אוסף מגוון של 16 מכתבים ומסמכים חתומים, בהם מכתבי רבנים ידועים. ארצות שונות באירופה, [תקכ"ט-תרע"ה, המאה ה-18, ה-19 וה-20].
• כתב סמיכה להגהת סת"ם, לרבי שלום שכנא מסקידל, בכתב-יד וחתימת הרב מפאריטש: "צ[--?] בהחסיד מוהר"א חונה פה ק' פאריטש". [המגיה המפורסם רבי שלום שכנא יֶלִין (תק"ן-תרל"ד), "בעל מגיה" מסקידל שבמחוז גרודנא, תלמיד רבי חיים מוולוז'ין. אביו של הגאון רבי אריה ליב ילין בעל "יפה עינים" על הש"ס. מפורסמת שליחותו מירושלים לחאלב, כדי להעתיק את מסורת ה"כתר"].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי יהודה ב"ר שמשון סג"ל אב"ד שענלאנק, אל קהילת צוואלע (זוואלע Zwolle, הולנד), הממליץ לקבל לרבנות את רבי יעקב פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. שענלאנק (Schönlanke, כיום: Trzcianka), חשון תר"י [1849].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי דוב בער פיליפסטאל מלעסלא בעל "נחלי דבש", אב"ד בירנבוים. סמיכה לרבנות לרבי יעקב ב"ר אהרן פרנקל אב"ד מרקיש-פרידלנד. בירנבוים (Birnbaum, כיום: מעזיהאד Międzychód), תרי"א? [1851?].
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי הירש אויב (Aub) אב"ד מינכן. מינכן, תרי"ב 1851-1852. יידיש.
• שני מכתבים בכתב-יד וחתימות רבי משה אהרן באך אב"ד שילדברג. שילדברג (Schildberg, כיום: אוסטז'שוב Ostrzeszów), תרכ"ה [1865].
• אישור רשמי (בפולנית), בחתימת ידו (בעברית) וחותמתו של רבי גבריאל דנציגר אב"ד ראדום. [ראדום Radom], ינואר 1861 [תרכ"א]. [הגאון רבי גבריאל דנציגר, אחיו של רבי שרגא פייביל דנציגר אב"ד גריצא, ודודם-זקנם של שושלת אדמו"רי אלכסנדר].
• רשימת מנויים נותני "דמי קדימה" לספר, עם כ-20 רישומים וחתימות [רובם בכתב-יד המנויים]. קרלין, סיון תרכ"א [1861].
• מכתב בכתב-יד וחתימת "הק' נתן נטע בן כמוהר"ר קלמן שליט"א מהיטן באך" [Hüttenbach, גרמניה], הכותב לאביו בעניין מסחר בספרים. זולצבאך, תמוז תקכ"ט [1769].
• אישור על זכות בלעדית למכירת יין. עם שלש חתימות: "[נ"פ?] ברודא", "עזריאל צורף בר"ג ז"ל" ורבי ליזר בכר[ך?]. ו"י [? - אולי וורמייזא], תק"ל [1770].
• מכתב ארוך בכתב-יד וחתימת רבי שלמה זלמן יפה, בן בנו של רבי מרדכי יפה "אשר הי' ג"ם שנים אבדק"ק שווערין במדינת מ"ב [מקלנבורג]", ובו בקשת תמיכה מעשירי ברסלוי, עם הוראה לשלוח את הכסף "על אדרעססע [=לכתובת] Jacob Moses Eiger אבערראבביענער" [הוא הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזן]. פוזן, ניסן תקפ"ו [1826].
• מכתב אל "הרב הגאון הגדול... מו"ה זכרי'[ה]", בכתב-יד וחתימת רבי "יצחק אייזק הכהן שווערין". מכתב מליצי מעניין, ובו תודות לרב ולמשפחתו על תמיכתם בבנו "מיום בואו לחסות תחת כנפיו וילמדהו דעת..." [כנראה בחור ישיבה שלמד בעירו ובישיבתו של רבי זכריה הנ"ל].
• דף גדול, הכולל כמה מכתבים בעניני כספים, חתומים. סקווירא, תרט"ו [1854]. יידיש ועברית.
• שטר מכירת חמץ, בחתימת רבי "אליעזר יצחק ב"ר יהונתן ש"ץ ושו"ב דפ"ק נארווקא". נארווקא (פלך גרודנא), ניסן תרמ"א [1881].
