מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove and filter and
- letter (109) Apply letter filter
- יד (92) Apply יד filter
- manuscript (83) Apply manuscript filter
- מכתבים (73) Apply מכתבים filter
- book (67) Apply book filter
- document (66) Apply document filter
- ומסמכים (58) Apply ומסמכים filter
- חסידות (58) Apply חסידות filter
- וכתבי (54) Apply וכתבי filter
- יד, (38) Apply יד, filter
- דפוס (32) Apply דפוס filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- ישראל (29) Apply ישראל filter
- כתבי (29) Apply כתבי filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- manuscripts, (29) Apply manuscripts, filter
- מכתבי (28) Apply מכתבי filter
- רבנים (28) Apply רבנים filter
- rabbin (28) Apply rabbin filter
- letters, (26) Apply letters, filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- ספרי (23) Apply ספרי filter
- חתימות (22) Apply חתימות filter
- dedic (22) Apply dedic filter
- gloss (22) Apply gloss filter
- signatur (22) Apply signatur filter
- וארץ (18) Apply וארץ filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- ומסמכים, (18) Apply ומסמכים, filter
- ירושלים (18) Apply ירושלים filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- print (16) Apply print filter
- the (15) Apply the filter
- דפוס, (14) Apply דפוס, filter
- הקדשות (13) Apply הקדשות filter
- והגהות (13) Apply והגהות filter
- חתימות, (13) Apply חתימות, filter
- מיוחסים (13) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (13) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (13) Apply עותקים filter
- signatures, (13) Apply signatures, filter
- communiti (11) Apply communiti filter
- jewish (11) Apply jewish filter
- ledger (11) Apply ledger filter
• דיוקן רב, תצלום סטודיו, מודבק על לוח קרטון מקורי (Cabinet card). [ראשית המאה ה-20].
בגב הלוח רישום בכתב-יד: "ר' איצל פוניבאז'ר" [תצלום זה שונה מהתמונות הידועות של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ (תרי"ד-תרע"ט), אב"ד פוניבז', בעל "זכר יצחק" ו"שיעורי הגרי"י", הידוע בעולם התורה בשם "רבי איצל'ה מפוניבז'", אך יתכן שזו תמונה מימי זקנותו].
• דיוקן הגאון רבי חיים רבינוביץ, תצלום סטודיו, מודבק על לוח קרטון מקורי (carte de visite). [טלז, 1910 בקירוב]. רישום בכתב-יד בגב הלוח: "חיים רבינוביץ".
התצלום שלפנינו איננו מוכר, והוא קודם לתצלום משנותיו האחרונות המופיע בתמונת המחזור של ישיבת טלז משנת תרפ"ח (ראה קטלוג קדם, מכירה מקוונת 3, פריט 345).
רבי חיים רבינוביץ (תר"כ-תרצ"א 1860-1930), מראשי ישיבת טלז. שיעוריו נדפסו בסדרת ספרי "חידושי רבי חיים מטעלז".
• דיוקן הגאון רבי חיים סג"ל מראצקי, תצלום מודפס על גלויה (גזורה בשוליה). [ליטא, שנות התר"ע-תר"פ בקירוב]. רישום בכתב-יד בשוליים: "ר' חיים סגל, דער ראצקער".
הגאון רבי חיים סג"ל (תר"ה-תרע"ה 1845-1914), אב"ד ראצקי משנת תרל"ח. משנת תרנ"ב כיהן כאב"ד יאנובה. מחבר הספר "אורח לחיים" (ווילנא, תרל"ט).
• גלויה מצולמת, "נשיאות אספת הרבנים בליטא - ו' אייר תרפ"ו - קאוונא". [קובנה, תרפ"ו 1926]. בתצלום נראים תשעה רבנים היושבים בשולחן הנשיאות, ורבנים נוספים. בראש היושבים: רבי אברהם דובער כהנא שפירא - רבה של קובנה, ורבי זליג ראובן בענגיס - רבה של קלווריה. בגב הגלויה חותמת "ועד הפועל של אגודת הרבנים בליטא - קאוונא".
