"ת מאיר נתיבים, שני חלקים, תשובות בהלכה, ופלפולים על פרשיות התורה, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא. פולנאה, [תקנ"א-תקנ"ב 1791-1792]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטרהא ובית דינו, רבי יצחק יוסף מפולנאה, רבי זוסיא מאניפולי, ורבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה. ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם". ספרו זה "מאיר נתיבים", שני חלקים, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר, נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
חותמות וחתימות שונות. חותמות עתיקות: "אהרן יוסף יוזפא בהרבני משה ז"ל מפאלנאה". בכותרת דף ס חתימה עתיקה: "יוסף אהרן כהנא". בדף כא/2 הגהה ותיקון בכתב-יד.
[2], ג-ל, לג-צז דף; [1], ג-נו דף (מספור דפים משובש). 33 ס"מ. מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים (עם הדבקות נייר ישנות). בשני הדפים הראשונים פגמים (משוקמים). במספר דפים כתמים קשים ונזקי עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 313.
הסכמות רבות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטרהא ובית דינו, רבי יצחק יוסף מפולנאה, רבי זוסיא מאניפולי, ורבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה. ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם". ספרו זה "מאיר נתיבים", שני חלקים, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר, נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
חותמות וחתימות שונות. חותמות עתיקות: "אהרן יוסף יוזפא בהרבני משה ז"ל מפאלנאה". בכותרת דף ס חתימה עתיקה: "יוסף אהרן כהנא". בדף כא/2 הגהה ותיקון בכתב-יד.
[2], ג-ל, לג-צז דף; [1], ג-נו דף (מספור דפים משובש). 33 ס"מ. מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים (עם הדבקות נייר ישנות). בשני הדפים הראשונים פגמים (משוקמים). במספר דפים כתמים קשים ונזקי עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 313.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $800
לא נמכר
ספר "אור עולם - נר הרביעי - הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא בעל "מאיר נתיבים". פולנאה, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים - אור עולם", ב' חלקים - "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז - אור עולם הנר השלישי", עם הרבה עניני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.
כו, כט-מ דף. חסרים 2 דפים: כז-כח. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, בדפים: כג-כד, לג. סימני עש עם פגיעות בטקסט בדפים כט-לד. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט במספר מקומות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 169.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים - אור עולם", ב' חלקים - "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז - אור עולם הנר השלישי", עם הרבה עניני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.
כו, כט-מ דף. חסרים 2 דפים: כז-כח. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, בדפים: כג-כד, לג. סימני עש עם פגיעות בטקסט בדפים כט-לד. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט במספר מקומות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 169.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר אור הגנוז לצדיקים, ליקוטים על התורה מאבות החסידות, בעיקר מדברי "בעל התניא", מאת רבי אהרן הכהן מאפטא. זולקווא, תק"ס [1800]. מהדורה ראשונה עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ.
הספר נדפס כארבע השנים לאחר הדפסת ספר התניא מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן. המחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים בספרו על ספר התניא, וכמעט בכל פרשה מצטט מדברי קדשו ובונה עליו את יסודותיו.
רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות, א', עמ' קנז), מחבר ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה - כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר.
על הספר ראה: ח' ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11.
בעמוד האחרון רישום בעלות משנת תקצ"ב של רבי "ישראל זאב בר"ש ז"ל מזאלשין" [תלמיד רבי מרדכי בנעט, בעל "שושני לקט" על תהלים ומו"ל הגדה של פסח "גאולת ישראל"] וחותמות של רבי "אברהם קוואהלער מאקאווסקי מקאנין".
[64] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (כל מסגרת השער הושלמה בצילום), וקרעים קטנים בדפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימונים ורישומים בכתב-יד בגוף הטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 22.
הספר נדפס כארבע השנים לאחר הדפסת ספר התניא מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן. המחבר, מגדולי צדיקי החסידות, מתבסס במקומות רבים בספרו על ספר התניא, וכמעט בכל פרשה מצטט מדברי קדשו ובונה עליו את יסודותיו.
רבי אהרן הכהן מזליחוב ואפטא (אנצ' לחסידות, א', עמ' קנז), מחבר ספר "כתר שם טוב" - ספר הליקוטים הנודע מתורת הבעש"ט, וסידור "תפילה ישרה - כתר נהורא". ספרו "אור הגנוז לצדיקים" נדפס לראשונה בעילום שם המחבר.
