מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove וכתבי filter וכתבי
- יד (54) Apply יד filter
- and (54) Apply and filter
- letter (54) Apply letter filter
- manuscript (54) Apply manuscript filter
- מכתבי (28) Apply מכתבי filter
- רבנים (28) Apply רבנים filter
- rabbin (28) Apply rabbin filter
- מכתבים (26) Apply מכתבים filter
- חסידות (16) Apply חסידות filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- book (10) Apply book filter
- books, (10) Apply books, filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- דפוס, (6) Apply דפוס, filter
- לאדינו (6) Apply לאדינו filter
- ladino (6) Apply ladino filter
- ברסלב (4) Apply ברסלב filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- ספרים (4) Apply ספרים filter
- ספרים, (4) Apply ספרים, filter
- תימן (4) Apply תימן filter
- breslov (4) Apply breslov filter
- jewri (4) Apply jewri filter
- yemenit (4) Apply yemenit filter
מציג 37 - 48 of 54
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
אוסף מגוון של 16 מכתבים ומסמכים חתומים, בהם מכתבי רבנים ידועים. ארצות שונות באירופה, [תקכ"ט-תרע"ה, המאה ה-18, ה-19 וה-20].
• כתב סמיכה להגהת סת"ם, לרבי שלום שכנא מסקידל, בכתב-יד וחתימת הרב מפאריטש: "צ[--?] בהחסיד מוהר"א חונה פה ק' פאריטש". [המגיה המפורסם רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד), "בעל מגיה" מסקידל שבמחוז גרודנא, תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס. מפורסמת שליחותו מירושלים לחאלב, כדי להעתיק את מסורת ה"כתר"].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי יהודה ב"ר שמשון סג"ל אב"ד שענלאנק, אל קהילת צוואלע (זוואלע Zwolle, הולנד), הממליץ לקבל לרבנות את רבי יעקב פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. שענלאנק (Schönlanke, כיום: Trzcianka), חשון תר"י [1849].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי דוב בער פיליפסטאל מלעסלא בעל "נחלי דבש", אב"ד בירנבוים. סמיכה לרבנות לרבי יעקב ב"ר אהרן פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. בירנבוים (Birnbaum, כיום: מעזיהאד Międzychód), תרי"א? [1851?].
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי הירש אויב (Aub) אב"ד מינכן. מינכן, תרי"ב 1851-1852. יידיש.
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי משה אהרן באך אב"ד שילדברג. שילדברג (Schildberg, כיום: אוסטז'שוב Ostrzeszów), תרכ"ה [1865].
• אישור רשמי (בפולנית), בחתימת ידו (בעברית) וחותמתו של רבי גבריאל דנציגר אב"ד ראדום. [ראדום Radom], ינואר 1861 [תרכ"א]. [הגאון רבי גבריאל דנציגר, אחיו של רבי שרגא פייביל דנציגר אב"ד גריצא, ודודם-זקנם של שושלת אדמו"רי אלכסנדר].
• רשימת מנויים נותני "דמי קדימה" לספר, עם כ-20 רישומים וחתימות [רובם בכתב-יד המנויים]. קרלין, סיון תרכ"א [1861].
• מכתב בכתב-יד וחתימת "הק' נתן נטע בן כמוהר"ר קלמן שליט"א מהיטן באך" [Hüttenbach, גרמניה], הכותב לאביו בעניין מסחר בספרים. זולצבאך, תמוז תקכ"ט [1769].
• אישור על זכות בלעדית למכירת יין. עם שלש חתימות: "[נ"פ?] ברודא", "עזריאל צורף בר"ג ז"ל" ורבי ליזר בכר[ך?]. ו"י [? - אולי וורמייזא], תק"ל [1770].
• מכתב ארוך בכתב-יד וחתימת רבי שלמה זלמן יפה, בן בנו של רבי מרדכי יפה "אשר הי' ג"ם שנים אבדק"ק שווערין במדינת מ"ב [מקלנבורג]", ובו בקשת תמיכה מעשירי ברסלוי, עם הוראה לשלוח את הכסף "על אדרעססע [=לכתובת] Jacob Moses Eiger אבערראבביענער" [הוא הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזן]. פוזן, ניסן תקפ"ו [1826].
• מכתב אל "הרב הגאון הגדול... מו"ה זכרי'[ה]", בכתב-יד וחתימת רבי "יצחק אייזק הכהן שווערין". מכתב מליצי מעניין, ובו תודות לרב ולמשפחתו על תמיכתם בבנו "מיום בואו לחסות תחת כנפיו וילמדהו דעת..." [כנראה בחור ישיבה שלמד בעירו ובישיבתו של רבי זכריה הנ"ל].
