מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove print filter print
- ודפוסי (20) Apply ודפוסי filter
- book (20) Apply book filter
- and (16) Apply and filter
- שנות (10) Apply שנות filter
- רוסיהפולין (10) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (10) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (10) Apply רוסיה filter
- דפוסי (10) Apply דפוסי filter
- עתיקים (10) Apply עתיקים filter
- ערש (10) Apply ערש filter
- סלאוויטא (10) Apply סלאוויטא filter
- וזיטומיר, (10) Apply וזיטומיר, filter
- וזיטומיר (10) Apply וזיטומיר filter
- והש (10) Apply והש filter
- הר (10) Apply הר filter
- פולין (10) Apply פולין filter
- דפוסים (10) Apply דפוסים filter
- 16 (10) Apply 16 filter
- 16th-17th (10) Apply 16th-17th filter
- 17 (10) Apply 17 filter
- centuri (10) Apply centuri filter
- earli (10) Apply earli filter
- elsewher (10) Apply elsewher filter
- in (10) Apply in filter
- poland (10) Apply poland filter
- russia (10) Apply russia filter
- russia-poland (10) Apply russia-poland filter
- russiapoland (10) Apply russiapoland filter
- slavita (10) Apply slavita filter
- slavita, (10) Apply slavita, filter
- th (10) Apply th filter
- zhitomir (10) Apply zhitomir filter
- וגרפיקה (6) Apply וגרפיקה filter
- תמונות (6) Apply תמונות filter
- תצלומים (6) Apply תצלומים filter
- תצלומים, (6) Apply תצלומים, filter
- draw (6) Apply draw filter
- photograph (6) Apply photograph filter
- photographs, (6) Apply photographs, filter
מציג 25 - 26 of 26
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
מפה דרך אמת, מפת ארץ ישראל ובה סימון מסעי בני ישראל במדבר, נחלות השבטים והמושבות העבריות החדשות, מעשה ידי אביגדור מאלקאוו. ורשה, תרנ"ט (1899). מהדורה שניה. עברית ומעט רוסית.
מפת ארץ ישראל באוריינטציה המקובלת במפות עתיקות, ובה המזרח בראש המפה. המפה מערבת ישן וחדש - לצד סימון מסעות בני ישראל במדבר, נחלות השבטים ואתרים היסטוריים ותנ"כיים, נראות המושבות העבריות החדשות - בהן חדרה, כפר סבא, יהוד, באר טוביה, פתח תקווה, מוצא, מקווה ישראל ונחלת ראובן (נס ציונה), כמו גם מסילת הרכבת מיפו לירושלים (שנחנכה בשנת 1892, שנתיים לפני צאת המהדורה הראשונה של המפה) ו"סועצקי קאנאל" (תעלת סואץ). ייתכן שזו המפה הראשונה המציינת חלק מן המושבות העבריות בארץ.
בטקסט בפינת המפה מתאר אותה המחבר: "מפת ארצנו הקדושה (פלישתינא) כאשר היא כעת, וכאשר היתה בשנים קדמוניות, עריה, ימיה, נהרותיה ונחליה, הריה ועמקיה וכל המושבות של היהודים עובדי אדמה (וקראתי לכל עיר ומקום בלשון המורגל במדינתנו בשפת רוסיא) ודרך אמת לעלית בני ישראל מארץ מצרים, מסעיהם, חניותיהם, המדברים, הארצות והימים, אשר עברו עד בואם לארץ ישראל. [...] תוצאה שניה [...] ווארשא, מאתי אביגדור בר' מרדכי מאלקאוו [...]".
בפינת השמאלית התחתונה של המפה כותרת ברוסית, ולצדה מקרא וקנה מידה; קנה מידה נוסף נדפס בפינה הימנית העליונה. סביב המפה נדפסו פסוקים מן המקרא וציטוטים מן התפילה העוסקים כולם בציפייה לגאולה ולשיבה לארץ ישראל, ומעידים על היותו של עורך המפה מחובבי ציון.
מפה: 52.5X78 ס"מ בקירוב. מחולקת ל-20 חלקים המוצמדים לבד פשתן, לצורך קיפולה. מצב בינוני. הנייר כהה. קרעים וקרעים חסרים קלים. נתונה במסגרת 63X88.5 ס"מ בקירוב.
לאור 895 (מהדורה ראשונה, 1894; המהדורה שלפנינו אינה מצוינת).
ספרות: ארץ ישראל במפות ממידבא ועד הלווין, בעריכת אריאל התשבי. הוצאת מוזיאון ישראל ומשרד הביטחון, ירושלים, 2001. עמ' 134.
מפת ארץ ישראל באוריינטציה המקובלת במפות עתיקות, ובה המזרח בראש המפה. המפה מערבת ישן וחדש - לצד סימון מסעות בני ישראל במדבר, נחלות השבטים ואתרים היסטוריים ותנ"כיים, נראות המושבות העבריות החדשות - בהן חדרה, כפר סבא, יהוד, באר טוביה, פתח תקווה, מוצא, מקווה ישראל ונחלת ראובן (נס ציונה), כמו גם מסילת הרכבת מיפו לירושלים (שנחנכה בשנת 1892, שנתיים לפני צאת המהדורה הראשונה של המפה) ו"סועצקי קאנאל" (תעלת סואץ). ייתכן שזו המפה הראשונה המציינת חלק מן המושבות העבריות בארץ.
