מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove יד, filter יד,
- יד (104) Apply יד filter
- manuscript (95) Apply manuscript filter
- and (92) Apply and filter
- letter (83) Apply letter filter
- מכתבים (55) Apply מכתבים filter
- וכתבי (54) Apply וכתבי filter
- חסידות (45) Apply חסידות filter
- כתבי (41) Apply כתבי filter
- ומסמכים (29) Apply ומסמכים filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב (29) Apply חב filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- document (29) Apply document filter
- manuscripts, (29) Apply manuscripts, filter
- מכתבי (28) Apply מכתבי filter
- רבנים (28) Apply רבנים filter
- rabbin (28) Apply rabbin filter
- book (19) Apply book filter
- ספרים (13) Apply ספרים filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- books, (10) Apply books, filter
- בכתב (9) Apply בכתב filter
- עם (9) Apply עם filter
- חתימות (9) Apply חתימות filter
- והקדשות (9) Apply והקדשות filter
- הגהות (9) Apply הגהות filter
- dedic (9) Apply dedic filter
- gloss (9) Apply gloss filter
- glosses, (9) Apply glosses, filter
- handwritten (9) Apply handwritten filter
- signatur (9) Apply signatur filter
- with (9) Apply with filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- לאדינו (6) Apply לאדינו filter
- דפוס, (6) Apply דפוס, filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- ladino (6) Apply ladino filter
- ברסלב (4) Apply ברסלב filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- ספרים, (4) Apply ספרים, filter
- תימן (4) Apply תימן filter
- breslov (4) Apply breslov filter
- jewri (4) Apply jewri filter
- yemenit (4) Apply yemenit filter
מציג 25 - 36 of 104
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
כתב-יד, ספר פרי עץ חיים, מאת רבינו חיים ויטאל תלמיד האר"י. העתקה מוקדמת בכתיבה אשכנזית נאה ורהוטה. [אירופה (גרמניה?), שנות הת"ק בקירוב. המאה ה-19/18].
חיבור על כוונות האר"י וייחודי התפילה, נערך מכתבי מהרח"ו, ע"י רבי מאיר פאפירש. החיבור נעתק בכתבי יד רבים, והוא נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ב [1782]. כתב היד שלפנינו הועתק בכתיבה האופיינית לאזור מערב ומרכז אירופה [סגנון הכתב דומה מעט לסגנון כתיבת ידו של רבי טיאה ווייל - בן ה"קרבן נתנאל", מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ].
כתב היד חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל באמצע פרק ט"ו של "שער הבריאה" (כוונות קריאת שמע), וממשיך ב"שער העמידה", "שער כוונת אמן", "שער הסליחות", "שער נפילת אפיים", "שער קריאת התורה" ו"שער מנחה ומעריב". כתב היד מסתיים בתחילת "שער קריאת שמע שעל המיטה".
[41] דף (מספור דפים משובש). 24 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי חלק מהדפים. סימני עש רבים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
חיבור על כוונות האר"י וייחודי התפילה, נערך מכתבי מהרח"ו, ע"י רבי מאיר פאפירש. החיבור נעתק בכתבי יד רבים, והוא נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ב [1782]. כתב היד שלפנינו הועתק בכתיבה האופיינית לאזור מערב ומרכז אירופה [סגנון הכתב דומה מעט לסגנון כתיבת ידו של רבי טיאה ווייל - בן ה"קרבן נתנאל", מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ].
כתב היד חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל באמצע פרק ט"ו של "שער הבריאה" (כוונות קריאת שמע), וממשיך ב"שער העמידה", "שער כוונת אמן", "שער הסליחות", "שער נפילת אפיים", "שער קריאת התורה" ו"שער מנחה ומעריב". כתב היד מסתיים בתחילת "שער קריאת שמע שעל המיטה".
[41] דף (מספור דפים משובש). 24 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי חלק מהדפים. סימני עש רבים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $750
לא נמכר
דף בכתב-יד, חשבון ארוך ומפורט לחישוב קץ הגאולה העתידה לשנת תקמ"ג. [גרמניה, המאה ה-18].
כתיבה אשכנזית נאה, רהוטה ומרובעת, אופיינית למאה ה-18. כפי הנראה נכתבה לפני תקמ"ג.
בראשית דבריו כותב המחבר כי אזהרת חכמים "תיפח רוחם של מחשבי קיצין" נאמרה רק על המחשבים את הקץ בצורה וודאית, "ואם ח"ו יעבור הזמן מכחישים הקץ לגמרי", אך עצם חישוב הקץ ראוי ונצרך, "שהרי כמה גאונים וחסידים היו חושבין הקץ; אלא כל אחד [מישראל] מחוייב לעשות לו סימן מתי יהי' קץ הפלאות כדי שיחכה לו...".
בכתב היד שלפנינו לא מופיע שם המחבר, אך זהותו מתבררת על פי כתב-יד שנמצא בספריית ברלין (מס' 1267; קטלוג שטיישניידר 1267). באחד הדפים בכתב-יד זה מופיע חשבון הקץ שלפנינו, עם הכותרת "חשבון הקץ והתחיה על ידי התוכן הפלסוף[!] אלהי וטבעי' מו"ה רפאל סג"ל מהנובר". שם המחבר מוזכר שם שוב בדברי הפתיחה: "אף אני הקטן רפאל הלוי מהנובר באתי לצאת ידי חובתי...". לעומת זאת, בכתב-היד שלפנינו הושמט שמו, ונכתב רק: "אף אני הקטן באתי להוציא חובתי...".
בין כתב היד שלפנינו לכתב-יד ברלין ישנם מספר הבדלי נוסח, רובם קלים. בכתב-היד שלפנינו מופיעה התייחסות לדת הנוצרית שצונזרה בכתב-יד ברלין. לפנינו נכתב: "ומה שאמר בפסוק עדן ועדנין ופלג עדן... נראה לי שרמז עם כל מספר לזמן מיוחד שבו יהי' שבר גדול לאמונת הנוצרים וקצת הנחה לישראל", ואילו בכתב-יד ברלין: "נראה לי שרמז עם כל מספר לזמן מיוחד שבו קצת הוכחה לישראל". בכתב-יד ברלין צונזר משפט נוסף המתייחס לאמונת הנוצרים ומופיע בכתב היד שלפנינו.
רבי רפאל הלוי מהנובר (תמ"ה-תקל"ט) מגדולי חכמי התכונה, מתמטיקאי ואסטרונום, תלמידו של המתמטיקאי והפילוסוף הנודע לייבניץ. מחבר הספרים לוחות העיבור (ליידן תקט"ז, הנובר תקי"ז) ותכונת השמים (אמשטרדם תקט"ז). כמו כן, הדפיס ספר חשבון בגרמנית לעזור לחלפני כספים בהמרת המטבעות לפי השערים. נפטר בזקנה מופלגת בן 94 שנים. רבי אריה ליב אב"ד הנובר בעל "פני אריה" (בנו של בעל "פני יהושע") מתארו בהסכמתו לספר נאוה קודש (ברלין תקנ"ו): "החכם השלם המפורסם".
[1] דף. 26.5X35 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים במספר מקומות (בעיקר בסימני הקיפול), עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $8,000
לא נמכר
צרור דפים בכתב יד, חידושים למסכת בבא מציעא - דפים ב-ה, 29 עמודים בכתב-יד קדשו של הצדיק רבי נחום (וייספיש) משאדיק. ירושלים, תר"ז [1847].
בראש העמוד הראשון כותרת: "ב"מ ב' בעזה"י, פה עיה"ק ירושלם תובב"א, יום ג' ד' אייר תר"ז לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי נחום אב"ד שאדיק (תקע"ג-תרכ"ט), בן רבי משה אברהם לעווי-וייספיש. תלמיד הגאון בעל "חמדת שלמה" מגאוני פולין. בהגיעו לגיל 18 העניק לו רבו סמיכה והיתר הוראה. שימש שנים אחדות כרבה של שאדיק בפולין, ובשנת תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שני אחיו הרבנים, רבי אשר לעמל אב"ד גאלין ורבי יעקב יהודה ליב, לאחר ששלושתם חלמו באותו הלילה כי עליהם לעלות לארץ ישראל, מבלי שהאחד ידע על חלומו של השני. בירושלים היה יושב רוב ימיו מעוטף ומעוטר בטלית ותפילין ולומד בשקידה רבה. הקים את "ישיבת הר"ן" בה מסר שיעורים למדניים לפני גדולי תלמידי-החכמים הצעירים בירושלים. למד את תורת הסוד, יחד עם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, אצל המקובל רבי יהודה הכהן. נפטר במגיפת הכולרה בשנת תרכ"ט ועל מצבתו שבהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמנה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש. לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה. זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה... חסיד ועניו...".
חיבור זה נכתב ככל הנראה בעת לימודו עם התלמידים בישיבתו "ישיבת הר"ן", בה לימד במשך כעשר שנים את המסכתות כתובות ובבא מציעא בלבד. החידושים נדפסו מכתב יד בספרו "אבני קודש" (ירושלים תשל"א; ירושלים תשע"ב).
[15] דף (29 עמודים בכתב-יד קדשו של רבי נחום משאדיק). 21.5 ס"מ. נייר כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. דפים מנותקים. פגיעות בטקסט בשולי הדפים.
בראש העמוד הראשון כותרת: "ב"מ ב' בעזה"י, פה עיה"ק ירושלם תובב"א, יום ג' ד' אייר תר"ז לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי נחום אב"ד שאדיק (תקע"ג-תרכ"ט), בן רבי משה אברהם לעווי-וייספיש. תלמיד הגאון בעל "חמדת שלמה" מגאוני פולין. בהגיעו לגיל 18 העניק לו רבו סמיכה והיתר הוראה. שימש שנים אחדות כרבה של שאדיק בפולין, ובשנת תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שני אחיו הרבנים, רבי אשר לעמל אב"ד גאלין ורבי יעקב יהודה ליב, לאחר ששלושתם חלמו באותו הלילה כי עליהם לעלות לארץ ישראל, מבלי שהאחד ידע על חלומו של השני. בירושלים היה יושב רוב ימיו מעוטף ומעוטר בטלית ותפילין ולומד בשקידה רבה. הקים את "ישיבת הר"ן" בה מסר שיעורים למדניים לפני גדולי תלמידי-החכמים הצעירים בירושלים. למד את תורת הסוד, יחד עם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, אצל המקובל רבי יהודה הכהן. נפטר במגיפת הכולרה בשנת תרכ"ט ועל מצבתו שבהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמנה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש. לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה. זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה... חסיד ועניו...".
חיבור זה נכתב ככל הנראה בעת לימודו עם התלמידים בישיבתו "ישיבת הר"ן", בה לימד במשך כעשר שנים את המסכתות כתובות ובבא מציעא בלבד. החידושים נדפסו מכתב יד בספרו "אבני קודש" (ירושלים תשל"א; ירושלים תשע"ב).
[15] דף (29 עמודים בכתב-יד קדשו של רבי נחום משאדיק). 21.5 ס"מ. נייר כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. דפים מנותקים. פגיעות בטקסט בשולי הדפים.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
כתב-יד, "שיח דוד", חידושים על התורה ועל פרק "היה קורא" במסכת ברכות, מאת רבי דוד ב"ר אליעזר משטעטל. שטעטל (סמוך לברסלאו, פולין), [ת"ר 1840]. כתיבה אשכנזית.
בראש כתב היד שני שערים. שער ראשון כללי, ושער שני מפורט. בשער השני נכתב: "שיח דוד - בו יבוארו איזה פסוקי התורה, ופסוקי רש"י וגם איזה חידושי ש"ס בגמרא ובסברא, וקראתיו בשם 'שיח דוד' לזכר שמי, וגם לזכר אבי המנוח החבר ר' אליעזר ז"ל העולה למספר שי"ח, מה שחנני השם יתברך ויתעלה שמו וזכרו לדור דורים, הצעיר והשפל דוד בהמנוח החבר ר' אליעזר ז"ל, פה שטעטל יע"א, בשנת 'בא יבא גואל וישע יצמיח' לפ"ק" [שנת ת"ר].
בתחילת כתב-היד מופיע שיר, בכתיבה מרובעת ומנוקדת, המתחיל: "דגול מרבבה יוצר רוחי בקרבי", עם אקרוסטיכון ובו ראשי תיבות של שם המחבר. בכותרת השיר נכתב: "זמר נאה לשבת, ובו רשום שם דוד בן אליעזר בראשי החרוזות". אחריו הועתק השיר "צמאה נפשי" לרבי אברהם אבן עזרא.
החידושים על התורה כוללים את פרשיות ספר בראשית ואת פרשת שמות.
כפי הנראה, כתב היד לא נדפס.
[3], י, [2] דף (28 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. קרע חסר גדול בדף השער הראשון, ללא פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר.