• דיוקן רבי יוסף שלמה כהנמן, הרב מפוניבז', תצלום (מודבק על נייר בריסטול). [בני ברק?, שנות ה-60 בקירוב].
הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן (תרמ"ז-תשכ"ט), אב"ד פוניבז' בליטא, בה ייסד ישיבה גדולה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל והקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק. ממקימי עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבן יהדות אירופה.
5 פריטים. 7X11.5 ס"מ עד 11X17 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים. בגלוית אספת הרבנים בליטא - סימני קיפול וקרעים זעירים.
הדיוקנאות מופיעים בתוך שני מדליונים וסביבם עיטורים צמחיים, איורי מנורות, סמל מגן דוד, אריות וכתרים. במדליון השמאלי דיוקן הגר"א, מעוטף בטלית, עם הכתובת: "הגאון מו"ה אליהו מווילנא זצ"ל מופת הדור בעה"מ שנות אליהו, נולד א' פסח תפ"ה נפט' י"ט תשרי תקנ"ה". במדליון הימני דיוקן רבי יצחק אלחנן, עם הכתובת: "הגאון הגדול מרן יצחק אלחנן זצ"ל" (וכתובת נוספת בגרמנית).
39X52 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים, פגמים קלים. קילופים וקרעים בשוליים. חותמת. מודבק על נייר.
דיוקן הגר"א כשהוא יושב ליד שולחנו, מעוטף בטלית. בידו האחת ספר, ובידו השניה כותב בקולמוס על נייר. תחת הדיוקן נדפסה הכתובת: "הגאון מו"ה אליהו מווילנא זצ"ל מופת הדור בעה"מ שנות אליהו נולד א' פסח תפ"ה נפט' י"ט תשרי תקנ"ה".
50X37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בשוליים. קרעים חסרים בשוליים התחתונים, עם פגיעה קלה בטקסט.
לוח "מזרח" מפואר, מודפס בצבעים עזים ובדיו זהובה. במרכזו מופיעים איור של ארון הברית תחת הרים מושלגים ואיור של הכותל המערבי. בצדדים מופיעים איורים של משה ואהרן ושל שנים-עשר השבטים, ולצדם פסוקים שונים, בעברית ובגרמנית.
55.5X38 ס"מ. מצב טוב מאד. מעט כתמים.
מפת ארץ ישראל באוריינטציה המקובלת במפות עתיקות, ובה המזרח בראש המפה. המפה מערבת ישן וחדש - לצד סימון מסעות בני ישראל במדבר, נחלות השבטים ואתרים היסטוריים ותנ"כיים, נראות המושבות העבריות החדשות - בהן חדרה, כפר סבא, יהוד, באר טוביה, פתח תקווה, מוצא, מקווה ישראל ונחלת ראובן (נס ציונה), כמו גם מסילת הרכבת מיפו לירושלים (שנחנכה בשנת 1892, שנתיים לפני צאת המהדורה הראשונה של המפה) ו"סועצקי קאנאל" (תעלת סואץ). ייתכן שזו המפה הראשונה המציינת חלק מן המושבות העבריות בארץ.
בטקסט בפינת המפה מתאר אותה המחבר: "מפת ארצנו הקדושה (פלישתינא) כאשר היא כעת, וכאשר היתה בשנים קדמוניות, עריה, ימיה, נהרותיה ונחליה, הריה ועמקיה וכל המושבות של היהודים עובדי אדמה (וקראתי לכל עיר ומקום בלשון המורגל במדינתנו בשפת רוסיא) ודרך אמת לעלית בני ישראל מארץ מצרים, מסעיהם, חניותיהם, המדברים, הארצות והימים, אשר עברו עד בואם לארץ ישראל. [...] תוצאה שניה [...] ווארשא, מאתי אביגדור בר' מרדכי מאלקאוו [...]".
בפינת השמאלית התחתונה של המפה כותרת ברוסית, ולצדה מקרא וקנה מידה; קנה מידה נוסף נדפס בפינה הימנית העליונה. סביב המפה נדפסו פסוקים מן המקרא וציטוטים מן התפילה העוסקים כולם בציפייה לגאולה ולשיבה לארץ ישראל, ומעידים על היותו של עורך המפה מחובבי ציון.
מפה: 52.5X78 ס"מ בקירוב. מחולקת ל-20 חלקים המוצמדים לבד פשתן, לצורך קיפולה. מצב בינוני. הנייר כהה. קרעים וקרעים חסרים קלים. נתונה במסגרת 63X88.5 ס"מ בקירוב.
לאור 895 (מהדורה ראשונה, 1894; המהדורה שלפנינו אינה מצוינת).
ספרות: ארץ ישראל במפות ממידבא ועד הלווין, בעריכת אריאל התשבי. הוצאת מוזיאון ישראל ומשרד הביטחון, ירושלים, 2001. עמ' 134.
צבעי מים על בד מוצמד לנייר. חתום ומתוארך. מתואר (הונגרית) על גבי לוח הקרטון שאליו מוצמד הרישום.
הרישום, המציג את קיר המזרח בבית הכנסת הגדול בעיר קישווארדה (קליינווארדיין בשמה היידי), ובו ארון קודש מפואר בעל גמלון משולש, ומעליו חלון רוזטה משובץ ויטראז'.
קהילת יהודי קישווארדה, עיירה בצפון-מזרח הונגריה, מתועדת לראשונה כבר בשנת 1730. הקהילה הייתה גדולה ביחס לגודל העיירה ושגשגה מן הבחינה הכלכלית. היו בה סוחרים, תעשיינים ועובדי אדמה; הקהילה הפעילה מוסדות רבים, בהם בנק ובית חולים יהודי. ערב מלחמת העולם השניה מנו יהודי קישווארדה כשליש מאוכלוסיית העיר. בית הכנסת הגדול והמפואר, שקיר המזרח שלו הוא הנראה ברישום זה, ואשר עומד על תילו עד היום, נבנה בשנת 1901. את המבנה תכנן האדריכל Ferenc Szabolcsi (Grósz); חלון הרוזטה הקבוע בקיר המזרח שונה מעט בפרטיו מן המוצע ברישום. כיום משמש המבנה כמוזיאון. מרבית יהודי הקהילה נספו בשואה.
34X23 ס"מ. מוצמד לקרטון 41.5X29 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
דיו על קלף. 42 שורות בעמודה. כתב האריז"ל, ללא "ווי עמודים" (מנהג סופרים לפתוח כל עמודה בתיבה המתחילה באות ו').
"שמר לך" בראש העמוד - כמנהג אשכנז. הכתיבה תוכננה על ידי הסופר ולא על פי "תיקון סופרים" (תיקון סופרים לספר תורה של 42 שורות בעמודה, המתאים למנהג אשכנז, נדפס רק בשליש האחרון של המאה ה-19). היריעות תפורות באופן שהיה נפוץ באירופה עד שנות הת"ר.
כתיבה אשכנזית בשיטת האריז"ל הונהגה על ידי גדולי החסידות. לגובה היריעות לא היה מנהג קבוע, אך במאה ה-19 החלה להיות נפוצה כתיבת ספרי תורה בפורמט קטן.
גובה הקלף: 26 ס"מ. גובה "עצי חיים": 55 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. מעט בלאי. ה"עצי חיים" במצב טוב. מעיל קטיפה עתיק בצבע אדום, ועליו רקום "כ"ת" [כתר תורה] בתוך מגן דוד.
מצורפת חוות דעת מומחה.
דיו על גוויל (בגוון חום) בעיבוד אופייני לצפון אפריקה. כתיבה ספרדית נאה, בסגנון המתאים למרוקו או אלג'יר. כתוב במתכונת "ווי עמודים" (כל עמודה פותחת בתיבה המתחילה באות ו'), בהתאמה לאחד מ"תיקוני הסופרים" שנדפסו במחצית השניה של המאה ה-19. עצי חיים חרוטים ומגולפים, אופייניים לקהילות מרוקו, מעוטרים במגני דוד (ככל הנראה מן המאה ה-20).
