שלושה מכתבים מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון-האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, תש"ח-תש"ט [1947-1948].
מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ וחתומים בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק" (באחד מהם חתימתו המלאה "יוסף יצחק שניאורסאהן"). שניים מהם עם תוספת מילים בכתב ידו.
נשלחו אל העסקן והנדבן אלחנן גלזר (גלאזער). במכתב הראשון (מיום ח' תשרי תש"ח) מברכו הריי"ץ לרגל אירוסיו: "בזה הנני לברכם בברכת מזל טוב עבור קשורי התנאים שלהם למזל טוב, ותהא חתונתם בשעה טובה ומוצלחת ויסתדרו בחיים טובים ונעימים בגשמיות וברוחניות", ממשיך בברכה לרגל השנה החדשה: "הנני בזה לברכם בברכת חתימה וגמר חתימה טובה", וחותם בחתימת ידו המלאה.
שני המכתבים הנוספים כוללים ברכות לבריאות עבור בני משפחתו: "במענה על כתבו... אשר תודה לאל הוטבה מצב בריאות הילדה בת אחותו תחי' השי"ת ישלח לה רפואה והורי' יחיו יגדלוה מתוך הרחבה" (ט"ז תמוז תש"ח); "אודות חלישות בריאות אמה זקנתה של זוגתו תחי' השי"ת ישלח לה רפואה בגשמיות וברוחניות" (ח' תשרי תש"ט) - ובסופם, לצד חתימתו, הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "בגשמיות וברוחניות".
[3] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ ו-28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל.

שבעה מכתבים מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, תש"ד-תש"ח [1944-1947]. עברית ויידיש.
המכתבים מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ, וחתומים בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", שניים מהם עם תוספת מילים בכתב ידו.
1. מכתב אל הרב חנוך הענדיל הבלין, הממונה הרשמי על נחלות הריי"ץ בארץ ישראל. ד' אייר תש"ד [1944].
המכתב עוסק בעניינים כספיים הנוגעים למכירת נחלותיו של הריי"ץ בעיר חברון, ורכישת נחלה חלופית תמורתם בירושלים ובתל-אביב. בסיום מכתבו מברך הריי"ץ: "ישלח לו השי"ת רפואה ויחזק את בריאות ב"ב יחיו ויוכל להמשיך את עבודתו בקדש מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת בגשמיות וברוחניות" (נדפס באגה"ק של הריי"ץ, כרך ח, אגרת ב'שסח; וראה גם אגרות ב'קסח, ב'שסז, ב'שסט, ב'תקנז, ב'תרצט, ב'תשב).
2. מכתב אל הוועדה לטהרת המשפחה אצל ועד העיר במונטווידאו, אורגוואי ("טהרת המשפחה קאמיסיאן בא דעם ועד העיר אין מאנטעווידעא"). י"א מרחשון תש"ו [1945]. יידיש.
מכתב ארוך (שני עמודים) אודות בניית מקווה טהרה במונטווידאו: "הזמן והמקום נוצרו עבור יהודים שיקיימו את התורה, ולפיכך בשום מקום ובשום זמן לא אמורה להיות עכבה שתפריע ליהודים לשמור על יסודות היהדות. מקווה בקיבוץ יהודי הנו שאלת חיים...". הריי"ץ כותב שהוא מצרף למכתבו המחאה של 200 דולר לטובת העניין ומברך את כל המשתתפים בעבודה: "בבני חיי ומזוני מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות" (לא נדפס באגה"ק הריי"ץ).