על הספר ראה: ח' ליברמן, כיצד חוקרים חסידות בישראל, בתוך ספרו אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"ם, עמ' 7-11.
בעמוד האחרון רישום בעלות משנת תקצ"ב של רבי "ישראל זאב בר"ש ז"ל מזאלשין" [תלמיד רבי מרדכי בנעט, בעל "שושני לקט" על תהלים ומו"ל הגדה של פסח "גאולת ישראל"] וחותמות של רבי "אברהם קוואהלער מאקאווסקי מקאנין".
[64] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (כל מסגרת השער הושלמה בצילום), וקרעים קטנים בדפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימונים ורישומים בכתב-יד בגוף הטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 22.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר רזא מהמנא, סודות הקבלה על אותיות האל"ף בי"ת, מאת המקובל רבי יצחק אייזיק הלוי מכפר זורוויץ. לבוב, [תקנ"א 1791]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר שלפנינו (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
[4], עג דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עובש בדף האחרון. קרעים משוקמים בדף השער (עם פגיעות קלות בטקסט) ובשולי דפים רבים נוספים. בלאי וקמטים בשולי הדפים. סימני עש. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 535.
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר שלפנינו (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
[4], עג דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עובש בדף האחרון. קרעים משוקמים בדף השער (עם פגיעות קלות בטקסט) ובשולי דפים רבים נוספים. בלאי וקמטים בשולי הדפים. סימני עש. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 535.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר יסוד יצחק, חלק ראשון - עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני - "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
[4], ה-סט דף. חסר אחד מהדפים הראשונים עם הקדמת המביא לבית הדפוס. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. רישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר - המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
[4], ה-סט דף. חסר אחד מהדפים הראשונים עם הקדמת המביא לבית הדפוס. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. רישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וואלף מז'יטומיר. [קוריץ, תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר - הרה"ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וואלף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו.
עותק חסר. נח, סא-פ, [2]; מ, מב-נב, נה-צח, קא-קכ; סד דף. (חסרים 3 דפים: [2] דפים בהתחלה (דף השער ודף ההסכמות), ודף מא מספירת הדפים השנייה. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים רבים, חלקם כהים. בלאי. סימני עש וקרעים, עם פגיעות בטקסט (סימני עש קשים בדפים הראשונים והאחרונים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 24.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר - הרה"ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וואלף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו.
עותק חסר. נח, סא-פ, [2]; מ, מב-נב, נה-צח, קא-קכ; סד דף. (חסרים 3 דפים: [2] דפים בהתחלה (דף השער ודף ההסכמות), ודף מא מספירת הדפים השנייה. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים רבים, חלקם כהים. בלאי. סימני עש וקרעים, עם פגיעות בטקסט (סימני עש קשים בדפים הראשונים והאחרונים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 24.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $800
לא נמכר
ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וואלף מז'יטומיר. קוריץ, [אחרי תקנ"ח 1798]. מהדורה שניה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר - הרה"ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וואלף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
רישומי בעלות בדף השער ובדפים נוספים: "שייך להנגיד מו"ה אברהם [ב"ר מרדכי] העפשטיין מחמעלניק" [כפי הנראה Khmilnyk, אוקראינה], "הק' ארי' לייביש גראסמאן מסטראפקב". רישום בעלות בדף ל/1: "שייך לנדה"ר [לנדיב הרב?] לוי יחיאל מאוך[?] נ"י".
[2], רס דף. 20.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה וחיסרון של שם הספר ושל טקסט בצדו השני של הדף, משוקם במילוי נייר (עם השלמה בצילום ובכתב-יד). קרע חסר נוסף באחד מן הדפים, עם פגיעה במספור הדף. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. רישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור חדשה. תו ספר.
סטפנסקי חסידות, מס' 25.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בטופס שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, כמו במהדורה הראשונה, אך יש בו מספר שינויים לעומתה. ביניהם, השינוי שנעשה בהסכמות - הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה לעשרים שנה.