• כתב הכשר לקמח "שמורה" למצות, בחתימות הרבנים רבי אליהו אדלער ורבי משה פלדמן, וחתימות המשגיחים רבי מאיר צבי גרינוואלד ורבי יצחק צבי שטיינער. פעשט (בודפסט), תרע"ה [1915].
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מכתב בכתב-יד קדשו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין. אדר תר"נ [1890].
כתב סמיכה לרבנות, לתלמיד ישיבת וולוז'ין, "הרב הגדול חריף ובקי, י"א [ירא אלוקים] מ'[ורנו] אליהו ב"ר דוד זאב נ"י מק' פאדבראדז". הנצי"ב כותב עליו: "ידעתיו בשבת תחכמוני הישיבה ה ק'[דושה] פה"ק וולאזין - כי הרבה יגע ועמל בתלמוד ופוסקים, וגם מצא ברכה והגיע להוראה, ע"כ אני סומך ידי עליו יורה וידין באיזה קהילה אשר יכירו אותו לטוב לנשאהו על גרם מעלת הרבנות". הנצי"ב מברך אותו: "המקום יהי בעזרו ויאיר דברו וישכון כבוד בעירו והמה ימצאו ברכה לרגלו ושלו'[ם] וכבוד בגללו, כנפש העמוס בעבודה רבה. נפתלי צביהודא ברלין". [כידוע, נהג הנצי"ב לחבר בחתימתו את האות י' האחרונה של שמו צבי עם האות י' הראשונה של שמו יהודה].
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. בשל העומס הרב שהיה מוטל על כתפיו היה רגיל לחתום את מכתביו במילים: "העמוס בעבודה" [כמו במכתב שלפנינו]. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
על מקבל הסמיכה - הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), ראה פריט הבא.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרע בסימן קיפול, עם פגיעה קלה בטקסט. מודבק על נייר.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, סיון תרע"א [1911].
מכתב (פתקה) הממוען אל "הרבנים הממונים שיחיו" של קופה ציבורית כלשהי, בבקשה להעברת כסף שהופקד בקופה: "בטובם לשלם סך 15 רובל לר' יצחק ב"ר אברהם עפשטיין מקאמעלישאק, סך 15 רובל התמורה קיבלתי מאביו שי', ידידם הדו"ש חיים עוזר... כ"ד סיון אעת"ר, ווילנא".
על גבי הכיתוב הועברו שני קווים למחיקה, כנראה לאחר שהכסף שולם.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יחידים, יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
[1] דף. 11X14 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. חיתוך הדף אינו ישר (נעשה באופן ידני).

מכתב (12 שורות) בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון מרוגוטשוב ("הרוגוצ'ובר") רבי יוסף רוז'ין אב"ד דווינסק. דווינסק, חשון תרס"ה [1904].
תשובה על כשרות גט שנעשתה בו מחיקה של אות אחת לאחר קיום בית הדין: "...רק אחר קיום ב"ד נמחק אות ק' של 'וקיים', ואין קפידא בזה, דכאן אין מקום תו לכתוב 'ושריר וקיים', וגם דהוה בשיטה אחרונה, וגם לא שייך כאן 'אטיוטא חתמי' דזה נעשה לאחר קיום ב"ד, ובפרט גבי הרשאה גט דזה רק לשופרא דא"צ כיון דהשליח אומר בפנ"כ, וירא[ה] לסדר הגט כד"ת. יוסף ראזין רב דפה הנ"ל".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דוב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרע לרוחב המכתב עם פגיעה בטקסט. מודבק על נייר.

שלשה מכתבים בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), תרצ"ב-תרצ"ד [1932-1933]
מכתבים בעברית ויידיש שנשלחו לנדיבי הישיבה. שניים מהם נכתבו במכונת כתיבה ונחתמו בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". המכתב השלישי נכתב בכתיבת ידי סופר ונחתם בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". שניים מהמכתבים נשלחו אל רבי ניסן הלוי, מצאצאי "הרב הגאון והחסיד האמיתי צי"ע מהור"ר עקיבא איגר".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וולוז'ין, שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 התמנה לר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], ובה הנחיל לרבים שיטת העיון החדשה שלו - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וכתמים. קרעים והדבקות.