בטקסט בפינת המפה מתאר אותה המחבר: "מפת ארצנו הקדושה (פלישתינא) כאשר היא כעת, וכאשר היתה בשנים קדמוניות, עריה, ימיה, נהרותיה ונחליה, הריה ועמקיה וכל המושבות של היהודים עובדי אדמה (וקראתי לכל עיר ומקום בלשון המורגל במדינתנו בשפת רוסיא) ודרך אמת לעלית בני ישראל מארץ מצרים, מסעיהם, חניותיהם, המדברים, הארצות והימים, אשר עברו עד בואם לארץ ישראל. [...] תוצאה שניה [...] ווארשא, מאתי אביגדור בר' מרדכי מאלקאוו [...]".
בפינת השמאלית התחתונה של המפה כותרת ברוסית, ולצדה מקרא וקנה מידה; קנה מידה נוסף נדפס בפינה הימנית העליונה. סביב המפה נדפסו פסוקים מן המקרא וציטוטים מן התפילה העוסקים כולם בציפייה לגאולה ולשיבה לארץ ישראל, ומעידים על היותו של עורך המפה מחובבי ציון.
מפה: 52.5X78 ס"מ בקירוב. מחולקת ל-20 חלקים המוצמדים לבד פשתן, לצורך קיפולה. מצב בינוני. הנייר כהה. קרעים וקרעים חסרים קלים. נתונה במסגרת 63X88.5 ס"מ בקירוב.
לאור 895 (מהדורה ראשונה, 1894; המהדורה שלפנינו אינה מצוינת).
ספרות: ארץ ישראל במפות ממידבא ועד הלווין, בעריכת אריאל התשבי. הוצאת מוזיאון ישראל ומשרד הביטחון, ירושלים, 2001. עמ' 134.
קטגוריה
תצלומים, תמונות וגרפיקה
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
קיר המזרח בבית הכנסת הגדול בעיר קישווארדה (קליינווארדיין), הונגריה, 1901.
צבעי מים על בד מוצמד לנייר. חתום ומתוארך. מתואר (הונגרית) על גבי לוח הקרטון שאליו מוצמד הרישום.
הרישום, המציג את קיר המזרח בבית הכנסת הגדול בעיר קישווארדה (קליינווארדיין בשמה היידי), ובו ארון קודש מפואר בעל גמלון משולש, ומעליו חלון רוזטה משובץ ויטראז'.
קהילת יהודי קישווארדה, עיירה בצפון-מזרח הונגריה, מתועדת לראשונה כבר בשנת 1730. הקהילה הייתה גדולה ביחס לגודל העיירה ושגשגה מן הבחינה הכלכלית. היו בה סוחרים, תעשיינים ועובדי אדמה; הקהילה הפעילה מוסדות רבים, בהם בנק ובית חולים יהודי. ערב מלחמת העולם השניה מנו יהודי קישווארדה כשליש מאוכלוסיית העיר. בית הכנסת הגדול והמפואר, שקיר המזרח שלו הוא הנראה ברישום זה, ואשר עומד על תילו עד היום, נבנה בשנת 1901. את המבנה תכנן האדריכל Ferenc Szabolcsi (Grósz); חלון הרוזטה הקבוע בקיר המזרח שונה מעט בפרטיו מן המוצע ברישום. כיום משמש המבנה כמוזיאון. מרבית יהודי הקהילה נספו בשואה.
34X23 ס"מ. מוצמד לקרטון 41.5X29 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
צבעי מים על בד מוצמד לנייר. חתום ומתוארך. מתואר (הונגרית) על גבי לוח הקרטון שאליו מוצמד הרישום.
הרישום, המציג את קיר המזרח בבית הכנסת הגדול בעיר קישווארדה (קליינווארדיין בשמה היידי), ובו ארון קודש מפואר בעל גמלון משולש, ומעליו חלון רוזטה משובץ ויטראז'.
קהילת יהודי קישווארדה, עיירה בצפון-מזרח הונגריה, מתועדת לראשונה כבר בשנת 1730. הקהילה הייתה גדולה ביחס לגודל העיירה ושגשגה מן הבחינה הכלכלית. היו בה סוחרים, תעשיינים ועובדי אדמה; הקהילה הפעילה מוסדות רבים, בהם בנק ובית חולים יהודי. ערב מלחמת העולם השניה מנו יהודי קישווארדה כשליש מאוכלוסיית העיר. בית הכנסת הגדול והמפואר, שקיר המזרח שלו הוא הנראה ברישום זה, ואשר עומד על תילו עד היום, נבנה בשנת 1901. את המבנה תכנן האדריכל Ferenc Szabolcsi (Grósz); חלון הרוזטה הקבוע בקיר המזרח שונה מעט בפרטיו מן המוצע ברישום. כיום משמש המבנה כמוזיאון. מרבית יהודי הקהילה נספו בשואה.
34X23 ס"מ. מוצמד לקרטון 41.5X29 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
תצלומים, תמונות וגרפיקה
קָטָלוֹג