ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים, שני מכתבים, פירוש חסידי על מסכת אבות וחידושים על סוגיות במסכת חולין, מאת רבי ישראל הופשטיין - המגיד מקוז'ניץ. [יוזפוף, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
בעותק שלפנינו מופיע הדף הנדיר, שאינו מופיע ברוב העותקים, ובו שלוש הסכמות של שלושה מגדולי החסידות: רבי מרדכי דוד מדומברובה, ה"אריה דבי עילאי" רבי אריה לייב ליפשיץ, והסכמתו המפורסמת של ה"דברי חיים" מצאנז, בה הוא כותב: "אשר לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו" [של המגיד מקוז'ניץ]. הסכמות אלו לא מופיעות ברוב עותקי המהדורה הראשונה (כפי הנראה, נשלחו למדפיסים רק בסיום ההדפסה, ולכן נכרכו רק במעט עותקים), ואף לא נדפסו בכל המהדורות האחרות, עד למהדורת בני-ברק תשכ"ה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין - הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו. "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר, שצריך ללמוד ספר זה בעיון ועומק כמו שמעיינים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
[4], צ; לב דף. דף השער הראשון חסר (במקור נדפס הספר עם שני שערים). 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, ובהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי וקמטים בשולי הדפים. קרעים בשולי דף השער ודפים נוספים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 452.

ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. בשער פרט שנה של תקס"ב, ציון התאריך "1802" ושם הדפוס: Jides Rosanes [יהודית רוזאניס].
הדפוסת מזוייפת. שם המדפיסה ושני התאריכים מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "ישראל ויהודה יחד" (ללא ו' החיבור), "ויבשר לגאולה", העולים בגימטריה (כל משפט בפני עצמו), תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 108, מס' 47].
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "בית ישראל" - דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], כא; טו, [1] דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר שקוף לשיקום בדף האחרון על הקרע ועל חלק מהטקסט. חותמת. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 483.

ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. חלק ראשון על בראשית, חלק שני על שמות וחלק שלישי על ספרים ויקרא, במדבר ודברים. [לבוב, תקצ"ד-תר"א? 1834-1841?]. מהדורה ראשונה.
שלושה חלקים בשלושה כרכים.
הדפסת הספר נמשכה על פני מספר שנים. החלק הראשון נדפס בשנת תקצ"ד, כפי שעולה מפרט השנה הרמוז בדברי המביא לדפוס מעבר לדף השער. החלק השלישי נדפס לאחריו (על פי דברי המביא לדפוס, הכותב: "אבטח בחסד אל... להוצי'[א] גם את ספר שמות ממכבש הדפוס בקרב[!]..."). החלק השני נדפס ככל הנראה בשנת תר"א, שכן אחד מהמסכימים, רבי אהרן משה טויבש "אב"ד דק"ק ייאס", נתמנה לכהונתו ביאס רק בשנת תר"א.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט [שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש] - חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו יחידו של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל"; וספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
רישומים ארוכים בכתב-יד בדף המגן של הכרך הראשון. הגהות קצרות במספר דפים בכרך השלישי.
שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], פג, פה-קנב דף. כרך שני (שמות): [1], נד דף. כרך שלישי (ויקרא-דברים): נ דף. חסר דף השער. 22-23 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בכרך השני. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון במצב בינוני. כרכים שני ושלישי במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בכרך הראשון). בלאי. קרעים בשולי הדפים בכרך השלישי. קרעים בכרך הראשון, בהם קרעים חסרים בדף השער ודפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (עם השלמה של מסגרת השער). סימני עש עם פגיעות בטקסט (בכרך הראשון סימני עש רבים, חלקם קשים). חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים בכרך השני, עם פגיעה בכותרת באחד הדפים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 460.

ספר עמוד התורה, מאמרים בדרך הקבלה והחסידות, מאת הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין אב"ד ראזדאל, חתן האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה. הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
בסוף הספר מודפס מכתב מאלמנת המחבר, "שרה בת הרב הקדוש המפורסים מהור"ר צבי הירש זצוק"ל מזידיטשוב יצ"ו", עם הכותרת: "דברי בת אדונינו הקדוש זצוק"ל, היא האשה הנעצבת אלמנת הרב המחבר הקדוש זצוק"ל - אשר הביאה מחברת הלז לבית הדפוס".
[1], פט, צב-צג דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בחלק מהדפים כתמים כהים גדולים). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 465.

ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וארמאן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.
שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", דהיינו תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].
בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה מאותן סיבות שנמנו למעלה.
האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ (נקראה גם יאלאוויץ). מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" - על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם - בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
בדף המגן הקדמי, הקדשה ל"האברך המופלא" ר' משה מרדכי דוב פישל, שקיבל את הספר כ"דרשה גישאנק" (דורון דרשה), חתום על ידי "בנימין מונשטיק". לצדו רישום נוסף מהמקבל, על קבלת הספר מידי הנ"ל.
[2], קפב דף. 23 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה. דפים רבים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים בדף השער ודפים נוספים (במיוחד בדפים ראשונים ואחרונים). קרע חסר קטן בדף יח וקרעים חסרים בדף האחרון, עם פגיעות בטקסט. סימני עש. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 100.