מכירה 81 - אוסף ווילי לינדוור
חמר צבוע ומזוגג.
1. קערה גדולה, א-סימטרית, עם תיאור של העיר ירושלים (ימק"א, מגדל דוד ועוד). 34X19 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
2. קערה גדולה, א-סימטרית, עם תיאור אישה בלבוש אוריינטלי אוחזת נפה. 34X19 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
3. קערה גדולה, מרובעת (א-סימטרית), עם תיאור נער ונערה רועי צאן (אינה חתומה). 31X26 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
4. קערית קטנה (מאפרה) עם תיאור ראש של דמות אוריינטלית. 11X8 ס"מ. מצב טוב.
5. צלוחית, עם תיאור של מסגד. קוטר מרבי: 10.5 ס"מ.
6. צלוחית, עם תיאור של רועה צאן מנגן בחליל. קוטר מרבי: 11 ס"מ.
7. בקבוקון עם סמל חגיגות העשור למדינת ישראל. גובה: 10.5 ס"מ.
חמר צבוע ומזוגג.
1. צלחת פסח תוצרת "קרמוס". חתומה מאחור. הכיתוב באנגלית (לייצוא). קוטר מרבי: 30 ס"מ. מצב טוב.
2. צלחת לשבת תוצרת "קרמוס". חתומה מאחור. קוטר מרבי: 27.5 ס"מ. מצב טוב.
3. צלחת לשבת תוצרת "קרמית" (Keramit). חתומה מאחור. קוטר: 30 ס"מ. מצב טוב.
חמר צבוע.
פסלון המציג חלוץ בשעת מנוחה בשדה: נשען על גזע עץ, כובע ה"טמבל" שלו משוך מטה כלפי העיניים, נעליו זרוקות לצדו וגרביו תלויים על עץ. חתום מאחור: "יהודית Judith".
יהודית מאיר (נ. 1927), ילידת בודפשט, עלתה לארץ ב-1941. למדה קרמיקה אצל הדוויג גרוסמן ואצל חנה חר"ג צונץ. בשנת 1958 התיישבה בבאר שבע, שם הקימה סטודיו לקרמיקה יחד עם יוכבד מרקס.
גובה: 12.5 ס"מ, אורך: 20 ס"מ, רוחב: 9.5 ס"מ. מצב טוב.
1. צלחת ועליה דמות חלוץ זורע. בצדה האחורי הקדשה בכתב יד מאת החיילים בני המשק של קיבוץ תל-יוסף, משנת 1956, מדבקת יצרן: Venus, Hand painted made with the original desert sand of the Holy Land, מדבקת החנות ותוויות "מס קניה".
2. צלחת ועליה דמות חקלאי קוצר בחרמש.
3. צלחת ועליה דמות אשה מנגנת בנבל. מדבקת יצרן בצדה האחורי: Orno, Hand Painted with the original desert sand of the Holy Land ותווית "מס קניה".
גודל משתנה, 32X23 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. שברים קלים בשוליים.
ברזל יצוק ורקוע; אבנים.
1. יעל. ניצב על בסיס עשוי אבן לא מעובדת. בתחתית מודבקת מדבקת היצרן: Hand Made, Granite, Jerusalem Israel ("גרניט" היה מפעל לאמנות שימושית שהוקם ביוזמתו של פלומבו וגם שם בתו של האמן). גובה: כ-26 ס"מ.
2-3. שני פמוטות (שונים מעט זה מזה) עשויים קני ברזל עם קצוות מחודדים, ניצבים על בסיס עשוי אבן שיש. גובה: 27.5-28.5 ס"מ.
פליז יצוק ומולחם.
בית מזוזה המעוצב כתיבה מלבנית, שבחזיתה מולחמות האותיות "ש-ד-י" עשויות פיסות פליז (מעובדות בעיבוד גס). בצדה האחורי מדבקת היצרן: Hand Made, Granite, Jerusalem Israel ("גרניט" היה מפעל לאמנות שימושית שהוקם ביוזמתו של פלומבו וגם שם בתו של האמן). כולל הקלף.
15.5X13 ס"מ.
ברזל יצוק ורקוע; אבנים.
מנורת חנוכה ברוטליסטית, עשויה קומפוזיציה של תשעה קני ברזל עם קצוות מחודדים, בגבהים שונים, על חלקם נשענת המנורה וחלקם מוגבהים באוויר. בקצה העליון של כל אחד מהקנים מושחלת אבן גיר בהירה (מנוקבת).
גובה: 57 ס"מ, רוחב: 33 ס"מ בקירוב.
ברזל יצוק ורקוע.
מנורה מונומנטלית, גדולת ממדים וכבדה, העשויה כולה ברזל יצוק. שבעה מהקנים בצורת קונוסים – מחודדים בקצה התחתון והולכים ומתרחבים כלפי הקצה העליון. שניים מהקנים מחוברים אלה לאלה ומעוצבים כקשת.
גובה: 65 ס"מ, רוחב: 55 ס"מ, משקל: 22 ק"ג.
ארבעה כלים מעוצבים בסגנון מודרניסטי, שלושה מהם עוצבו בידי ברנרד (דב) פרידלנדר. ארץ ישראל, [שנות ה-30-40].
מתכת בהירה / ציפוי כסף.
1. מחזיק מפיות. חתום: "מכסף", "ב. פרידלנדר", "תה" [תוצרת הארץ].
2. כלי עגול עם מכסה. על ידית המכסה חקוק הכיתוב "שי". חתום: "ב. פרידלנדר ושו'", "תה" [תוצרת הארץ].
3. אגרטל גבוה בעל בסיס צר ושפה רחבה. חתום: "ב. פרידלנדר", "תוצרת הארץ".
4. קנקן לקפה או לחלב בעיצוב מודרניסטי. על המכסה מוטבע הכיתוב "אסותא" (בית החולים "אסותא", מייסודם של רופאים יוצאי גרמניה מהעלייה החמישית, נחנך בתל-אביב בסוף שנת 1935). ללא ציון שם יצרן או מעצב.
גודל ומצב משתנים.
ברנרד (דב) פרידלנדר (1881-1941), "חלוץ תעשיית המתכת העדינה בארץ", נולד בפולין ורכש את אומנות הצורפות בלודז', בוורשה, באודסה, בטביליסי ובברלין. ב-1913 עבר לגור בגרמניה והקים בית-מלאכה בדיסלדורף. יצר כלי קודש לבתי-כנסת בדיסלדורף, אסן, לונדון ובכמה ערים בארצות הברית. עלה לארץ בשנת 1932 והקים בית חרושת למתכת ולציפוי כסף ברחוב שינקין בתל-אביב. כשיהודה (לודוויג) וולפרט עלה לארץ ב-1933, גייס אותו פרידלנדר לעבודה בבית מלאכתו. ב-1936 עבר המפעל לדרום ת"א (חולון), ובהמשך, בעקבות חובות כספיים, מכר פרידלנדר את המפעל, ששינה את שמו ל"מכסף".
(למידע נוסף אודותיו, ראו כתבתו של יונה סכלקנס, "חנוכיות לעיר הלבנה", עתון "הארץ", "תרבות וספרות", 23.12.2016).
שני זוגות פמוטות בעיצוב ברנרד (דב) פרידלנדר / "מכסף". ארץ ישראל, [שנות ה-30-40].
מתכת בהירה / ציפוי כסף.
1. זוג פמוטות בעיצוב מודרני ונקי. חתומים: "ב. פרידלנדר", "תה" [תוצרת הארץ]. גובה: 15 ס"מ.
2. זוג פמוטות גבוהים. חתומים: "מכסף Michsaf". גובה: 21 ס"מ.
ברנרד (דב) פרידלנדר (1881-1941), "חלוץ תעשיית המתכת העדינה בארץ", נולד בפולין ורכש את אומנות הצורפות בלודז', בוורשה, באודסה, בטביליסי ובברלין. ב-1913 עבר לגור בגרמניה והקים בית-מלאכה בדיסלדורף. יצר כלי קודש לבתי-כנסת בדיסלדורף, אסן, לונדון ובכמה ערים בארצות הברית. עלה לארץ בשנת 1932 והקים בית חרושת למתכת ולציפוי כסף ברחוב שינקין בתל-אביב. כשיהודה (לודוויג) וולפרט עלה לארץ ב-1933, גייס אותו פרידלנדר לעבודה בבית מלאכתו. ב-1936 עבר המפעל לדרום ת"א (חולון), ובהמשך, בעקבות חובות כספיים, מכר פרידלנדר את המפעל, ששינה את שמו ל"מכסף".
(למידע נוסף אודותיו, ראו כתבתו של יונה סכלקנס, "חנוכיות לעיר הלבנה", עתון "הארץ", "תרבות וספרות", 23.12.2016).
פמוט לשלושה נרות ופמוט לארבעה נרות, בעיצוב מודרניסטי. ארץ ישראל, "תוצרת הארץ" (ברנרד פרידלנדר), [שנות ה-30-40].
מתכת בהירה / ציפוי כסף.
1. פמוט לארבעה נרות. חתום: "תוצרה (!) הארץ ש.ה.". עמוד מרכזי משושה עבה וסביבו שלושה עמודים דקים המגיעים עד חצי מגובהו. שלוש זרועות שלוחות לצדדים, ובקצה כל זרוע בית-נר גלילי רחב וגבוה. בית-נר נוסף ממוקם בראש העמוד המרכזי. ניצב על בסיס עגול בעל שלוש מדרגות. גובה: 33 ס"מ, רוחב מרבי: 23 ס"מ.
2. פמוט לשלושה נרות. חתום: "תוצרת הארץ". עמוד מרכזי משולש ועבה, סביבו שלושה עמודים גליליים דקים המגיעים עד חצי מגובהו. שלוש זרועות שלוחות לצדדים, ובקצה כל זרוע בית-נר. בראש העמוד המרכזי עיטור בצורת גולה. ניצב על בסיס עגול בעל ארבע מדרגות. גובה: 32 ס"מ, רוחב מרבי: 23 ס"מ.
ברנרד (דב) פרידלנדר (1881-1941), "חלוץ תעשיית המתכת העדינה בארץ", נולד בפולין ורכש את אומנות הצורפות בלודז', בוורשה, באודסה, בטביליסי ובברלין. ב-1913 עבר לגור בגרמניה והקים בית-מלאכה בדיסלדורף. יצר כלי קודש לבתי-כנסת בדיסלדורף, אסן, לונדון ובכמה ערים בארצות הברית. עלה לארץ בשנת 1932 והקים בית חרושת למתכת ולציפוי כסף ברחוב שינקין בתל-אביב. כשיהודה (לודוויג) וולפרט עלה לארץ ב-1933, גייס אותו פרידלנדר לעבודה בבית מלאכתו. ב-1936 עבר המפעל לדרום ת"א (חולון), ובהמשך, בעקבות חובות כספיים, מכר פרידלנדר את המפעל, ששינה את שמו ל"מכסף".
(למידע נוסף אודותיו, ראו כתבתו של יונה סכלקנס, "חנוכיות לעיר הלבנה", עתון "הארץ", "תרבות וספרות", 23.12.2016).
מנורת חנוכה בעיצוב ברנרד (דב) פרידלנדר. ארץ ישראל, [שנות ה-30-40]. חתומה: "ב. פרידלנדר", "תה" [תוצרת הארץ].
מתכת בהירה / ציפוי כסף; עץ.
מנורה נמוכה בעלת צורה מוארכת. גוף המנורה עשוי מוט עץ שחור הניצב על ארבע רגליים (הרגליים עשויות מדיסקיות כסף עגולות). שורת הבזיכים (מעוצבים כגביעים נמוכים שבמרכזם צילינדר) ממוקמת על מוט העץ; בשני קצותיה – שני שמשים.
אורך: 34 ס"מ.
ברנרד (דב) פרידלנדר (1881-1941), "חלוץ תעשיית המתכת העדינה בארץ", נולד בפולין ורכש את אומנות הצורפות בלודז', בוורשה, באודסה, בטביליסי ובברלין. ב-1913 עבר לגור בגרמניה והקים בית-מלאכה בדיסלדורף. יצר כלי קודש לבתי-כנסת בדיסלדורף, אסן, לונדון ובכמה ערים בארצות הברית. עלה לארץ בשנת 1932 והקים בית חרושת למתכת ולציפוי כסף ברחוב שינקין בתל-אביב. כשיהודה (לודוויג) וולפרט עלה לארץ ב-1933, גייס אותו פרידלנדר לעבודה בבית מלאכתו. ב-1936 עבר המפעל לדרום ת"א (חולון), ובהמשך, בעקבות חובות כספיים, מכר פרידלנדר את המפעל, ששינה את שמו ל"מכסף".
(למידע נוסף אודותיו, ראו כתבתו של יונה סכלקנס, "חנוכיות לעיר הלבנה", עתון "הארץ", "תרבות וספרות", 23.12.2016).