3-6. ארבעה מכתבים אל העסקן והנדבן אלחנן גלזר:
• מכתב מיום ה' טבת תש"ה [1944]. יידיש. בראשית מכתבו מאריך הריי"ץ לספר אודות בריאותו הרופפת (בכ"ו חשוון לקה הריי"ץ בלבו והוא נאלץ לשכב במשך מספר שבועות במיטתו. גם לאחר שהתאושש מעט ציוו עליו רופאיו לנוח מעט מעבודתו הקשה). המשך המכתב עוסק בעניינים כספיים הנוגעים להדפסת סדרת הספרים "צמח צדק" (הספרים נדפסו בעזרת תמיכתו הנדיבה של מר גלזר), ובסיום מברכו הריי"ץ (תרגום מיידיש): "השם יתברך יחזק את בריאותך וייתן לך פרנסה טובה בהרחבה גדולה ויעניק לך הצלחה במימוש הפעולות הגדולות שלך לטובת הישיבה שלי כפי שהצעת, זוהי תכנית מאוד טובה" (מצורף תרגום המכתב לאנגלית, מודפס על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ, ללא חתימתו. נדפס באגה"ק של הריי"ץ, כרך יג, אגרת ד'תתפא). • מכתב מיום י"ט אייר תש"ו [1946]. יידיש. בראשית מכתבו מודה לו הריי"ץ על השתתפותו ונאומו בשמחת חנוכת הבית של "ישיבת ליובאוויטש המרכזית". בהמשך מבקש ממנו הריי"ץ לפעול למען שתי משפחות ניצולות שואה מפולין ולסייע להם בהשגת ויזות לארה"ב, ומסיים בברכה: "השם יתברך יעניק לך הצלחה בעסקיך האישיים ויחזק את בריאותם של הוריך יחיו וימלא את כל משאלותיך בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב, לצד חתימתו, הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים "בגשמיות וברוחניות" (לא נדפס באגה"ק של הריי"ץ). • מכתב מיום כ"ד מנחם אב תש"ז [1947]. יידיש. מכתב ברכה לבריאות ולאריכות ימים בגשמיות וברוחניות. • מכתב "שנה טובה", מערב ראש השנה תש"ח [1947].
7. מכתב "אל ידידנו אנ"ש ותלמידי התמימים". י"ד כסלו תש"ח [1947].
המכתב עוסק בהדפסת ספרים בנגלה ובחסידות של אדמו"רי חב"ד והזכות הבלעדית של הוצאת קה"ת להדפיס ספרים אלו: "ומבלעדי המוסד קה"ת בל יהין שום אחד מכם להדפיס שום ספר מהספרים הנ"ל". בסוף המכתב, לצד חתימתו, הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילה "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]" (נדפס באגה"ק של הריי"ץ, כרך ט', אגרת ג'קמה).
מצורפים: • מכתב על נייר מכתבים רשמי של הריי"ץ (לא חתום): תרגום לאנגלית של מכתבו אל העסקן בנימין גלזר בעניין כינוס בארגונו של גלזר שערך הג'וינט, ובו דיבר נציגו של הריי"ץ הרה"ח בנימין גורודצקי אודות מצב הפליטים באירופה. • מברק מאת מזכירות הריי"ץ (על נייר מברקה של חברת התקשורת "וסטרן יוניון" Western Union), אל בנימין גלזר, בעניין מכתב כללי מהריי"ץ לרגל חג הגאולה י"ט כסלו. • דף מודפס על נייר מכתבים של הריי"ץ, עם שמותיהם של מספר אישים מפולין, מקום ושנת לידתם, וכתובתם (עברית ואנגלית) • שש מעטפות, מודפסות עם הבלאנק הרשמי של הריי"ץ.
גודל ומצב משתנים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו יורק, ערב ראש השנה תש"ח [1948].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הריי"ץ: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה לברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בברכת בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים.

הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח), מחשובי חסידי חב"ד בארה"ב ומתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש דליובאוויטש, זכה להיות מקושר לשלושה דורות של אדמו"רי חב"ד. נולד למשפחת חסידי קוצק בוורשה, ובהיותו בגיל 18 "נתפס" לחסידות על ידי מספר אברכים חסידי חב"ד, ביניהם הרה"ח שרגא פייביש זלמנוב, אשר נתנו לו לטעום מטעמה של חסידות חב"ד ושכנעו אותו לנסוע אל הרבי הרש"ב לליובאוויטש. כששמע על כך אביו ר' משה, שהיה חסיד קוצק נלהב ומ"היושבים" אצל ה"אבני נזר" מסוכוטושב, נסע במשך ארבעה ימים ברכבת כדי להשיב את בנו הביתה. אולם כשהגיע לליובאוויטש ושהה שבת שלמה במחיצתו של הרש"ב ושמע ממנו מאמרי חסידות, החליט שבנו יישאר ללמוד במקום. ואכן, ר' חיים נחמן נותר בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך ארבע שנים, תר"ע-תרע"ד, והפך לחסיד חב"ד מן המניין.
בסוף שנות התר"פ היגר לארה"ב. תחילה התגורר בבולטימור ולאחר מכן בניו-יורק. בארה"ב המשיך לעסוק בענייני הכלל ובהפצת מעינות תורת החסידות. הוא היה חבר אגודת התמימים וחבר ועד הישיבות שעל יד אגודת חסידי חב"ד, פעל כשד"ר לטובת ישיבות חב"ד ונטל חלק בהצלת תלמידי התמימים בתקופת השואה. כשהגיע הריי"ץ בשנת ת"ש לארה"ב היה ר' חיים נחמן בין מקבלי פניו ואף זכה לערוך עמו את סדר פסח בעיירת הנופש לייקווד. לאחר הסתלקותו של הריי"ץ נעשה קשור בלב ונפש בחתנו הרבי מליובאוויטש. במשך שנים נהג להביא לרבי מנחת "ביכורים", שהונחה על שולחנו של הרבי במהלך ההתוועדות של חג השבועות. נפטר בכ"ד טבת, יום ההסתלקות של האדמו"ר הזקן בעל התניא, ומנוחתו כבוד בסמיכות לאוהל האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש.
בנו, הרה"ח שלום דובער קובלסקי, היה חסיד ועסקן, רב קהילת "ישראל הצעיר" (Young Israel) בניו-יורק. היה מראשי "הסתדרות הרבנים דאמריקה" (RCA) בתקופה בה כיהן הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק כנשיא ההסתדרות, ובין השניים נוצרו קשרים אישיים הדוקים. מחבר הספר "פניני התורה".
הרב קובלסקי נולד ביו"ד כסלו תרפ"א, והיה בין הראשונים שנקראו על שמו של האדמו"ר הרש"ב. תחילה התחנך ברוח חסידות סוכוצ'וב, בבית סבו ר' אלעזר מקוטובסקי באוטבוצק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים בוורשה ובאוטבוצק, שם למד אצל ראש הישיבה הרה"ח יהודה עבער והמשפיע הרה"ח ברוך פרידמן (פוילישער). בשנות לימודיו בתומכי תמימים שהה פעמים רבות בהתוועדויות של האדמו"ר הריי"ץ. בשנת תרצ"ט הגיע לארה"ב והמשיך את לימודיו בישיבת "נר ישראל" בבולטימור. לאחר הסתלקות הריי"ץ, נעשה מקושר בחתנו וממלא מקומו הרבי מליובאוויטש, ואף זכה להשתתף במעמד קבלת הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א. כיהן כרבה של קהילת הילקרסט בניו-יורק במשך שלושים שנים, וייסד בה בית כנסת גדול, בית ספר יהודי ומוסדות נוספים. נהג לשאול ולהתייעץ עם הרבי בכל נושא וענין הנוגעים לקהילתו, וקיבל הוראות, הנחיות והדרכות מפורטות בנוגע לפעילותו הציבורית הענפה. בשנת תשי"ח הקים את ארגון "עזרה" לטובת יהודי רוסיה, ובמשך שנים רבות עסק במשלוח חשאי של תשמישי קדושה, מצות, אתרוגים ומזון כשר למדינות ברית המועצות וחלוקתם בקרב היהודים מאחורי מסך הברזל. לפני כל נסיעה היה נכנס אל הרבי ליחידות ומתייעץ עמו על כל צעד ושעל, ובשובו היה מוסר לרבי דוח מפורט על פעילותו. בשנת תשנ"ו עלה לארץ, קבע את מגוריו בירושלים ועבד במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו בטבת תשנ"ז. לאחר פטירתו חנכה עיריית ניו-יורק רחוב על שמו ברובע קווינס.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. ברוקלין, ניו יורק, אלול תש"ט [1949].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", עם האות יו"ד בכתיבה אשורית (בתחילת שמו השני) - חתימתו המיוחדת בשנה האחרונה לחייו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הריי"ץ: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה לברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בברכת בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. הדו"ש [הדורש שלומם] ומברכם בגשמיות וברוחניות".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים.

הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח), מחשובי חסידי חב"ד בארה"ב ומתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש דליובאוויטש, זכה להיות מקושר לשלושה דורות של אדמו"רי חב"ד. נולד למשפחת חסידי קוצק בוורשה, ובהיותו בגיל 18 "נתפס" לחסידות על ידי מספר אברכים חסידי חב"ד, ביניהם הרה"ח שרגא פייביש זלמנוב, אשר נתנו לו לטעום מטעמה של חסידות חב"ד ושכנעו אותו לנסוע אל הרבי הרש"ב לליובאוויטש. כששמע על כך אביו ר' משה, שהיה חסיד קוצק נלהב ומ"היושבים" אצל ה"אבני נזר" מסוכוטושב, נסע במשך ארבעה ימים ברכבת כדי להשיב את בנו הביתה. אולם כשהגיע לליובאוויטש ושהה שבת שלמה במחיצתו של הרש"ב ושמע ממנו מאמרי חסידות, החליט שבנו יישאר ללמוד במקום. ואכן, ר' חיים נחמן נותר בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך ארבע שנים, תר"ע-תרע"ד, והפך לחסיד חב"ד מן המניין.
בסוף שנות התר"פ היגר לארה"ב. תחילה התגורר בבולטימור ולאחר מכן בניו-יורק. בארה"ב המשיך לעסוק בענייני הכלל ובהפצת מעינות תורת החסידות. הוא היה חבר אגודת התמימים וחבר ועד הישיבות שעל יד אגודת חסידי חב"ד, פעל כשד"ר לטובת ישיבות חב"ד ונטל חלק בהצלת תלמידי התמימים בתקופת השואה. כשהגיע הריי"ץ בשנת ת"ש לארה"ב היה ר' חיים נחמן בין מקבלי פניו ואף זכה לערוך עמו את סדר פסח בעיירת הנופש לייקווד. לאחר הסתלקותו של הריי"ץ נעשה קשור בלב ונפש בחתנו הרבי מליובאוויטש. במשך שנים נהג להביא לרבי מנחת "ביכורים", שהונחה על שולחנו של הרבי במהלך ההתוועדות של חג השבועות. נפטר בכ"ד טבת, יום ההסתלקות של האדמו"ר הזקן בעל התניא, ומנוחתו כבוד בסמיכות לאוהל האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש.
בנו, הרה"ח שלום דובער קובלסקי, היה חסיד ועסקן, רב קהילת "ישראל הצעיר" (Young Israel) בניו-יורק. היה מראשי "הסתדרות הרבנים דאמריקה" (RCA) בתקופה בה כיהן הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק כנשיא ההסתדרות, ובין השניים נוצרו קשרים אישיים הדוקים. מחבר הספר "פניני התורה".
הרב קובלסקי נולד ביו"ד כסלו תרפ"א, והיה בין הראשונים שנקראו על שמו של האדמו"ר הרש"ב. תחילה התחנך ברוח חסידות סוכוצ'וב, בבית סבו ר' אלעזר מקוטובסקי באוטבוצק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים בוורשה ובאוטבוצק, שם למד אצל ראש הישיבה הרה"ח יהודה עבער והמשפיע הרה"ח ברוך פרידמן (פוילישער). בשנות לימודיו בתומכי תמימים שהה פעמים רבות בהתוועדויות של האדמו"ר הריי"ץ. בשנת תרצ"ט הגיע לארה"ב והמשיך את לימודיו בישיבת "נר ישראל" בבולטימור. לאחר הסתלקות הריי"ץ, נעשה מקושר בחתנו וממלא מקומו הרבי מליובאוויטש, ואף זכה להשתתף במעמד קבלת הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א. כיהן כרבה של קהילת הילקרסט בניו-יורק במשך שלושים שנים, וייסד בה בית כנסת גדול, בית ספר יהודי ומוסדות נוספים. נהג לשאול ולהתייעץ עם הרבי בכל נושא וענין הנוגעים לקהילתו, וקיבל הוראות, הנחיות והדרכות מפורטות בנוגע לפעילותו הציבורית הענפה. בשנת תשי"ח הקים את ארגון "עזרה" לטובת יהודי רוסיה, ובמשך שנים רבות עסק במשלוח חשאי של תשמישי קדושה, מצות, אתרוגים ומזון כשר למדינות ברית המועצות וחלוקתם בקרב היהודים מאחורי מסך הברזל. לפני כל נסיעה היה נכנס אל הרבי ליחידות ומתייעץ עמו על כל צעד ושעל, ובשובו היה מוסר לרבי דוח מפורט על פעילותו. בשנת תשנ"ו עלה לארץ, קבע את מגוריו בירושלים ועבד במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו בטבת תשנ"ז. לאחר פטירתו חנכה עיריית ניו-יורק רחוב על שמו ברובע קווינס.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, שלהי אלול תשי"ב [1952].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח חיים נחמן קובלסקי (תרנ"ב-תשל"ח). במכתבו מברך הרבי: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולב"ב [ולבני ביתו] שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים.