שטר תנאים מפורט לאירוסי החתן ר' ליב ב"ר הירץ צונץ, עם הכלה גיטלה בתו של ר' ליב עמריך. עם חתימות המחותנים והערבים. פרנקפורט דמיין, תמוז תקנ"ט [1799].
חתימות שני המחותנים: "הק' הירץ בלא"א הדיין מהור"ר אנשיל צונץ זצ"ל", ו"הק' יהודה ליבלא"א[!] המנוח כהר"ר גומפיל עמריך זצ"ל". חתימות שני הערבים: "הק' טעבלי בן כ"ה הירץ צונץ - ע"ק מצד החתן", ו"מאיר בן שמעון הענא - ע"ק מצד הכלה".
בהמשך המסמך נוסף הסכם חדש, עם שינויים בהסדרים הכספיים והערבויות שבהסכם ה"תנאים" הראשון, בחתימות שני המחותנים הנ"ל, רבי הירץ צונץ ורבי ליב עמריך. פרנקפורט דמיין, תמוז תקס"ב [1802].
רבי ליב עמריך (נפטר ו' כסלו תקע"ח), איש קדוש וטהור, מראשי חבורת התלמידים של רבי נתן אדלר מפרנקפורט דמיין - רבו של ה"חתם סופר". מפורסמים דבריו של רבי נתן אדלר אליו ברגעי פטירתו מן העולם (ראה חומר מצורף). חתנו של רבי מאיר הענא (החתום אף הוא על שטר התנאים שלפנינו). ידיד מובהק של ה"חתם סופר" (המביא בספריו חידושי תורה בשמו ומכנהו בתואר "ידידי הרבני כ"ה ליב עמריך מפפ"ד", ספר הזכרון, עמ' צג). מוהל ותיק שבספר-הנימולים שלו היו רשומים 782 בריתות שערך. על מצבת קברו נכתב: "החסיד המפורסם, ירא אלוקים... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... תמים במעשיו... גבר באחיו, בחסידות ופרישות בדקדוקי מצוות וסיגופים וטבילות. עינה בצום נפשו בהפסקות משבת לשבת. רוב ימיו עסק בתורה וגמ"ח...". גם בספר ה"ממורבוך" של קהילת פרנקפורט נכתב עליו: "החסיד המפורסם קדישא ופרישא... התורני מוהר"ר ליב בן... גומפיל עמריך... אשר הוא טהור וקדוש... זריז מאד בזריזות מצוה... ובורח מן העבירה...".
בזמנו, ייסד רבי נתן אדלר בביתו "מנין" פרטי, בו התפלל בנוסח הספרדים. לאחר פטירתו, המשיך תלמידו רבי ליב עמריך לקיים את ה"מנין", ולאחר פטירתו בשנת תקע"ח עבר ה"מנין" לביתו של רבי בנימין נידרהופהיים, חתן-חתנו של ר' ליב עמריך, שם התקיים ה"מנין" הנודע בשם "נידרהופהיימשע שול" בפרנקפורט דמיין, שהמשיך את מנהגיו המיוחדים של רבי נתן אדלר, עד תקופת השואה.
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-33 ס"מ. מצב טוב. פגיעות בלאי קלות בשולי הנייר. סימני קיפול.

מכתב קצר (6 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק הקדוש רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. חשון תרל"ג [1872]. יידיש.
פתקה (צעטלע) שנשלחה לאחד מראשי הקהילה, ובה הוא מעניק את אישורו על קבלת שוחט לנסיון: "אודיע למנהל עדת ישורון...", על קבלת "היקר לעמאן" לנסיון, להיות ממלא מקומו של השוחט ר' זלמן שפילבאך, עד שהלה יחזור לשחוט. בסיום המכתב מבקש רבי אליהו שישלחו אליו הפתקה הזו בחזרה: "...איך ערזוכע מיר דיזעס צעטלכע צוריק צו שיקען. הק' אלי' חו"ב גרידץ". בשולי המכתב שתי שורות בכתב-ידו של אחד מראשי הקהילה, הכותב שהוא שולח את הפתקה בחזרה.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמאכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות". סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
[1] דף. 9X12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים. הדבקת נייר דבק בשוליים.

אוסף מגוון של 16 מכתבים ומסמכים חתומים, בהם מכתבי רבנים ידועים. ארצות שונות באירופה, [תקכ"ט-תרע"ה, המאה ה-18, ה-19 וה-20].
• כתב סמיכה להגהת סת"ם, לרבי שלום שכנא מסקידל, בכתב-יד וחתימת הרב מפאריטש: "צ[--?] בהחסיד מוהר"א חונה פה ק' פאריטש". [המגיה המפורסם רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד), "בעל מגיה" מסקידל שבמחוז גרודנא, תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס. מפורסמת שליחותו מירושלים לחאלב, כדי להעתיק את מסורת ה"כתר"].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי יהודה ב"ר שמשון סג"ל אב"ד שענלאנק, אל קהילת צוואלע (זוואלע Zwolle, הולנד), הממליץ לקבל לרבנות את רבי יעקב פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. שענלאנק (Schönlanke, כיום: Trzcianka), חשון תר"י [1849].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי דוב בער פיליפסטאל מלעסלא בעל "נחלי דבש", אב"ד בירנבוים. סמיכה לרבנות לרבי יעקב ב"ר אהרן פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. בירנבוים (Birnbaum, כיום: מעזיהאד Międzychód), תרי"א? [1851?].
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי הירש אויב (Aub) אב"ד מינכן. מינכן, תרי"ב 1851-1852. יידיש.
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי משה אהרן באך אב"ד שילדברג. שילדברג (Schildberg, כיום: אוסטז'שוב Ostrzeszów), תרכ"ה [1865].
• אישור רשמי (בפולנית), בחתימת ידו (בעברית) וחותמתו של רבי גבריאל דנציגר אב"ד ראדום. [ראדום Radom], ינואר 1861 [תרכ"א]. [הגאון רבי גבריאל דנציגר, אחיו של רבי שרגא פייביל דנציגר אב"ד גריצא, ודודם-זקנם של שושלת אדמו"רי אלכסנדר].
• רשימת מנויים נותני "דמי קדימה" לספר, עם כ-20 רישומים וחתימות [רובם בכתב-יד המנויים]. קרלין, סיון תרכ"א [1861].
• מכתב בכתב-יד וחתימת "הק' נתן נטע בן כמוהר"ר קלמן שליט"א מהיטן באך" [Hüttenbach, גרמניה], הכותב לאביו בעניין מסחר בספרים. זולצבאך, תמוז תקכ"ט [1769].
• אישור על זכות בלעדית למכירת יין. עם שלש חתימות: "[נ"פ?] ברודא", "עזריאל צורף בר"ג ז"ל" ורבי ליזר בכר[ך?]. ו"י [? - אולי וורמייזא], תק"ל [1770].
• מכתב ארוך בכתב-יד וחתימת רבי שלמה זלמן יפה, בן בנו של רבי מרדכי יפה "אשר הי' ג"ם שנים אבדק"ק שווערין במדינת מ"ב [מקלנבורג]", ובו בקשת תמיכה מעשירי ברסלוי, עם הוראה לשלוח את הכסף "על אדרעססע [=לכתובת] Jacob Moses Eiger אבערראבביענער" [הוא הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזן]. פוזן, ניסן תקפ"ו [1826].
• מכתב אל "הרב הגאון הגדול... מו"ה זכרי'[ה]", בכתב-יד וחתימת רבי "יצחק אייזק הכהן שווערין". מכתב מליצי מעניין, ובו תודות לרב ולמשפחתו על תמיכתם בבנו "מיום בואו לחסות תחת כנפיו וילמדהו דעת..." [כנראה בחור ישיבה שלמד בעירו ובישיבתו של רבי זכריה הנ"ל].
• דף גדול, הכולל כמה מכתבים בעניני כספים, חתומים. סקווירא, תרט"ו [1854]. יידיש ועברית.
• שטר מכירת חמץ, בחתימת רבי "אליעזר יצחק ב"ר יהונתן ש"ץ ושו"ב דפ"ק נארווקא". נארווקא (פלך גרודנא), ניסן תרמ"א [1881].
• כתב הכשר לקמח "שמורה" למצות, בחתימות הרבנים רבי אליהו אדלער ורבי משה פלדמן, וחתימות המשגיחים רבי מאיר צבי גרינוואלד ורבי יצחק צבי שטיינער. פעשט (בודפסט), תרע"ה [1915].
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מכתב בכתב-יד קדשו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין. אדר תר"נ [1890].
כתב סמיכה לרבנות, לתלמיד ישיבת וולוז'ין, "הרב הגדול חריף ובקי, י"א [ירא אלוקים] מ'[ורנו] אליהו ב"ר דוד זאב נ"י מק' פאדבראדז". הנצי"ב כותב עליו: "ידעתיו בשבת תחכמוני הישיבה ה ק'[דושה] פה"ק וולאזין - כי הרבה יגע ועמל בתלמוד ופוסקים, וגם מצא ברכה והגיע להוראה, ע"כ אני סומך ידי עליו יורה וידין באיזה קהילה אשר יכירו אותו לטוב לנשאהו על גרם מעלת הרבנות". הנצי"ב מברך אותו: "המקום יהי בעזרו ויאיר דברו וישכון כבוד בעירו והמה ימצאו ברכה לרגלו ושלו'[ם] וכבוד בגללו, כנפש העמוס בעבודה רבה. נפתלי צביהודא ברלין". [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה].
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. בשל העומס הרב שהיה מוטל על כתפיו היה רגיל לחתום את מכתביו במילים: "העמוס בעבודה" [כמו במכתב שלפנינו]. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
על מקבל הסמיכה - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), ראה פריט הבא.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרע בסימן קיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, סיון תרע"א [1911].
מכתב (פתקה) הממוען אל "הרבנים הממונים שיחיו" של קופה ציבורית כלשהי, בבקשה להעברת כסף שהופקד בקופה: "בטובם לשלם סך 15 רובל לר' יצחק ב"ר אברהם עפשטיין מקאמעלישאק, סך 15 רובל התמורה קיבלתי מאביו שי', ידידם הדו"ש חיים עוזר... כ"ד סיון אעת"ר, ווילנא".
על גבי הכיתוב הועברו שני קווים למחיקה, כנראה לאחר שהכסף שולם.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יחידים, יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
[1] דף. 11X14 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. חיתוך הדף אינו ישר (נעשה באופן ידני).