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר - הרה"ק רבי זאב וואלף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וואלף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
רישומי בעלות בדף השער ובדפים נוספים: "שייך להנגיד מו"ה אברהם [ב"ר מרדכי] העפשטיין מחמעלניק" [כפי הנראה Khmilnyk, אוקראינה], "הק' ארי' לייביש גראסמאן מסטראפקב". רישום בעלות בדף ל/1: "שייך לנדה"ר [לנדיב הרב?] לוי יחיאל מאוך[?] נ"י".
[2], רס דף. 20.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה וחיסרון של שם הספר ושל טקסט בצדו השני של הדף, משוקם במילוי נייר (עם השלמה בצילום ובכתב-יד). קרע חסר נוסף באחד מן הדפים, עם פגיעה במספור הדף. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. רישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור חדשה. תו ספר.
סטפנסקי חסידות, מס' 25.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140. בטופס שלפנינו פרט השנה הוא תקנ"ח, כמו במהדורה הראשונה, אך יש בו מספר שינויים לעומתה. ביניהם, השינוי שנעשה בהסכמות - הארכת זמן האיסור על ההדפסה מחמש עשרה שנה לעשרים שנה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר אור המאיר, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי זאב וואלף מז'יטומיר. פאריצק, תקע"ה 1815. דפוס שלמה בן חנינא. שני וריאנטים.
שני וריאנטים של אותה מהדורה, האחד עם פרטי הדפוס האמיתיים והשני עם שער מזויף. בעותק הראשון מופיעים בדף השער מקום הדפוס, שנת ההדפסה ושם המדפיס, ומעבר לדף נדפסו הסכמות רבי מרדכי ב"ר פנחס אב"ד קארעץ ורבי ישראל דוב בער הלוי מסטעפין. בעותק השני נדפס דף השער מחדש, וזויפו בו פרטי הדפוס: במקום מקום הדפוס האמיתי מופיעה בשער המילה: "בקארעץ", כשהיא מודגשת באותיות גדולות, ומעליה נדפסה באותיות זעירות המילה: "כש"נ" [=כמו שנדפס]. במקום שם המדפיס נדפס: "יצא הדבר לאור על ידי הרבני... מוהר"ר אברהם יצחק מ"ס מק"ק זאלקווא" ופרט השנה הוקדם לתקמ"ז. ההסכמות שמעבר לדף נשמטו.
בעותק א' - רישומים, חתימות וחותמות.
שני עותקים. [1] קמז, מח דף. 23.5 ס"מ. שני העותקים במצב כללי טוב. כתמים ומעט בלאי. בעותק הראשון כתמים כהים, בלאי וסימן עש בדף השער. כתמי רטיבות במספר דפים. בעותק השני פגעי עש במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. כריכות עור חדשות (שונות זו מזו).
סטפנסקי חסידות, מס' 27.
שני וריאנטים של אותה מהדורה, האחד עם פרטי הדפוס האמיתיים והשני עם שער מזויף. בעותק הראשון מופיעים בדף השער מקום הדפוס, שנת ההדפסה ושם המדפיס, ומעבר לדף נדפסו הסכמות רבי מרדכי ב"ר פנחס אב"ד קארעץ ורבי ישראל דוב בער הלוי מסטעפין. בעותק השני נדפס דף השער מחדש, וזויפו בו פרטי הדפוס: במקום מקום הדפוס האמיתי מופיעה בשער המילה: "בקארעץ", כשהיא מודגשת באותיות גדולות, ומעליה נדפסה באותיות זעירות המילה: "כש"נ" [=כמו שנדפס]. במקום שם המדפיס נדפס: "יצא הדבר לאור על ידי הרבני... מוהר"ר אברהם יצחק מ"ס מק"ק זאלקווא" ופרט השנה הוקדם לתקמ"ז. ההסכמות שמעבר לדף נשמטו.
בעותק א' - רישומים, חתימות וחותמות.
שני עותקים. [1] קמז, מח דף. 23.5 ס"מ. שני העותקים במצב כללי טוב. כתמים ומעט בלאי. בעותק הראשון כתמים כהים, בלאי וסימן עש בדף השער. כתמי רטיבות במספר דפים. בעותק השני פגעי עש במספר מקומות, עם פגיעות בטקסט. כריכות עור חדשות (שונות זו מזו).
סטפנסקי חסידות, מס' 27.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר מים קדושים, חידושים על סדר קדשים בתלמוד הבבלי, מאת רבי אברהם משה מבראהילוב. מזירוב, [תק"נ 1790]. מהדורה יחידה.
לפי מקור אחד, היה המחבר מתלמידיו של המגיד ממזריטש (ראה: אנצ' לחסידות, א', עמ' קכז).
בספר כלולים חידושים על כל סדר קדשים (למעט מסכתות תמיד, מידות וקינים).
רישום בעלות בדף השער: "לד' הארץ ומלואה אברהם הכהן".
[10], ג-קכ דף. 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים וקשים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הספר עבר שיקום מקצועי). חותמת ורישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ללא [1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות והגהות, שנדפס בנפרד ונמצא רק בחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 342.
לפי מקור אחד, היה המחבר מתלמידיו של המגיד ממזריטש (ראה: אנצ' לחסידות, א', עמ' קכז).
בספר כלולים חידושים על כל סדר קדשים (למעט מסכתות תמיד, מידות וקינים).
רישום בעלות בדף השער: "לד' הארץ ומלואה אברהם הכהן".
[10], ג-קכ דף. 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים וקשים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הספר עבר שיקום מקצועי). חותמת ורישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ללא [1] דף בסוף, עם תיקוני טעויות והגהות, שנדפס בנפרד ונמצא רק בחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 342.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $1,200
לא נמכר
ספר גנזי יוסף, מאמרי מוסר, דרוש, חסידות וקבלה על פרשיות התורה, עם חידושים על מסכתות ברכות, שבת, פסחים וסוכה, מאת רבי יוסף בלוך אב"ד אלעסק. לבוב, תקנ"ב [1792]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, רבי יעקב שמשון משפיטובקה, רבי אברהם משה מפשוורסק, ועוד.
מחבר הספר, הרב הקדוש רבי יוסף בלוך (תפ"ד-תק"נ), מבני חבורתו של המגיד ממזריטש. אב"ד אלעסק ומגיד מישרים בסטאנוב. התפרסם בעולם החסידות בספרו "גנזי יוסף", שנחשב לאחד מספרי החסידות הראשונים. בספרו נדפסו הסכמות גם מרבנים "מתנגדים" חשובים, כמו רבי צבי הירש רוזאניש אב"ד לבוב שכותב: "אשר לא מש מתוך האהל אהלו של תורה, והיה משים לילות כימים".
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות רבות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא"; "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
[4], צח; כ דף. חסרים ארבעת דפים האחרונים (כא-כד). 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 110.
מחבר הספר, הרב הקדוש רבי יוסף בלוך (תפ"ד-תק"נ), מבני חבורתו של המגיד ממזריטש. אב"ד אלעסק ומגיד מישרים בסטאנוב. התפרסם בעולם החסידות בספרו "גנזי יוסף", שנחשב לאחד מספרי החסידות הראשונים. בספרו נדפסו הסכמות גם מרבנים "מתנגדים" חשובים, כמו רבי צבי הירש רוזאניש אב"ד לבוב שכותב: "אשר לא מש מתוך האהל אהלו של תורה, והיה משים לילות כימים".
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות רבות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא"; "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
[4], צח; כ דף. חסרים ארבעת דפים האחרונים (כא-כד). 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 110.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $800
לא נמכר
ספר יסוד יוסף, רמזים וגימטריות על שמות הקודש והספירות, עם דרשות על פי הקבלה, מאת רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד בעיר רובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.
באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
[4], לד, לז-פח דף. חסרים 3 דפים: לה-לו, ודף אחרון. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים (עם פגיעות בודדות קלות בטקסט), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 232.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד בעיר רובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.
באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
[4], לד, לז-פח דף. חסרים 3 דפים: לה-לו, ודף אחרון. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים (עם פגיעות בודדות קלות בטקסט), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 232.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $600
לא נמכר
ספר לקוטי יוסף, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת הרב הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד בעיר רובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.
באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
[1], כו דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים בשולי חלק מהדפים, עם הדבקות נייר לחיזוק בשני דפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 280.
המחבר, המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד בעיר רובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.
באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".
[1], כו דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים בשולי חלק מהדפים, עם הדבקות נייר לחיזוק בשני דפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 280.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג