שני ספרי חסידות שחוברו ע"י האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר":
1. ספר אגרא דכלה, על התורה, חלקים ראשון ושני. לבוב, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב "כי נודע ומפורסם בכל העולם גדולתו וצדקתו וקדושתו של הרב הגאון המחבר... ועל מי לא יהל אורהו בחיבוריו הקדושים אשר יצאו לאור כבר... ורבים ילכו לאורם. אך למען כבוד קדושת הגאון המחבר... ומבקש מאחינו בנ"י להיות נטפלים לעושי מצוה ולקנות הספר הקדוש הזה".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית): [6], קלד דף. חלק שני (שמות-דברים): [1], כו; יב, [1]; נו דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (כולל קרע בדף השער עם פגיעה במסגרת השער), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של דף השער והדף האחרון, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט. רישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
2. ספר אגרא דפרקא, ליקוטים בענייני עבודת ה'. זולקווא, תרכ"א 1861. מהדורה שניה.
חותמת בדף האחרון: "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".
[65] דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים, בהם קרע חסר עם פגיעה גדולה בטקסט באחד מהדפים, משוקם במילוי נייר והשלמה בכתב-יד. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
סטפנסקי חסידות, מס' 4, 6.

ספר לקוטי עצות, חלק ראשון ושני, "סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף" מתורת רבי נחמן מברסלב, בעריכת תלמידו רבי נתן שטרנהרץ - מוהרנ"ת מברסלב. [דובנא? תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת רבי נחמן מברסלב. לקט עצות והדרכות קצרות, מסודרות לפי נושאים על פי סדר האלף בית. בנוסח השער נכתב: "עצות נפלאות מחכימות פתי, מיישר עקמימות שבלב, לידע באיזה דרך ישכון ולברוח מעצת היצר. סגולות ורפואות לרפואות הנפש והגוף להנטותו לתחי'[ה] אמן". הספר חובר בידי תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב ומפיץ תורתו - רבי נתן שטרנהרץ מברסלב, אשר קיבץ עצות והדרכות מעשיות, מתוך תורותיו ושיחותיו העמוקות של רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן. רבי נתן עשה זאת עפ"י צוואת רבו אשר אמר כי כל כוונתו במאמריו ותורותיו שגילה היתה כדי להביא את האנשים למעשים ישרים ומתוקנים.
הספר נדפס ע"י רבי נתן בעצמו, אשר החשיבו מאד, וכפי שכתב רבי ישראל קרדונר (בהקדמה לספר "קיצור ליקוטי מוהר"ן השלם"): "הספר הזה היה יקר מאד בעיני מורנו הרב הצדיק רבי נתן זכר צדיק לברכה, ופקד וצוה לכל אנשיו לעסוק וללמוד בו בכל יום".
הספר חולק לשני חלקים. חלק ראשון על אותיות א-מ (אמת ואמונה - מקוה). חלק שני, עם דף שער פנימי נפרד, על האותיות מ-ת (מועדי השנה - תמימות).
נח, [30] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים, בעיקר בשולי הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. דפים בודדים רופפים. חותמות. כריכת עור חדשה נאה.
מקום הדפוס על-פי ג' שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלם תרפ"ח, עמ' 16, מס' 44.
סטפנסקי חסידות, מס' 289.

ספר קנאת ה' צבאות, חיבור פולמוסי נגד משה מנדלסון ומשכילי ברלין, המיוחס לרבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת). [לבוב?, תר"מ 1880 בקירוב]. מהדורה ראשונה.
בשער הספר מופיעה דפוסת מזוייפת: "...תרי"ב לפ"ק, כ"ש [כמו ש] נדפוס[!] ביאס".
לפנינו המהדורה הראשונה שנדפסה בעילום שם המחבר. בשער מיוחס החיבור ליהודי מארצות המערב (צפון אפריקה) שהגיעה אליו השמועה על מעלליהם של המשכילים: "העתקה מגוף הכתב אשר הגיע מארץ המערב ע"י שד"ר מא"י". הספר יוחס לרבי נתן מברסלב ובמהדורות הבאות נדפס שמו על החיבור. עם זאת, ספק אם רבי נתן אכן היה מחברו. רנ"צ קעניג, הביבליוגרף של ספרי ברסלב, כותב שאין הכרעה ברורה בדבר, אך מציין ש"כמה מלשונות הספר מתאימים במקצת לספרי ליקוטי הלכות" (נוה צדיקים, עמ' קפ).
הספר כולל התקפות חריפות על משכילי ברלין ובראשם משה מנדלסון, עם אזכור שמותיהם בליווי כינויי גנאי. בחיבור מוזכרים "ראש התנין מ"ד [משה דעסוי = מנדלסון]", נפתלי הרץ וייזל, דוד פרידלנדר, כתב העת של תנועת ההשכלה "כרם חמד"; ומופיעים בו דברים חריפים נגד המשורר שמואל רומאנילי, נגד רבי יהודה אריה ממודינא וספרו "ארי נוהם", נגד הפילוסוף לייבניץ ("המשוגע ליובאניץ ישו"ז [ימח שמו וזכרו]"), ועוד.
בעמ' 11-12 מצטט המחבר בשם "גדול א'[חד]" שיר בגנות "מורה נבוכים" להרמב"ם. לצד השיר מופיעה הגהה בכתב-יד (בעפרון): "אין לדעת מי סדר את הפמפלט המכוער הזה אבל ראוי הוא לקרעו כדג ולנדות אותו על בזיון ת"ח...".
40 עמ'. 18 ס"מ. כתמים, בלאי וקרעים, בעיקר בשוליים, עם פגיעה בטקסט בדפים בודדים. הדבקת נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של אחד הדפים. רישומי בעלות ורישומים נוספים. במקומות רבים סימוני הדגשה בהעברת קו מתחת לשורות (בעט כדורי). ללא כריכה.
ביבליוגרפיה: ג' שלום, אלה שמות, מס' 117; נוה צדיקים, עמ' קעז-קפ; מנדל פייקאז', לשאלת זהות מחברו של הקונטרס 'קנאת ה' צבאות', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 617-620.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה, כנראה ללא ידיעת המחבר. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא וחברי בית דינו [רבי יצחק הלוי היה חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
חתימה בדף נו/2: "יצחק שלמה זילברמן" [הגאון המקובל רבי יצחק שלמה זילברמן (תרפ"ח-תשס"א), איש חינוך, הגות ועיון, ממנחילי מורשת הגר"א ותלמידיו. סביב ישיבתו "אדרת אליהו" התרכזה קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים, שרובם מתגוררים בעיר העתיקה בירושלים].
[3], ב-עד דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון, משוקם במילוי נייר, עם השלמה של הטקסט בצילום. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.

ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. זולקווא, [תקס"א 1801]. המילים "בק"ק שקלאוו" מובלטות בהגדלה בשער, ואילו מקום הדפוס "זאלקווא" נדפס באותיות קטנות.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן (בשנות התק"נ, או בראשית שנות התק"ס) כבר הדפיס האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
חתימה בדף השער: "געציל איצקויץ".
[1], ב-כז, [1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בדף השער עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט. קרע חסר בדף כו עם פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בדפים בודדים. חותמת צנזורה גדולה בשער. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.