מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove the filter the
- and (15) Apply and filter
- דברי (8) Apply דברי filter
- שואה (8) Apply שואה filter
- מסמכים (8) Apply מסמכים filter
- ושארית (8) Apply ושארית filter
- ומכתבים (8) Apply ומכתבים filter
- דפוס, (8) Apply דפוס, filter
- דפוס (8) Apply דפוס filter
- הפליטה (8) Apply הפליטה filter
- book (8) Apply book filter
- document (8) Apply document filter
- erit (8) Apply erit filter
- hapletah (8) Apply hapletah filter
- holocaust (8) Apply holocaust filter
- letter (8) Apply letter filter
- letters, (8) Apply letters, filter
- she (8) Apply she filter
- she'erit (8) Apply she'erit filter
- sheerit (8) Apply sheerit filter
- הגר (7) Apply הגר filter
- מדרשו (7) Apply מדרשו filter
- ובית (7) Apply ובית filter
- הגרא (7) Apply הגרא filter
- מווילנא (7) Apply מווילנא filter
- הגר"א (7) Apply הגר"א filter
- discipl (7) Apply discipl filter
- gaon (7) Apply gaon filter
- his (7) Apply his filter
- of (7) Apply of filter
- vilna (7) Apply vilna filter
מציג 1 - 12 of 15
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר "יראת ה' לחיים - נפש החיים", מאת רבי חיים מוולוז'ין, גדול תלמידי הגר"א מווילנא. ווילנא, תקצ"ז 1837. מהדורה שניה.
בסוף הספר כרוך כתב-יד (30 עמ', כנראה משני כותבים), בכתיבה אופיינית לליטא, המחצית השניה של המאה ה-19. כתב היד כולל שלושה חלקים: הנהגות (המכונות "שאילתות") מרבי חיים מוולוז'ין; ליקוטים שונים מהגר"א (כולל "כללי הגר"א"); והנהגות מרבי מנשה מאיליא תלמיד הגר"א. ההנהגות של רבי מנשה מאיליא שלפנינו אינן ידועות ממקום אחר.
בראש כתב היד כותרת: "זה השאילתות ששאל תלמיד הרב רבן של ישראל הגאון החסיד פאר הדורות... מו"ה רבינו חיים תלמיד של רשכב"ה... איש אלוקי הגר"א זצלל"ה, וזה השאלתות שאל תלמיד מובהק של רבינו חיים הנ"ל ושמו ר' ישראל משקלאוו".
ה"שאילתות" הוא קובץ עם רשימת הנהגות מאת רבי חיים מוולוז'ין, שנפוץ בכתבי-יד בגרסאות שונות ובהבדלים שונים בין גרסא לגרסא (הרשימות מכונות "שאילתות", מאחר והן מוצגות פעמים רבות כשאלות ששאלו תלמידים את רבי חיים מוולוז'ין ובהן גם שאלות רבות ששאל הגר"ח את רבו הגר"א). נוסחים שונים של ה"שאילתות" נדפסו מספר פעמים על פי כתבי-יד שונים (בספר "שערי רחמים", ווילנא, תרל"א; הנהגות ישרות, ווארשא, תרנ"ג; שאלתות, ירושלים, תרנ"ו; ארחות חיים - כתר ראש, נדפס לראשונה בספר צוואת דוד, ווארשא תרע"ד; ונוסחאות נוספות בספרים שנדפסו בשנים האחרונות).
בנוסח שלפנינו ק"ס סעיפים, והוא קרוב לנוסח "הנהגות ישרות" שנדפס בוורשא תרנ"ג על ידי רבי אליהו יפה מרוז'ינוי (יחד עם פירוש הגר"א לספר יונה), אך בכתב היד שלפנינו יש מספר שינויים והבדלים לעומת הנדפס. במספר מקומות נוספו נוסחאות מכתב-יד אחר: "נ"א" [נוסחא אחרת].
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".
בעמודים [24]-[25] מופיעות "הנהגות מהגאון מו"ה מנשה מאלי'[א]". הנהגות אלה אינן ידועות ממקור אחר. בין היתר מובא בהן קטע על ענין עיטוף בציצית ("להתעטף בציצית - כוונתי בזה בילדותי לדעת הגר"א ז"ל..."), ובו התייחסות לדרך הפסיקה כשיש סתירה בין דברי התלמוד לנכתב בזוהר ובספרי הקבלה: "...ומה שמבואר ע"ז הרבה כוונות עפ"י קבלה, כללא דמלתא כללו הפוסקים וביותר החזיק הגאון הנ"ל שעיקר ההנהגה צריך להיות עפ"י הדין התלמוד, ואף שמבואר בזוה"ק להדיא, עכ"ז [עם כל זה] אם הוא מחולק עם הגמרא, הלכה כדברי התלמוד, שאין להם יכולת כלל לחדש שום דין עפ"י קבלתם, רק לעשות הכוונה עפ"י הדין, ומרגלי'[ה] בפומי'[ה] דהגאון הנ"ל שצריך לעשות הבגד למדת האדם ולא האדם למדת הבגד, ויוכלו לכוון כפי שירצו באיזה דין או באיזה נוסח התפילה...".
126 עמ' + [15] דף בכתב-יד (30 עמ' כתובים) ועוד דפים ריקים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וכתמי דיו. בלאי וקרעים קלים. סימני עש קלים בדפים הריקים בסוף הספר ובכריכה. כריכה מקורית, קרועה ומנותקת, ללא שדרה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1418.
בסוף הספר כרוך כתב-יד (30 עמ', כנראה משני כותבים), בכתיבה אופיינית לליטא, המחצית השניה של המאה ה-19. כתב היד כולל שלושה חלקים: הנהגות (המכונות "שאילתות") מרבי חיים מוולוז'ין; ליקוטים שונים מהגר"א (כולל "כללי הגר"א"); והנהגות מרבי מנשה מאיליא תלמיד הגר"א. ההנהגות של רבי מנשה מאיליא שלפנינו אינן ידועות ממקום אחר.