• דף גדול, הכולל כמה מכתבים בעניני כספים, חתומים. סקווירא, תרט"ו [1854]. יידיש ועברית.
• שטר מכירת חמץ, בחתימת רבי "אליעזר יצחק ב"ר יהונתן ש"ץ ושו"ב דפ"ק נארווקא". נארווקא (פלך גרודנא), ניסן תרמ"א [1881].
• כתב הכשר לקמח "שמורה" למצות, בחתימות הרבנים רבי אליהו אדלער ורבי משה פלדמן, וחתימות המשגיחים רבי מאיר צבי גרינוואלד ורבי יצחק צבי שטיינער. פעשט (בודפסט), תרע"ה [1915].
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• כתב סמיכה להגהת סת"ם, לרבי שלום שכנא מסקידל, בכתב-יד וחתימת הרב מפאריטש: "צ[--?] בהחסיד מוהר"א חונה פה ק' פאריטש". [המגיה המפורסם רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד), "בעל מגיה" מסקידל שבמחוז גרודנא, תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס. מפורסמת שליחותו מירושלים לחאלב, כדי להעתיק את מסורת ה"כתר"].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי יהודה ב"ר שמשון סג"ל אב"ד שענלאנק, אל קהילת צוואלע (זוואלע Zwolle, הולנד), הממליץ לקבל לרבנות את רבי יעקב פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. שענלאנק (Schönlanke, כיום: Trzcianka), חשון תר"י [1849].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי דוב בער פיליפסטאל מלעסלא בעל "נחלי דבש", אב"ד בירנבוים. סמיכה לרבנות לרבי יעקב ב"ר אהרן פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. בירנבוים (Birnbaum, כיום: מעזיהאד Międzychód), תרי"א? [1851?].
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי הירש אויב (Aub) אב"ד מינכן. מינכן, תרי"ב 1851-1852. יידיש.
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי משה אהרן באך אב"ד שילדברג. שילדברג (Schildberg, כיום: אוסטז'שוב Ostrzeszów), תרכ"ה [1865].
• אישור רשמי (בפולנית), בחתימת ידו (בעברית) וחותמתו של רבי גבריאל דנציגר אב"ד ראדום. [ראדום Radom], ינואר 1861 [תרכ"א]. [הגאון רבי גבריאל דנציגר, אחיו של רבי שרגא פייביל דנציגר אב"ד גריצא, ודודם-זקנם של שושלת אדמו"רי אלכסנדר].
• רשימת מנויים נותני "דמי קדימה" לספר, עם כ-20 רישומים וחתימות [רובם בכתב-יד המנויים]. קרלין, סיון תרכ"א [1861].
• מכתב בכתב-יד וחתימת "הק' נתן נטע בן כמוהר"ר קלמן שליט"א מהיטן באך" [Hüttenbach, גרמניה], הכותב לאביו בעניין מסחר בספרים. זולצבאך, תמוז תקכ"ט [1769].
• אישור על זכות בלעדית למכירת יין. עם שלש חתימות: "[נ"פ?] ברודא", "עזריאל צורף בר"ג ז"ל" ורבי ליזר בכר[ך?]. ו"י [? - אולי וורמייזא], תק"ל [1770].
• מכתב ארוך בכתב-יד וחתימת רבי שלמה זלמן יפה, בן בנו של רבי מרדכי יפה "אשר הי' ג"ם שנים אבדק"ק שווערין במדינת מ"ב [מקלנבורג]", ובו בקשת תמיכה מעשירי ברסלוי, עם הוראה לשלוח את הכסף "על אדרעססע [=לכתובת] Jacob Moses Eiger אבערראבביענער" [הוא הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזן]. פוזן, ניסן תקפ"ו [1826].
• מכתב אל "הרב הגאון הגדול... מו"ה זכרי'[ה]", בכתב-יד וחתימת רבי "יצחק אייזק הכהן שווערין". מכתב מליצי מעניין, ובו תודות לרב ולמשפחתו על תמיכתם בבנו "מיום בואו לחסות תחת כנפיו וילמדהו דעת..." [כנראה בחור ישיבה שלמד בעירו ובישיבתו של רבי זכריה הנ"ל].
• דף גדול, הכולל כמה מכתבים בעניני כספים, חתומים. סקווירא, תרט"ו [1854]. יידיש ועברית.
