ספר "יראת ה' לחיים - נפש החיים", מאת רבי חיים מוולוז'ין, גדול תלמידי הגר"א מווילנא. ווילנא, תקצ"ז 1837. מהדורה שניה.
בסוף הספר כרוך כתב-יד (30 עמ', כנראה משני כותבים), בכתיבה אופיינית לליטא, המחצית השניה של המאה ה-19. כתב היד כולל שלושה חלקים: הנהגות (המכונות "שאילתות") מרבי חיים מוולוז'ין; ליקוטים שונים מהגר"א (כולל "כללי הגר"א"); והנהגות מרבי מנשה מאיליא תלמיד הגר"א. ההנהגות של רבי מנשה מאיליא שלפנינו אינן ידועות ממקום אחר.
בראש כתב היד כותרת: "זה השאילתות ששאל תלמיד הרב רבן של ישראל הגאון החסיד פאר הדורות... מו"ה רבינו חיים תלמיד של רשכב"ה... איש אלוקי הגר"א זצלל"ה, וזה השאלתות שאל תלמיד מובהק של רבינו חיים הנ"ל ושמו ר' ישראל משקלאוו".
ה"שאילתות" הוא קובץ עם רשימת הנהגות מאת רבי חיים מוולוז'ין, שנפוץ בכתבי-יד בגרסאות שונות ובהבדלים שונים בין גרסא לגרסא (הרשימות מכונות "שאילתות", מאחר והן מוצגות פעמים רבות כשאלות ששאלו תלמידים את רבי חיים מוולוז'ין ובהן גם שאלות רבות ששאל הגר"ח את רבו הגר"א). נוסחים שונים של ה"שאילתות" נדפסו מספר פעמים על פי כתבי-יד שונים (בספר "שערי רחמים", ווילנא, תרל"א; הנהגות ישרות, ווארשא, תרנ"ג; שאלתות, ירושלים, תרנ"ו; ארחות חיים - כתר ראש, נדפס לראשונה בספר צוואת דוד, ווארשא תרע"ד; ונוסחאות נוספות בספרים שנדפסו בשנים האחרונות).
בנוסח שלפנינו ק"ס סעיפים, והוא קרוב לנוסח "הנהגות ישרות" שנדפס בוורשא תרנ"ג על ידי רבי אליהו יפה מרוז'ינוי (יחד עם פירוש הגר"א לספר יונה), אך בכתב היד שלפנינו יש מספר שינויים והבדלים לעומת הנדפס. במספר מקומות נוספו נוסחאות מכתב-יד אחר: "נ"א" [נוסחא אחרת].
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".
בעמודים [24]-[25] מופיעות "הנהגות מהגאון מו"ה מנשה מאלי'[א]". הנהגות אלה אינן ידועות ממקור אחר. בין היתר מובא בהן קטע על ענין עיטוף בציצית ("להתעטף בציצית - כוונתי בזה בילדותי לדעת הגר"א ז"ל..."), ובו התייחסות לדרך הפסיקה כשיש סתירה בין דברי התלמוד לנכתב בזוהר ובספרי הקבלה: "...ומה שמבואר ע"ז הרבה כוונות עפ"י קבלה, כללא דמלתא כללו הפוסקים וביותר החזיק הגאון הנ"ל שעיקר ההנהגה צריך להיות עפ"י הדין התלמוד, ואף שמבואר בזוה"ק להדיא, עכ"ז [עם כל זה] אם הוא מחולק עם הגמרא, הלכה כדברי התלמוד, שאין להם יכולת כלל לחדש שום דין עפ"י קבלתם, רק לעשות הכוונה עפ"י הדין, ומרגלי'[ה] בפומי'[ה] דהגאון הנ"ל שצריך לעשות הבגד למדת האדם ולא האדם למדת הבגד, ויוכלו לכוון כפי שירצו באיזה דין או באיזה נוסח התפילה...".
126 עמ' + [15] דף בכתב-יד (30 עמ' כתובים) ועוד דפים ריקים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וכתמי דיו. בלאי וקרעים קלים. סימני עש קלים בדפים הריקים בסוף הספר ובכריכה. כריכה מקורית, קרועה ומנותקת, ללא שדרה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1418.