ספר לקוטי הלכות, ביאורים וחידושים על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך - על דרך עבודת ה', מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת רבי נתן ברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו המובהק של רבי נחמן. לבוב, [תרי"ט] 1859.
לפנינו החלק השישי של החיבור, על חלקו הראשון של חשן משפט, הלכות דיינים - הלכות אפטרופס [סימן א-רף], ומפתחות.
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". גם בנו של רבי נחמן חזן מטולטשין (עורך הספרים), סיפר על אביו: "שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה" (ראה בהרחבה קטלוג קדם, מכירה 77, פריט 141).
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[2], עט; קיט; [8] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (במספר דפים כתמים רבים). בלאי. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, מרביתם משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת, משוקם בהדבקות נייר. יתכן ודפים קיז-קיח הושלמו מעותק אחר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 277.
[8] דף אחרונים, עם המפתחות, אינם מופיעים בעותק שנרשם על ידי מפעל הביבליוגרפיה (נרשמו על ידי ג' שלום, אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ' 11, מס' 26).

ספר קדושת שבת, על מעלת וקדושת השבת על פי כתבי רבי נחמן מברסלב, מאת רבי נחמן גולדשטיין מטשערין. לבוב, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
הספר שלפנינו הוא חלק נוסף של ליקוטים מתורת רבי נחמן מברסלב על שבת, שהופיע כהמשך לספר "יקרא דשבתא", שנדפס בלבוב באותה שנה.
המחבר, רבי נחמן גולדשטיין, רבה של העיר טשערין באוקראינה ומחשובי חסידי ברסלב. תלמידו הגדול של רבי נתן שטרנהרץ (מוהרנ"ת), ממנו קיבל את ה"תורה שבעל פה" של חסידות ברסלב - שיחות וסיפורים שמעולם לא הועלו על הכתב. בעקבות זאת הוא היה לדמות מפתח בהעברת מסורות מרבי נחמן מברסלב לדורות הבאים. מספריו: "פרפראות לחכמה" - הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן; "רמזי המעשיות"; "עלים לתרופה"; ורבים נוספים.
חותמת בדף השער: "ראובן מנחם לייפער בהרה"צה"ק ר' ישכר בערצי זצללה"ה זי"ע חופק"ק אונגוואר" - האדמו"ר רבי ראובן מנחם לייפער מאונגוואר, ממשפחת אדמו"רי נדבורנה. חתן רבי אלימלך אליעזר ולדמן מברדיוב. כיהן כאדמו"ר באונגוואר עוד בחיי אביו. נספה בשואה, תש"ג.
נ דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 513.

ספר קצות החושן, על שולחן ערוך חושן משפט, חלק ראשון, מאת הגאון רבי אריה ליב הכהן הלר. [לבוב, תקמ"ח 1788. דפוס הרבנית יהודית רוזאניס]. מהדורה ראשונה.
עם "קונטרס הספקות", לאחי המחבר, הגאון רבי יהודה הכהן (בעל "תרומת הכרי").
ספר קצות החושן הוא אחד מספרי היסוד של העולם התורני, ובמשך יותר ממאתיים שנה נחשב למורה הדרך העיקרי ללימוד עיוני בישיבות מכל החוגים.
העותק של הגאון רבי אהרן משה טויבש בעל "קרני ראם", אב"ד יאסי. בדפי הספר למעלה מעשרים הגהות למדניות (רובן ארוכות) בכתב-ידו. ההגהות נדפסו בקובץ "כרם שלמה" שנה ט"ז, ניו יורק תשנ"ג, עמ' יד-יז.
הגאון המפורסם רבי אהרן משה טויבש (תקמ"ז-תרי"ב), אבד"ק סניאטין ויאסי, בעל שו"ת "תועפות ראם" וספר "קרני ראם". מגדולי גאוני דורו המפורסמים בגליציה וברומניה. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי בנעט ועם הגאון בעל "חתם סופר". נולד בעיר לבוב (למברג) והיה ידיד נעוריו של הגאון בעל "ישועות יעקב" ושל רבים מגאוני גליציה. בשנים תק"פ-תר"ב כיהן ברבנות סניאטין. בעשרת שנות חייו האחרונות כיהן כרבה של העיר יאסי.
[1], קכט; טו דף. חסר דף השער. 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים (בדף הראשון קרעים חסרים גדולים עם מעט פגיעות בטקסט), משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני שריפה במספר דפים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר בינה לעתים, דרשות מאת רבי עזריה פיג'ו בעל "גדולי תרומה", חלקים א-ב. ברלין, [תקנ"א 1791].
העותק של הגאון רבי עקיבא איגר, שעבר בירושה במשפחתו, והגיע לידי נכדו רבי יעקב מראוויטץ (חתן רבי אברהם איגר מראוויטץ, בנו בכורו של רבי עקיבא איגר).
בדף השער של חלק א', רישום בעלות כנראה בכתב ידו של רבי עקיבא איגר (הדיו מרוחה): "זה הספר בינה לעתים שייך לי לשמי, הק' עקיבא גינז מא"ש". חתימות ורישומי בעלות רבים של רבי יעקב מראוויטץ בדף השער ובדף א/1: "יעקב מראוויטץ"; "שייך לי לשמי הק' יעקב"; "שייך לי לשמי יעקב מראוויטץ".
בדף [1] של ה"מפתחות" בסוף הספר - שתי הגהות בכתב ידו של רבי עקיבא איגר (אחת מהן בת 20 מילים).
הגאון המפורסם רבינו עקיבא (גינז) איגר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא איגר הראשון [אב"ד פרשבורג, בעל "משנת דרבי עקיבא"]. עוד טרם הגיעו לגיל בר-מצוה למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף איגר. בהיותו בן ט"ו שנה כבר החל לומר שיעור בפני תלמידים. עם נישואיו בשנת תקל"ח עבר לגור בעיר ליסא בבית חותנו רבי איצק מרגליות. למרות היותו רך בשנים נחשב כאחד מגדולי הלמדנים בעיר, שהייתה מרכז התורה באותה תקופה. בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד וייסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב העיר פוזן, בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו. אף שם ייסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל "רוח הקודש", ענוותן ונעים הליכות אשר לא השתרר על הציבור, אך ידע לעמוד בתוקף על כבוד הרבנות וכבוד התורה. התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הציבור. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים.
מצאצאיו נודעו כגדולי דורם: הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ו-תרי"ב) - מנגידי וורשא וממלא-מקום אביו ברבנות פוזן, בעל "גליון מהרש"א" וספרים נוספים; בנו הבכור הגאון רבי אברהם איגר מהעיר ראוויטץ, שערך את כתבי אביו (עם הוספותיו החתומות "אאבה"ה" - אמר אברהם בן הרב המחבר); חתנו הגדול, הגאון רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שנשא את בתו בזיווג-שני [הרבנית שרל, אֵם-צאצאיו רבי אברהם שמואל בנימין וואלף בעל ה"כתב סופר", ורבי שמעון סופר אב"ד קראקא].
הגהותיו של רבי עקיבא איגר נחשבות בקרב הלמדנים ובעולם הישיבות כבעלות ערך מיוחד, הראויות לעמול ולהתייגע עליהן בשל חריפותן ועמקותן. אף הוא עצמו החשיב את הגהותיו כחיבור הראוי להדפסה, וכפי שניכר במכתביו לבנו רבי אברהם איגר, שנדפסו בראש ספר הגהות רבינו עקיבא איגר, ברלין תרכ"ב. מבין הגהותיו מפורסמות הגהותיו לש"ס, הידועות בשם "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשולחן ערוך ו"תוספות רעק"א" למשנה. במהלך השנים נדפסו הגהותיו לספרים שונים, במהדורות החדשות של אותם הספרים ובקבצים תורניים.‎ לפי המסופר, רבי עקיבא איגר נהג לכתוב את הגהותיו בשעת מנוחת הצהריים שלו, על גבי הספרים החדשים שהובאו לו (ראה סדר יומו שפורסם ב"עלי זכרון", ג', אב תשע"ה, עמ' ד).
רבי יעקב מראוויטץ, החתום בספר שלפנינו, הוא הדיין רבי יעקב ב"ר מאיר ליטהויער מראוויטץ (נפטר תשרי תרכ"ח), שנשא לאשה את הרבנית חנה בת הגאון רבי אברהם איגר מראוויטץ (תקל"ט-תרי"ד), בנו הבכור של רבי עקיבא איגר. רבי יעקב עמד בקשר שו"ת עם סבו הגדול (ראה תשובות רע"א, קמא, סימן כ"ב וסימן קלה). לימים כיהן כאב"ד וואנגוביץ, ובסוף ימיו שימש כראב"ד אינווארצלוו. בתו היתה הרבנית גליקכה אשת רבי נחום שטרייזאנד אב"ד פארדאן, שהוציא לאור את חידושי רבי עקיבא איגר על שו"ע אהע"ז וחו"מ, יחד עם הגהותיו (מאורן של ישראל, ב, עמ' רעו).
[1], לח; [1], נה, [3] דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט, בדף השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (בגב השער השלמת מילים חסרות בכתב יד מרובע). כריכה חדשה.

ספר הזוהר, חלק שני על ספר שמות. [מנטובה, שי"ט 1558]. מהדורה ראשונה.
הדפסה ראשונה של ספר הזוהר. רשות הרבנים ניתנה להדפיסו רק כתשעים שנים לאחר התחלת מלאכת הדפוס. תוך כדי הדפסתו התחילו מדפיסי קרימונה להדפיס את הזוהר, והחלקים האחרונים נדפסו בקרימונה קודם שנדפסו במנטובה.
עותק חסר, עם השלמת דפים מעותק אחר. על דפי ההשלמה הגהות בכתיבה ספרדית עתיקה (מתקופת ההדפסה בקירוב), ובהן תיקונים ושינויי נוסח (רבים מתיקונים אלה מופיעים בהגהות שהעתיקו רבי משה זכות ורבי יוסף חמיץ ונדפסו בספר דרך אמת, ונציה, תי"ח) במספר הגהות מופיעים הערות על התוכן, ציוני מקורות והפניות (ביניהם לספר הגלגולים).
עותק חסר ופגום. יא-יב, יז-לט, מב-פה, צ-צז, קג-קט, קיד-קכ, קכב-קכח, קל-קעד, קעז-קפט, קצד-רח, ריו-רלב, רלה-רנה, רנז-רסד דף. הושלמו מעותק אחר הדפים: מ-מא, צח-קב, קי-קיג, קסא, רט-רטו. חסרים 34 דפים (בהתחלה, באמצע ובסוף): א-י, יג-טז, פו-פט, קכא, קכט, קעה-קעו, קצ-קצג, רלג-רלד, רנו, רסה-רסט. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות (במספר דפים כתמים כהים). קרעים, קמטים ובלאי רב. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (במספר דפים סימני עש קשים). דפי ההשלמה מנותקים. קרע חסר גדול, עם פגיעה בטקסט, בדף קסא, משוקם בהדבקת נייר (מצורף דף קסא מעותק אחר, להשלמה). סימני שריפה עם פגיעות בטקסט באחד מהדפים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. מחיקות צנזורה רבות. רישומים בכתב-יד. כריכת קלף ישנה ובלויה, עם פגמים וסימני עש.