• שטר מכירת חמץ, בחתימת רבי "אליעזר יצחק ב"ר יהונתן ש"ץ ושו"ב דפ"ק נארווקא". נארווקא (פלך גרודנא), ניסן תרמ"א [1881].
• כתב הכשר לקמח "שמורה" למצות, בחתימות הרבנים רבי אליהו אדלער ורבי משה פלדמן, וחתימות המשגיחים רבי מאיר צבי גרינוואלד ורבי יצחק צבי שטיינער. פעשט (בודפסט), תרע"ה [1915].
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $2,000
לא נמכר
שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור. קובנא, שבט-אדר תרנ"ב [1892].
המכתב הראשון, מהתאריך כ"ג שבט, ממוען אל ראשי הקהל בעיירה דוגילישאק (ליטא). רבי יצחק אלחנן כותב כי שמח לשמוע ש"הרב הג'[און] המפורסם... מו"ה אלי' ב"ר דוד זאב נ"י מק' פאדבערעזי" נתמנה לרב ואב"ד בעירם. רבי יצחק אלחנן כותב כי "היה לי זה הבשורה לנחת, והנני לברכם בברכה שלמה ויתן ד' שיהי'[ה] בהצלחה... להשפיע עליהם רב טוב וברכה...".
במכתב השני, מהתאריך ה' אדר תרנ"ב, מברך רבי יצחק אלחנן את הרב החדש ואת קהילתו בברכת מזל טוב, לרגל הכתרת הרב, ומברך אותם: "...וד' ישפיע עליו ועל כל עדתו שפע רב טוב וברכה..."
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
על נשוא המכתבים - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), ראה פריט 303.
שני מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט. מודבקים על נייר.
המכתב הראשון, מהתאריך כ"ג שבט, ממוען אל ראשי הקהל בעיירה דוגילישאק (ליטא). רבי יצחק אלחנן כותב כי שמח לשמוע ש"הרב הג'[און] המפורסם... מו"ה אלי' ב"ר דוד זאב נ"י מק' פאדבערעזי" נתמנה לרב ואב"ד בעירם. רבי יצחק אלחנן כותב כי "היה לי זה הבשורה לנחת, והנני לברכם בברכה שלמה ויתן ד' שיהי'[ה] בהצלחה... להשפיע עליהם רב טוב וברכה...".
במכתב השני, מהתאריך ה' אדר תרנ"ב, מברך רבי יצחק אלחנן את הרב החדש ואת קהילתו בברכת מזל טוב, לרגל הכתרת הרב, ומברך אותם: "...וד' ישפיע עליו ועל כל עדתו שפע רב טוב וברכה..."
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר, משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
על נשוא המכתבים - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), ראה פריט 303.
שני מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט. מודבקים על נייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $1,200
לא נמכר
מכתב בכתב-יד קדשו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין. אדר תר"נ [1890].
כתב סמיכה לרבנות, לתלמיד ישיבת וולוז'ין, "הרב הגדול חריף ובקי, י"א [ירא אלוקים] מ'[ורנו] אליהו ב"ר דוד זאב נ"י מק' פאדבראדז". הנצי"ב כותב עליו: "ידעתיו בשבת תחכמוני הישיבה ה ק'[דושה] פה"ק וולאזין - כי הרבה יגע ועמל בתלמוד ופוסקים, וגם מצא ברכה והגיע להוראה, ע"כ אני סומך ידי עליו יורה וידין באיזה קהילה אשר יכירו אותו לטוב לנשאהו על גרם מעלת הרבנות". הנצי"ב מברך אותו: "המקום יהי בעזרו ויאיר דברו וישכון כבוד בעירו והמה ימצאו ברכה לרגלו ושלו'[ם] וכבוד בגללו, כנפש העמוס בעבודה רבה. נפתלי צביהודא ברלין". [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה].
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. בשל העומס הרב שהיה מוטל על כתפיו היה רגיל לחתום את מכתביו במילים: "העמוס בעבודה" [כמו במכתב שלפנינו]. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
על מקבל הסמיכה - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), ראה פריט הבא.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרע בסימן קיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר.
כתב סמיכה לרבנות, לתלמיד ישיבת וולוז'ין, "הרב הגדול חריף ובקי, י"א [ירא אלוקים] מ'[ורנו] אליהו ב"ר דוד זאב נ"י מק' פאדבראדז". הנצי"ב כותב עליו: "ידעתיו בשבת תחכמוני הישיבה ה ק'[דושה] פה"ק וולאזין - כי הרבה יגע ועמל בתלמוד ופוסקים, וגם מצא ברכה והגיע להוראה, ע"כ אני סומך ידי עליו יורה וידין באיזה קהילה אשר יכירו אותו לטוב לנשאהו על גרם מעלת הרבנות". הנצי"ב מברך אותו: "המקום יהי בעזרו ויאיר דברו וישכון כבוד בעירו והמה ימצאו ברכה לרגלו ושלו'[ם] וכבוד בגללו, כנפש העמוס בעבודה רבה. נפתלי צביהודא ברלין". [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה].
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. בשל העומס הרב שהיה מוטל על כתפיו היה רגיל לחתום את מכתביו במילים: "העמוס בעבודה" [כמו במכתב שלפנינו]. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
על מקבל הסמיכה - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), ראה פריט הבא.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרע בסימן קיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב (כ-8 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, י"ד סיון תרפ"ג [1923].
המלצה על הגאון רבי אליהו גורדון, "אחד מרבני ווילנא", שכיהן ברבנות בפרבר שניפישוק "הקטנה", הנוסע לארה"ב: "...אמרתי להכירו במקום שאין מכירים אותו, כי אמנם זה ששה עשר שנה עובד עבודת הקודש על משמרתו, והוציא לאור עוד ספרי דרוש, ולבד תורתו והוראתו הנהו דרשן מפואר, וכמה שנים דרוש דרש במקהלות בביהכ"נ הגדולה דקהלתנו...". רבי חיים עוזר מבקש ממכיריו בארה"ב, "לקרב את הרה"ג הנ"ל בבואו שמה, בכל עניניו... לעזור על ידו לספחהו לעבודת הקודש ומשמרת רבנות...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יחידים, יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
מקבל ההמלצה - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמות שלפנינו נדפסו בספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד) ובספרו "סדר אליהו" (וורשא, תרצ"ב).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. כ-13X21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשולי הדף.
המלצה על הגאון רבי אליהו גורדון, "אחד מרבני ווילנא", שכיהן ברבנות בפרבר שניפישוק "הקטנה", הנוסע לארה"ב: "...אמרתי להכירו במקום שאין מכירים אותו, כי אמנם זה ששה עשר שנה עובד עבודת הקודש על משמרתו, והוציא לאור עוד ספרי דרוש, ולבד תורתו והוראתו הנהו דרשן מפואר, וכמה שנים דרוש דרש במקהלות בביהכ"נ הגדולה דקהלתנו...". רבי חיים עוזר מבקש ממכיריו בארה"ב, "לקרב את הרה"ג הנ"ל בבואו שמה, בכל עניניו... לעזור על ידו לספחהו לעבודת הקודש ומשמרת רבנות...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יחידים, יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
מקבל ההמלצה - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמות שלפנינו נדפסו בספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד) ובספרו "סדר אליהו" (וורשא, תרצ"ב).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. כ-13X21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, סיון תרע"א [1911].
מכתב (פתקה) הממוען אל "הרבנים הממונים שיחיו" של קופה ציבורית כלשהי, בבקשה להעברת כסף שהופקד בקופה: "בטובם לשלם סך 15 רובל לר' יצחק ב"ר אברהם עפשטיין מקאמעלישאק, סך 15 רובל התמורה קיבלתי מאביו שי', ידידם הדו"ש חיים עוזר... כ"ד סיון אעת"ר, ווילנא".
על גבי הכיתוב הועברו שני קווים למחיקה, כנראה לאחר שהכסף שולם.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יחידים, יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
[1] דף. 11X14 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. חיתוך הדף אינו ישר (נעשה באופן ידני).
מכתב (פתקה) הממוען אל "הרבנים הממונים שיחיו" של קופה ציבורית כלשהי, בבקשה להעברת כסף שהופקד בקופה: "בטובם לשלם סך 15 רובל לר' יצחק ב"ר אברהם עפשטיין מקאמעלישאק, סך 15 רובל התמורה קיבלתי מאביו שי', ידידם הדו"ש חיים עוזר... כ"ד סיון אעת"ר, ווילנא".
על גבי הכיתוב הועברו שני קווים למחיקה, כנראה לאחר שהכסף שולם.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יחידים, יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
[1] דף. 11X14 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. חיתוך הדף אינו ישר (נעשה באופן ידני).
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $3,000
לא נמכר
מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, עם "חותם בד"צ... בריסק דליטא". בריסק, טבת תרנ"ה [1895].
נשלח אל רבי אברהם דוד [שכפי הנראה שימש כרב או כמו"צ]. בדבריו מתפלא הגר"ח על הרב השואל, מדוע הוא לא סומך על עצמו לעשות כהוראתו: "הגיעני מכתבו ויפה הורה כדין וכהלכה, ואתפלא על מעכתר"ה שדעתו ישרה בהוראה ואינו עושה מעשה עד שמע [אזן], למה זה ירך לבבו אח"כ, ואברך בכ"ט וברכה... נאם חיים הלוי סאלאווייציק". בשולי המכתב מוסיף הגר"ח: "אל יתרעם מעכת"ר עלי שלא הארכתי בדברי הלכה, יען כי העת לא יתנני לזה".
מכתב זה שנכתב בראשית ימי כהונתו של הגר"ח כאב"ד בריסק, נכתב כולו בכתב-ידו, שלא כמו המכתבים מתקופה מאוחרת יותר, שנכתבו בדרך כלל ע"י סופריו ואנשי ביתו של הגר"ח מבריסק.
הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וולוז'ין. עם סגירת הישיבה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו שנפטר בשנת תרנ"ד, והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו. ממקימי "אגודת ישראל". פעל רבות בענייני חסד ועניני ציבור, ועם זאת לא פסקה מחשבתו מללמוד ולחדש בדברי תורה. מקבץ קטן מחידושי תורתו נדפס כעשרים שנה לאחר פטירתו בספר "חידושי רבינו חיים הלוי" על הרמב"ם, שנדפס ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (בריסק, תרצ"ו - בהקדמת בני המחבר הם כותבים, כי ספרו זה נכתב במשך שנים רבות ועבר בירור אחר בירור "עד מאה פעמים"). חידושי תורה רבים נפוצו בשמו "מפי השמועה" ברחבי ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש, מהם הודפסו "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל.
[1] דף. כ-13X22 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי קשים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר מקצועי.
מעבר לדף, רישומי חידושי תורה בדיני טריפות [כנראה בכתב-ידו של רבי אברהם דוד מקבל המכתב - לכתב-יד דומה ראה: קטלוג קדם, מכירה 65 פריט 265].
נשלח אל רבי אברהם דוד [שכפי הנראה שימש כרב או כמו"צ]. בדבריו מתפלא הגר"ח על הרב השואל, מדוע הוא לא סומך על עצמו לעשות כהוראתו: "הגיעני מכתבו ויפה הורה כדין וכהלכה, ואתפלא על מעכתר"ה שדעתו ישרה בהוראה ואינו עושה מעשה עד שמע [אזן], למה זה ירך לבבו אח"כ, ואברך בכ"ט וברכה... נאם חיים הלוי סאלאווייציק". בשולי המכתב מוסיף הגר"ח: "אל יתרעם מעכת"ר עלי שלא הארכתי בדברי הלכה, יען כי העת לא יתנני לזה".
מכתב זה שנכתב בראשית ימי כהונתו של הגר"ח כאב"ד בריסק, נכתב כולו בכתב-ידו, שלא כמו המכתבים מתקופה מאוחרת יותר, שנכתבו בדרך כלל ע"י סופריו ואנשי ביתו של הגר"ח מבריסק.
הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וולוז'ין. עם סגירת הישיבה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו שנפטר בשנת תרנ"ד, והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו. ממקימי "אגודת ישראל". פעל רבות בענייני חסד ועניני ציבור, ועם זאת לא פסקה מחשבתו מללמוד ולחדש בדברי תורה. מקבץ קטן מחידושי תורתו נדפס כעשרים שנה לאחר פטירתו בספר "חידושי רבינו חיים הלוי" על הרמב"ם, שנדפס ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (בריסק, תרצ"ו - בהקדמת בני המחבר הם כותבים, כי ספרו זה נכתב במשך שנים רבות ועבר בירור אחר בירור "עד מאה פעמים"). חידושי תורה רבים נפוצו בשמו "מפי השמועה" ברחבי ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש, מהם הודפסו "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל.
[1] דף. כ-13X22 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי קשים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר מקצועי.
מעבר לדף, רישומי חידושי תורה בדיני טריפות [כנראה בכתב-ידו של רבי אברהם דוד מקבל המכתב - לכתב-יד דומה ראה: קטלוג קדם, מכירה 65 פריט 265].
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $1,200
לא נמכר
מכתב (12 שורות) בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון מרוגוטשוב ("הרוגוצ'ובר") רבי יוסף רוז'ין אב"ד דווינסק. דווינסק, חשון תרס"ה [1904].
תשובה על כשרות גט שנעשתה בו מחיקה של אות אחת לאחר קיום בית הדין: "...רק אחר קיום ב"ד נמחק אות ק' של 'וקיים', ואין קפידא בזה, דכאן אין מקום תו לכתוב 'ושריר וקיים', וגם דהוה בשיטה אחרונה, וגם לא שייך כאן 'אטיוטא חתמי' דזה נעשה לאחר קיום ב"ד, ובפרט גבי הרשאה גט דזה רק לשופרא דא"צ כיון דהשליח אומר בפנ"כ, וירא[ה] לסדר הגט כד"ת. יוסף ראזין רב דפה הנ"ל".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דוב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרע לרוחב המכתב עם פגיעה בטקסט. מודבק על נייר.
תשובה על כשרות גט שנעשתה בו מחיקה של אות אחת לאחר קיום בית הדין: "...רק אחר קיום ב"ד נמחק אות ק' של 'וקיים', ואין קפידא בזה, דכאן אין מקום תו לכתוב 'ושריר וקיים', וגם דהוה בשיטה אחרונה, וגם לא שייך כאן 'אטיוטא חתמי' דזה נעשה לאחר קיום ב"ד, ובפרט גבי הרשאה גט דזה רק לשופרא דא"צ כיון דהשליח אומר בפנ"כ, וירא[ה] לסדר הגט כד"ת. יוסף ראזין רב דפה הנ"ל".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דוב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרע לרוחב המכתב עם פגיעה בטקסט. מודבק על נייר.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $750
לא נמכר
מכתב בחתימת הגאון רבי "שמעון יהודא הכהן שקאפ" ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), אלול תרצ"ח [1938].
נשלח לאנגליה, אל הגאון רבי ישראל זינובר. נכתב במכונת כתיבה, וחתום בכתב-ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". בקשת עזרה להצלת הישיבה במצבה הכלכלי הקשה. רבי שמעון מבקש שיערכו מגבית מיוחדת בראש השנה ויום כיפור, ומסיים בברכת שנה טובה וברכת כהנים "המשולשת" [הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה]: "...יעשו נא בימים הנוראים תעמולה מיוחדת לטובת ישיבתנו הקדושה, למען הקל מעט את לחצנו ודחקנו, ולמען הביא ה' עליו ועל כל הנלוים אליו ברכת 'אשר יקים', מלבד ברכתנו הפרטית של 'ברכת כהן המשלשת' ואִחולָה של שנה טובה ומתוקה...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וולוז'ין, שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], ובה הנחיל לרבים את שיטת העיון החדשה שלו - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, עם מעט בלאי וקרעים קלים.
נשלח לאנגליה, אל הגאון רבי ישראל זינובר. נכתב במכונת כתיבה, וחתום בכתב-ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". בקשת עזרה להצלת הישיבה במצבה הכלכלי הקשה. רבי שמעון מבקש שיערכו מגבית מיוחדת בראש השנה ויום כיפור, ומסיים בברכת שנה טובה וברכת כהנים "המשולשת" [הכוללת שלשה פסוקי ברכה הכתובים בתורה]: "...יעשו נא בימים הנוראים תעמולה מיוחדת לטובת ישיבתנו הקדושה, למען הקל מעט את לחצנו ודחקנו, ולמען הביא ה' עליו ועל כל הנלוים אליו ברכת 'אשר יקים', מלבד ברכתנו הפרטית של 'ברכת כהן המשלשת' ואִחולָה של שנה טובה ומתוקה...".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וולוז'ין, שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], ובה הנחיל לרבים את שיטת העיון החדשה שלו - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, עם מעט בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $1,500
לא נמכר
שלשה מכתבים בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), תרצ"ב-תרצ"ד [1932-1933]
מכתבים בעברית ויידיש שנשלחו לנדיבי הישיבה. שניים מהם נכתבו במכונת כתיבה ונחתמו בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". המכתב השלישי נכתב בכתיבת ידי סופר ונחתם בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". שניים מהמכתבים נשלחו אל רבי ניסן הלוי, מצאצאי "הרב הגאון והחסיד האמיתי צי"ע מהור"ר עקיבא איגר".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וולוז'ין, שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], ובה הנחיל לרבים שיטת העיון החדשה שלו - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וכתמים. קרעים והדבקות.
מכתבים בעברית ויידיש שנשלחו לנדיבי הישיבה. שניים מהם נכתבו במכונת כתיבה ונחתמו בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". המכתב השלישי נכתב בכתיבת ידי סופר ונחתם בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". שניים מהמכתבים נשלחו אל רבי ניסן הלוי, מצאצאי "הרב הגאון והחסיד האמיתי צי"ע מהור"ר עקיבא איגר".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וולוז'ין, שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], ובה הנחיל לרבים שיטת העיון החדשה שלו - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וכתמים. קרעים והדבקות.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי בעל "כלי חמדה". לונדון, "יום ג' י' למב"י" [כ"ה ניסן תרפ"א 1921].
נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון, בבקשה לתאם ביקור: "הנני בזה לבקשו מאוד אם ירשוהו העת לבוא לבקרינו ביום מחר בבוקר, כי יש לי לדבר עמו דברים נחוצים... והנני מניח הדבר לבחירתו. ידידו נאמנו - מאיר דן רפאל ברח"י ז"ל" [בן רבי חיים יצחק זכרונו לברכה].
הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. מגאוניה החריפים של פולין. תלמיד רבי חיים אלעזר ואקס בעל "נפש חיה", ורבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ותלמיד מובהק לאדמו"ר ה"אבני נזר" מסוכטשוב, עליו כותב רבי מאיר דן בהקדמה לספרו "חמדת ישראל" (פיטרקוב תרס"ג): "אשר האיר עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תוה"ק". בהסכמתו לספר זה כתב עליו רבו ה"אבני נזר" - שהוא "יגע בתורה וזה העיקר", והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאוד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול האיש בתורה ויראה". רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". ספרו "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.
גלויית דואר קטנה. 9X11.5 ס"מ. מצב טוב.
חותמות דואר מה-3 במאי 1921 (כ"ה ניסן). לפי הידוע, באביב תרפ"א שהה רבי מאיר דן באנגליה ובבלגיה, ומאנטוורפן נסע לארה"ב באניה שהגיעה לחופי ניו יורק בכ"ט באייר תרפ"א (ראה חומר מצורף).
נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון, בבקשה לתאם ביקור: "הנני בזה לבקשו מאוד אם ירשוהו העת לבוא לבקרינו ביום מחר בבוקר, כי יש לי לדבר עמו דברים נחוצים... והנני מניח הדבר לבחירתו. ידידו נאמנו - מאיר דן רפאל ברח"י ז"ל" [בן רבי חיים יצחק זכרונו לברכה].
הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. מגאוניה החריפים של פולין. תלמיד רבי חיים אלעזר ואקס בעל "נפש חיה", ורבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ותלמיד מובהק לאדמו"ר ה"אבני נזר" מסוכטשוב, עליו כותב רבי מאיר דן בהקדמה לספרו "חמדת ישראל" (פיטרקוב תרס"ג): "אשר האיר עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תוה"ק". בהסכמתו לספר זה כתב עליו רבו ה"אבני נזר" - שהוא "יגע בתורה וזה העיקר", והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאוד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול האיש בתורה ויראה". רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". ספרו "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.
גלויית דואר קטנה. 9X11.5 ס"מ. מצב טוב.
חותמות דואר מה-3 במאי 1921 (כ"ה ניסן). לפי הידוע, באביב תרפ"א שהה רבי מאיר דן באנגליה ובבלגיה, ומאנטוורפן נסע לארה"ב באניה שהגיעה לחופי ניו יורק בכ"ט באייר תרפ"א (ראה חומר מצורף).
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב (כ-8 שורות) בכתב-יד וחתימת רבי שלמה צבי הכהן שטרסר אב"ד דברצין, אל הרב פישל זוסמאן סופר, רבה החרדי של בודפשט. [דברצין, ת"ש 1940].
נכתב בשולי מכתב (מודפס) מטעם "הלשכה המרכזית" של האורתודוקסים בהונגריה, עם הכותרת "אזהרה להסיר מכשול" - בו נכתב כי מאחר שהמזוזות הקטנות שהגיעו בעבר ממדינת פולין כבר אינן מגיעות להונגריה בשל המלחמה, והסופרים המקומיים אינם יודעים לכתוב מזוזות קטנות כאלו, יש חשש שהמזוזות שנמכרות בפורמט זה מזויפות: "אחרי שאותן מזוזות קטנים אשר עד היום באו ממדינת פולין, לדאבון נפשנו, מתוך צרותיהם פסקו, והסופרים במדינתנו לא ה[ו]רגלו עדיין לכתוב מזוזות קטנות כאלו.... לכן החשש קרובה לזיוף...".
רבי שלמה צבי הכהן שטרסר מוסיף בכתב-ידו כי הוא מוכן שידפיסו את שמו כמי שחתום על האזהרה הנ"ל: "...הן עתה שבתי לשלום לביתי, ולעשות רצונו חפצתי למהר השלוח... אשר רוצה להדפיס נכון... ויוכל לרשום גם שמי על זו...".
הגאון רבי שלמה צבי הכהן שטרסר (תרכ"ג-תשי"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרט"ו-תרט"ז), בן-בתו של ה"כתב סופר" וחתן דודו רבי יעקב עקיבא סופר. משנת תרמ"ט בערך אב"ד סאבאטישט. משנת תרנ"ה אב"ד טירנוי ומשנת תרס"ב אב"ד דברצין. לקט מתורתו נדפס תחת השם "לקט שיבולים". נכדו (חתן-בנו) הוא הגאון המפורסם רבי משה שטרן אב"ד קהילת דברצין ארה"ב.
[1] דף. כ-25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
נכתב בשולי מכתב (מודפס) מטעם "הלשכה המרכזית" של האורתודוקסים בהונגריה, עם הכותרת "אזהרה להסיר מכשול" - בו נכתב כי מאחר שהמזוזות הקטנות שהגיעו בעבר ממדינת פולין כבר אינן מגיעות להונגריה בשל המלחמה, והסופרים המקומיים אינם יודעים לכתוב מזוזות קטנות כאלו, יש חשש שהמזוזות שנמכרות בפורמט זה מזויפות: "אחרי שאותן מזוזות קטנים אשר עד היום באו ממדינת פולין, לדאבון נפשנו, מתוך צרותיהם פסקו, והסופרים במדינתנו לא ה[ו]רגלו עדיין לכתוב מזוזות קטנות כאלו.... לכן החשש קרובה לזיוף...".
רבי שלמה צבי הכהן שטרסר מוסיף בכתב-ידו כי הוא מוכן שידפיסו את שמו כמי שחתום על האזהרה הנ"ל: "...הן עתה שבתי לשלום לביתי, ולעשות רצונו חפצתי למהר השלוח... אשר רוצה להדפיס נכון... ויוכל לרשום גם שמי על זו...".
הגאון רבי שלמה צבי הכהן שטרסר (תרכ"ג-תשי"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרט"ו-תרט"ז), בן-בתו של ה"כתב סופר" וחתן דודו רבי יעקב עקיבא סופר. משנת תרמ"ט בערך אב"ד סאבאטישט. משנת תרנ"ה אב"ד טירנוי ומשנת תרס"ב אב"ד דברצין. לקט מתורתו נדפס תחת השם "לקט שיבולים". נכדו (חתן-בנו) הוא הגאון המפורסם רבי משה שטרן אב"ד קהילת דברצין ארה"ב.
[1] דף. כ-25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בחתימת הגאון רבי אהרן קוטלר. קלצק, אב תפר"ח [תרפ"ח 1928].
פניה לקהילת הלסינגפורס (הלסינקי, בירת פינלנד) - בקשה לעזרה בהקמת בניין הישיבה: "...בקשתנו היא שתתנו ידכם לבנין המשכן ללוחות העדות, בכדי שיוכלו התלמידים למצוא מנוחתם הדרושה...".
נייר מכתבים רשמי של הישיבה "מתיבתא רבתא 'עץ חיים' דסלוצק שנעתקה לקלצק". כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה - רבי אהרן קוטלר (עם חותמות הישיבה).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא איגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את הישיבה בעיר קלצק בפולין. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, והעבירה את הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. חותמת ארכיון. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.
פניה לקהילת הלסינגפורס (הלסינקי, בירת פינלנד) - בקשה לעזרה בהקמת בניין הישיבה: "...בקשתנו היא שתתנו ידכם לבנין המשכן ללוחות העדות, בכדי שיוכלו התלמידים למצוא מנוחתם הדרושה...".
נייר מכתבים רשמי של הישיבה "מתיבתא רבתא 'עץ חיים' דסלוצק שנעתקה לקלצק". כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה - רבי אהרן קוטלר (עם חותמות הישיבה).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא איגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את הישיבה בעיר קלצק בפולין. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, והעבירה את הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. חותמת ארכיון. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים וכתבי יד
קָטָלוֹג