בראש כתב היד שני שערים. שער ראשון כללי, ושער שני מפורט. בשער השני נכתב: "שיח דוד - בו יבוארו איזה פסוקי התורה, ופסוקי רש"י וגם איזה חידושי ש"ס בגמרא ובסברא, וקראתיו בשם 'שיח דוד' לזכר שמי, וגם לזכר אבי המנוח החבר ר' אליעזר ז"ל העולה למספר שי"ח, מה שחנני השם יתברך ויתעלה שמו וזכרו לדור דורים, הצעיר והשפל דוד בהמנוח החבר ר' אליעזר ז"ל, פה שטעטל יע"א, בשנת 'בא יבא גואל וישע יצמיח' לפ"ק" [שנת ת"ר].
בתחילת כתב-היד מופיע שיר, בכתיבה מרובעת ומנוקדת, המתחיל: "דגול מרבבה יוצר רוחי בקרבי", עם אקרוסטיכון ובו ראשי תיבות של שם המחבר. בכותרת השיר נכתב: "זמר נאה לשבת, ובו רשום שם דוד בן אליעזר בראשי החרוזות". אחריו הועתק השיר "צמאה נפשי" לרבי אברהם אבן עזרא.
החידושים על התורה כוללים את פרשיות ספר בראשית ואת פרשת שמות.
כפי הנראה, כתב היד לא נדפס.
[3], י, [2] דף (28 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. קרע חסר גדול בדף השער הראשון, ללא פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
שני דפים (4 עמ') בכתב-יד, חידושי תורה מאת הגאון רבי שמואל עהרנפלד, בעל ספר "חתן סופר" (בן-בתו של ה"חתם סופר"). סיקסו, [אדר ב' תרל"ב 1872].
הדפים שלפנינו הם כפי הנראה מ"פנקס התשובות" של ה"חתן סופר". כתב היד זהה לצילום כתב-ידו המופיע בספר "חתן סופר" על התורה (הוצאת מכון שם משמואל, ברוקלין, תשס"א, עמ' 12; עם הכיתוב: "צילום מכתי"ק רבינו המחבר זצוק"ל").
בדפים שלפנינו העתק תשובה שהשיב ה"חתן סופר" למחותנו רבי משה עקשטיין מסערענטש (בענין דיני כבוד הכהנים ומצות "וקדשתו"). תשובה זו נדפסה (במעט שינויים) בספר חתן סופר על השו"ע (שער התפילה ונשיאת כפיים וקה"ת, סימן כ). בתשובה הנדפסת נשמטה פתיחת המכתב שלפנינו, בה ברכות ואיחולים מאת רבי שמואל עהרנפלד "שמחת פורים לאהובי חביב נפשי, הרבני המופלא ומופלג בתורה ויראת ה'...", וכן נשמט תאריך המכתב: "ג' לסדר ויקרא... תרל"ב" [ט' אדר ב' תרל"ב]. תחת זאת מופיעה בנדפס ההקדמה הבאה: "והנה זה כמו ששה שנים נשאלתי בדבר זה ממחותני... מו"ה משה עקשטיין... וכתבתי אז בענין זה ואעתיקנו כאן מש"כ בפנקס התשובות שלי וז"ל שם".
בנוסף, ישנם מספר הבדלים בין הנדפס לכתב-היד שלפנינו [כפי הנראה שינויי עריכה שנעשו ע"י המחבר בעת ההדפסה].
בעמוד האחרון מופיע קטע, המתחיל במילים: "היום עברתי דרך לימודי בסי' תרצ"ד ועמדתי בכמה דברים...". קטע זה מופיע במכתב שכתב לאחיו רבי שאול עהרנפלד באותו שבוע, ביום ששי י"ב אדר ב' תרל"ב (נדפס בשו"ת חתן סופר, סימן עב, אות ה).
הגאון רבי שמואל עהרנפלד בעל ה"חתן סופר" (תקצ"ה-תרמ"ג, החת"ס ותלמידיו, עמ' תקמב-תקמג), נכדו, בן-בתו, של ה"חתם סופר". גאון מופלג, מגדולי מרביצי התורה בדורו. נולד בפרשבורג לאביו רבי דוד צבי עהרנפלד חתן ה"חתם סופר". משנת תרכ"ו שימש ברבנות בעטלאן ומשנת תרכ"ח כיהן ברבנות סיקסו. בשנת תרל"ז עבר לכהן ברבנות מטרסדורף (ועל מקומו ברבנות סיקסו עלה לכהן אחיו הצעיר רבי שאול עהרנפלד). הקים ישיבה במטרסדורף, בה צמחו טובי הלמדנים של ישיבות הונגריה. ספריו שנקראו בשם "חתן סופר" עוררו רושם רב בעולם התורה, בבהירותם הרבה בהסברת סוגיות סבוכות בהלכה. ה"דברי יואל" מסאטמר העיד על עצמו שבצעירותו הרבה להתמיד בספריו של ה"חתן סופר", שהדריכו אותו בדרכי הלימוד (פניני תורה וחסידות - משיחותיו של הגה"צ ר' אליעזר דוד פריעדמאן, פרשת שופטים, עמ' 306). מספרים שה"אמרי אמת" מגור אמר כי רבי שמואל לא האריך ימים (הוא נפטר בגיל 48) מחמת "עין הרע" שעוררו חיבוריו המוצלחים, המלאים בטעם ומתיקות. דודו הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד דקראקא, הפליג בשבחו כאשר התבטא פעם: "מקנא אני להחסידים שכשמגיע ראש השנה מניחים הם את הכל כאשר הוא ונוסעים לרבם להסתופף בצל הקודש בימים הנוראים ואני הריני טרוד ברבנותי ואין ביכלתי לעזוב את בני עירי לעת כזאת, ולו היה הדבר באפשרותי הייתי עוזב את הכל כאשר לכל והייתי נוסע לר"ה למאטעסדארף, להסתופף בצל קדשו כפי שהחסידים נוסעים לאדמו"ר שלהם בזימנא דא" (פניני תורה וחסידות, שם עמ' 306). חיבוריו יצאו תחת השם "חתן סופר", ובהם ספר שו"ת, חידושים על התורה, על שו"ע או"ח, על הגדה של פסח, ועוד. בנו רבי שמחה בונם עהרנפלד (תרט"ו-תרפ"ו) ונכדו רבי שמואל עהרנפלד (תרנ"א-תש"מ) כיהנו על מקומו ברבנות העיר מטרסדורף. לימים עבר נכדו רבי שמואל לארה"ב, בה הקים קהילה גדולה, ואף יסד את "קרית מטרסדורף" בירושלים עיר הקודש.
[2] דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים בשוליים. פגעי חלודה קלים. סימני קיפול.
הדפים שלפנינו הם כפי הנראה מ"פנקס התשובות" של ה"חתן סופר". כתב היד זהה לצילום כתב-ידו המופיע בספר "חתן סופר" על התורה (הוצאת מכון שם משמואל, ברוקלין, תשס"א, עמ' 12; עם הכיתוב: "צילום מכתי"ק רבינו המחבר זצוק"ל").
בדפים שלפנינו העתק תשובה שהשיב ה"חתן סופר" למחותנו רבי משה עקשטיין מסערענטש (בענין דיני כבוד הכהנים ומצות "וקדשתו"). תשובה זו נדפסה (במעט שינויים) בספר חתן סופר על השו"ע (שער התפילה ונשיאת כפיים וקה"ת, סימן כ). בתשובה הנדפסת נשמטה פתיחת המכתב שלפנינו, בה ברכות ואיחולים מאת רבי שמואל עהרנפלד "שמחת פורים לאהובי חביב נפשי, הרבני המופלא ומופלג בתורה ויראת ה'...", וכן נשמט תאריך המכתב: "ג' לסדר ויקרא... תרל"ב" [ט' אדר ב' תרל"ב]. תחת זאת מופיעה בנדפס ההקדמה הבאה: "והנה זה כמו ששה שנים נשאלתי בדבר זה ממחותני... מו"ה משה עקשטיין... וכתבתי אז בענין זה ואעתיקנו כאן מש"כ בפנקס התשובות שלי וז"ל שם".
בנוסף, ישנם מספר הבדלים בין הנדפס לכתב-היד שלפנינו [כפי הנראה שינויי עריכה שנעשו ע"י המחבר בעת ההדפסה].
בעמוד האחרון מופיע קטע, המתחיל במילים: "היום עברתי דרך לימודי בסי' תרצ"ד ועמדתי בכמה דברים...". קטע זה מופיע במכתב שכתב לאחיו רבי שאול עהרנפלד באותו שבוע, ביום ששי י"ב אדר ב' תרל"ב (נדפס בשו"ת חתן סופר, סימן עב, אות ה).
הגאון רבי שמואל עהרנפלד בעל ה"חתן סופר" (תקצ"ה-תרמ"ג, החת"ס ותלמידיו, עמ' תקמב-תקמג), נכדו, בן-בתו, של ה"חתם סופר". גאון מופלג, מגדולי מרביצי התורה בדורו. נולד בפרשבורג לאביו רבי דוד צבי עהרנפלד חתן ה"חתם סופר". משנת תרכ"ו שימש ברבנות בעטלאן ומשנת תרכ"ח כיהן ברבנות סיקסו. בשנת תרל"ז עבר לכהן ברבנות מטרסדורף (ועל מקומו ברבנות סיקסו עלה לכהן אחיו הצעיר רבי שאול עהרנפלד). הקים ישיבה במטרסדורף, בה צמחו טובי הלמדנים של ישיבות הונגריה. ספריו שנקראו בשם "חתן סופר" עוררו רושם רב בעולם התורה, בבהירותם הרבה בהסברת סוגיות סבוכות בהלכה. ה"דברי יואל" מסאטמר העיד על עצמו שבצעירותו הרבה להתמיד בספריו של ה"חתן סופר", שהדריכו אותו בדרכי הלימוד (פניני תורה וחסידות - משיחותיו של הגה"צ ר' אליעזר דוד פריעדמאן, פרשת שופטים, עמ' 306). מספרים שה"אמרי אמת" מגור אמר כי רבי שמואל לא האריך ימים (הוא נפטר בגיל 48) מחמת "עין הרע" שעוררו חיבוריו המוצלחים, המלאים בטעם ומתיקות. דודו הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד דקראקא, הפליג בשבחו כאשר התבטא פעם: "מקנא אני להחסידים שכשמגיע ראש השנה מניחים הם את הכל כאשר הוא ונוסעים לרבם להסתופף בצל הקודש בימים הנוראים ואני הריני טרוד ברבנותי ואין ביכלתי לעזוב את בני עירי לעת כזאת, ולו היה הדבר באפשרותי הייתי עוזב את הכל כאשר לכל והייתי נוסע לר"ה למאטעסדארף, להסתופף בצל קדשו כפי שהחסידים נוסעים לאדמו"ר שלהם בזימנא דא" (פניני תורה וחסידות, שם עמ' 306). חיבוריו יצאו תחת השם "חתן סופר", ובהם ספר שו"ת, חידושים על התורה, על שו"ע או"ח, על הגדה של פסח, ועוד. בנו רבי שמחה בונם עהרנפלד (תרט"ו-תרפ"ו) ונכדו רבי שמואל עהרנפלד (תרנ"א-תש"מ) כיהנו על מקומו ברבנות העיר מטרסדורף. לימים עבר נכדו רבי שמואל לארה"ב, בה הקים קהילה גדולה, ואף יסד את "קרית מטרסדורף" בירושלים עיר הקודש.
[2] דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים בשוליים. פגעי חלודה קלים. סימני קיפול.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר פני זקן - שארית יוסף - חכמת הזקן, "ביאורים ופירושים... במקרא במשנה ובגמרא בהלכות ובאגדות", מאת הגאון רבי יוסף אלטמן הכהן "ראש היועצים (אבערראטה) במדינת באדען בק"ק קארלסרוהע". פרנקפורט דמיין, תרמ"ז [1887]. דפוס ליטוגרפי של מחברת בכתב יד, "העתקת חיים מאיר הורוויץ הלוי, מוכר ספרים בק"ק פראנקפורט דמיין". עברית ויידיש.
הגאון רבי יוסף הכהן אלטמן (תקע"ח-תרל"ה), מגדולי רבני גרמניה בדורו. "אובר-ראט" [ראש המועצה העליונה של הקהילה היהודית] במדינת באדן. ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה בעירו קרלסרוהא. מתלמידי ה"ערוך לנר". המחברת שלפנינו היא ליקוט עשיר ומגוון של אמרות ופנינים, מתוך כתבי התלמידים שרשמו במשך השנים מתורתו ומדרשותיו. ראה אודותיו: הרב יוסף שלמה מאיר, "ויחי יוסף - תולדות חייו של הרב יוסף הכהן אלטמן", ירושתנו, א, עמ' רנג-רצ.
הקונטרס שלפנינו מוזכר במאמר הנ"ל, בו נכתב כי הספר פני זקן "נשאר רק בהעתקי כתבי יד המצויים ברשות המשפחה".
[1], II-XIV, 50 עמ'. 22 ס"מ. נייר שביר. מצב בינוני. דפים נפרדים. כתמים, קרעים חסרים (עם פגיעות בטקסט) ובלאי. לא כרוך.
הגאון רבי יוסף הכהן אלטמן (תקע"ח-תרל"ה), מגדולי רבני גרמניה בדורו. "אובר-ראט" [ראש המועצה העליונה של הקהילה היהודית] במדינת באדן. ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה בעירו קרלסרוהא. מתלמידי ה"ערוך לנר". המחברת שלפנינו היא ליקוט עשיר ומגוון של אמרות ופנינים, מתוך כתבי התלמידים שרשמו במשך השנים מתורתו ומדרשותיו. ראה אודותיו: הרב יוסף שלמה מאיר, "ויחי יוסף - תולדות חייו של הרב יוסף הכהן אלטמן", ירושתנו, א, עמ' רנג-רצ.
הקונטרס שלפנינו מוזכר במאמר הנ"ל, בו נכתב כי הספר פני זקן "נשאר רק בהעתקי כתבי יד המצויים ברשות המשפחה".
[1], II-XIV, 50 עמ'. 22 ס"מ. נייר שביר. מצב בינוני. דפים נפרדים. כתמים, קרעים חסרים (עם פגיעות בטקסט) ובלאי. לא כרוך.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף מגוון של דפים ומכתבים בדברי תורה (רובם לא חתומים ולא מזוהים), מכותבים שונים בכתב-יד אשכנזי, מארצות שונות ומתקופות שונות. [אירופה וארץ ישראל, שנות הת"ק, הת"ר והת"ש בקירוב - המאות ה-18, ה-19 וה-20].
מאמרים שלמים וקטעי חיבורים: הלכה וחידושי סוגיות; דברי דרוש, חסידות וקבלה; דרשות לבר מצוה; מכתבים וטיוטות מכתבים (בהם מכתב ארוך מהעיר פרוסקרוב, בחתימת הכותב: "שמעון ליב"); חידושי תורה ביידיש; ועוד רשימות שונות.
חלק מהכתבים בכתיבה אוטוגרפית של המחברים, וחלקם העתקות (ביניהן העתקה מתשובת רבי יעקב קלמס בענין נישואין אזרחיים; העתקה מתשובת הגאון ראי"ה קוק כפי הנראה בכת"י בנו הרצי"ה; טיוטת מכתב אל רבי עקיבא גלאזנער מרבני קלויזנבורג; ועוד).
25 פריטים, הכוללים כ-34 דף. גודל ומצב משתנה.
מאמרים שלמים וקטעי חיבורים: הלכה וחידושי סוגיות; דברי דרוש, חסידות וקבלה; דרשות לבר מצוה; מכתבים וטיוטות מכתבים (בהם מכתב ארוך מהעיר פרוסקרוב, בחתימת הכותב: "שמעון ליב"); חידושי תורה ביידיש; ועוד רשימות שונות.
חלק מהכתבים בכתיבה אוטוגרפית של המחברים, וחלקם העתקות (ביניהן העתקה מתשובת רבי יעקב קלמס בענין נישואין אזרחיים; העתקה מתשובת הגאון ראי"ה קוק כפי הנראה בכת"י בנו הרצי"ה; טיוטת מכתב אל רבי עקיבא גלאזנער מרבני קלויזנבורג; ועוד).
25 פריטים, הכוללים כ-34 דף. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
שרידי דפי קלף מכתבי-יד עתיקים שהוצאו מ"גניזת כריכות".
• דף קלף, פירוש רש"י על התורה [כתיבה אשכנזית איטלקית]. כולל את סיום ספר בראשית ותחילת ספר שמות.
• חמשה שרידי דפי קלף בכתב-יד, משנה תורה להרמב"ם [כתיבה ספרדית]. קטעים מספר שופטים, הלכות מלכים והלכות אבל.
6 קטעי קלף. גודל ומצבי פגיעה משתנים כתוצאה מהכריכה.
• דף קלף, פירוש רש"י על התורה [כתיבה אשכנזית איטלקית]. כולל את סיום ספר בראשית ותחילת ספר שמות.
• חמשה שרידי דפי קלף בכתב-יד, משנה תורה להרמב"ם [כתיבה ספרדית]. קטעים מספר שופטים, הלכות מלכים והלכות אבל.
6 קטעי קלף. גודל ומצבי פגיעה משתנים כתוצאה מהכריכה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $1,500
לא נמכר
קונטרס בכתב-יד, חיבור הלכתי על שלחן ערוך ו"זכרונות", מאת רבי חיים אברהם בן דוד אב"ד שירון ומחכמי שאלוניקי, בעל ספר "תפארת אדם". [שאלוניקי, המאה ה-19].
קונטרס שלם שלא נדפס בספרו "תפארת אדם". כולל: חידושים על שלחן ערוך, חושן משפט, אבן העזר ואורח חיים; "זכרונות" - כללים ומערכות הלכתיות. כתיבה אוטוגרפית של המחבר עם מחיקות, תיקונים והוספות. כתב-יד זה היה מוכר בין חכמי טורקיה, וציטוטים ממנו מוזכרים בספרי רבי דוד פיפאנו "חושן האפוד" ו"אבני האפוד" בשם "הראב"ד ז"ל בע"ס תפארת אדם בתשובות כ"י" (ראה חושן האפוד, סימן קנג, א; סימן שיב, ט; אבני האפד, סימן קיב, ב). כל הציטוטים הללו נמצאים בכתב היד שלפנינו, שהיה לנגד עיניו של הרב פיפאנו.
הגאון רבי חיים אברהם בן דוד אב"ד שירון - המכונה "הראב"ד משאלוניקי" (נפטר בשנות הת"ר-התר"י בקירוב), מחכמי שאלוניקי, בה ישב בבתי מדרשותיה ועסק בתלמודו, כאשר אביו רבי דוד בן משה היה מחזיקו ומפרנסו [על שם ולכבוד אביו, קרא רבי אברהם את שם ספרו: תפארת אד"ם - אברהם דוד משה]. לאחר פטירת אביו נאלץ לקבל עליו עול רבנות בעיר שירון [סירוס Serres, הסמוכה לשאלוניקי - על מקומו של רבי חיים אברהם אישטרושה בעל "ירך אברהם" ו"בן אברהם", שכיהן שם ברבנות עד שנת תקע"ד]. לאחר תקופה בה כיהן שם ברבנות, נפטר רבי אברהם בעיר שירון ושם מנוחתו כבוד. היה מתלמידי רבי יהושע הכהן פרחיא (נפטר תק"ע) ורבי רפאל יעקב מנשה בעל "באר המים" (תקכ"ב-תקצ"ב; ספרו נדפס בשנת תקצ"ו). בכתב היד שלפנינו (חושן משפט סימן שיב) דן המחבר ומקשה על דברי מורו ורבו בעל "באר המים". דבריו אלו הוזכרו בקיצור בספר "חושן האפוד" הנ"ל, הכותב: "והראב"ד ז"ל בע"ס [בעל ספר] תפארת אדם בכ"י [בכתב יד] הביא דברי רבו באה"מ הנז' [בעל באר המים הנזכר] במ"ש ע"ד מוהריט"ץ [במה שכתב על דברי מוהרי"ט צהלון], וכתב שדבריו תמוהים".
ספרו "תפארת אדם" נדפס לאחר פטירתו (שאלוניקי, תרכ"ג) ונערך מתוך כתבי היד שהותיר רבי חיים אברהם. חיבורו זה מובא בספרי הפוסקים עד ימינו אלה. בחיבור הנדפס מופיעים חידושים ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, ובסופו רשימת "זכרונות" עפ"י סדר א-ב. כתב-היד שלפנינו נעלם כנראה מעיני עורכי הספר.
כ-39 עמודים כתובים. 20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעות קלות בטקסט.
קונטרס שלם שלא נדפס בספרו "תפארת אדם". כולל: חידושים על שלחן ערוך, חושן משפט, אבן העזר ואורח חיים; "זכרונות" - כללים ומערכות הלכתיות. כתיבה אוטוגרפית של המחבר עם מחיקות, תיקונים והוספות. כתב-יד זה היה מוכר בין חכמי טורקיה, וציטוטים ממנו מוזכרים בספרי רבי דוד פיפאנו "חושן האפוד" ו"אבני האפוד" בשם "הראב"ד ז"ל בע"ס תפארת אדם בתשובות כ"י" (ראה חושן האפוד, סימן קנג, א; סימן שיב, ט; אבני האפד, סימן קיב, ב). כל הציטוטים הללו נמצאים בכתב היד שלפנינו, שהיה לנגד עיניו של הרב פיפאנו.
הגאון רבי חיים אברהם בן דוד אב"ד שירון - המכונה "הראב"ד משאלוניקי" (נפטר בשנות הת"ר-התר"י בקירוב), מחכמי שאלוניקי, בה ישב בבתי מדרשותיה ועסק בתלמודו, כאשר אביו רבי דוד בן משה היה מחזיקו ומפרנסו [על שם ולכבוד אביו, קרא רבי אברהם את שם ספרו: תפארת אד"ם - אברהם דוד משה]. לאחר פטירת אביו נאלץ לקבל עליו עול רבנות בעיר שירון [סירוס Serres, הסמוכה לשאלוניקי - על מקומו של רבי חיים אברהם אישטרושה בעל "ירך אברהם" ו"בן אברהם", שכיהן שם ברבנות עד שנת תקע"ד]. לאחר תקופה בה כיהן שם ברבנות, נפטר רבי אברהם בעיר שירון ושם מנוחתו כבוד. היה מתלמידי רבי יהושע הכהן פרחיא (נפטר תק"ע) ורבי רפאל יעקב מנשה בעל "באר המים" (תקכ"ב-תקצ"ב; ספרו נדפס בשנת תקצ"ו). בכתב היד שלפנינו (חושן משפט סימן שיב) דן המחבר ומקשה על דברי מורו ורבו בעל "באר המים". דבריו אלו הוזכרו בקיצור בספר "חושן האפוד" הנ"ל, הכותב: "והראב"ד ז"ל בע"ס [בעל ספר] תפארת אדם בכ"י [בכתב יד] הביא דברי רבו באה"מ הנז' [בעל באר המים הנזכר] במ"ש ע"ד מוהריט"ץ [במה שכתב על דברי מוהרי"ט צהלון], וכתב שדבריו תמוהים".
ספרו "תפארת אדם" נדפס לאחר פטירתו (שאלוניקי, תרכ"ג) ונערך מתוך כתבי היד שהותיר רבי חיים אברהם. חיבורו זה מובא בספרי הפוסקים עד ימינו אלה. בחיבור הנדפס מופיעים חידושים ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, ובסופו רשימת "זכרונות" עפ"י סדר א-ב. כתב-היד שלפנינו נעלם כנראה מעיני עורכי הספר.
כ-39 עמודים כתובים. 20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
דף בכתב-יד, קטע מדרשה, בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, מחצית שניה של המאה ה-19 בקירוב].
קטע מדרשה בענייני מוסר, בה מדבר ה"בן איש חי" על מלחמת היצר ומצוות התשובה: "...אך באשר כל איש ישראל יש לו נשמה קדושה וא"א שיהיה נטמע בסט"א על כן מוכרח שסופו לעשות תשובה ולתקן אשר עוית, או בגלגול זה או בגלגולים אחרים...".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[1] דף. 13 ס"מ. מצב טוב. מריחות דיו. כמה מן המילים נמחקו או דהו.
קטע מדרשה בענייני מוסר, בה מדבר ה"בן איש חי" על מלחמת היצר ומצוות התשובה: "...אך באשר כל איש ישראל יש לו נשמה קדושה וא"א שיהיה נטמע בסט"א על כן מוכרח שסופו לעשות תשובה ולתקן אשר עוית, או בגלגול זה או בגלגולים אחרים...".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[1] דף. 13 ס"מ. מצב טוב. מריחות דיו. כמה מן המילים נמחקו או דהו.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $500
לא נמכר
קונטרס "היתר עגונה" בכתב-יד, תשובה ארוכה מאת רבי מסעוד חי בן שמעון - מרבני מצרים, עם תשובת רבי אהרן מענדל הכהן - הרב האשכנזי של מצרים. [קהיר, תרס"ז 1907 בקירוב].
בירור הלכתי נרחב על אודות ישמעאלי [=מוסלמי] שנתן עיניו בבת ישראל יפה, יתומה ועניה. לשם כך, הצליח להערים על בית הדין ולהתגייר בשם בדוי. התגיירותו היתה למראית עין ולמעשה הוא המשיך להחזיק בדת האיסלאם והצהיר שלא התגייר. בקונטרס מתואר כיצד הפיל את הנערה ברשתו ונשאה, אך לאחר מכן עזב אותה והיא נותרה עגונה.