גובה היריעות: 54 ס"מ בקירוב. גובה "עצי החיים": 100 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. תיקונים רבים, הדבקת טלאים ופיסות קלף.
מצורפת חוות דעת מומחה.
כתב וועליש (כתיבה ספרדית אופיינית למערב אירופה, סגנון שרווח אצל האשכנזים בהשפעת מגורשי ספרד). 16 שורות בעמודה.
גובה הקלף: 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרע ארוך ביריעה הראשונה, עם פגיעה בטקסט, שוקם בהדבקה. אותיות דהויות (תיקונים מאוחרים במספר מקומות). חיפוי בד ביריעה הראשונה, פגום. נתונה בקופסה חדשה.
מצורפת חוות דעת מומחה.
מגילת אסתר מהודרת על קלף - י"א שורות, באותיות גדולות, עם שוליים ("גיליונות") רחבים. [ירושלים, סוף המאה ה-19].
דיו שחורה על קלף. כתיבת סת"ם אשכנזית (כתב בית יוסף) נאה במיוחד. אותיות גדולות (גובה: 7-12 מ"מ בקירוב). 11 שורות בעמודה. 47 עמודות. שוליים ("גיליונות") רחבים במיוחד: כ-5 ס"מ למעלה וכ-7.5 ס"מ למטה.
כתב היד זוהה ע"י מומחים לסת"ם ככתב ידו של הסופר המפורסם מווילקומיר, רבי יקותיאל הסופר, מגדולי הסופרים בירושלים בתקופת המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט. בשנת תרמ"ג הזמין רבי שמואל סלנט ספר תורה אצל רבי יקותיאל הסופר, ונערך ביניהם חוזה לכתיבת הספר "בתכלית ההידור והשלימות על צד היותר טוב..." (ספר תורת רבינו שמואל סלאנט, ירושלים תשנ"ח, א', עמ' קצג-קצד, סימן לב).
כתב ידו של רבי יקותיאל הסופר מווילקומיר מתייחד ביופיו ובדיוקו, ובניואנסים מיוחדים בצורת האותיות. כתיבתו היוותה מודל לחיקוי, ושימשה גם כמקור מוסמך לבירורי הלכה בדיני צורת האותיות ומסורת הסת"ם. הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר (ממגלי ה"גניזה הקהירית"), כתב בספרו שו"ת שאֵלת שלמה, סימן יא, בבירור צורת כתיבת אות כ': "...הנה ראיתי סופרים מומחים מקפידים... וראיתי פה לסופר מומחה מוילקאמיר ז"ל שכ'[תב] כן צורת הכ'...".
הדיו שבה נכתבה המגילה שלפנינו לא דהתה עם השנים, והאותיות נותרו שחורות ונאות. דבר זה אופייני לכתבי הסת"ם של הסופר מווילקומיר, כמו גם לכתבי הסת"ם של רעו רבי נתנאל סופר מירושלים, שהשתמשו בדיו מיוחדת שייצרו בעצמם.
רבי יקותיאל דוד ב"ר אליהו סופר - הסופר מווילקומיר (נפטר תמוז תרס"א, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים), עלה לירושלים בשנת תר"מ בערך. הוא ורעו הצעיר ממנו רבי נתנאל סופר תפילינסקי, נחשבים לאבות מסורת הסת"ם הירושלמית (ראה להלן).
צילומים מכתיבת ידו של הסופר מווילקומיר נדפסו בספר "ליקוט ספרי סת"ם" מאת הסופר רבי צבי כהנא (מהדורת תשנ"ה, עמ' תקיט), ובמקומות נוספים (ראה חומר מצורף). כמו כן, ידועים מספר ספרי סת"ם בירושלים שיצאו מתחת ידו. בשנת תשנ"ה (במהלך הפולמוס אודות מסורת כתיבת נביאים על פי כת"י בן אשר) התפרסם מכתבו של הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן, שהיה מגדולי סופרי הסת"ם בירושלים, בו כתב על מגילות בכתב יד הסופר מווילקומיר: "בבית הכנסת הגר"א שבשכונת שערי חסד ישנו ספר תורה של הרצ"פ פרנק ז"ל אשר בנו ר' תנחום החזיקו שם. ס"ת ההוא נכתב ע"י סופר מומחה ה'וילקמירר סופר', וכן ס"ת שבבית הכנסת אלטשולר שברחוב אבן יהושע הוא מאותו הסופר, כך שמעתי מהר' אהרן אונגר (שהיה סופר מפורסם בשכונת כרם שבירושלים כידוע) שזה כת"י של הסופר מוילקמיר. וכן שמעתי מהר"א אונגר שהוא הכיר היטב את הסופר מוילקמיר והפליג מאוד בשבחו... השוויתי המגילות שבבית כנסת עבודת ישראל שבשכונת שערי חסד לס"ת הנ"ל, ונוכחתי לדעת שמגילות אלו נכתבו ע"י אותו הסופר, וכן ידוע לי עוד מגילת קהלת אשר כתבו סופר הנ"ל..." (קונטרס קנאת סופרים, ירושלים תשנ"ה, עמ' 9; פינת יקרת, ז, עמ' מה-מו).
גובה הקלף: 27-27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. גלולה על ידית עץ. גובה הידית: 37 ס"מ.
מצורפת חוות דעת מומחה.
מסורת הסת"ם הירושלמית
שיטת הכתיבה האשכנזית המהודרת, הנהוגה עד היום הזה, בנויה בעיקר על מסורת הסת"ם הירושלמית. הסיבה לכך היא ששלשלת המסורת של כתיבת הסת"ם שהיתה נהוגה באירופה כמעט ונקטעה לחלוטין עם חורבן יהדות אירופה במלחמות העולם.
הסופר מווילקומיר, יחד עם רעו (הצעיר ממנו) רבי נתנאל סופר תפילינסקי, נחשבים לאבות מסורת הסת"ם הירושלמית. הם השקיעו רבות בבירור ההלכה ובשיפור צורת הכתיבה. לתכלית זו הם אף ייצרו דיו מיוחדת שאינה דוהה גם לאחר שנים רבות (כמו במגילה שלפנינו).
הדור הבא של סופרי הסת"ם הירושלמים היו הסופרים רבי אהרן אונגר, רבי יהודה אשר ראטה, רבי לוי יצחק לנדא, רבי חיים שמאי ולנר, רבי נחמן סופר פפירנא (שעלה מפולין לירושלים בשנות התר"פ), ואחרים. עם הדור השלישי נמנו רבי שמחה בונם ספרנוביץ, רבי חיים אשר לדרמן, רבי ישראל רוזנצווייג, רבי יצחק שלמה זילברמן, ואחרים. סופרים רבים בירושלים של ימינו מושפעים מסגנון כתיבתו של הגאון המקובל רבי יצחק שלמה זילברמן, שהיה סופר סת"ם מומחה ונודע בכתיבתו המהודרת (רבי יצחק שלמה היה משבח תמיד את כתיבת הסופר מווילקומיר, והוא ראה בה מקור ומודל לעיצוב נכון של צורת האותיות, הן מן הפן ההלכתי והן בשל יופי האותיות).
הדור האחרון של מעבירי המסורת היו רבי מנחם דוידוביץ, רבי צבי כהנא, ועוד שלושה או ארבעה סופרים, שהשקיעו רבות בלימוד כתיבת סת"ם, בשיעורים ובספרים שפרסמו. מהם נפוצה ברחבי העולם "מסורת הסת"ם הירושלמית".
דיו על גוויל (בגוון אדום), בעיבוד אופייני לתימן. כתיבה תימנית. 20 שורות בעמודה. הפסקי פרשיות כשיטת הרמב"ם.
גובה הגוויל: 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. דהיית דיו.
מצורפת חוות דעת מומחה.