סט שלם (חמשה חלקים בחמשה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה - דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרכים במדבר ודברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין והאוהב ישראל מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בדף השער של כרך שמות חותמת: "יחזקאל בנעט א"ב"ד"דק"ק וואראהל" [הגאון רבי יחזקאל בנעט (תרכ"א-תרע"ג), בן-בתו של רבי שלמה גנצפריד בעל "קיצור שלחן ערוך". חתן הגאון רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא. משנת תרמ"ט כיהן כאב"ד ס'-וואראהל, שם הקים ישיבה חשובה, ורבים מרבני תקופתו היו מתלמידיו. הותיר תשעה-עשר חיבורים בהלכה ואגדה, מהם נדפס שו"ת משיב טעם].
בדף השער של כרך במדבר חותמת: "אהרן מרדכי ליברמן אב"ד דקה"י פעלעדיהאזא" [רבי אהרן מרדכי ליברמן אב"ד יארמוט, חתן רבי יעקב בילוש אב"ד יאנושי. תלמיד הגאון רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף בעל 'באר שמואל'. כיהן משנת תרפ"ח כאב"ד פעלעדהאזא. נהרג על קידוש ה' בשנת תש"ד].
בדפי המגן והשער של כרך בראשית חתימות וחותמות של "הק' שמעי' גאלד מאוהעל".
חמישה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות: עד, עז-צ דף. חסרים דפים עה-עו. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. ספירת דפים משובשת בחלק מהכרכים. 22.5-25.5 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני עובש בכרך השני. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. בלאי וקרעים רבים בדפים הראשונים בכרך במדבר, משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעה במסגרת השער. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. פגם בהדפסה באחד מהדפים בכרך שמות, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 239, 240.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, תרי"ז-תרי"ח 1857. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.
בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" - הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התוארים הארוכים המליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).
שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.
84; 151 עמ'. 32.5 ס"מ. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" (סך הכול חמישה שערים). דף ג נכרך בטעות אחרי דף ד. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה. מצב טוב. כתמים. מספר קרעים קלים. חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 341.

ספר ברכת דוד, דרושי חסידות וקבלה על התורה והמועדים, מהאדמו"ר רבי דוד מטולנא. ז'יטומיר, תרכ"ב 1862. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה. שני שערים ושתי הקדמות.
נדפס בחיי המחבר האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל. בהקדמותיו מברך המחבר, אשר נודע בדורו ל"פועל ישועות" - ש"נזכה לשמחה שלמה שלעתיד, והשפעות כל הברכות בלי הפסק".
בראש הספר מופיעים שני דפי שער, ואחריהם שני דפי הקדמות. בין השערים וההקדמות קיימים הבדלים קלים בלבד - במסגרת השער, בטיפוגרפיה ובנוסח (תארי המחבר ואבותיו הקדושים). אין זה ברור מדוע נדפסו השערים וההקדמות פעמיים והאם הדבר נעשה בהוראת רבינו המחבר או לא.
[4], 143 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (כתמים כהים בדפים הראשונים). סימני עש עם פגיעות בטקסט (בדפים הראשונים סימני עש קשים עם פגיעות במסגרות השערים). חותמת. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 101.

ספר מגן דוד, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא. לובלין, תרל"ג 1873. מהדורה שניה. שני דפי שער, חלק מאותיות השער הראשון נדפס בדיו אדומה.
האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בשנת תקצ"ז. היה מגדולי המנהיגים של יהדות אוקראינה, ואדמו"ר לאלפי חסידים. חצרו בוואסילקוב, ולאחר מכן בטולנא, הייתה מהגדולות והמפורסמות ביותר בזמנו. מסופר על רבים שהתעוררו לתשובה משמיעת דברי תורתו, בהם משכילים רבים. רבי דוד היה השישי משמונת בניו הקדושים, הנערצים והמפורסמים של רבי מרדכי מטשרנוביל. אביהם רבי מרדכי אמר: "אני ובניי באנו לעולם הזה לתקן נשמות המתים והחיים" (רבי ישעיה וואלף ציקרניק, סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח, עמ' ו). האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפליג הרבה בגודל קדושתם של שמונת האחים, ואמר בשם אביו האדמו"ר רבי ישכר דב: "שאין לנו מושג מהם ומגודל ערכם", ופעם שהזכירם רבי אהרן מבעלז, רעד בשתי ידיו ואמר: "הם היו מלאכים ממש... לגמרי מלאכים..." (ביתו נאוה קודש, ניסן, עמ' קכג).
224 עמ'. 27 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש (בעיקר בשולי הדפים). רישומים. כריכת עור חדשה.

שתי מהדורות של ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב - תלמיד הבעש"ט:
1. לבוב, [תרכ"ה] 1865. מהדורה ראשונה, עם הסכמות אדמו"רי רוז'ין.
[2], מג, [1]; מז, [3] דף (ספירת דפים משובשת). ללא קונטרס בן [8] דף עם חידושי נכד המחבר שצורף לחלק מהעותקים בסוף הספר. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בדפים רבים, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. כריכה חדשה.
2. וורשא, תרל"א 1871. מהדורה שניה. עם הסכמות מהמהדורה הראשונה, והסכמות חדשות רבות.
[1], ג, פב, [2] דף. חסר הדף האחרון מרשימת "שמות המתנדבים". 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. רישומים וחתימות. כריכת עור חדשה.
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה הראשונה נדפסו הסכמות של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
במהדורה השניה נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם רבני משפחת טברסקי - אדמו"רי טשרנוביל. המסכימים בשתי המהדורות מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).