בתחילת הקונטרס הועתקה גביית עדות על הסיפור, מחודש אב תרס"ז, עם העתקת חתימות הדיינים מקבלי העדות: רבי מסעוד חי ן' שמעון, רבי אברהם פריסקו ורבי אהרן מענדל בהר"ן הכהן. בהמשך הקונטרס תשובה ארוכה בחתימת רבי מסעוד חי בן שמעון, ואחריה העתקת תשובת רבי אהרן מענדל הכהן ששלח אליו: "וזאת אשר דיבר בקדשו מע'[לת] רב אחאי גאון, הרה"ג כמוהר"ר אהרן מענדל הכהן נ"י רב לקהילת אחינו האשכנזים פה מצרים יע"א, מה שכתב לי בנדון זה". הרבנים מבטלים את ה"גירות" המזוייפת ואת ה"נישואין", ומתירים את הנערה להינשא לאחר.
בתוך דברי תשובתו כותב רבי אהרן מענדל הכהן דבר מעניין ומספר על הסיבה שהביאה ל"קבלת" הגר ע"י הרבנים: "...ומעשה שטן הצליח אשר הבד"צ לא דקדקו אחריו הרבה, כי יקר הוא במציאות אשר גוי ישמעאלי יתגייר, וקבלה היא בפי ההמון עם, שאם יתגייר גר ישמעאלי יהי'[ה] אתחלתא דגאולה...".
בספר "אגרת שבוקין" לרבי מסעוד חי בן שמעון (קהיר תרפ"ד; עמ' סו-פד), מתואר בהרחבה המשך הסיפור: לאחר שנכתב הפסק שלפנינו, בו התירו אותה הרבנים בלי גט, נוצרה הזדמנות להשיג גט מהגוי, כשזה בא לבקש עזרה עם סידור תשלומי המזונות שהושת עליו על ידי בית הדין הממשלתי. הגט סודר באותה עת על ידי הרב בן שמעון ורבי אהרן מענדל הכהן, וניתן לאשה. הרבנים כתבו פסק ארוך בנידון בו פירטו את כל השאלות והספיקות שנתעוררו בעניין הזה, ושלחוהו אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו, שכתב אף הוא פסק בנידון ובו התיר את האשה.
הגאון רבי אהרן מענדל הכהן (תרכ"ו-תרפ"ז). יליד טבריה, גאון ומחבר ספרים. שימש כרבה האשכנזי של קהיר כשלושים שנה. ידוע במיוחד בפעילותו הענפה והמסועפת לחידוש ה"סמיכה". במסגרת זו ארגן את "אסיפת קראקא" בשנת תרס"ג (1903), הקים את "אגודת הרבנים", ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את אגודת "כנסת ישראל" ופעל להקמת בית דין מרכזי [כעין סנהדרין] בירושלים.
הגאון רבי מסעוד חי בן שמעון (תרכ"ט-תרפ"ה), מראשי הדיינים במצרים בעת כתיבת התשובה שלפנינו. חתנו וממלא מקומו של אחיו הגדול רבי רפאל אהרן בן שמעון (שניהם היו בניו של הרב דוד בן שמעון רבה של עדת המערביים בירושלים). לאחר פרישת אחיו מן הרבנות במצרים בשנת תרפ"א, עלה רבי מסעוד חי על מקומו וכיהן כרבה הראשי של מצרים. מצאצאיו נודעו הרבנים רבי אהרן בן שמעון מצפת ורבי מנצור בן שמעון מרבני ישיבת "פורת יוסף" בירושלים.
[23] דף (הכוללים כ-44 עמ' כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. ללא כריכה. שבעת הדפים האחרונים הם מהעתקה אחרת של הקונטרס. דפים אלה מנותקים, קצוצים בשוליהם, עם פגיעה בטקסט.
בירור הלכתי נרחב על אודות ישמעאלי [=מוסלמי] שנתן עיניו בבת ישראל יפה, יתומה ועניה. לשם כך, הצליח להערים על בית הדין ולהתגייר בשם בדוי. התגיירותו היתה למראית עין ולמעשה הוא המשיך להחזיק בדת האיסלאם והצהיר שלא התגייר. בקונטרס מתואר כיצד הפיל את הנערה ברשתו ונשאה, אך לאחר מכן עזב אותה והיא נותרה עגונה.
בתחילת הקונטרס הועתקה גביית עדות על הסיפור, מחודש אב תרס"ז, עם העתקת חתימות הדיינים מקבלי העדות: רבי מסעוד חי ן' שמעון, רבי אברהם פריסקו ורבי אהרן מענדל בהר"ן הכהן. בהמשך הקונטרס תשובה ארוכה בחתימת רבי מסעוד חי בן שמעון, ואחריה העתקת תשובת רבי אהרן מענדל הכהן ששלח אליו: "וזאת אשר דיבר בקדשו מע'[לת] רב אחאי גאון, הרה"ג כמוהר"ר אהרן מענדל הכהן נ"י רב לקהילת אחינו האשכנזים פה מצרים יע"א, מה שכתב לי בנדון זה". הרבנים מבטלים את ה"גירות" המזוייפת ואת ה"נישואין", ומתירים את הנערה להינשא לאחר.
בתוך דברי תשובתו כותב רבי אהרן מענדל הכהן דבר מעניין ומספר על הסיבה שהביאה ל"קבלת" הגר ע"י הרבנים: "...ומעשה שטן הצליח אשר הבד"צ לא דקדקו אחריו הרבה, כי יקר הוא במציאות אשר גוי ישמעאלי יתגייר, וקבלה היא בפי ההמון עם, שאם יתגייר גר ישמעאלי יהי'[ה] אתחלתא דגאולה...".
בספר "אגרת שבוקין" לרבי מסעוד חי בן שמעון (קהיר תרפ"ד; עמ' סו-פד), מתואר בהרחבה המשך הסיפור: לאחר שנכתב הפסק שלפנינו, בו התירו אותה הרבנים בלי גט, נוצרה הזדמנות להשיג גט מהגוי, כשזה בא לבקש עזרה עם סידור תשלומי המזונות שהושת עליו על ידי בית הדין הממשלתי. הגט סודר באותה עת על ידי הרב בן שמעון ורבי אהרן מענדל הכהן, וניתן לאשה. הרבנים כתבו פסק ארוך בנידון בו פירטו את כל השאלות והספיקות שנתעוררו בעניין הזה, ושלחוהו אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו, שכתב אף הוא פסק בנידון ובו התיר את האשה.
הגאון רבי אהרן מענדל הכהן (תרכ"ו-תרפ"ז). יליד טבריה, גאון ומחבר ספרים. שימש כרבה האשכנזי של קהיר כשלושים שנה. ידוע במיוחד בפעילותו הענפה והמסועפת לחידוש ה"סמיכה". במסגרת זו ארגן את "אסיפת קראקא" בשנת תרס"ג (1903), הקים את "אגודת הרבנים", ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את אגודת "כנסת ישראל" ופעל להקמת בית דין מרכזי [כעין סנהדרין] בירושלים.
