מגילת אסתר מהודרת על קלף - י"א שורות, באותיות גדולות, עם שוליים ("גיליונות") רחבים. [ירושלים, סוף המאה ה-19].
דיו שחורה על קלף. כתיבת סת"ם אשכנזית (כתב בית יוסף) נאה במיוחד. אותיות גדולות (גובה: 7-12 מ"מ בקירוב). 11 שורות בעמודה. 47 עמודות. שוליים ("גיליונות") רחבים במיוחד: כ-5 ס"מ למעלה וכ-7.5 ס"מ למטה.
כתב היד זוהה ע"י מומחים לסת"ם ככתב ידו של הסופר המפורסם מווילקומיר, רבי יקותיאל הסופר, מגדולי הסופרים בירושלים בתקופת המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט. בשנת תרמ"ג הזמין רבי שמואל סלנט ספר תורה אצל רבי יקותיאל הסופר, ונערך ביניהם חוזה לכתיבת הספר "בתכלית ההידור והשלימות על צד היותר טוב..." (ספר תורת רבינו שמואל סלאנט, ירושלים תשנ"ח, א', עמ' קצג-קצד, סימן לב).
כתב ידו של רבי יקותיאל הסופר מווילקומיר מתייחד ביופיו ובדיוקו, ובניואנסים מיוחדים בצורת האותיות. כתיבתו היוותה מודל לחיקוי, ושימשה גם כמקור מוסמך לבירורי הלכה בדיני צורת האותיות ומסורת הסת"ם. הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר (ממגלי ה"גניזה הקהירית"), כתב בספרו שו"ת שאֵלת שלמה, סימן יא, בבירור צורת כתיבת אות כ': "...הנה ראיתי סופרים מומחים מקפידים... וראיתי פה לסופר מומחה מוילקאמיר ז"ל שכ'[תב] כן צורת הכ'...".
הדיו שבה נכתבה המגילה שלפנינו לא דהתה עם השנים, והאותיות נותרו שחורות ונאות. דבר זה אופייני לכתבי הסת"ם של הסופר מווילקומיר, כמו גם לכתבי הסת"ם של רעו רבי נתנאל סופר מירושלים, שהשתמשו בדיו מיוחדת שייצרו בעצמם.
רבי יקותיאל דוד ב"ר אליהו סופר - הסופר מווילקומיר (נפטר תמוז תרס"א, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים), עלה לירושלים בשנת תר"מ בערך. הוא ורעו הצעיר ממנו רבי נתנאל סופר תפילינסקי, נחשבים לאבות מסורת הסת"ם הירושלמית (ראה להלן).
צילומים מכתיבת ידו של הסופר מווילקומיר נדפסו בספר "ליקוט ספרי סת"ם" מאת הסופר רבי צבי כהנא (מהדורת תשנ"ה, עמ' תקיט), ובמקומות נוספים (ראה חומר מצורף). כמו כן, ידועים מספר ספרי סת"ם בירושלים שיצאו מתחת ידו. בשנת תשנ"ה (במהלך הפולמוס אודות מסורת כתיבת נביאים על פי כת"י בן אשר) התפרסם מכתבו של הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן, שהיה מגדולי סופרי הסת"ם בירושלים, בו כתב על מגילות בכתב יד הסופר מווילקומיר: "בבית הכנסת הגר"א שבשכונת שערי חסד ישנו ספר תורה של הרצ"פ פרנק ז"ל אשר בנו ר' תנחום החזיקו שם. ס"ת ההוא נכתב ע"י סופר מומחה ה'וילקמירר סופר', וכן ס"ת שבבית הכנסת אלטשולר שברחוב אבן יהושע הוא מאותו הסופר, כך שמעתי מהר' אהרן אונגר (שהיה סופר מפורסם בשכונת כרם שבירושלים כידוע) שזה כת"י של הסופר מוילקמיר. וכן שמעתי מהר"א אונגר שהוא הכיר היטב את הסופר מוילקמיר והפליג מאוד בשבחו... השוויתי המגילות שבבית כנסת עבודת ישראל שבשכונת שערי חסד לס"ת הנ"ל, ונוכחתי לדעת שמגילות אלו נכתבו ע"י אותו הסופר, וכן ידוע לי עוד מגילת קהלת אשר כתבו סופר הנ"ל..." (קונטרס קנאת סופרים, ירושלים תשנ"ה, עמ' 9; פינת יקרת, ז, עמ' מה-מו).
גובה הקלף: 27-27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. גלולה על ידית עץ. גובה הידית: 37 ס"מ.
מצורפת חוות דעת מומחה.

מסורת הסת"ם הירושלמית
שיטת הכתיבה האשכנזית המהודרת, הנהוגה עד היום הזה, בנויה בעיקר על מסורת הסת"ם הירושלמית. הסיבה לכך היא ששלשלת המסורת של כתיבת הסת"ם שהיתה נהוגה באירופה כמעט ונקטעה לחלוטין עם חורבן יהדות אירופה במלחמות העולם.
הסופר מווילקומיר, יחד עם רעו (הצעיר ממנו) רבי נתנאל סופר תפילינסקי, נחשבים לאבות מסורת הסת"ם הירושלמית. הם השקיעו רבות בבירור ההלכה ובשיפור צורת הכתיבה. לתכלית זו הם אף ייצרו דיו מיוחדת שאינה דוהה גם לאחר שנים רבות (כמו במגילה שלפנינו).
הדור הבא של סופרי הסת"ם הירושלמים היו הסופרים רבי אהרן אונגר, רבי יהודה אשר ראטה, רבי לוי יצחק לנדא, רבי חיים שמאי ולנר, רבי נחמן סופר פפירנא (שעלה מפולין לירושלים בשנות התר"פ), ואחרים. עם הדור השלישי נמנו רבי שמחה בונם ספרנוביץ, רבי חיים אשר לדרמן, רבי ישראל רוזנצווייג, רבי יצחק שלמה זילברמן, ואחרים. סופרים רבים בירושלים של ימינו מושפעים מסגנון כתיבתו של הגאון המקובל רבי יצחק שלמה זילברמן, שהיה סופר סת"ם מומחה ונודע בכתיבתו המהודרת (רבי יצחק שלמה היה משבח תמיד את כתיבת הסופר מווילקומיר, והוא ראה בה מקור ומודל לעיצוב נכון של צורת האותיות, הן מן הפן ההלכתי והן בשל יופי האותיות).
הדור האחרון של מעבירי המסורת היו רבי מנחם דוידוביץ, רבי צבי כהנא, ועוד שלושה או ארבעה סופרים, שהשקיעו רבות בלימוד כתיבת סת"ם, בשיעורים ובספרים שפרסמו. מהם נפוצה ברחבי העולם "מסורת הסת"ם הירושלמית".