בראש כתב היד כותרת: "זה השאילתות ששאל תלמיד הרב רבן של ישראל הגאון החסיד פאר הדורות... מו"ה רבינו חיים תלמיד של רשכב"ה... איש אלוקי הגר"א זצלל"ה, וזה השאלתות שאל תלמיד מובהק של רבינו חיים הנ"ל ושמו ר' ישראל משקלאוו".
ה"שאילתות" הוא קובץ עם רשימת הנהגות מאת רבי חיים מוולוז'ין, שנפוץ בכתבי-יד בגרסאות שונות ובהבדלים שונים בין גרסא לגרסא (הרשימות מכונות "שאילתות", מאחר והן מוצגות פעמים רבות כשאלות ששאלו תלמידים את רבי חיים מוולוז'ין ובהן גם שאלות רבות ששאל הגר"ח את רבו הגר"א). נוסחים שונים של ה"שאילתות" נדפסו מספר פעמים על פי כתבי-יד שונים (בספר "שערי רחמים", ווילנא, תרל"א; הנהגות ישרות, ווארשא, תרנ"ג; שאלתות, ירושלים, תרנ"ו; ארחות חיים - כתר ראש, נדפס לראשונה בספר צוואת דוד, ווארשא תרע"ד; ונוסחאות נוספות בספרים שנדפסו בשנים האחרונות).
בנוסח שלפנינו ק"ס סעיפים, והוא קרוב לנוסח "הנהגות ישרות" שנדפס בוורשא תרנ"ג על ידי רבי אליהו יפה מרוז'ינוי (יחד עם פירוש הגר"א לספר יונה), אך בכתב היד שלפנינו יש מספר שינויים והבדלים לעומת הנדפס. במספר מקומות נוספו נוסחאות מכתב-יד אחר: "נ"א" [נוסחא אחרת].
בכתב היד שלפנינו (עמודים [17]-[18]) מופיעה התייחסות מעניינת של הגר"א לבעש"ט ולצדיקי החסידות, המובאת בשמו של רבי חיים מוולוז'ין: "קנ"א - שמעתי שאמר א' לפני הגר"א ז"ל שרבנים של חסידים אינם יודעים כלום ואינם עושים שום מעשה כ"א ברמאות. והשיב הגר"א ז"ל כי מעשה הם עושים, ובהם יודעים קצת ניסתרות ועתידות קרובות. עוד אמר כל מה שידע הבעש"ט הי'[ה] ע"י שאלת חלום שעשה בכל לילה. אבל הגר"א ז"ל הי'[ה] לו עליית נשמה בכל לילה בלא שום יחודים, רק בטבע".
בעמודים [24]-[25] מופיעות "הנהגות מהגאון מו"ה מנשה מאלי'[א]". הנהגות אלה אינן ידועות ממקור אחר. בין היתר מובא בהן קטע על ענין עיטוף בציצית ("להתעטף בציצית - כוונתי בזה בילדותי לדעת הגר"א ז"ל..."), ובו התייחסות לדרך הפסיקה כשיש סתירה בין דברי התלמוד לנכתב בזוהר ובספרי הקבלה: "...ומה שמבואר ע"ז הרבה כוונות עפ"י קבלה, כללא דמלתא כללו הפוסקים וביותר החזיק הגאון הנ"ל שעיקר ההנהגה צריך להיות עפ"י הדין התלמוד, ואף שמבואר בזוה"ק להדיא, עכ"ז [עם כל זה] אם הוא מחולק עם הגמרא, הלכה כדברי התלמוד, שאין להם יכולת כלל לחדש שום דין עפ"י קבלתם, רק לעשות הכוונה עפ"י הדין, ומרגלי'[ה] בפומי'[ה] דהגאון הנ"ל שצריך לעשות הבגד למדת האדם ולא האדם למדת הבגד, ויוכלו לכוון כפי שירצו באיזה דין או באיזה נוסח התפילה...".
126 עמ' + [15] דף בכתב-יד (30 עמ' כתובים) ועוד דפים ריקים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וכתמי דיו. בלאי וקרעים קלים. סימני עש קלים בדפים הריקים בסוף הספר ובכריכה. כריכה מקורית, קרועה ומנותקת, ללא שדרה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1418.
קטגוריה
הגר"א מווילנא ובית מדרשו
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר מעשה רב, הנהגות רבינו הגר"א מווילנא, מאת רבי יששכר דוב בער מווילנא. ווילנא והורודנא, תקצ"ב 1832. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי מווילנא ורבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו.
הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אהל רבו שנים רבות (ראה בהרחבה במכירת קדם - הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 162).
[1], 56 עמ'. חסרים 7 דפים: דף השער הראשון ועמודים 67-57 בסוף הספר. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני שריפה (עם חסרון) בשולי חלק מהדפים, עם חור באחד מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.
מהדורה ראשונה של אחד הספרים החשובים אודות מנהגי הגר"א. עם הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי אברהם אבלי מווילנא ורבי אברהם דאנציג בעל ה"חיי אדם". בספר מפורטים מנהגיו ופסיקותיו של הגר"א, על פי עדות אישית של תלמידיו.
הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי יששכר דוב בער מווילנא, שהסתמך על מה שראה בעצמו ועל תיעוד בכתב-ידו של רבי סעדיה, תלמיד הגר"א, שלא מש מתוך אהל רבו שנים רבות (ראה בהרחבה במכירת קדם - הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 162).
[1], 56 עמ'. חסרים 7 דפים: דף השער הראשון ועמודים 67-57 בסוף הספר. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני שריפה (עם חסרון) בשולי חלק מהדפים, עם חור באחד מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרע בדף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 808.
קטגוריה
הגר"א מווילנא ובית מדרשו
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר יצירה, עם פירושים שונים ופירוש הגר"א מווילנא. הורודנא, תקס"ו [1806]. עם תרשימים קבליים. מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א.
ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב.
ספר יצירה, המיוחס לאדם הראשון, הוא מספרי הקבלה הקדומים, המהווה בסיס לתורת הקבלה. הגר"א משתמש בספר יצירה בביאוריו הקבליים ומראה כיצד היה מקור לספרי הקבלה שנכתבו אחריו.
יב, [2], מב, [30] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים (ופגיעה בשורה האחרונה בצדו השני של השער). קרע בשער, עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט מצדו השני של הדף. חותמות. פגמים ובלאי בכריכה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 682.
ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב.
ספר יצירה, המיוחס לאדם הראשון, הוא מספרי הקבלה הקדומים, המהווה בסיס לתורת הקבלה. הגר"א משתמש בספר יצירה בביאוריו הקבליים ומראה כיצד היה מקור לספרי הקבלה שנכתבו אחריו.
יב, [2], מב, [30] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים (ופגיעה בשורה האחרונה בצדו השני של השער). קרע בשער, עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט מצדו השני של הדף. חותמות. פגמים ובלאי בכריכה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 682.
קטגוריה
הגר"א מווילנא ובית מדרשו
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר איל משולש, "על חכמת המשולשים וההנדסה ובתוכו ג"כ כמה כללי תכונה ואלגיברא...", מאת הגר"א מווילנא. ווילנא והורודנא, [תקצ"ד] 1833. מהדורה יחידה. שרטוטים גיאומטריים רבים.
ספר זה, העוסק בענפי המתמטיקה: טריגונומטריה, הנדסה, אלגברה ועוד, נדפס מעצם כתב ידו של הגר"א, כפי שנכתב בשער: "הספר הזה נמצא בכ"י [בכתב-ידו] ממש והוא מעט הכמות ורב האיכות בחכמה זו...". לצד חיבורו של הגר"א נדפס ביאור מאת העורך רבי שמואל אב"ד לוקניק, שכן "לגודל ועוצם בינתו של הגאון הנ"ל כידוע קיצר במקום שראוי להאריך לערך שכלנו ולא יובנו דבריו רק אחרי שקידה גדולה...".
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת העורך רבי שמואל לוקניק, ואחריה הקדמה ארוכה נוספת מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א. בהקדמתו של רבי יעקב משה מופיעה התייחסות מפורטת בדבר היחס הראוי כלפי חכמות העולם.
רבי יעקב משה מסלונים אף כתב הסכמה לספר ובה מספר כי בידי רבי שמואל מלוקניק היה "העתק ישן" של החיבור, וכי הוא נתן לו להגיה את החיבור מהמקור בעצם כתב-ידו של הגר"א ("נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיה ממנו לאמיתו").
בהסכמת רבי אברהם אבלי מווילנא לספר שלפנינו הוא כותב: "...ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו דורות רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה [השם יתברך ברוך הוא]...".
[7], לא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בדף השער כתם דיו כהה עם פגיעה בטקסט). חותמות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. תו-ספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 862.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר זה, העוסק בענפי המתמטיקה: טריגונומטריה, הנדסה, אלגברה ועוד, נדפס מעצם כתב ידו של הגר"א, כפי שנכתב בשער: "הספר הזה נמצא בכ"י [בכתב-ידו] ממש והוא מעט הכמות ורב האיכות בחכמה זו...". לצד חיבורו של הגר"א נדפס ביאור מאת העורך רבי שמואל אב"ד לוקניק, שכן "לגודל ועוצם בינתו של הגאון הנ"ל כידוע קיצר במקום שראוי להאריך לערך שכלנו ולא יובנו דבריו רק אחרי שקידה גדולה...".
בראש הספר הקדמה ארוכה מאת העורך רבי שמואל לוקניק, ואחריה הקדמה ארוכה נוספת מאת רבי יעקב משה מסלונים נכד הגר"א. בהקדמתו של רבי יעקב משה מופיעה התייחסות מפורטת בדבר היחס הראוי כלפי חכמות העולם.
רבי יעקב משה מסלונים אף כתב הסכמה לספר ובה מספר כי בידי רבי שמואל מלוקניק היה "העתק ישן" של החיבור, וכי הוא נתן לו להגיה את החיבור מהמקור בעצם כתב-ידו של הגר"א ("נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיה ממנו לאמיתו").
בהסכמת רבי אברהם אבלי מווילנא לספר שלפנינו הוא כותב: "...ראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו דורות רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה [השם יתברך ברוך הוא]...".
[7], לא דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בדף השער כתם דיו כהה עם פגיעה בטקסט). חותמות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. תו-ספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 862.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
קטגוריה
הגר"א מווילנא ובית מדרשו
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם ביאור הגר"א. הורודנא, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א.
בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א - רבי יהודה ליב ורבי אברהם.
המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
אחד המשפטים החריפים שכתב הגר"א בביאורו לשולחן ערוך יורה דעה (סימן קעט), מתייחס לדברי הרמב"ם על מציאות קיומם של כישופים ולחשים: "הרמב"ם... כתב... אבל כל הבאים חלקו עליו, שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא, והוא נמשך אחר הפילוסופיא הארורה, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר, אבל כבר הכו אותו על קדקדו... והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן, אלא שיש בהם פנימיות, לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה, שהם חצוניות, אלא של בעלי האמת".
הנוסח השלם נמצא רק במהדורה הראשונה שלפנינו. במהדורת ווילנא תר"מ וכן במהדורות שבאו אחריה, צונזרו מעט דבריו של הגר"א: נמחקה המילה "הארורה", ונמחקו המילים "שזורקין אותו לאשפה".
רישום בעלות בשער: "קניתי זה הספר מהוני לכבוד צורי וקוני הק' נפתלי צבי בהגאון מו"ה אלכסנדר סענדר מרגליות מבראד הבירה" - רבי נפתלי צבי מרגליות, מחכמי גליציה, בן הגאון רבי אלכסנדר סנדר מרגליות מבראד וסטנוב [מגדולי דורו, בעל "תשובות הרא"ם" ו"תורת הרא"ם"]. רבי נפתלי צבי היה חתן רבי ליב מהרימלוב. בספר השו"ת של אביו נדפסה הגהה ארוכה ממנו (תשובות הרא"ם, סוף סימן נב), הערה נוספת ממנו נדפסה בתוך אחת מן התשובות שם (סימן טו). בדפי הספר שתי הגהות קצרות.
כג, [1], כד-קיט, קכב-קעו דף. חסרים דפים קכ-קכא. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט (בדף האחרון ובמספר דפים נוספים סימני עש קשים). קרעים חסרים קטנים במספר דפים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה קלה בטקסט בדפים בודדים. חותמת. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 749.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א.
בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א - רבי יהודה ליב ורבי אברהם.
המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
אחד המשפטים החריפים שכתב הגר"א בביאורו לשולחן ערוך יורה דעה (סימן קעט), מתייחס לדברי הרמב"ם על מציאות קיומם של כישופים ולחשים: "הרמב"ם... כתב... אבל כל הבאים חלקו עליו, שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא, והוא נמשך אחר הפילוסופיא הארורה, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר, אבל כבר הכו אותו על קדקדו... והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן, אלא שיש בהם פנימיות, לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה, שהם חצוניות, אלא של בעלי האמת".
הנוסח השלם נמצא רק במהדורה הראשונה שלפנינו. במהדורת ווילנא תר"מ וכן במהדורות שבאו אחריה, צונזרו מעט דבריו של הגר"א: נמחקה המילה "הארורה", ונמחקו המילים "שזורקין אותו לאשפה".
רישום בעלות בשער: "קניתי זה הספר מהוני לכבוד צורי וקוני הק' נפתלי צבי בהגאון מו"ה אלכסנדר סענדר מרגליות מבראד הבירה" - רבי נפתלי צבי מרגליות, מחכמי גליציה, בן הגאון רבי אלכסנדר סנדר מרגליות מבראד וסטנוב [מגדולי דורו, בעל "תשובות הרא"ם" ו"תורת הרא"ם"]. רבי נפתלי צבי היה חתן רבי ליב מהרימלוב. בספר השו"ת של אביו נדפסה הגהה ארוכה ממנו (תשובות הרא"ם, סוף סימן נב), הערה נוספת ממנו נדפסה בתוך אחת מן התשובות שם (סימן טו). בדפי הספר שתי הגהות קצרות.
כג, [1], כד-קיט, קכב-קעו דף. חסרים דפים קכ-קכא. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט (בדף האחרון ובמספר דפים נוספים סימני עש קשים). קרעים חסרים קטנים במספר דפים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה קלה בטקסט בדפים בודדים. חותמת. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 749.
קטגוריה
הגר"א מווילנא ובית מדרשו
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, [תקע"ט 1819].
הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם - הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מהסוג השלישי, שנדפס כולו בשנת תקע"ט.
בדף השער, חתימה וחותמות (ורישום בעלות) של רבי שמואל העליר, רבה של צפת: "הק' שמואל העליר". הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" - צפת, תשמ"ט).
הגהה קצרה בכתב-יד בדף עט/2.
ד עמ', ה-סא; קפח דף. ספירת דפים משובשת. 34 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. קרעים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 755.
הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם - הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מהסוג השלישי, שנדפס כולו בשנת תקע"ט.
בדף השער, חתימה וחותמות (ורישום בעלות) של רבי שמואל העליר, רבה של צפת: "הק' שמואל העליר". הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" - צפת, תשמ"ט).
הגהה קצרה בכתב-יד בדף עט/2.
ד עמ', ה-סא; קפח דף. ספירת דפים משובשת. 34 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. קרעים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 755.
קטגוריה
הגר"א מווילנא ובית מדרשו
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר שנות אליהו, משניות סדר זרעים, עם ביאורי הגר"א. לבוב, [תקנ"ט 1799]. מהדורה ראשונה.
פירוש הגר"א מחולק לשניים: "פירוש הקצר" ו"פירוש הארוך".
בשער נכתב כי הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, אך למעשה מהדורה זו נדפסה על ידי גיסם רבי משה מפינסק, חתן הגר"א. בעמוד שמעבר לשער נדפסו הסכמות ואזהרת בית הדין בווילנא שלא לפרסם דברים מהגר"א בדפוס בלא רשות, "שלא ישמע ולא יאמין שום אדם לדברי האומר בשם הגאון החסיד זצוק"ל... עד שיתברר בירור גמור שהם מכתבי הגאון הנ"ל... ופשיטא שלא להעלות דבר בדפוס ע"ש הגאון עד שיתברר...".
העותק של האדמו"ר רבי אלעזר רוזנפלד הי"ד מקאמינקא ואושפיצין. בדף השער ובדפים נוספים מופיעות חותמותיו: "אלעזר הלוי ראזענפעלד, בהה"צ [בן הגאון הצדיק] מקאמינקא, וחהה"צ [וחתן הרב הצדיק] מצאנז זצללה"ה, חונה פה אשפצין".
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
הגהות בכתב-יד במספר דפים. רישום בעלות (מחוק חלקית) בדף השער.
[2], ט; נג, [2], נז-נט דף. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. קרעים חסרים (בהם קרעים בדף השער), עם פגיעות בטקסט במספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של דף השער. סימני עש עם פגיעות בטקסט (במספר מקומות סימני עש קשים). חיתוך דפים על גבול הטקסט בדפים בודדים, עם פגיעה וחיסרון בטקסט באחד מהדפים. כריכה חדשה.
ללא דף [3] הנדיר, עם הקדמת רבי חיים מוולוז'ין. דף זה נדפס לאחר השלמת הספר וצורף לעותקים בודדים בלבד [הדף נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק וינוגרד, ואינו מופיע בעותקים אחרים בספריה הלאומית (ראה במכירת קדם - הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, פריט 26)].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 177.
פירוש הגר"א מחולק לשניים: "פירוש הקצר" ו"פירוש הארוך".
בשער נכתב כי הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, אך למעשה מהדורה זו נדפסה על ידי גיסם רבי משה מפינסק, חתן הגר"א. בעמוד שמעבר לשער נדפסו הסכמות ואזהרת בית הדין בווילנא שלא לפרסם דברים מהגר"א בדפוס בלא רשות, "שלא ישמע ולא יאמין שום אדם לדברי האומר בשם הגאון החסיד זצוק"ל... עד שיתברר בירור גמור שהם מכתבי הגאון הנ"ל... ופשיטא שלא להעלות דבר בדפוס ע"ש הגאון עד שיתברר...".
העותק של האדמו"ר רבי אלעזר רוזנפלד הי"ד מקאמינקא ואושפיצין. בדף השער ובדפים נוספים מופיעות חותמותיו: "אלעזר הלוי ראזענפעלד, בהה"צ [בן הגאון הצדיק] מקאמינקא, וחהה"צ [וחתן הרב הצדיק] מצאנז זצללה"ה, חונה פה אשפצין".
האדמו"ר הקדוש רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בעיר הקודש ירושלים [בית המדרש "אושפיצין" קיים עד היום ברח' חסד לאברהם, סמוך לשכונת "מאה שערים"]. ערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ. הי"ד.
הגהות בכתב-יד במספר דפים. רישום בעלות (מחוק חלקית) בדף השער.
[2], ט; נג, [2], נז-נט דף. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. קרעים חסרים (בהם קרעים בדף השער), עם פגיעות בטקסט במספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של דף השער. סימני עש עם פגיעות בטקסט (במספר מקומות סימני עש קשים). חיתוך דפים על גבול הטקסט בדפים בודדים, עם פגיעה וחיסרון בטקסט באחד מהדפים. כריכה חדשה.
ללא דף [3] הנדיר, עם הקדמת רבי חיים מוולוז'ין. דף זה נדפס לאחר השלמת הספר וצורף לעותקים בודדים בלבד [הדף נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק וינוגרד, ואינו מופיע בעותקים אחרים בספריה הלאומית (ראה במכירת קדם - הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, פריט 26)].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 177.
קטגוריה
הגר"א מווילנא ובית מדרשו
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
עשרים ואחד מברקים, מרביתם מברקי תרומה לאגודות וארגונים. בודפשט ופרשבורג, שנות ה-40 של המאה ה-20.
• שבעה מברקים שהתקבלו בבודפשט, בין השנים 1940-1943, מאת רבנים שונים, בהם מברק שנשלח מגאלאנטא לבודפשט באוגוסט 1942 מאת הגאון רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא (נספה בשואה).
• ארבעה עשר מברקי תרומה, בהם: חמשה מברקים של ארגון צעירי "אגודת ישראל" בפרשבורג (על אחד מהם הודבקו חמשה בולים רשמיים של "אגודת ישראל" בסלובקיה), שבעה מברקים של אגודת "מרפא לנפש" בפרשבורג (נשלחו לרגל חתונה), מברק של בית אבות יהודי בפרשבורג, ומברק של סמינר להכשרת רבנים בפרשבורג (נשלחו לרגל אירוסין).
21 מברקים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
מצורף: מברק שהתקבל בירושלים, בשנת 1950. נשלח מפרשבורג אל "הרב שרייבר" (כנראה רבי עקיבא סופר שרייבר).
• שבעה מברקים שהתקבלו בבודפשט, בין השנים 1940-1943, מאת רבנים שונים, בהם מברק שנשלח מגאלאנטא לבודפשט באוגוסט 1942 מאת הגאון רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא (נספה בשואה).
• ארבעה עשר מברקי תרומה, בהם: חמשה מברקים של ארגון צעירי "אגודת ישראל" בפרשבורג (על אחד מהם הודבקו חמשה בולים רשמיים של "אגודת ישראל" בסלובקיה), שבעה מברקים של אגודת "מרפא לנפש" בפרשבורג (נשלחו לרגל חתונה), מברק של בית אבות יהודי בפרשבורג, ומברק של סמינר להכשרת רבנים בפרשבורג (נשלחו לרגל אירוסין).
21 מברקים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
מצורף: מברק שהתקבל בירושלים, בשנת 1950. נשלח מפרשבורג אל "הרב שרייבר" (כנראה רבי עקיבא סופר שרייבר).
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה – דברי דפוס, מסמכים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
תשעה מברקים מאת רבני "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (Union of Orthodox Rabbis). ניו יורק, 3-8 ביולי 1943 [תש"ג]. אנגלית.
המברקים עוסקים כולם בעניין פרשת "ילדי טהרן", ומובאת בהם מחאת הרבנים נגד הסוכנות היהודית בארץ ישראל שקלטה את "ילדי טהרן" במסגרות ומוסדות חינוך חילוניים ודרישתם להעבירם לפיקוחו של הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. המברקים חתומים (בדפוס) בידי תשעה מרבני "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", ובהם הרב יעקב קמינצקי, הרב מרדכי פנחס טייץ, הרב אהרון ירוחם, הרב זרח הורוויץ, הרב ראובן עפשטיין, הרב יוסף פלדמן, הרב אריה לייב קפלן, ואחרים.
"ילדי טהרן" הם קבוצת ילדים ניצולי שואה מפולין, אשר הגיעו לארץ ישראל דרך טהרן בשנת 1943. באותה תקופה התעורר ויכוח חריף בעניין קליטתם. עיקר הוויכוח התנהל בין גורמים דתיים וחרדיים אשר ביקשו שהילדים שאין להם הורים בארץ יישלחו למסגרות חינוך דתיות, לבין גורמים חילוניים אשר ביקשו לשלוח את הילדים למסגרות חינוך חילוניות, ובפרט לקיבוצים. פרשת "ילדי טהרן" הפכה לאחד הסמלים של המתח והמאבק בין חרדים לחילונים בישראל.
[9] מברקים, מודפסים על נייר מברקה של חברות התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union) ו"פוסטל טלגרף" (Postal Telegraph). 15X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים קלים. רישומים וחותמות דיו. קרע חסר קטן בשולי אחד המברקים (ללא פגיעה בטקסט).
המברקים עוסקים כולם בעניין פרשת "ילדי טהרן", ומובאת בהם מחאת הרבנים נגד הסוכנות היהודית בארץ ישראל שקלטה את "ילדי טהרן" במסגרות ומוסדות חינוך חילוניים ודרישתם להעבירם לפיקוחו של הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. המברקים חתומים (בדפוס) בידי תשעה מרבני "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", ובהם הרב יעקב קמינצקי, הרב מרדכי פנחס טייץ, הרב אהרון ירוחם, הרב זרח הורוויץ, הרב ראובן עפשטיין, הרב יוסף פלדמן, הרב אריה לייב קפלן, ואחרים.
"ילדי טהרן" הם קבוצת ילדים ניצולי שואה מפולין, אשר הגיעו לארץ ישראל דרך טהרן בשנת 1943. באותה תקופה התעורר ויכוח חריף בעניין קליטתם. עיקר הוויכוח התנהל בין גורמים דתיים וחרדיים אשר ביקשו שהילדים שאין להם הורים בארץ יישלחו למסגרות חינוך דתיות, לבין גורמים חילוניים אשר ביקשו לשלוח את הילדים למסגרות חינוך חילוניות, ובפרט לקיבוצים. פרשת "ילדי טהרן" הפכה לאחד הסמלים של המתח והמאבק בין חרדים לחילונים בישראל.
[9] מברקים, מודפסים על נייר מברקה של חברות התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union) ו"פוסטל טלגרף" (Postal Telegraph). 15X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים קלים. רישומים וחותמות דיו. קרע חסר קטן בשולי אחד המברקים (ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה – דברי דפוס, מסמכים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
19 מברקים שנשלחו מאת גדולי הרבנים בליטא ופולין במחצית הראשונה של המאה ה-20 אל "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", ומהאגודה אליהם, במגוון נושאים הקשורים בעולמה של תורה ומאורעות התקופה. אירופה, ארצות הברית וארץ ישראל, 1929-1953. עברית (באותיות לטיניות), אנגלית וגרמנית.
בין הרבנים: רבי אברהם דוב כהנא-שפירא, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אליעזר סילבר, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי עקיבא סופר, רבי דוב בעריש וידענפלד, רבי צבי פסח פרנק, רבי אליעזר יהודה פינקל, ועוד.
כמחצית מן המברקים הם משנות השלושים. באחד המברקים דורשת "אגודת הרבנים" בשלומו של הרב קוק ומאחלת לו רפואה שלמה [חודשים ספורים לפני פטירתו]. בין המברקים, מברק מ-17 באוקטובר 1939 (לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה וקודם הכיבוש הגרמני של ליטא) מאת רבי אברהם דוב כהנא-שפירא אב"ד קובנא, המודיע כי "רבני וילנא בריאים", אך מבקש סיוע. במברק נוסף מקובנה, מה-23 באוגוסט 1940, בקשה דחופה לערב את הממשל בוושינגטון, שיורו לקונסוליה בקובנה שהולכת להיסגר, להעניק ויזה לרבי זלמן סורוצקין.
19 מברקים. גודל ומצב משתנים.
רשימה מפורטת של המברקים תשלח לכל דורש.
בין הרבנים: רבי אברהם דוב כהנא-שפירא, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי אליעזר סילבר, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי עקיבא סופר, רבי דוב בעריש וידענפלד, רבי צבי פסח פרנק, רבי אליעזר יהודה פינקל, ועוד.
כמחצית מן המברקים הם משנות השלושים. באחד המברקים דורשת "אגודת הרבנים" בשלומו של הרב קוק ומאחלת לו רפואה שלמה [חודשים ספורים לפני פטירתו]. בין המברקים, מברק מ-17 באוקטובר 1939 (לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה וקודם הכיבוש הגרמני של ליטא) מאת רבי אברהם דוב כהנא-שפירא אב"ד קובנא, המודיע כי "רבני וילנא בריאים", אך מבקש סיוע. במברק נוסף מקובנה, מה-23 באוגוסט 1940, בקשה דחופה לערב את הממשל בוושינגטון, שיורו לקונסוליה בקובנה שהולכת להיסגר, להעניק ויזה לרבי זלמן סורוצקין.
19 מברקים. גודל ומצב משתנים.
רשימה מפורטת של המברקים תשלח לכל דורש.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה – דברי דפוס, מסמכים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
שבעה מברקים שנשלחו אל "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (Union of Orthodox Rabbis), מאת אישים וארגונים שונים שעסקו לטובת שארית הפליטה. 1945-1946.
• מברק ארוך (9 עמודים) מטעם "ארגון הסיוע לפליטים יהודים בחוץ לארץ" (HIJEFS). מונטרה, שווייץ, 5 באוקטובר 1945. גרמנית.
המברק עוסק בצו הנוגע לביטולן של הקהילות היהודיות האורתודוקסיות בסלובקיה, ומובאת בו בקשת הרב חיים מיכאל דוב ויסמנדל כי "אגודת הרבנים" באמריקה תשגר מברק בנידון לנשיא צ'כוסלובקיה אדווארד בנש (נוסח המברק האמור מצוטט במלואו במברק שלפנינו, ומלווה בהוראתו של הרב ויסמנדל לשולחו ללא שינוי).
• מברק ארוך (3 עמודים) מאת הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. ירושלים, 2 באוקטובר 1946. אנגלית.
נשלח אל הרב ישראל הלוי רוזנברג, נשיא "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", בעניין פליטי השואה שומרי התורה והמצוות השוהים בשוודיה ודאגה לצרכיהם הדתיים (הרב הרצוג מצטט מכתב ששלח לג'וינט בנושא זה, ובו הוא מבקש לצרף את הרבנים הרב שלמה וולבה, הרב בנימין זאב יעקבזון והרב אליעזר ברלינגר לוועד הפליטים בשוודיה).
• מברק מאת הרב מאיר אשכנזי (רבה של הקהילה היהודית בשנחאי), ובו בקשה לשלוח באופן דחוף סכיני שחיטה. שנחאי, 20 בנובמבר 1945. אנגלית.
• מברק מאת "ועד הכשרות של בני הישיבות" (Vaad Hacashrut Bney Yeshiboth) בשנחאי, ובו בקשה לשלוח באופן דחוף סכיני שחיטה. שנחאי, נובמבר 1945.
• מברק מאת בית דין בלונדון, אימות מידע אודות אדם שנרצח בשואה לטובת אשתו העגונה. לונדון, 17 באפריל 1946.
• מברק מטעם "הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקאי" בגרמניה (The Central Committee of the Liberated Jews in the U.S. Zone of Germany) - הזמנה להשתתף בוועידה של "שארית הפליטה" שתיערך בבית העירייה של מינכן ב-20 בינואר 1946.
• מברק שנשלח כנראה על ידי נציג "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" במחנות העקורים בגרמניה, ובו דיווח קצר על מצבם הקשה של הפליטים. נירנברג, דצמבר 1945.
מצורפים: • מברק מאת העיתונאי והעסקן גדליה בובליק, אל נציג בית הנבחרים בארה"ב עמנואל סלר (Emanuel Celler), ובו מצורפת הודעתם של הרבנים הראשיים לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון עוזיאל אל "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", לפעול בכל כוחם ו"להרעיש שמים וארץ" להתערבותה של ארה"ב לטובת יהודי אירופה. 2 באוקטובר 1943. • מברק תרומה לטובת ארגון הסיוע לשארית הפליטה "הילף פאר יידישע קרבנות" (ה.י.ס.א.).
[7] מברקים, על ניירות מברקה של חברות התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), ו-R..C.A. עד 18X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים. שוליים קצוצים באחד מהמברקים. רישומים וחותמות דיו.
• מברק ארוך (9 עמודים) מטעם "ארגון הסיוע לפליטים יהודים בחוץ לארץ" (HIJEFS). מונטרה, שווייץ, 5 באוקטובר 1945. גרמנית.
המברק עוסק בצו הנוגע לביטולן של הקהילות היהודיות האורתודוקסיות בסלובקיה, ומובאת בו בקשת הרב חיים מיכאל דוב ויסמנדל כי "אגודת הרבנים" באמריקה תשגר מברק בנידון לנשיא צ'כוסלובקיה אדווארד בנש (נוסח המברק האמור מצוטט במלואו במברק שלפנינו, ומלווה בהוראתו של הרב ויסמנדל לשולחו ללא שינוי).
• מברק ארוך (3 עמודים) מאת הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. ירושלים, 2 באוקטובר 1946. אנגלית.
נשלח אל הרב ישראל הלוי רוזנברג, נשיא "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", בעניין פליטי השואה שומרי התורה והמצוות השוהים בשוודיה ודאגה לצרכיהם הדתיים (הרב הרצוג מצטט מכתב ששלח לג'וינט בנושא זה, ובו הוא מבקש לצרף את הרבנים הרב שלמה וולבה, הרב בנימין זאב יעקבזון והרב אליעזר ברלינגר לוועד הפליטים בשוודיה).
• מברק מאת הרב מאיר אשכנזי (רבה של הקהילה היהודית בשנחאי), ובו בקשה לשלוח באופן דחוף סכיני שחיטה. שנחאי, 20 בנובמבר 1945. אנגלית.
• מברק מאת "ועד הכשרות של בני הישיבות" (Vaad Hacashrut Bney Yeshiboth) בשנחאי, ובו בקשה לשלוח באופן דחוף סכיני שחיטה. שנחאי, נובמבר 1945.
• מברק מאת בית דין בלונדון, אימות מידע אודות אדם שנרצח בשואה לטובת אשתו העגונה. לונדון, 17 באפריל 1946.
• מברק מטעם "הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקאי" בגרמניה (The Central Committee of the Liberated Jews in the U.S. Zone of Germany) - הזמנה להשתתף בוועידה של "שארית הפליטה" שתיערך בבית העירייה של מינכן ב-20 בינואר 1946.
• מברק שנשלח כנראה על ידי נציג "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" במחנות העקורים בגרמניה, ובו דיווח קצר על מצבם הקשה של הפליטים. נירנברג, דצמבר 1945.
מצורפים: • מברק מאת העיתונאי והעסקן גדליה בובליק, אל נציג בית הנבחרים בארה"ב עמנואל סלר (Emanuel Celler), ובו מצורפת הודעתם של הרבנים הראשיים לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון עוזיאל אל "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה", לפעול בכל כוחם ו"להרעיש שמים וארץ" להתערבותה של ארה"ב לטובת יהודי אירופה. 2 באוקטובר 1943. • מברק תרומה לטובת ארגון הסיוע לשארית הפליטה "הילף פאר יידישע קרבנות" (ה.י.ס.א.).
[7] מברקים, על ניירות מברקה של חברות התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), ו-R..C.A. עד 18X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים. שוליים קצוצים באחד מהמברקים. רישומים וחותמות דיו.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה – דברי דפוס, מסמכים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף מכתבים ומסמכים בענייני פליטי השואה והקהילה היהודית בשנחאי. שנחאי, רובם מהשנים 1945-1946. עברית, יידיש, אנגלית, גרמנית ורוסית.
• מכתב מטעם "ועד הכשרות בשנגהי", ובו בקשה לשלוח לשנחאי סכיני שחיטה: "...כי סכנה צפויה ח"ו על השחיטה בעירנו מפאת חוסר חלפים [=סכיני שחיטה], דומה שלא יהא אפשרות כלל ח"ו לאכול בשר כשר בעירנו עבור בני ישראל אשר בפה בכלל, ובני התורה בפרט". חתומים: "בשם הכוללים - אפרים מרדכי גינזבורג" [חתנו הגדול של רבי יחזקאל לווינשטיין]; "בשם ישיבת מיר - ארי'[ה] לייב מאלין"; "בשם ישיבת ליובאוויץ - גרשון חנוביץ"; "בשם הרבנים - בן ציון קלמן גליזל אב"ד דטוצין"; "בשם ישיבת לובלין - מרדכי יהודא לובערט". שנחאיי, חשון תש"ו [1945].
• מכתב מהרב מאיר ב"ר שניאור זלמן אשכנזי אב"ד שנחאי. סמיכה לרבנות עבור הרב שלמה בורשטיין. שנחאי. מאי 1944 [תש"ד]. אנגלית.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב מאיר אשכנזי "רב ומו"ץ דשנגהאי", אל הרבנות הראשית ליפו ותל אביב. שנחאי, תמוז תרצ"א [1931].
• מכתב מאת רבי אהרן בוקוב (על נייר מכתבים של "קיבוץ ישיבת 'בית יוסף' ביליסטוק, כעת בשנגהי"), אל ידידו רבי בן ציון ברוק בירושלים.
• שני מכתבים מאת אמיל ווייהל, אל הגב' הנדלר מקנדה. דיווח על מצב הפליטים בשנחאי, ודו"ח על פעולותיו בשליחותה ובכספיה של הגב' הנדלר. שנחאי, מאי ואוגוסט 1946 [תש"ו]. אנגלית.
• ועוד מכתבים, פרטיים וציבוריים.
אחד מפלאי הישרדותם של עם ישראל ולומדי התורה היה סיפורם של בני הישיבות שהגיעו לשנחאי שבסין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אלפי יהודים ברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן. בתחילה נסעו ברכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות לקובה, בירת יפן. חלקם המשיכו את מסעם לארה"ב ולארץ-ישראל, אך חלקם נותרו ביפן. הממשלה היפנית, שהעניקה לפליטים ויזות מעבר בלבד, לא ראתה בעין יפה את הישארותם של אלפי הפליטים בארצה והגלתה אותם לערים שנחאי וחרבין שבסין (שהיו אז תחת שלטון יפן). שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
בין הפליטים היו בני ישיבות רבים, בהם מאות בחורים מבני ישיבת מיר בפולין, שבתחילת המלחמה הוגלתה לווילנא ולעיירות ליטא. ישיבת מיר בשנחאי הונהגה על ידי ר"מ הישיבה רבי חיים שמואלביץ, על ידי המשגיח - רבי יחזקאל לווינשטיין ועל ידי בחיר הישיבה הבחור רבי אריה ליב מאלין (לימים, ראש ישיבת בית התלמוד בארה"ב), שבשעתו היה זה שהכריע כי על בני הישיבה לברוח מליטא לכיוון המזרח הרחוק.
את פני אלפי הפליטים קיבלו בני הקהילות היהודיות הקטנות בעיר שנחאי: הקהילה הספרדית (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים שהגיעו מהודו ועירק), ו"הקהילה העברית האשכנזית" (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים אשכנזים שהגיעו מארצות רוסיה ופליטים מגרמניה). כבר בתחילת שנות ה-30 הגיע לעיר הרב מאיר אשכנזי (מחסידי חב"ד), לכהן כרב הקהילה העברית האשכנזית. עם בוא בני הישיבות טרח הרב אשכנזי רבות בעזרה לבני הישיבות ולפליטים הרבים.
13 מכתבים, ועוד פריטי נייר (מעטפות, רשימות, תמונה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• מכתב מטעם "ועד הכשרות בשנגהי", ובו בקשה לשלוח לשנחאי סכיני שחיטה: "...כי סכנה צפויה ח"ו על השחיטה בעירנו מפאת חוסר חלפים [=סכיני שחיטה], דומה שלא יהא אפשרות כלל ח"ו לאכול בשר כשר בעירנו עבור בני ישראל אשר בפה בכלל, ובני התורה בפרט". חתומים: "בשם הכוללים - אפרים מרדכי גינזבורג" [חתנו הגדול של רבי יחזקאל לווינשטיין]; "בשם ישיבת מיר - ארי'[ה] לייב מאלין"; "בשם ישיבת ליובאוויץ - גרשון חנוביץ"; "בשם הרבנים - בן ציון קלמן גליזל אב"ד דטוצין"; "בשם ישיבת לובלין - מרדכי יהודא לובערט". שנחאיי, חשון תש"ו [1945].
• מכתב מהרב מאיר ב"ר שניאור זלמן אשכנזי אב"ד שנחאי. סמיכה לרבנות עבור הרב שלמה בורשטיין. שנחאי. מאי 1944 [תש"ד]. אנגלית.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרב מאיר אשכנזי "רב ומו"ץ דשנגהאי", אל הרבנות הראשית ליפו ותל אביב. שנחאי, תמוז תרצ"א [1931].
• מכתב מאת רבי אהרן בוקוב (על נייר מכתבים של "קיבוץ ישיבת 'בית יוסף' ביליסטוק, כעת בשנגהי"), אל ידידו רבי בן ציון ברוק בירושלים.
• שני מכתבים מאת אמיל ווייהל, אל הגב' הנדלר מקנדה. דיווח על מצב הפליטים בשנחאי, ודו"ח על פעולותיו בשליחותה ובכספיה של הגב' הנדלר. שנחאי, מאי ואוגוסט 1946 [תש"ו]. אנגלית.
• ועוד מכתבים, פרטיים וציבוריים.
אחד מפלאי הישרדותם של עם ישראל ולומדי התורה היה סיפורם של בני הישיבות שהגיעו לשנחאי שבסין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אלפי יהודים ברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן. בתחילה נסעו ברכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות לקובה, בירת יפן. חלקם המשיכו את מסעם לארה"ב ולארץ-ישראל, אך חלקם נותרו ביפן. הממשלה היפנית, שהעניקה לפליטים ויזות מעבר בלבד, לא ראתה בעין יפה את הישארותם של אלפי הפליטים בארצה והגלתה אותם לערים שנחאי וחרבין שבסין (שהיו אז תחת שלטון יפן). שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
בין הפליטים היו בני ישיבות רבים, בהם מאות בחורים מבני ישיבת מיר בפולין, שבתחילת המלחמה הוגלתה לווילנא ולעיירות ליטא. ישיבת מיר בשנחאי הונהגה על ידי ר"מ הישיבה רבי חיים שמואלביץ, על ידי המשגיח - רבי יחזקאל לווינשטיין ועל ידי בחיר הישיבה הבחור רבי אריה ליב מאלין (לימים, ראש ישיבת בית התלמוד בארה"ב), שבשעתו היה זה שהכריע כי על בני הישיבה לברוח מליטא לכיוון המזרח הרחוק.
את פני אלפי הפליטים קיבלו בני הקהילות היהודיות הקטנות בעיר שנחאי: הקהילה הספרדית (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים שהגיעו מהודו ועירק), ו"הקהילה העברית האשכנזית" (שהיתה מורכבת בעיקר מיהודים אשכנזים שהגיעו מארצות רוסיה ופליטים מגרמניה). כבר בתחילת שנות ה-30 הגיע לעיר הרב מאיר אשכנזי (מחסידי חב"ד), לכהן כרב הקהילה העברית האשכנזית. עם בוא בני הישיבות טרח הרב אשכנזי רבות בעזרה לבני הישיבות ולפליטים הרבים.
13 מכתבים, ועוד פריטי נייר (מעטפות, רשימות, תמונה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
שואה ושארית הפליטה – דברי דפוס, מסמכים ומכתבים
קָטָלוֹג