הגאון רבי מסעוד חי בן שמעון (תרכ"ט-תרפ"ה), מראשי הדיינים במצרים בעת כתיבת התשובה שלפנינו. חתנו וממלא מקומו של אחיו הגדול רבי רפאל אהרן בן שמעון (שניהם היו בניו של הרב דוד בן שמעון רבה של עדת המערביים בירושלים). לאחר פרישת אחיו מן הרבנות במצרים בשנת תרפ"א, עלה רבי מסעוד חי על מקומו וכיהן כרבה הראשי של מצרים. מצאצאיו נודעו הרבנים רבי אהרן בן שמעון מצפת ורבי מנצור בן שמעון מרבני ישיבת "פורת יוסף" בירושלים.
[23] דף (הכוללים כ-44 עמ' כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. ללא כריכה. שבעת הדפים האחרונים הם מהעתקה אחרת של הקונטרס. דפים אלה מנותקים, קצוצים בשוליהם, עם פגיעה בטקסט.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
24.8.2021
פתיחה: $7,000
לא נמכר
דף (שני עמודים כתובים, 43 שורות), בכתב-יד קדשו של רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה" - חידושים על מסכת סוכה (דף ב, ב) ועל מסכת ראש השנה (דף יג, ב).
תוכן הדף שלפנינו לא נדפס בסדרת הספרים "חידושי הפלאה" על מסכתות הש"ס, שיצאה לאור בשנים תר"ס ותשנ"ד, וכפי הנראה לא נדפס באף מקום אחר.
הדף שלפנינו הוא, כפי הנראה, מתוך כרך כתב-יד שהיה ברשותו של רבי אפרים זלמן הורוויץ מקומרנא, נינו של בעל ה"הפלאה", שחלקו נדפס בספר "חידושי הפלא"ה" (מונקאטש תרנ"ה). מו"ל הספר - רבי סענדר חיים מקאזאווע - מספר בהקדמתו כי רבי אפרים זלמן נתן לו את כתב היד להעתיקו לצורך ההדפסה, אך למעשה הוא העתיק ממנו והדפיס בספר הנ"ל בעיקר ענייני הלכה של "אורח חיים" ו"יורה דעה". בהקדמתו הוא מזכיר גם את החידושים על הש"ס שמופיעים בכתב היד ומביע תקווה להוציאם לאור, אולם אלה לא נדפסו.
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה) אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה", כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ושם כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלוש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק הר"ר שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, ז'יטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו של בעל ההפלאה "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות" נעוצה באשמת המעתיקים של כתב היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר "פנים יפות" לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס בעל ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות בהם מקור הרעיונות הוא מתורת המגיד). בתקופת שהותו הקצרה אצל המגיד התיידד ה"הפלאה" עם כמה מתלמידי המגיד, בהם: בעל התניא, רבי זושא מאניפולי ורבי אברהם מקאליסק (עליו כותב ה"הפלאה", בהערכה גדולה, בשנת תקנ"ב: "רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר"ר אברהם הכהן מטבריא"). את הערכתו הגדולה אל החסידים עובדי ה' שבטבריה ניתן לראות במכתב שכתב בשנת תקנ"ב: "האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל" (ישורון, כא, עמ' תתנה).
ה"הפלאה" היה ספרא רבה, והרבה לכתוב חידושים על כל חלקי התורה ועל רוב מסכתות הש"ס. לספריו נתן שם כולל: "הפלאה". הספר הראשון מסדרה זו נקרא ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז), והשני נקרא ספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א). שני אלו נדפסו בחייו, ואילו החלק השלישי מסדרה זו, והוא ספרו "פנים יפות" על התורה, שנדפס בחמשה כרכים (אוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו), נדפס לאחר פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בשו"ת "גבעת פנחס".
[1] דף (שני עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש בשוליים עם פגיעה קלה בטקסט.
תוכן הדף שלפנינו לא נדפס בסדרת הספרים "חידושי הפלאה" על מסכתות הש"ס, שיצאה לאור בשנים תר"ס ותשנ"ד, וכפי הנראה לא נדפס באף מקום אחר.
הדף שלפנינו הוא, כפי הנראה, מתוך כרך כתב-יד שהיה ברשותו של רבי אפרים זלמן הורוויץ מקומרנא, נינו של בעל ה"הפלאה", שחלקו נדפס בספר "חידושי הפלא"ה" (מונקאטש תרנ"ה). מו"ל הספר - רבי סענדר חיים מקאזאווע - מספר בהקדמתו כי רבי אפרים זלמן נתן לו את כתב היד להעתיקו לצורך ההדפסה, אך למעשה הוא העתיק ממנו והדפיס בספר הנ"ל בעיקר ענייני הלכה של "אורח חיים" ו"יורה דעה". בהקדמתו הוא מזכיר גם את החידושים על הש"ס שמופיעים בכתב היד ומביע תקווה להוציאם לאור, אולם אלה לא נדפסו.
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה) אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה", כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ושם כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלוש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק הר"ר שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, ז'יטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו של בעל ההפלאה "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות" נעוצה באשמת המעתיקים של כתב היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר "פנים יפות" לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס בעל ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות בהם מקור הרעיונות הוא מתורת המגיד). בתקופת שהותו הקצרה אצל המגיד התיידד ה"הפלאה" עם כמה מתלמידי המגיד, בהם: בעל התניא, רבי זושא מאניפולי ורבי אברהם מקאליסק (עליו כותב ה"הפלאה", בהערכה גדולה, בשנת תקנ"ב: "רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר"ר אברהם הכהן מטבריא"). את הערכתו הגדולה אל החסידים עובדי ה' שבטבריה ניתן לראות במכתב שכתב בשנת תקנ"ב: "האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל" (ישורון, כא, עמ' תתנה).
ה"הפלאה" היה ספרא רבה, והרבה לכתוב חידושים על כל חלקי התורה ועל רוב מסכתות הש"ס. לספריו נתן שם כולל: "הפלאה". הספר הראשון מסדרה זו נקרא ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז), והשני נקרא ספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א). שני אלו נדפסו בחייו, ואילו החלק השלישי מסדרה זו, והוא ספרו "פנים יפות" על התורה, שנדפס בחמשה כרכים (אוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו), נדפס לאחר פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בשו"ת "גבעת פנחס".
[1] דף (שני עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש בשוליים עם פגיעה קלה בטקסט.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג